שינויים

חלקיקים קטנים במיוחד (חלקיקים עדינים) נחשבים לסיכון בריאותי משמעותי אשר גורמים לשורת מחלות ריאה, לב ו[[סרטן]]. ככל שהחלקיקים קטנים וקלים יותר, כך הם ישארו זמן רב יותר באוויר ועלולים לגרום לנזק משמעותי יותר.  

חלקיקים קטנים במיוחד (חלקיקים עדינים) נחשבים לסיכון בריאותי משמעותי אשר גורמים לשורת מחלות ריאה, לב ו[[סרטן]]. ככל שהחלקיקים קטנים וקלים יותר, כך הם ישארו זמן רב יותר באוויר ועלולים לגרום לנזק משמעותי יותר.  

חלקיקים הם תערובת מורכבת של חומרים אורגאניים, מלחים אנאורגאניים, מתכות וחומרים מקרום כדור הארץ. לחומר חלקיקי יש מקורות טבעיים ומקורות אנושיים. למרות שרק חלק קטן מבין החומר החלקיקי מקורו בפעילות אנושית, חלק זה הוא מסוכן יותר לבריאות בגלל רמות חשיפה גבוהות יותר של בני אדם לחומרי אלה, וכן בגלל שאלו לרוב חלקיקים רעילים יותר.  

חלקיקים הם תערובת מורכבת של חומרים אורגניים, מלחים אנאורגניים, מתכות וחומרים מקרום כדור הארץ. לחומר חלקיקי יש מקורות טבעיים ומקורות אנושיים. למרות שרק חלק קטן מבין החומר החלקיקי מקורו בפעילות אנושית, חלק זה הוא מסוכן יותר לבריאות בגלל רמות חשיפה גבוהות יותר של בני אדם לחומרי אלה, וכן בגלל שאלו לרוב חלקיקים רעילים יותר.  

ב[[מדינות עשירות]] עיקר הסיכון מחומר חלקיקי נובע מחשיפה לזיהום אוויר חוץ-ביתי, בעיקר מפליטה של כלי רכב ופחות מתעשייה. במדינות עניות נוסף לסיכון זה גם סיכון חמור של חשיפה לזיהום אוויר תוך-ביתי הנובע מבישול וחימום בתנורים השורפים עץ או חומרים אורגניים אחרים. גורמים אלה של זיהום תוך ביתי גורמים כמעט לחצי ממקרי המוות מזיהום אוויר ברחבי העולם. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>

ב[[מדינות עשירות]] עיקר הסיכון מחומר חלקיקי נובע מחשיפה לזיהום אוויר חוץ-ביתי, בעיקר מפליטה של כלי רכב ופחות מתעשייה. במדינות עניות נוסף לסיכון זה גם סיכון חמור של חשיפה לזיהום אוויר תוך-ביתי הנובע מבישול וחימום בתנורים השורפים עץ או חומרים אורגניים אחרים. גורמים אלה של זיהום תוך ביתי גורמים כמעט לחצי ממקרי המוות מזיהום אוויר ברחבי העולם. <ref name="who_outdoor">[http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs313/en/ Ambient (outdoor) air quality and health] ארגון הבריאות העולמי, מרץ  2014</ref>

===פגיעה בעוברים ותינוקות ===

===פגיעה בעוברים ותינוקות ===

מחקר אחד מצא כי חשיפה מוגברת של עוברים לחלקיקים בששת השבועות הראשונים ובששת השבועות האחרונים להריון קשורה סטטיסטית לעלייה של עד 30% בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך. מחקר אחר בדק את הקשר בין חשיפה עוברית לזיהום אוויר ובין התפתחות של מחלות נשימה בשנים הראשונות בקרב קבוצה של 2,199 תינוקות, המחקר תומך בכך ששחשיפת עוברים ותינוקות לזיהום אוויר עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות דלקות במערכת הנשימה. [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D]

מחקר אחד מצא כי חשיפה מוגברת של עוברים לחלקיקים בששת השבועות הראשונים ובששת השבועות האחרונים להריון קשורה סטטיסטית לעלייה של עד 30% בסיכון ללידת ילוד במשקל נמוך. מחקר אחר בדק את הקשר בין חשיפה עוברית לזיהום אוויר ובין התפתחות של מחלות נשימה בשנים הראשונות בקרב קבוצה של 2,199 תינוקות, המחקר תומך בכך שחשיפת עוברים ותינוקות לזיהום אוויר עלולה להעלות את הסיכון להתפתחות דלקות במערכת הנשימה. [http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D]

