שינויים

{{מושג בסיסי}}

{{מושג בסיסי}}

'''צמיחה כלכלית''' (Economic growth) מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.  

'''צמיחה כלכלית''' (Economic growth) מוגדרת כגידול ב[[תוצר מקומי גולמי]] (תמ"ג) או ב[[תוצר לאומי גולמי|תל"ג]] על פני זמן נתון (חודש, רבעון, שנה..). ניתן לחלק את הצמיחה הכלכלית במספר התושבים כדי לקבל את '''שיעור הצמיחה לנפש''' המאפשר להשוות בין מדינות (ותמ"ג לנפש). התמ"ג והתל"ג נמדדים על ידי כמות הכסף שהחליפה ידיים באותה שנה.  

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]].  

 

צמיחה כלכלית נחשבת לנתון [[כלכלה|הכלכלי]] החשוב ביותר בקרב כל זרמי הכלכלה כמעט, כולל בזרם המרכזי של ה[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלה הנאו קלאסית]], בקרב [[סוציאל-דמוקרטים|סוציאל-דמוקרטיה]].  

הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, בינהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי [[תזונה]], מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

הצמיחה כלכלית קשורה לתופעות כלכליות וחברתיות רבות, ביניהן: עלייה בתוצר הפיזי (יותר מוצרים פיזיים), עליה בצריכה, ירידה ב[[אבטלה]], ועלייה בהשקעות. לצמיחה כלכלית יש קשר גם למגמות ארוכות טווח יותר כמו עליה בתוחלת החיים (בקרב מדינות עניות), מעבר לאורח חיים מערבי (מבחינת סוג וכמות המוצרים שנצרכים) כולל לדוגמה שינויי [[תזונה]], מעבר לחברה דמוקרטית יותר וכן לחברת שפע (או ל[[תרבות הצריכה]]), שינוי בהרכב המחלות (מעבר ממחלות זיהומיות למחלות כרוניות), הגדלת [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]], [[מעבר דמוגרפי]], מעבר מכלכלת חקלאות לכלכלת תעשייה ולכלכלת שירותים, [[עיור]] - מעבר מהכפר לעיר, פריחה של המדע, [[שינוי טכנולוגי|אימוץ טכנולוגיות חדשות]] ועוד.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.  

[[כלכלה נאו קלאסית|כלכלנים נאו קלאסיים]] מאמינים שיש מגמה ארוכת טווח לצמיחה, וסביב מגמה זו יש תנודות של עליות וירידות הקרויים [[מחזור עסקים|מחזורי עסקים]] כאשר המשק עולה מעל למגמה ארוכת הטווח יש עלייה בצמיחה, או "בום" כלכלי, או האצה של הצמיחה, כלכלנים רבים, לפחות בתאוריה, ממליצים "לקרר" את הכלכלה. כאשר יש ירידה בשיעור הצמיחה מתחת לקו המגמה הכללי (עוד הרבה לפני שיש צמיחה שלילית - מיתון) כלכלנים מדברים על האטה במשק, וממליצים ל"האיץ" את הכלכלה. כאשר האטה ממשיכה למשך זמן ממושך מכנים זאת מיתון.  

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ול[[רווחה חברתית]], וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] וה[[קיימות]] אך גם מזרמים שונים מעט כגון הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

קיימים כלכלנים ואנשי חברה שמבקרים את חשיבותה של הצמיחה הכלכלית כמדד לבריאות הכלכלית ול[[רווחה חברתית]], וכן את המדיניות המכוונת להגדלת הצמיחה הכלכלית. דבר זה כולל בעיקר אנשים מזרם ה[[כלכלה אקולוגית]] וה[[קיימות]] אך גם מזרמים שונים מעט כגון הכלכלן [[אמרטיה סן]]. הכלכלן [[הרמן דיילי]] לדוגמה מדבר על כך שהתועלות של הצמיחה הכלכלית יורדות ככל שגדל התוצר, ואילו העלויות (הסביבתיות, החברתיות והכלכליות) שלה עולות. הוא ואחרים קוראים ל[[כלכלת מצב יציב]] שבה יש אפס גידול בתוצר הכלכלי החומרי.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך ה[[גלובליזציה]] בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.  

