שינויים

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

[[מונופול]]: מצב בו בשוק מסויים יש 'מוכר יחיד' או פירמה בודדת השולטת בחלק נרחב של השוק.  

המונופול יכול לשלוט על ההיצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של [[מונופול טבעי]], בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שיווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגדיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

המונופול יכול לשלוט על ההיצע ובכך גם על המחיר של הסחורות בשוק. ידוע המצב של [[מונופול טבעי]], בו עקב תנאיו של מוצר מסויים טבעי שייווצר בו מונופול. מוצר של מונופול טבעי הוא זה הדורש השקעה גדולה מאוד בתשתית ראשונית ומעט השקעה כדי להגדיל את ההיצע בהמשך. דוגמאות בולטות למונופולים טבעיים הם: חשמל, מים, רישום קרקע וכו'.

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגופול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב [[בנקאות בישראל|אוליגופול של הבנקים]]. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של [[תחרות]]. [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.  

[[אוליגופול]]: מצב בו יש מעט מוכרים גדולים. אמנם אין כאן את יכולת השליטה של המונופול, אך כשיש מעט מוכרים קל יותר לתאם מחירים והצע - בין אם באופן מפורש בהסכם, או בהבנה שבשתיקה. אוליגופול לא חייב להיות מצב שבו 100% מהשוק נשלט על ידי מספר מצומצם של חברות, מספיק שמספר מועט של חברות שולט במכירה לרוב הצרכנים. בישראל מתקיים זה זמן רב [[בנקאות בישראל|אוליגופול של הבנקים]]. כשאר שני בנקים גדולים תופסים נתח גדול (מעל 70%) ממשקי הבית וכמעט לא קיים שוק אשראי חוץ-בנקאי. [לאחרונה החלו מס' חברות כרטיסי אשראי להעניק אשראי חוץ-בנקאי, אולם חלקן נמצאות בשליטה עקיפה של הבנקים.] גם בשוק הדלק בישראל קיים אוליגופול. חשוב לציין כי המצב של אוליגופול הוא הרווח ביותר מבין צורות המונופול ונהנה מחסינות יחסית מביקורת, היותר שהוא משמר מראית עין של [[תחרות]]. [[שוק הביטוח בישראל]] נשלט על ידי 5 חברות, [[שוק הרכב העולמי]] נשלט על יד מספר מועט של חברות וכך הלאה.  

====השפעות חיצוניות====

====השפעות חיצוניות====

{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית}}

{{הפניה לערך מורחב|השפעה חיצונית}}

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של [[השפעה חיצונית]]. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא [[זיהום]] - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפרימה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. [[הפנמת עלויות]] הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדוגמה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.  

כאשר פעילות של מישהו בשוק משפיעה על מישהו אחר בלא תשלום/פיצו נוצר מצב של [[השפעה חיצונית]]. דוגמה מרכזית למצב של השפעה חיצונית הוא [[זיהום]] - לדוגמה מפעל שמייצר עניבות, מזהם נחל, שגורם תחלואה למי ששותים ממי הנחל ובכך גורם להם הוצאות וסבל. הקונים שקונים את העניבות והפירמה שמוכרת להם את העניבות סוגרים אולי עסקה בשוק החופשי, אבל המחיר של העניבה עליו סוכם לא כולל את המחיר של הפגיעה במי ששתו מהמים. לפיכך נוצרים כמה עיוותים - ראשית מי שסובלים מהזיהום לא מקבלים פיצוי ושנית המחיר של העניבות הוא נמוך מידי ונמכר בכמות גדולה מידי. [[הפנמת עלויות]] הוא הרעיון לפיו יש למדוד את העלויות החיצוניות שנגמרו - לדוגמה את הנזקים הבריאותיים למי ששתו מהמים, לשלם להם כסף על חשבון המוכרים או הקונים או שניהם, ובכך להגיע ליעילות פארטו.  

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכלכלנים הנאו קלאסיים מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

זהו המקום בו רוב ספרי הכלכלה הנאו קלאסית והכלכלנים הנאו קלאסיים מתייחסים ל[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות ואקולוגיות]]. מובאות הרבה דוגמאות של [[זיהום נחלים|זיהום נחלים]] ו[[זיהום אוויר]]. לפי התאוריה הנאו קלאסית ברגע שיקום מוסד חברתי אשר יכניס את ההשפעות החיצוניות אל השוק החופשי, [[הפנמת עלויות חיצוניות]] המחירים של השוק יתמחרו אותם ולכן השוק יוכל להקצות אותם ביעילות.  