===היפראקטיביות===

===היפראקטיביות===

מחקר מ-2013 מצביע על קשר בין חשיפה ל[[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום אוויר שמקורו בתחבורה]] בינקות ובין סיכון גבוה יותר להיפראקטיביות בגיל 7. המחקר בחן 576 ילדים שהיו החשופים לפחמן אלמנטלי שמקורו בתחבורה בריכוז העומד על יותר מ-0.40 מיקרו גרם למטר מעוקב (µg/m3) בשנת חייהם הראשונה. ילדים אלה היו בעלי סיכון של יותר מ-70% לקבל תוצאה גבוהה יותר במבחן היפר-אקטיביות כאשר היו בני 7 (לאחר נטרול גורמים אפשריים אחרים) לעומת ילדים שהיו חשופים בשנת חיים ההראשונה לזיהום אוויר בריכוז העומד על פחות מ- מ-0.40 µg/m3. בקרב ילדים לאמהות בעלות השכלה על תיכונית הקשר היה מעט יותר גבוה.[http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D] [http://ehp.niehs.nih.gov/1205555/]

מחקר מ-2013 מצביע על קשר בין חשיפה ל[[זיהום אוויר תחבורתי|זיהום אוויר שמקורו בתחבורה]] בינקות ובין סיכון גבוה יותר להיפראקטיביות בגיל 7. המחקר בחן 576 ילדים שהיו החשופים לפחמן אלמנטלי שמקורו בתחבורה בריכוז העומד על יותר מ-0.40 מיקרו גרם למטר מעוקב (µg/m3) בשנת חייהם הראשונה. ילדים אלה היו בעלי סיכון של יותר מ-70% לקבל תוצאה גבוהה יותר במבחן היפר-אקטיביות כאשר היו בני 7 (לאחר נטרול גורמים אפשריים אחרים) לעומת ילדים שהיו חשופים בשנת חיים הראשונה לזיהום אוויר בריכוז העומד על פחות מ- מ-0.40 µg/m3. בקרב ילדים לאמהות בעלות השכלה על תיכונית הקשר היה מעט יותר גבוה.[http://www.ehf.org.il/material/%D7%97%D7%9C%D7%A7%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%9D] [http://ehp.niehs.nih.gov/1205555/]

===אוטיזם===

===אוטיזם===

בשנים האחרונות נחקרת האפשרות ש[[זיהום אוויר]] משפיע על הסיכוי של ילדים ללקות ב[[אוטיזם]]. הסיבה היא שזיהום כזה מכיל חומרים שיכולים להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח להיכלל בקשת האוטיסטית. זיהום של חומר חלקיקי מ[[דיזל]], וזיהום המכיל [[עופרת]], מנגן, [[קדמיום]] וכן זיהום בתערובת של מתכות קושרו לסיכוי מוגבר לילד עם אוטיזם, כאשר זיהום גבוה לעומת זיהום נמוך נמצא קשור לסיכון מוגבר פי 1.5 בקדמיום ופי 2 בדיזל. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.<ref>Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.[http://ehp.niehs.nih.gov/1206187/ Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect] 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.</ref>

בשנים האחרונות נחקרת האפשרות ש[[זיהום אוויר]] משפיע על הסיכוי של ילדים ללקות ב[[אוטיזם]]. הסיבה היא שזיהום כזה מכיל חומרים שיכולים להשפיע על מערכת העצבים. מחקר משנת 2013 מצא קשר אפשרי בין חשיפה של הורים למזהמים שונים לבין סיכוי מוגבר של ילדים לפתח להיכלל בקשת האוטיסטית. זיהום של חומר חלקיקי מ[[דיזל]], וזיהום המכיל [[עופרת]], מנגן, [[קדמיום]] וכן זיהום בתערובת של מתכות קושרו לסיכוי מוגבר לילד עם אוטיזם, כאשר זיהום גבוה לעומת זיהום נמוך נמצא קשור לסיכון מוגבר פי 1.5 בקדמיום ופי 2 בדיזל. ברוב סוגי החשיפה יש עליה לינארית בין מידת החשיפה לזיהום למידת הסיכון שהילד יהיה בספקטרום האוטיסטי. ברוב סוגי המזהמים, הקשר היה חזק יותר בקרב בנים לעומת בנות.<ref>Roberts AL, Kristen L, Hart JE, Laden F, Just AC, Bobb JF, et al. 2013.[http://ehp.niehs.nih.gov/1206187/ Perinatal air pollutant exposures and autism spectrum disorder in the children of Nurses’ Health Study II participants. Environ Health Perspect] 121:978–984; doi: 10.1289/ehp.1206187.</ref>