במחצית השנייה של המאה ה-20 התגבר הקצב של הצמיחה הכלכלית במדינות מערביות רבות לעומת המחצית הראשונה של המאה ולעומת המאה ה-19. מאז שנות ה-30, גדל התוצר המקומי הלאומי בארצות הברית ובבריטניה, פי 3. גם במונחים של תמ"ג לנפש וצריכת מוצרים למשק בית או למשפחה, גדלה מאד הצריכה הפרטית ואיתה גם הצריכה הממשלתית והצמיחה הכלכלית. עם הזמן, ובעקבות האצה בתהליך ה[[גלובליזציה]] בסוף שנות ה-80 צמיחה זו חלחלה גם למדינות עניות יותר כמו סין, הודו, ברזיל, ומדינות רבות באפריקה, דרום אמריקה ואסיה.  

מספר כלכלנים התנגדו לאימוץ הצמיחה כיעד לאומי ועולמי. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]]  שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושרותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

מספר כלכלנים התנגדו לאימוץ הצמיחה כיעד לאומי ועולמי. בספרו [[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]], טוען [[ג'ון קנת גלבריית]]  שמתן דגש לצמיחה כלכלית ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על [[מוצר ציבורי|מוצרים ושירותים ציבוריים]] (כמו חינוך, בריאות, שירותי רווחה), פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.

בשנות ה-70 כתבו [[דונאלה מדווז]] וחוקרים נוספים את הספר [[גבולות לצמיחה]] שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פרושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של [[חומרי גלם]] מחד ושל [[מערכות אקולוגיות]] מאידך. הכלכלנים [[קנת' בולדינג]], [[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו גם הם  שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]]. הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בנסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת [[אי שוויון כלכלי|להגדלת הפערים]] ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].

בשנות ה-70 כתבו [[דונאלה מדווז]] וחוקרים נוספים את הספר [[גבולות לצמיחה]] שבו טענו שצמיחה כלכלית אינסופית, פרושה גם צמיחה חומרית אינסופית, וכי דבר זה אינו אפשרי בכוכב (ובסופו של דבר בייקום) סופיים. צמיחה כזו תתקל במגבלות של [[חומרי גלם]] מחד ושל [[מערכות אקולוגיות]] מאידך. הכלכלנים [[קנת' בולדינג]], [[הרמן דיילי]] והוגים נוספים בזרם ה[[כלכלה אקולוגית|כלכלה האקולוגית]], טענו גם הם  שצמיחה חומרית אינסופית היא דבר בלתי אפשרי בעולם סופי. וקראו למדיניות של אפס צמיחה או [[כלכלת מצב יציב]]. הסופר הכלכלי-חברתי [[דיוויד קורטן]] טוען שהבעיה אינה רק בצמיחה כלכלית אלא במאמץ להשיג אותה. לטענתו המדיניות שבה נוקטות ממשלות בניסיון תמידי להגדיל את הצמיחה גורמת [[אי שוויון כלכלי|להגדלת הפערים]] ולהחרפת בעיות חברתיות וסביבתיות אחרות. מספר כלכלנים הציעו שיטות אחרות למדוד את הרווחה החברתית והכלכלית. ראו פרוט ב[[מדדים חלופיים לתמ"ג]].

==גורמים לצמיחה הכלכלית==

==גורמים לצמיחה הכלכלית==

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי הכלכלן [[רוברט איירס]], ולפי הוגים נוספים מאסכולת [[שיא תפוקת הנפט]] ו[[כלכלת אנרגיה]], שינויים טכנולוגיים אלה אינם מתבצעים בריק מבחינת ניצול משאבים. לפי איירס, השינוי הטכנולוגי מתקיים בד בבד עם [[לולאת משוב|מנגנון משוב]] של הוזלת עלויות, הגדלת ביקושים ושכלול רתימת האנרגיה.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא היתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק" . זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

לפי [[ריצ'ארד היינברג]], הגידול ביכולות הטכנולוגיות שהואץ עם [[המהפכה התעשייתית]] הוא בעצם '''מהפכת הדלקים המחצביים''' -היות והיא לא היתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד -[[דלק מחצבי]]. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים. היינברג מסתכל גם על תהליכים עתיקים יותר של שינויים מהותיים - כמו [[גילוי האש]] ו[[המהפכה החקלאית]] כעל שכלולים ביכולת שלנו לרתום עוד אנרגיה לצרכינו.  

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':

;'''תופעות חד פעמיות במחצית השנייה של המאה ה-20''':

לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתחרשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים -  סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]] ,והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי־בומ הגדיל את כוח העבודה.  

