שינויים

'''חקלאות תעשייתית''' (Industrial farming) היא צורה [[מודרנית]] של [[חקלאות]] שמתייחסת לייצור תעשייתי של בעלי חיים, מוצרי חלב, ו[[גידולי מזון]] כמו [[דגנים]] פירות וירקות. השיטות של חקלאות תעשייתית בגידול צמחים כוללות שימוש ב[[מכונות חקלאיות]] ([[טרקטורים]], קטפות, מטוסי ריסוס וכו'),  שימוש ב[[דשן כימי]], ושימוש נרחב ב[[חומרי הדברה|חומרי הדברה המבוססים על דלקים מתכלים]],[[הנדסה גנטית]] ושיטות מודרניות נוספות לשינוי הגנום,  שיטות להגדלת [[יתרון לגודל]] בחקלאות, יצירת שווקים חדשים למזון, היישום של הגנת [[פטנטים]] על מידע גנטי, ו[[מסחר עולמי במזון]]. השיטות של גידול מזון תעשייתי במזון מהחי כוללות מתקני כליאה גדולים, צפופים וסגורים, שליטה של החקלאי על תנאי המחייה והסביבה של בעלי החיים, הגבלת התנועה האינטרקציה והבחירה של בעלי החיים, הטלת מומים בבעלי החיים כדי למנוע פציעה עצמית וקרבות, מתן אנטיביוטיקה, תרופות והורמונים לבעלי החיים, הנדסה גנטית לגידול בעלי חיים בעלי תכונות מיוחדות, [[התמחות כלכלית]] וגידול בעלי החיים בשלבים שונים על ידי מגדלים שונים ועוד. שיטות אלה נפוצות במדינות מתועשות והולכות ונהיות [[גלובליזציה|נפוצות יותר ברחבי העולם]]. רוב הבשר, מוצרי החלב, הביצים, ה[[דגנים]], הפירות והירקות שניתן להשיג ב[[סופרמרקט]] נוצרים על ידי שיטות אלה של חקלאות תעשייתית.

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה [[חיטה]] ענק בארצות הברית, החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי [[בני אדם|בני האדם]]. שדות ענק כאלו מכונים [[מונוקלצ'ר]] או גידול סוג אחד של צמח בשטח עצום, ויש להן [[השפעה סביבתית|השלכות סביבתיות]] רבות. היבט אחד של דבר זה הוא רגישות למחלות ולמפגעים, שכן הבסיס התזונתי הופך להיות צר יותר.]]

'''חקלאות תעשייתית''' (Industrial farming) היא צורה [[מודרנית]] של [[חקלאות]] שמתייחסת לייצור תעשייתי של בעלי חיים, מוצרי חלב, ו[[גידולי מזון]] כמו [[דגנים]] פירות וירקות. השיטות של חקלאות תעשייתית בגידול צמחים כוללות שימוש ב[[מכונות חקלאיות]] ([[טרקטורים]], קטפות, מטוסי ריסוס וכו'),  שימוש ב[[דשן כימי]], ושימוש נרחב ב[[חומרי הדברה|חומרי הדברה המבוססים על דלקים מתכלים]],[[הנדסה גנטית]] ושיטות מודרניות נוספות לשינוי הגנום,  שיטות להגדלת [[יתרון לגודל]] בחקלאות, יצירת שווקים חדשים למזון, היישום של הגנת [[פטנטים]] על מידע גנטי, ו[[מסחר עולמי במזון]]. השיטות של גידול מזון תעשייתי במזון מהחי כוללות מתקני כליאה גדולים, צפופים וסגורים, שליטה של החקלאי על תנאי המחייה והסביבה של בעלי החיים, הגבלת התנועה האינטראקציה והבחירה של בעלי החיים, הטלת מומים בבעלי החיים כדי למנוע פציעה עצמית וקרבות, מתן אנטיביוטיקה, תרופות והורמונים לבעלי החיים, הנדסה גנטית לגידול בעלי חיים בעלי תכונות מיוחדות, [[התמחות כלכלית]] וגידול בעלי החיים בשלבים שונים על ידי מגדלים שונים ועוד. שיטות אלה נפוצות במדינות מתועשות והולכות ונהיות [[גלובליזציה|נפוצות יותר ברחבי העולם]]. רוב הבשר, מוצרי החלב, הביצים, ה[[דגנים]], הפירות והירקות שניתן להשיג ב[[סופרמרקט]] נוצרים על ידי שיטות אלה של חקלאות תעשייתית.