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר עקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ). החוקרים חילקו את האוכלוסיה לארבע תחומים של חשיפה לזיהום אוויר חלקיקי עדין, בריכוזים חודשיים ממוצעים של  5.24–12.3, 12.4–14.5, 14.6–16.7, 16.7–30.8 מיקרוגרם למטר מעוקב. כמות התחלואה באוטיזם בקרב הרבעון הראשון הוגדרה כ-1, ובהתאם לכך התחלואה בשאר התחומים היתה 1.65, 1.84 ו-2.06 בהתאמה, כלומר זיהום אוויר בחלקיקים עדינים תרם באופן משמעותי וברמות זיהום הגבוהות ביותר הוא הכפיל את הסיכון לתחלואה באוטיזם.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015,  DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההיריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/] לשם השוואה - הריכוזים החודשיים בתחנות העירוניות בישראל בחודש אוקטובר 2015 עמדו על ערכים של 13-24 מיקרוגרם למטר מעוקב. [http://www.svivaaqm.net/APP_Files/%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D%5C%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA%202015%5C%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%2010-2015.pdf]

במרץ 2015 מצאו חוקרים מהרווארד שחשיפה של נשים בהריון, בעיקר בשליש האחרון שלו, ל[[זיהום חלקיקי עדין]] (PM2.5) מקושר לסיכוי מוגבר ללידת ילד שנמצא בקשת האוטיסטית. המחקר עקב אחר 116 אלף נשים בארצות הברית, שהשתתפו במחקר האחיות השני בארצות הברית ( Nurses’ Health Study II ). החוקרים חילקו את האוכלוסייה לארבע תחומים של חשיפה לזיהום אוויר חלקיקי עדין, בריכוזים חודשיים ממוצעים של  5.24–12.3, 12.4–14.5, 14.6–16.7, 16.7–30.8 מיקרוגרם למטר מעוקב. כמות התחלואה באוטיזם בקרב הרבעון הראשון הוגדרה כ-1, ובהתאם לכך התחלואה בשאר התחומים היתה 1.65, 1.84 ו-2.06 בהתאמה, כלומר זיהום אוויר בחלקיקים עדינים תרם באופן משמעותי וברמות זיהום הגבוהות ביותר הוא הכפיל את הסיכון לתחלואה באוטיזם.<ref>Raanan Raz et al, [http://ehp.niehs.nih.gov/1408133/ Autism Spectrum Disorder and Particulate Matter Air Pollution before, during, and after Pregnancy: A Nested Case–Control Analysis within the Nurses’ Health Study II Cohort], Environ Health Perspect, Volume 123 , Issue 3 , March 2015,  DOI:10.1289/ehp.1408133</ref> הסבר אפשרי לקשר הוא מנגנון דלקתי. ידוע כי דלקת במוח בזמן ההיריון יכולה לגרום לאוטיזם וכן ידוע כי חשיפה לזיהום חלקיקי עלולה לגורר דלקת במוח. [http://nocamels.com/2014/12/pollution-autism-risk-children/] לשם השוואה - הריכוזים החודשיים בתחנות העירוניות בישראל בחודש אוקטובר 2015 עמדו על ערכים של 13-24 מיקרוגרם למטר מעוקב. [http://www.svivaaqm.net/APP_Files/%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%9D%5C%D7%93%D7%95%D7%97%D7%95%D7%AA%202015%5C%D7%93%D7%95%D7%97%20%D7%97%D7%95%D7%93%D7%A9%D7%99%2010-2015.pdf]

==תקנים==

==תקנים==

==זיהום מחלקיקים נשימים בישראל==

==זיהום מחלקיקים נשימים בישראל==

===חלקיקים גסים===

===חלקיקים גסים===

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM10, ב-1600 ערים ב-91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות  PM10 של 75 מיקרוגרם למטר רבוע (מק"ג למ"ר), ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46  מיקרוגרם למטר רבוע בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום חלקיקי PM10 של 24  מיקרוגרם למטר רבוע, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

מחקר של [[ארגון הבריאות העולמי]] שפורסם בשנת 2014 השווה שיעורי [[זיהום אוויר]] של חלקיקי PM10, ב-1,600 ערים ב-91 מדינות, ב[[זיהום אוויר בישראל| ישראל יש את רמת זיהום האוויר]] הגרועה ביותר בקרב המדינות המערביות וברמה ה-12 מבין כלל מדינות העולם. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html] על פי הדו"ח רמות הזיהום הגבוהות ביותר נמצאו באשקלון, שם נמדדו רמות  PM10 של 75 מיקרוגרם למטר רבוע (מק"ג למ"ר), ייתכן עקב שילוב של נוכחות תחנת הכוח עם קרבתה לנגב הגורר זיהום חלקיקי מסופות חול. אחריה נמצאת מודיעין עם 70, באר שבע ובית שמש עם 68, תל אביב עם 67, רחובות עם 63 ואשדוד עם 62. רמות הזיהום הנמוכות ביותר נמצאו דווקא בחיפה ובחדרה 45 ו-46  מיקרוגרם למטר רבוע בהתאמה. לשם השוואה בברלין ובפריז נרשמה דרגת זיהום חלקיקי PM10 של 24  מיקרוגרם למטר רבוע, ובלונדון דרגת זיהום של 22. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4517136,00.html]