לפי סטפן קינג, הכלכלן הראשי של בנק HSBC, הצמיחה המהירה של הכלכלות המערביות ה-20 התרחשה עקב שילוב של חמישה תהליכים חד פעמיים שהתחרשו במהלך תקופה זו. הגורם הראשון הוא פתיחה מהירה של סחר עולמי לאחר מלחמת העולם השנייה (בשני שלבים -  סחר בין מדינות ה–OECD בשנות ה–50–60, ואז פתיחה של הסחר בין המזרח למערב בשנות ה–80–90. יש שלב שלישי, של פתיחת הסחר בין אסיה והשווקים המתעוררים - אפריקה, אמריקה הלטינית, המזרח התיכון). הגורם השנים הוא כניסת נשים ל[[שוק העבודה]]. חקיקה נגד הפליה מינית הובילה לכניסה מהירה של נשים לשוק העבודה, כך שממצב שבו פחות מ-40% מהנשים היו בשוק העובד, עברנו למצב שבו 70% מהנשים נמצאות בשוק העבודה, מדינות שלא עשו כך, כמו יפן, היו בעלות צמיחה נמוכה יותר. הגורם השלישי הוא השכלה. בשנת 1950 רק 15% מהגברים האמריקאים הצעירים ו–4% מהנשים הצעירות בארה״ב למדו באוניברסיטאות. לאחר מלחמת העולם השנייה הפך הלימוד באוניברסיטה לתואר ראשון להיות דבר יותר ויותר נפוץ ודבר זה איפשר כוח עבודה משכיל של מהנדסים, טכנאים וחוקרים שהאיץ את הצמיחה. הגורם הרביעי הוא [[אשראי]] לצרכנים. הגידול באשראי הצרכני העניק לחברות מערביות את האפשרות ליהנות מ[[יתרון הגודל]], והיה מניע גדול של צמיחה. הגורם החמישי הוא [[גידול אוכלוסין]]. דור הבייבי־בום הגדיל את כוח העבודה.  

לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה,  כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שתרחש לפני מלחמת העולם השנייה  <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר,  07.06.2014</ref>

לפי קינג, כל הגורמים האלה פעלו יחד עם הטכנולוגיה כדי להאיץ את הצמיחה הכלכלית במערב. כיום גורמי צמיחה אלה, מלבד הטכנולוגיה,  כבר אינם זמינים יותר - ולכן קינג חוזה שהצמיחה הכלכלית במדינות המערב תהיה איטית הרבה יותר במהלך המאה ה-21. לדעת קינג התחזיות של ממשלות רבות מבוססות על תחזיות אופטימיות שנובעים מהנחה שמה שהיה במאה ה-20 ימשך. לדעתו דבר זה מסוכן שכן הנחות מוגזמות אלה עלולות ליצור תחזיות אופטימיות מידי, הבטחות מוגזמות של הממשלות לציבור, וכתוצאה מכך תהיה לבסוף אכזבה ועלייה של גורמים קיצוניים מהימין, בדומה למה שתרחש לפני מלחמת העולם השנייה  <ref name="king2014">[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341210 ספרי האימה של הכלכלן סטיבן קינג: הממשלות הבטיחו לכם, אבל הכל יתנפץ] אשר שכטר, דה מרקר,  07.06.2014</ref>

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)

* ניצול - לקיחת עבודה מפועלים עניים ללא תשלום של תמורה הוגנת. (הוגים סוציאליסטים)

* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  

* העברת השפעות שליליות של הצמיחה ([[עלויות חיצוניות]] כמו [[זיהום]]) לאזורים ולאוכלוסיות עניות יותר ולדורות העתיד. ללא צורך עם התמודדות  השפעות אלה [[כלכלת מחיר מלא|המחיר האמיתי]] של הצמיחה הוא נמוך מכפי שהוא היה ללא יכולת העברה כזו.  

* [[אשראי]] ו[[הדפסת כסף]] על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגנונים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. הנפקת הכסף הנדרש לשם פיתוח עסקים , ואשראי לצרכנים יכולים לדרבן את הכלכלה על ידי האצת פיתוח עסקים מחד, והגדלת הביקוש למוצרים מאידך.

* [[אשראי]] ו[[הדפסת כסף]] על ידי ממשלות ובעיקר על ידי מנגנונים פיננסיים כמו [[כסף תלוי חוב]], ויצירת חוב תופח כלפי העתיד. הנפקת הכסף הנדרש לשם פיתוח עסקים, ואשראי לצרכנים יכולים לדרבן את הכלכלה על ידי האצת פיתוח עסקים מחד, והגדלת הביקוש למוצרים מאידך.

==השפעות של הצמיחה הכלכלית==

==השפעות של הצמיחה הכלכלית==

צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסייה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.