====רציונליות חסומה====

====רציונליות חסומה====

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונליים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרברט סיימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכליים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונליים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרברט סיימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלה, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכליים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו המינוח "רציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן רציונליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונליים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו המינוח "רציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן רציונליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונליים.  

* פגיעה באנשים בדור אחר - התייחסות ארוכת טווח מצביעה על כך שייתכנו כשלי שוק שבהם דור אחד פוגע בדור אחר, אבל הדור השני לא יכול לסחור עם הדור הראשון כדי למנוע את הפגיעה. לדוגמה [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] או [[משבש אנדוקריני]] הם מקרים בהם עלול לעבור זמן רב בין הפעולה שמייצרת את הנזק לבין הופעת הנזק עצמו.  

* פגיעה באנשים בדור אחר - התייחסות ארוכת טווח מצביעה על כך שייתכנו כשלי שוק שבהם דור אחד פוגע בדור אחר, אבל הדור השני לא יכול לסחור עם הדור הראשון כדי למנוע את הפגיעה. לדוגמה [[זיהום מים]] ו[[זיהום קרקע]] או [[משבש אנדוקריני]] הם מקרים בהם עלול לעבור זמן רב בין הפעולה שמייצרת את הנזק לבין הופעת הנזק עצמו.  

* פגיעה בקיימות - פגיעה כזו יכולה להיות דוגמה קיצונית לכשל שוק מסוג פגיעה באנשים בדור הבא, אבל להתייחס גם לפגיעה באנשים באותו דור. הדבר נובע מבעיות [[קיימות]] - הוא קיום של [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ואו [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור הכחדה של תרבות או פגיעה ברוב תושביה על ידי פגיעה ב[[סביבה הטבעית]] או בגלל בעיות אחרות. ניתן לתאר בעיות אלה כשילוב של מספר רב של כשלי שוק ביחד כולל [[השפעה חיצונית]], [[מוצר ציבורי]], [[מידע א-סימטרי]] ו[[סיכון מוסרי]]. התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית אינה מכילה מסגרת התייחסות שבה פעולות כלכליות עלולות לגזור כלייה על חלק גדול מהסוכנים.

* פגיעה בקיימות - פגיעה כזו יכולה להיות דוגמה קיצונית לכשל שוק מסוג פגיעה באנשים בדור הבא, אבל להתייחס גם לפגיעה באנשים באותו דור. הדבר נובע מבעיות [[קיימות]] - הוא קיום של [[תהליך בלתי הפיך|תהליכים בלתי הפיכים]] ואו [[תהליכים ארוכי טווח]] שעלולים לגרור הכחדה של תרבות או פגיעה ברוב תושביה על ידי פגיעה ב[[סביבה הטבעית]] או בגלל בעיות אחרות. ניתן לתאר בעיות אלה כשילוב של מספר רב של כשלי שוק ביחד כולל [[השפעה חיצונית]], [[מוצר ציבורי]], [[מידע א-סימטרי]] ו[[סיכון מוסרי]]. התאוריה הכלכלית הנאו קלאסית אינה מכילה מסגרת התייחסות שבה פעולות כלכליות עלולות לגזור כלייה על חלק גדול מהסוכנים.

* פגיעה בבעלי חיים ובמינים אחרים - הגדרת הרווחה בתאוריה הכלכלית מגדירה את הסוכנים הכלכליים כבני אדם ומנסה להשיא את הרווחה שלהם. התאוריה אינה מתייחסת ל[[רווחת בעלי חיים]] או [[זכויות בעלי חיים]] ורואה בהם מוצר או רכוש בלבד שאין כל משמעות לרווחה שלו. גם [[הכחדה המונית בהולקון|הכחדת מינים]] של צמחים, בעלי חיים ועוד אינה מתחשבת ברווחה של מינים אחרים אלה רק ברווחה אנושית. דבר זה דורש ביצוע של הבחנה סובייקטית.  

* פגיעה בבעלי חיים ובמינים אחרים - הגדרת הרווחה בתאוריה הכלכלית מגדירה את הסוכנים הכלכליים כבני אדם ומנסה להשיא את הרווחה שלהם. התאוריה אינה מתייחסת ל[[רווחת בעלי חיים]] או [[זכויות בעלי חיים]] ורואה בהם מוצר או רכוש בלבד שאין כל משמעות לרווחה שלו. גם [[הכחדה המונית בהולקון|הכחדת מינים]] של צמחים, בעלי חיים ועוד אינה מתחשבת ברווחה של מינים אחרים אלה רק ברווחה אנושית. דבר זה דורש ביצוע של הבחנה סובייקטיבית.  

==ראו גם==

==ראו גם==