שינויים

* קנייה בחליפין או תמורת [[כסף]] מוצר או שירות דרך [[שוק חופשי|השוק]].  

* קנייה בחליפין או תמורת [[כסף]] מוצר או שירות דרך [[שוק חופשי|השוק]].  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

[[תוצר מקומי גולמי]] מודד את הבריאות הכלכלית על פי כמות הכסף שהחליפה ידיים ומתעלם מ-3 הדרכים הראשונות להשגת שירותים ומוצרים כלכליים. הגידול בתמ"ג, [[צמיחה כלכלית]], יכול להתקיים בגלל שאנשים רוצים יותר מוצרים ושירותים, אבל הוא יכול להתקיים גם בגלל סיבות אחרות. ככל ש[[מערכת אקולוגית|מצב הטבע]] גרוע יותר, וככל שיש פחות ידע או בריאות יש לחץ על אנשים לקנות, או אילוצים כמו [[התיישנות מכוונת]] ויש פחות [[עשה זאת בעצמך|עשייה עצמית]] או עזרה הדדית ויותר חליפין בשוק כך יש יותר עסקאות והתמ"ג אומר שהחברה בריאה יותר. בהתאם לכך הרס של [[מערכת מפזרת|מערכות מתפקדות]] שמספקות טיהור אוויר, תזונה, רוגע או בריאות והחלפתן על ידי מוצרים ושירותים מהשוק מצטייר בתמ"ג כדבר חיובי. פעולות שננקטות כדי להתמודד תופעות כמו פשיעה, [[השמנת יתר]] או עם [[זיהום]] שיכולות להתגבר עקב השפעות שונות של המערכת הכלכלית - נספרות במדד של התמ"ג כדבר חיובי.  

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהנתן כמות מספקת של [[הון|הון  אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

הרעיון לפיו הבריאות חברתית ואישית תלויה בכמות גדלה והולכת של צריכה, הוא דבר שנעוץ ביסודות התאוריה [[כלכלה נאו קלאסית|הכלכלית הנאו קלאסית]]. רעיון זה נתקף על ידי הכלכלן [[אירווינג פישר]] שטען שבהינתן כמות מספקת של [[הון|הון  אישי]], סמן לרווחה צריך להיות דווקא צריכה מינימלית. גם [[דיוויד קורטן]] טען שאין להסתכל על ההפיכה המואצת של משאבי טבע ל[[אשפה]] כאות לבריאות כלכלית, וכי מה שיש לעשות הוא לנסות להשיג את המירב במסגרת זרם קיים של משאבים.

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

כדי למדוד את הרווחה הכלכלית של אומה, כלכלנים מנסים לבצע סכימה או צבירה של הערך שמוצרים ושירותים שונים מספקים לאנשים שונים. הם עושים זאת על ידי חיבור של מחירים שונים של מוצרים כדי להעיד על ערכם החברתי. אבל לדברים רבים שחיוניים לתפקוד הכלכלי והחברתי (לדוגמה טיהור מים על ידי הטבע) אין מחיר שוק. לגברי מוצרים ושירותים אחרים למרות שיש מחיר שוק, קיימים [[כשלי שוק]], כך שהמחיר אינו מייצג [[יעילות פארטו]] בהקצאה.  

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

===התמ"ג אינו מבחין בהבדלי הכנסה===

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ₪, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ₪ בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במליון ₪ לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

כאשר הכנסת אדם עני עולה ב-100 ש"ח, רוב האנשים מבינים שהדבר משפר את רווחתו יותר מאשר עלייה של 120 ש"ח בהכנסתו של אדם עשיר, אבל התמ"ג (בעקבות הנחות במיקרו כלכלה) אינו עושה הבחנה כזו. התמ"ג אינו מבחין בין מצב שבו הכנסתו של מיליונר עולה במיליון ש"ח לבין מצב בו 1000 משפחות עניות מרוויחות עוד 100 ש"ח.

מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין [[אבטלה]] לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמצמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים.  