צמיחה כלכלית מביאה בדרך כלל להגדלת [[תוחלת החיים]], הורדת תמותת תינוקות, ושינוי בחתך גיל האוכלוסייה הממוצע. במדינות עניות יש קשר מובהק בין תוחלת חיים בלידה לבין תוצר כלכלי. עם זאת קשר כזה אינו מתקיים יותר במדינות עשירות יותר, כמו מדינות מערביות.

הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורבגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  

הרופאים ריצ'רד ווילקינסון וקיית פיקט, משווים בספר [[The Spirit Level]] בין מדדי בריאות של מדינות עשירות שונות. לדוגמה כאשר משווים את תוחלת החיים מול התוצר הלאומי הגולמי. מדינות כמו [[נורווגיה]] ו[[ארצות הברית]], הן עשירות פי שתיים לפי מדד זה, יחסית למדינות כמו [[ישראל]], יוון ופורטוגל, אבל לא ניתן למצוא מתאם בין רמת התמ"ג לבין תוחלת החיים. לעומת זאת הם מוצאים כי [[אי שוויון כלכלי]] משחק תפקיד חשוב יותר.  

הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

הסיבות לשיפור בתוחלת החיים עקב צמיחה כלכלית נובע מסיבות שונות: שיפורים בהיגיינה (הקטנת חשיפה למחלות זיהומיות, הקטנת חשיפה ל[[זיהום אוויר]] ועוד), קיום של עוד אמצעים להשקעה במחקר רפואי, [[פיתוח טכנולוגי]] לקניה של שירותי רפואה ושל תרופות, כמו גם לשיפור אפשרי בתזונה. עם זאת ייתכנו גם היבטים אחרים בהם צמיחה כלכלית מהירה המלווה ב[[זיהום]] חריף, [[אי שוויון כלכלי]] גבוהה או פגיעה ב[[הון טבעי]] מובילות לירידה בתוחלת החיים. דוגמה למצב זה היתה בתקופת ה[[לודיטים]] באנגליה בתחילת המאה ה-19, כאשר [[המהפכה התעשייתית]] הובילה לירידה בתוחלת החיים עקב תמותה גבוהה מ[[זיהום]] ומתנאי חיים קשים של העובדים [[עוני|העניים]].  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי הגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.  

השפעות בריאותיות בולטות של הצמיחה כלכלית במאה ה-20 הוא מעבר ממחלות מדבקות כמו אבעבועות שחורות או אדמת לטיפול במחלות כרוניות יותר כמו [[סוכרת]], [[סרטן]], [[דיכאון]] מחלות לב ובמחלות של גיל מבוגר כמו פרקינסון ואלצהיימר.  המאבק במחלות המדבקות מקודם בין היתר בגלל שילוב של מודעות גדולה יותר להיגיינה, אמצעי היגיינה טובים יותר ופיתוחים ברפואה כמו חיסונים.  

כמו כן, במספר קטן של איזורים בעולם המכונים, [[אזורים כחולים]] יש תוחלת חיים גבוהה מאד, דווקא במקומות שבהם אין תוצר כלכלי גבוה, ויש דגש רב יותר על כלכלה קהילתית, [[אורך חיים פעיל]], שינה מרובה, [[תזונה בריאה]] ועוד.  

כמו כן, במספר קטן של איזורים בעולם המכונים, [[אזורים כחולים]] יש תוחלת חיים גבוהה מאד, דווקא במקומות שבהם אין תוצר כלכלי גבוה, ויש דגש רב יותר על כלכלה קהילתית, [[אורך חיים פעיל]], שינה מרובה, [[תזונה בריאה]] ועוד.  

במאות השנים האחרונות, צמיחה הכלכלית היא חלק מ[[תהליך]] שמשלב בתוכו מחקר מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ומציאת חומרים ומשאבים חדשים, רתימת הטכנולוגיות החדשות והמשאבים החדשים לשם צמיחה כלכלית, והפנית חלק מפירות הצמיחה בהשקעות כספיות למימון עוד מחקר מדעי, מסעות מחקר ופיתוח טכנולוגי. תהליך זה מכונה על ידי ד"ר [[יובל נח הררי]], [[המהפכה המדעית]].  

במאות השנים האחרונות, צמיחה הכלכלית היא חלק מ[[תהליך]] שמשלב בתוכו מחקר מדעי, פיתוח טכנולוגיות חדשות ומציאת חומרים ומשאבים חדשים, רתימת הטכנולוגיות החדשות והמשאבים החדשים לשם צמיחה כלכלית, והפנית חלק מפירות הצמיחה בהשקעות כספיות למימון עוד מחקר מדעי, מסעות מחקר ופיתוח טכנולוגי. תהליך זה מכונה על ידי ד"ר [[יובל נח הררי]], [[המהפכה המדעית]].  