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני [[דגנים]] בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דרסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום משמעותי בכוח האדם העוסק בחקלאות (עם כי נוצרו עקב כך תעשיות חדשות בתחומים אחרים כמו הפקת דשנים, ייצור חומרי הדברה, ייצור מיכון חקלאי ועוד). דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להימנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

חקלאות תעשייתית החלה להתפתח בראשית [[המהפכה התעשייתית]] עם המצאת קטפות כותנה, [[קומבאין|קומבאיינים]], [[טרקטורים]] ועוד [[מכונות חקלאיות]]. היא התקדמה באופן משמעותי בעקבות [[המהפכה הירוקה]] במאה ה-20, שהובילה לשימוש נרחב ב[[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]] וזני [[דגנים]] בעלי פריון משופר. היבטים אלה הובילו לגידול דרסטי ב[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] של היבולים, יחד עם צמצום משמעותי בכוח האדם העוסק בחקלאות (עם כי נוצרו עקב כך תעשיות חדשות בתחומים אחרים כמו הפקת דשנים, ייצור חומרי הדברה, ייצור מיכון חקלאי ועוד). דבר זה עודד את ה[[עיור]] וגרר [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שהביאו לכך שחוות קטנות יותר נסגרו לטובת חוות ענק. החקלאות התעשייתית איפשרה להגדיל את תנובת המזון העולמית, להימנע מ[[אסון מלתוסיאני]] ולהאכיל [[אוכלוסיית העולם|מיליארדי בני אדם]], למרות [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]].  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]] - כלומר קיימים [[תהליך|תהליכים]] שמאיימים על פגיעה מהותית בהמשך קיומה: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת [[חומרי הדברה|חומרי ההדברה]] ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים שניהם בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]] שצפויים לעבור [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבים. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ופגיעות נוספות בקרקע , במים ובמערכות אקולוגיות (במיוחד ב[[יערות]]) שהן חיוניות להמשך התפקוד שלה עצמה. בנוסף החקלאות התעשייתית קשורה לשיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], ותורמת תרומה נכבדת ל[[התחממות עולמית]], והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

עם זאת החקלאות התעשייתית [[חקלאות בת קיימא|אינה בת קיימא]] - כלומר קיימים [[תהליך|תהליכים]] שמאיימים על פגיעה מהותית בהמשך קיומה: היא תלויה ב[[אקסרגיה|אנרגיה]] זולה שמקורה ב[[דלק מחצבי]] לשם הפקת [[דשן כימי]], תפעול הציוד החקלאי, הכנת [[חומרי הדברה|חומרי ההדברה]] ועיבוד המזון והובלתו לחלקים שונים בעולם. הכנת [[דשן כימי|הדשן הכימי]] דורשת שאיבה של [[גז טבעי]], ו[[כרייה]] של [[פוספטים]] ו[[אשלג]]. הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי תלויים שניהם בהספקה של [[נפט]]. בכך החקלאות התעשייתית גוררת תלות גדלה והולכת של המזון ב[[משאבים מתכלים]] שצפויים לעבור [[שיא תפוקה]] ודלדול משאבים. כמו כן חקלאות זו גוררת [[סחף קרקע]] ופגיעות נוספות בקרקע, במים ובמערכות אקולוגיות (במיוחד ב[[יערות]]) שהן חיוניות להמשך התפקוד שלה עצמה. בנוסף החקלאות התעשייתית קשורה לשיבוש של [[מחזור החנקן]] ו[[מחזור הזרחן]], ותורמת תרומה נכבדת ל[[התחממות עולמית]], והיא בעלת [[השפעות סביבתיות]] נוספות שמקשות על המשך קיומה.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[רייצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית, שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ו[[פריון חקלאי]] נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

אחת המבקרות הראשונות של סכנות ה[[זיהום]] שנובע מ[[חומרי הדברה]] של החקלאות התעשייתית היתה [[רייצ'ל קרסון]] שספרה [[אביב דומם]] יצא בשנות ה-60 ותניע את [[סביבתנות|התנועה הסביבתית]] בארצות הברית. כיום יש גורמים רבים המזהירים מפני סכנות ובעיות [[קיימות]] ו[[חוסן]] בתחומי המזון, [[בטחון תזונתי]] של החקלאות התעשייתית, ביניהם ה[[סביבתנות|סביבתן]] [[לסטר בראון]] ([[עולם מלא צלחות ריקות]]), הביולוג ו[[היסטוריה סביבתית|היסטוריון הסביבתי]] [[ ג'ארד דיימונד]] ([[התמוטטות]]), הביולוג הבריטי קולין טאג' ([[כך נקצור (ספר)|כך נקצור]]) אנשי [[פרמקלצ'ר]] ועוד. הבעיה היא שחקלאות תעשייתית היא  סוג של [[נעילה טכנולוגית]] - קל לעבור אל החקלאות התעשייתית, שכן בטווח הקצר היא מוזילה עלויות ומעלה את היבול, אבל לאחר שהאוכלוסייה גדלה ושיטות החקלאות התעשייתית גרמו להרס מערכות אקולוגיות בשכבת ה[[קרקע]], קשה לחזור חזרה ל[[חקלאות בת קיימא]], שכן הדבר גורר גידול מזון יקר יותר, עם יותר תשומות של כוח אדם ו[[פריון חקלאי]] נמוך יותר (בדרך כלל) ליחידת שטח, במיוחד כאשר מדובר בייצור מזון המוני.  