מחקרים מתחום [[כלכלה התנהגותית]] ו[[שביעות רצון מחיים]] מראים שאנשים עניים אכן חווים גידול חזק יותר ברווחה לעומת אנשים עשירים עקב שיפור בהכנסה. דבר זה מתחזק אם מדובר במעבר בין [[אבטלה]] לתעסוקה. הדבר מתקיים הן כאשר משווים בין עניים ועשירים באותה מדינה או בין מדינות שונות. בעשורים האחרונים [[אי שוויון כלכלי בינלאומי|הפערים בין המדינות]] מצטמצמים אבל [[אי שוויון כלכלי|הפערים בתוך המדינות]] גדלים.  

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצרכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

מחקרים מכלכלה התנהגותית מראים שאנשים מתרגלים לעליה בהכנסה המוחלטת שלהם, תופעה המכונה [[התרגלות הדונית]], אבל הם רגישים למדידת המצב החברתי היחסי שלהם. הסבר אפשרי לדבר זה הוא שלצורכי שרידה במערכת [[אבולוציה|אבולוציונית]] יצורים חיים מתחרים על מיקום יחסי, במיוחד בהקשר של רבייה, ואילו התועלת המוחלטת היא חסרת חשיבות. ייתכנו גם מצבים שבהם גם עליה בהכנסת השכבות העליונות יכולה לפגוע בשכבות הנמוכות יותר גם אם מצבן לא השתנה לכאורה. כך לדוגמה עליה בהכנסת השכבות העליונות דוחפת את מחירי הדיור מעלה בגלל הגדלת הביקוש. זה טוב למי שמשכיר דירות (בדרך כלל העשירים) ופוגע במי ששוכר דירות.  

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את [[שביעות רצון מחיים|הרווחה האישית המדווחת]] של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר [[אי שוויון בריאותי|בעיות בריאותיות]] וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסייה  כולה.  

מחקרים מהשנים האחרונות מראים שהמשך גידול התמ"ג בתוך המדינות העשירות אינו משפר את [[שביעות רצון מחיים|הרווחה האישית המדווחת]] של אנשים, ולא מעלה את תוחלת החיים. לעומת זאת מצטברות ראיות מתחום האפידמיולוגיה ותחומים אחרים שהגידול בפערים מייצר [[אי שוויון בריאותי|בעיות בריאותיות]] וחברתיות רבות – הן בקרב העניים אבל גם בקרב האוכלוסייה  כולה.  

[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, [[האבקה]], ו[[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פרושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).  

[[הסביבה הטבעית]] תורמת לאושר במידה מסויימת על ידי הספקת נוף יפה ואוויר צח, אבל זוהי התרומה הקטנה שלה. קיום של [[מערכות אקולוגיות]] מתפקדות מספק את הבסיס עליו נשענת הכלכלה והחברה האנושית כולה. מלבד "[[שירותי המערכת הטבעית|שירותי חינם]]" של הטבע כמו טיהור רעלים, הסעת ענני גשם, [[האבקה]], ו[[סחף קרקע|ייצוב קרקעות]] ועוד. הבריאות האקולוגית של המערכות הטבעיות פרושה המשך הקיום של המין האנושי. מקרים כמו ייבוש [[ימת אראל]], [[איי הפסחא]], או כפרים שלמים שנעלמו בגלל [[מדבור]] או [[סחף קרקע]] ממחישים נקודות אלה. (לפירוט ראו [[התמוטטות]] ג'ארד דיימונד).  