[[שיפורים טכנולוגיים]] רבים נבעו מהתקופה מאז [[המהפכה התעשייתית]] שהתאפיינה בשילוב מואץ של מימון מחקרים, פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי וצמיחה כלכלית. הפיתוחים כוללים פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטרוניקה, טלגרף, טלפון, סניטציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקומביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתטיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית,  חלליות ולווינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.  

[[שיפורים טכנולוגיים]] רבים נבעו מהתקופה מאז [[המהפכה התעשייתית]] שהתאפיינה בשילוב מואץ של מימון מחקרים, פיתוח טכנולוגי ומחקר מדעי וצמיחה כלכלית. הפיתוחים כוללים פיתוח מנועי קיטור, ייצור ברזל ופלדה, רכבת, אוניות מפלדה, נול אריגה, תאורה בגז ולאחר מכן בחשמל, חשמל ואלקטרוניקה, טלגרף, טלפון, סניטציה, ביוב, מערכות להולכת מים, מים חמים, מנוע בערה פנימית, טורבינות קיטור, מטוס, מכונית, טרקטור וקומביין, מכונת כביסה, תנור חשמלי, מקרר חשמלי, רדיו, טלוויזיה, פלסטיק, אריגים סינתטיים וניילון, מיקרו גל, אנרגיה אטומית, חומרים מורכבים, טרנזיסטורים, מחשבים, אינטרנט, ביולוגיה מולקולרית,  חלליות ולוויינים, הנדסה גנטית, ננו טכנולוגיה.  

במסגרת זו גם התרחש קידום והרחבה חסרת תקדים של המדע כולל הפיזיקה הניוטונית, תרמודינמיקה, תורת היחסות, כימיה מודרנית, תורת האבולוציה, חקר הגנום, ביולוגיה, אקולוגיה, גאוגרפיה, אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, הנדסה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד.  

במסגרת זו גם התרחש קידום והרחבה חסרת תקדים של המדע כולל הפיזיקה הניוטונית, תרמודינמיקה, תורת היחסות, כימיה מודרנית, תורת האבולוציה, חקר הגנום, ביולוגיה, אקולוגיה, גאוגרפיה, אסטרונומיה, מדעי כדור הארץ, הנדסה, פסיכולוגיה, סוציולוגיה, כלכלה ועוד.  

===השפעות פוליטיות ותרבותיות===

===השפעות פוליטיות ותרבותיות===

* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.  

* ניתוק מהטבע, ניתוק ממחזורי הטבע, ומעבר לאורך חיים עירוני, תעשייתי וממושטר.  

* שינויים בהרגלי ה[[תזונה]] - מעבר לתזונה עשירה יותר , מעובדת יותר, שמנה יותר.  

* שינויים בהרגלי ה[[תזונה]] - מעבר לתזונה עשירה יותר, מעובדת יותר, שמנה יותר.  

* שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]], מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.  

* שינויים תרבותיים כמו [[תרבות הצריכה]], מעבר לצריכת כמות גדולה יותר של שומן וחלבונים, ובעיקר של מזון שמקורו מהחי.  

* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]

* הפצה של שלטון דמוקרטי יותר ושל [[קפיטליזם]]

* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות

* הכחדת תרבויות עתיקות, ערעור מסורות דתיות

* הגדלת הנטייה ל[[השענות על השוק כספק שרותים]] - מעבר מ[[עשה זאת בעצמך|ייצור עצמי]], משקים אוטרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של [[מוסד חברתי|המוסדות]] של [[שוק]] ו[[מדינה]] על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד [[משפחה]] ו[[קהילה]].  

* הגדלת הנטייה ל[[השענות על השוק כספק שירותים]] - מעבר מ[[עשה זאת בעצמך|ייצור עצמי]], משקים אוטרקיים וסחר חליפין קהילתי הכרוך בהכרות ל משק לאומי ולאחר מכן לשוק עולמי מנוכר וללא קהילה. באופן כללי התחזקות של [[מוסד חברתי|המוסדות]] של [[שוק]] ו[[מדינה]] על חשבון מוסדות חברתיים אחרים במיוחד [[משפחה]] ו[[קהילה]].  

* הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.  

* הגדלת הצריכה של תקשורת טכנולוגית כמו עיתונות, רדיו, טלפון, טלוויזיה ואינטרנט.