==שיטות בגידול יבולים==

==שיטות בגידול יבולים==

===מונוקולטורה===

===מונוקולטורה===

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (= 10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עד שנות ה-90 הפריון עלה בקצב של כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה לכ-1.4% בשנה]].  

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (= 10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עד שנות ה-90 הפריון עלה בקצב של כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה לכ-1.4% בשנה]].  

[[מונוקולטורה]] (נקרא גם מונוקלצ'ר) הוא הנוהג של גידול יחיד על פני שטח רחב. באופן זה ניתן לתת לכל הצמחים בשדה תנאים אחידים וטיפול אחיד כגון סוג הקרקע, דישון, השקייה, ריסוס נגד מזיקים, שעות אור ועוד. גם החקלאי יכול להתמחות בסוג אחד ויחיד של גידול. מאז [[המהפכה התעשייתית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה הירוקה]] מונוקלצ'ר מאפשר להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במונחים של כמות התבואה ליחידת שטח בזמן נתון על ידי שימוש במכונות תעשייתיות וכן בחומרים יעודיים ותנאים יעודיים לצמחים מסויימים.  

[[מונוקולטורה]] (נקרא גם מונוקלצ'ר) הוא הנוהג של גידול יחיד על פני שטח רחב. באופן זה ניתן לתת לכל הצמחים בשדה תנאים אחידים וטיפול אחיד כגון סוג הקרקע, דישון, השקייה, ריסוס נגד מזיקים, שעות אור ועוד. גם החקלאי יכול להתמחות בסוג אחד ויחיד של גידול. מאז [[המהפכה התעשייתית]] וביתר שאת מאז [[המהפכה הירוקה]] מונוקולטורה מאפשרת להגדיל את [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במונחים של כמות התבואה ליחידת שטח בזמן נתון על ידי שימוש במכונות תעשייתיות וכן בחומרים יעודיים ותנאים יעודיים לצמחים מסויימים.  

יש ביקורת רבה על שיטות הבעיות שמונוקלצ'ר יוצר. בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוענים [[פול הוקן]] ומחקרים אחרים כי המנטליות של גידול-יחיד מתעלמת מהנטייה של [[הטבע]] לעודד [[מגוון]] ובנוסף לכך היא מחריפה את בעיית המאבק בין בני האדם לבין המזיקים לחקלאות. גידול יחיד בתא-שטח נתון הוא נדיר בטבע, הן בגלל הקושי לקבל בצורה זו [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת ולהימנע מדלדול משאבים של הקרקע (שכן לכל הצמחים יש אותן דרישות לאותם משאבים), והן בגלל שדבר זה מעודד התפשטות של מחלות צמחים, חרקים ומכרסמים שמתרבים במהירות נוכח זמינת רבה של המזון החביב עליהם. Janine Benyus מתארת דבר זה כהספקה של מפתחות לפורץ לכל הבתים בשכונה. או כמו מסעדת "אכול כפי יכולתך" עבור מזיקים. לפי טענת מחברי "קפיטליזם טבעי" מחלות הורסות 13% מיבולי העולם, חרקים 12% ועשבים רעים 12% נוספים - כך שסה"כ 40% מהיבולים נהרסים בשדות. בעיות נוספות (כמו פגיעה ביבולים לאחר שנקצרו) גורמת לכך שכמעט מחצית מהמזון שמגדלים בעולם לא מגיע לצלחות.[http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php]  