לכל הדברים האלה אפשר להצמיד תג מחיר כלכלי. אנשים מוכנים לשלם כדי להפסיק להרגיש בודדים, כדי למצוא בן או בת זוג. הם מוכנים לשלם כל מחיר כדי לזכות ב[[מים נקיים]] כאשר אלו נמצאים במחסור או כדי לזכות בקצת מזון כאשר הספקת המזון נהרסת. המסקנה הראשונה מכך היא ש[[כלכלה]] היא דבר רחב וגדול יותר מאשר הכלכלה שמתנהלת בתוך [[שוק חופשי|השוק]]. אלא שכלכלת שוק היא בדרך כלל מסגרת לא נכונה כדי לתת תמחור לדברים האלה, בעיקר במונחים של מדיניות ציבורית,השוואה למוצרים אחרים או [[תכנון ארוך טווח]]. המושגים של [[גמישות מחיר]] ו[[השפעות חיצוניות]] מספקים הסבר ראשוני לבעיות בתמחור הכלכלי של היבטים אלה, אבל יש גם היבטים של התנהגות אי לינארית, אי יכולת להחזיר את הגלגל אחורנית והשפעות מערכתיות צולבות.  

לכל הדברים האלה אפשר להצמיד תג מחיר כלכלי. אנשים מוכנים לשלם כדי להפסיק להרגיש בודדים, כדי למצוא בן או בת זוג. הם מוכנים לשלם כל מחיר כדי לזכות ב[[מים נקיים]] כאשר אלו נמצאים במחסור או כדי לזכות בקצת מזון כאשר הספקת המזון נהרסת. המסקנה הראשונה מכך היא ש[[כלכלה]] היא דבר רחב וגדול יותר מאשר הכלכלה שמתנהלת בתוך [[שוק חופשי|השוק]]. אלא שכלכלת שוק היא בדרך כלל מסגרת לא נכונה כדי לתת תמחור לדברים האלה, בעיקר במונחים של מדיניות ציבורית, השוואה למוצרים אחרים או [[תכנון ארוך טווח]]. המושגים של [[גמישות מחיר]] ו[[השפעות חיצוניות]] מספקים הסבר ראשוני לבעיות בתמחור הכלכלי של היבטים אלה, אבל יש גם היבטים של התנהגות אי לינארית, אי יכולת להחזיר את הגלגל אחורנית והשפעות מערכתיות צולבות.  

לא רק שהכלכלה אינה "סופרת" את השירותים של המערכות האלה, היא לא פעם מעודדת קווי מדיניות שהורסים מערכות אלה, ולאחר מכן מודדת תחליפי שוק מוצלחים יותר או פחות כעליה ברווחה. מים נקיים ובריאים זולים פי 1000 יחסית ל[[מים מינרלים]] והם מספקים תפקודים רבים נוספים כמו נוף, מערכות אקולוגיות וכו'. לעומת זאת מים מינרלים מחייבים גם ייצור של [[פסולת]], הוצאות אנרגיה, [[זיהום אוויר]] ולפעמים הם כרוכים בזיהום חיידקי וכימי של המים עצמם.  

לא רק שהכלכלה אינה "סופרת" את השירותים של המערכות האלה, היא לא פעם מעודדת קווי מדיניות שהורסים מערכות אלה, ולאחר מכן מודדת תחליפי שוק מוצלחים יותר או פחות כעליה ברווחה. מים נקיים ובריאים זולים פי 1,000 יחסית ל[[מים מינרלים]] והם מספקים תפקודים רבים נוספים כמו נוף, מערכות אקולוגיות וכו'. לעומת זאת מים מינרלים מחייבים גם ייצור של [[פסולת]], הוצאות אנרגיה, [[זיהום אוויר]] ולפעמים הם כרוכים בזיהום חיידקי וכימי של המים עצמם.  

===היחס לעתיד===

===היחס לעתיד===

הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות [[נורמטיבי|הנורמטיבית]] המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו [[נפט]] או [[כריתת יערות|יערות]] כאל הכנסה, בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של [[נפט]] ו[[משאבים מתכלים]] נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.  

הכשל השלישי של התמ"ג הוא התייחסות [[נורמטיבי|הנורמטיבית]] המזלזלת שלו אל העתיד. התמ"ג מתייחס לדלדול מאגרים כמו [[נפט]] או [[כריתת יערות|יערות]] כאל הכנסה, בלי להתייחס לכך שמשאבים אלה כבר אינם עומדים לרשותנו בעתיד (במקרה של [[נפט]] ו[[משאבים מתכלים]] נוספים) או שהם דורשים שיקום שיש לו השלכות כלכליות.  

כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש [[היוון|להוון את העתיד]] – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה  של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התרוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן [[כשל שוק]] וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.

כלכלנים משתמשים בניתוח [[נורמטיבי]] שטוען שיש [[היוון|להוון את העתיד]] – מה שחשוב יותר הוא הווה. זו נקודת מבט מסויימת וצרה  של פרטים שמעדיפים לצרוך היום ולא לחכות למחר. מצד שני רוב האנשים עובדים רוב חייהם בהבטחת עתידם הכלכלי של ילדיהם, כך שהם משקיעים בעתיד לא פחות מהיותם מוטרדים על ידי ההווה. לפי השקפה זו התירוץ הטכני של [[היוון]] אינו אלא אמירה נורמטיבית שמעדיפה את האינטרס קצר הטווח של חלק מהפירמות על פני עתידו של המין האנושי כולו. אין שום סיבה אובייקטיבית להמשיך לדבוק בטיעון זה. באותה מידה אפשר לקבוע כי היות והעתיד חשוב, והיות ודורות העתיד אינם נמצאים כאן כדי לשלם לנו עבור אבטחת עתידם יש כאן [[כשל שוק]] וסיבה טובה לקיים שער היוון חברתי אפסי.

===איום קיומי===

===איום קיומי===

==מדדים של הערכה סביבתית==

==מדדים של הערכה סביבתית==

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto ) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך ב[[חשבונאות סביבתית]]. ([[מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה]]) SEEA שפותחה בשנת 1993 היתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

בשנות ה-80 פיתח הכלכלן רוברט רפטו (Robert Repetto) יחד עם World Resources Institute את ההבנה כי יש צורך ב[[חשבונאות סביבתית]]. ([[מערכת לחשבונאות כלכלה וסביבה]]) SEEA שפותחה בשנת 1993 היתה מענה לכך. SEEA הוערכה מחדש בשנת 2003 ומכילה 3 קטגוריות של חשבונאות:

# חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.  

# חשבונאות של זרמים פיזיים ומעורבים.  

# חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.  

# חשבונאות של הגנה וניהול על הסביבה.  

  E=S/I  כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).  

  E=S/I  כאשר E היא היעילות, S היא הסיפוק המופק, ו-I הוא סך התשומות מהטבע (חומרים, אנרגיה, ושירותים).  

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום [[הסביבה הטבעית]] היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו [[יעילות]] מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בנסיון להגיע ל[[פיתוח מקיים]].

קומון מעיר שזה לא מדד יחיד, אבל מדד חשוב. כיום [[הסביבה הטבעית]] היא משאב במחסור, כך שיש עניין בשאלה באיזו [[יעילות]] מנצלים משאב זה. כדי למדוד את הפריון לעובד או את יעילות העבודה במדינה מסויימת, ניתן להשתמש במדד של תמ"ג לנפש כדי לקבל הערכה גסה (שיש לה בעיות שונות כמו אי התחשבות בפנאי). קומון טוען שיש צורך בכלי נוסף של יעילות סביבתית, דבר שיעזור להבין את הפעילות הכלכלית ויסייע בניסיון להגיע ל[[פיתוח מקיים]].

קיימת בעיה למדוד, הן את הסיפוק והן את התשומות הטבעיות. קומון מציע להשתמש ב[[סקר שביעות רצון|סקרי הערכה עצמית של שביעות רצון]] לשם השגת מטרה זו. הוא מציע 3 שיטות שונות להערכת התשומה הסביבתית, ומעיר כי מדד היעילות E המתקבל למדינות שונות הוא דומה ב-3 השיטות.

קיימת בעיה למדוד, הן את הסיפוק והן את התשומות הטבעיות. קומון מציע להשתמש ב[[סקר שביעות רצון|סקרי הערכה עצמית של שביעות רצון]] לשם השגת מטרה זו. הוא מציע 3 שיטות שונות להערכת התשומה הסביבתית, ומעיר כי מדד היעילות E המתקבל למדינות שונות הוא דומה ב-3 השיטות.