החלקיקים הנשימים PM10 נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM10 בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבאניים, ישראל תופסת  מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

החלקיקים הנשימים PM10 נובעים מסופות אבק (מקור טבעי) ומשריפת דלקים בתחנות כוח ובתעשייה (מקור אנתרופּוגני). מאמצע שנות ה-90 הסתמנה בישראל מגמה כללית של צמצום בפליטות ובשנות ה-2000 נרשמה הפחתה של כ-44% בפליטות מכל מקורות הפליטה: ייצור חשמל (מקור עיקרי) ושאר ענפי התעשייה, [[זיהום אוויר מתחבורה|כלי רכב ]]ומקורות אחרים. ריכוזי הרקע של PM10 בישראל גבוהים מפאת סמיכותה לרצועת מדבריות סובטרופיים ולסופות האבק המתחוללות בהם. חריגת ריכוזים מן התקן נרשמת ב-21 ימים בשנה, שהם כ-6% מן הזמן, כולל ימים של סופות אבק. בהשוואה בינלאומית של ריכוזי PM10 באזורים אורבניים, ישראל תופסת  מקום גבוה יחסית, אולם נרשמה בה מגמת הפחתה של 42%, שהיא הגדולה ביותר לשנות ה-2000 בהשוואה לשאר מדינות ה-OECD. <ref name="kayamut2030_particals">[http://kayamut2030.org/index.php?option=com_content&view=article&id=170%3A2012-01-01-13-42-50&catid=40&Itemid=94 קיימות 2030 - הימצאות חלקיקים באוויר ] ד"ר עמיר אידלמן ויעל יבין, דצמבר 2011</ref>

המלצת ארגון הבריאות העולמי לריכוז מירבי של חלקיקי PM10 היא ריכוז מירבי יומי של 50  מיקרוגרם למטר רבוע וריכוז שנתי של 20  מיקרוגרם למטר רבוע. <ref name="health2014"/>

המלצת ארגון הבריאות העולמי לריכוז מירבי של חלקיקי PM10 היא ריכוז מירבי יומי של 50  מיקרוגרם למטר רבוע וריכוז שנתי של 20  מיקרוגרם למטר רבוע. <ref name="health2014"/>

רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).

רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. ולתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של [[נטל תחלואה]]) יהיו 27,860 שנה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב 22 מיליארד ש"ח בשנת 2015 , וב 24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.<ref name="health2014"/>

לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. ולתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של [[נטל תחלואה]]) יהיו 27,860 שנה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב-22 מיליארד ש"ח בשנת 2015, וב-24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.<ref name="health2014"/>

===זיהום תעשייתי===

===זיהום תעשייתי===

* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013

* [http://www.iarc.fr/en/publications/books/sp161/index.php זיהום אוויר וסרטן, IARC Scientific Publication No. 161], הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן, 2013

* פרופ' יגאל אראל ואורי דיין, [http://www.ehf.org.il/node/177 אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (PM2.5) במצבים סינופטיים שונים בישראל], המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010

* פרופ' יגאל אראל ואורי דיין, [http://www.ehf.org.il/node/177 אפיון ושיוך מקורות של חלקיקים אטמוספריים עדינים (PM2.5) במצבים סינופטיים שונים בישראל], המכון למדעי כדור הארץ, האוניברסיטה העברית בירושלים, 2010

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

* [http://www.ehf.org.il/sites/default/files/shared_content/Dr.%20David%20Broday.pdf השפעת התחבורה על איכות האוויר העירונית וחשיפה: הניסיון הישראלי] David Broday, הטכניון, כנס בריאות וסביבה, 2010

* [http://data.worldbank.org/indicator/EN.ATM.PM10.MC.M3/countries/1W?display=default פליטת חלקיקי PM10 במדינות העולם] [[הבנק העולמי]]

* [http://data.worldbank.org/indicator/EN.ATM.PM10.MC.M3/countries/1W?display=default פליטת חלקיקי PM10 במדינות העולם] [[הבנק העולמי]]