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של [http://www.oecd.org/document/7/0,2340,en_21571361_31938349_36043527_1_1_1_1,00.html מדדים שונים] הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון [[המדד הקנדי לרווחה]].

ארגון ה-OECD, גם מתכנן להוציא מדד משלו למדידה אמיתית יותר של הרווחה החברתית והכלכלית. ניתן לראות רשימה של [http://www.oecd.org/document/7/0,2340,en_21571361_31938349_36043527_1_1_1_1,00.html מדדים שונים] הנשקלים לצורך העניין. כרגע ניראה שהכף נוטה לכיוון [[המדד הקנדי לרווחה]].

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת '[http://www.oecd.org/document/51/0,3343,en_21571361_31938349_37115187_1_1_1_1,00.html מדידה וטיפוח של קידמה חברתית]'. בסוף הכנס נחתמה '[http://www.oecd.org/dataoecd/0/24/39070305.pdf הצהרת איסטנבול]' על ידי נציגי ה-OECD, 'הועדה האיסלאמית', האום, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתיצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס [http://www.oecd.org/site/0,3407,en_21571361_31938349_1_1_1_1_1,00.html כאן].

ביוני 2007 נערך כנס עולמי באיסטנבול תחת הכותרת '[http://www.oecd.org/document/51/0,3343,en_21571361_31938349_37115187_1_1_1_1,00.html מדידה וטיפוח של קידמה חברתית]'. בסוף הכנס נחתמה '[http://www.oecd.org/dataoecd/0/24/39070305.pdf הצהרת איסטנבול]' על ידי נציגי ה-OECD, 'הועדה האיסלאמית', האום, והבנק העולמי. ההצהרה מכירה בכך שהתמ"ג אינו מספיק לתיאור מורכבות החברה ויש למצוא חלופה, חלופה שתייצג את ההתפתחות הכלכלית, הסביבתית והחברתית. עוד על הכנס [http://www.oecd.org/site/0,3407,en_21571361_31938349_1_1_1_1_1,00.html כאן].

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה [http://www.beyond-gdp.eu/download/bgdp_AC_ces1669-2008_en.pdf מאמצת] את מסקנות ארגון "[http://www.beyond-gdp.eu/news.html מעבר לתמ"ג]".

22-11-08 ועדת האיחוד האירופי לכלכלה וחברה [http://www.beyond-gdp.eu/download/bgdp_AC_ces1669-2008_en.pdf מאמצת] את מסקנות ארגון "[http://www.beyond-gdp.eu/news.html מעבר לתמ"ג]".

* [http://unstats.un.org/unsd/envAccounting/seea.htm SEEA המדד באתר האו"ם]

* [http://unstats.un.org/unsd/envAccounting/seea.htm SEEA המדד באתר האו"ם]

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503466,00.html תמצית החוויה האמריקנית שלי] על הסגידה למדדים. שלמה וגנר, 08.02.08 ארץ אחרת בynet

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3503466,00.html תמצית החוויה האמריקנית שלי] על הסגידה למדדים. שלמה וגנר, 08.02.08 ארץ אחרת ב-ynet

* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2794 צמיחה שלילית? אמור מעתה, מיתון חיובי!] סימונה סרמונטה, אתר העוקץ, 6.10.2008

* [http://www.haokets.org/mail-message.asp?ArticleID=2794 צמיחה שלילית? אמור מעתה, מיתון חיובי!] סימונה סרמונטה, אתר העוקץ, 6.10.2008

* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.100-special-report-why-politicians-dare-not-limit-economic-growth.html  מדוע פוליטיקאים אינה מעיזים להגביל את הצמיחה הכלכלית] new scientist אוקטובר 2008

* [http://www.newscientist.com/channel/opinion/mg20026786.100-special-report-why-politicians-dare-not-limit-economic-growth.html  מדוע פוליטיקאים אינה מעיזים להגביל את הצמיחה הכלכלית] new scientist אוקטובר 2008