יש ביקורת רבה על שיטות הבעיות שמונוקולטורה יוצרת. בספר [[קפיטליזם טבעי]] טוענים [[פול הוקן]] ומחקרים אחרים כי המנטליות של גידול-יחיד מתעלמת מהנטייה של [[הטבע]] לעודד [[מגוון]] ובנוסף לכך היא מחריפה את בעיית המאבק בין בני האדם לבין המזיקים לחקלאות. גידול יחיד בתא-שטח נתון הוא נדיר בטבע, הן בגלל הקושי לקבל בצורה זו [[מערכת אקולוגית]] מתפקדת ולהימנע מדלדול משאבים של הקרקע (שכן לכל הצמחים יש אותן דרישות לאותם משאבים), והן בגלל שדבר זה מעודד התפשטות של מחלות צמחים, חרקים ומכרסמים שמתרבים במהירות נוכח זמינת רבה של המזון החביב עליהם. Janine Benyus מתארת דבר זה כהספקה של מפתחות לפורץ לכל הבתים בשכונה. או כמו מסעדת "אכול כפי יכולתך" עבור מזיקים. לפי טענת מחברי "קפיטליזם טבעי" מחלות הורסות 13% מיבולי העולם, חרקים 12% ועשבים רעים 12% נוספים - כך שסה"כ 40% מהיבולים נהרסים בשדות. בעיות נוספות (כמו פגיעה ביבולים לאחר שנקצרו) גורמת לכך שכמעט מחצית מהמזון שמגדלים בעולם לא מגיע לצלחות.[http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php]  

התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשיתיים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רייצ'ל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].  

התשובה המקובלת לבעיות אלה היא שימוש ב[[חומרי הדברה]], אבל לטענת פול הוקן וחבריו, שימוש ב[[טכנולוגיה]] כדי להלחם ב[[תהליך|תהליכים טבעיים]] נכשל. בשנת 1948 בתחילת העידן של חומרי הדברה תעשייתיים, החקלאים בארצות הברית השתמשו ב-50 מיליון פאונד של חומרי הדברה בשנה ואיבדו 7% מהיבולים לחרקים לפני שלב הקציר, נכון לשנת 1999, השתמשו בכמות גדולה פי 20 של חומרי הדברה - כמעט מיליארד פאונד בשנה, כמות גדולה ב-40% יחסית לשנת 1962 שבה פרסה [[רייצ'ל קרסון]] את ספרה [[אביב דומם]], אבל החרקים הורסים 13% מהיבול, ואובדן היבול גדול ב-20% יחסית ליבול שאבד לפני התחלת השימוש בחומרי הדברה. [http://www.natcap.org/sitepages/pid44.php] התהליך הטבעי שעליו מדברים בקפיטליזם טבעי הוא ככל הנראה [[אבולוציה ביולוגית]] של חרקים וגורמי מחלה שמגבירים את העמידות שלהם כלפי חומרי הדברה, באופן דומה ל[[עמידות לאנטיביוטיקה]].  

למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי  [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.

למרות הגידול בבזבוז, הגידול היחיד מאפשר את המשך הגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] בארצות הברית כמו גם במדינות רבות אחרות. עם זאת יש לשים לב כי דבר זה קיים במספר תהליכי-משנה. תהליך אחד הוא ירידה בגידול של הפריון השולי של הגידולים. בעבר הגידול בפריון החקלאי היה גבוה בהרבה יחסית לגידול בעשורים האחרונים. אם מגמה זו נכונה הדבר יכול להצביע על מה שמכונה [[תפוקה שולית יורדת לטכנולוגיה]] כלומר בתחילה טכנולוגיה חדשה מאפשרת שינוי מהותי ומהיר, אבל לאחר מכך ההתקדמות שהיא מאפשרת היא איטית יותר. מבחינה אנרגטית ניתן לבחון את הנושא לפי  [[עקרון ההספק המקסימלי]] - כלומר שמערכת טבעית רוצה למקסם את הספק האנרגיה שלה על פני זמן, והגדלה של הספק כזה בתהליך נתון מחייבת התרחקות מנקודות [[יעילות אנרגטית]]. החקלאות התעשייתית ממקסמת את הפריון החקלאי במונחים של תפוקה לזמן לשטח נתון, אבל במונחים של קבלת תפוקות לעומת תשומות היא מגדילה את התפוקה תוך כדי הקטנת היעילות של התשומות.

==שיטות בגידול תעשייתי של בעלי חיים==

==שיטות בגידול תעשייתי של בעלי חיים==

חקלאות בעלי חיים הפכה [[התמחות כלכלית]] במאות השנים האחרונות והפכה להיות תעשייתית יותר במהלך המאות ה-18, 19 וה-20. ממשק חקלאי המגדל משק עזר של מספר עשרות בעלי חיים, הפכו המשקים [[התמחות כלכלית]] הולכת וגדלה - הן לסוגי בעלי החיים, הן בטיפול השוטף בהן והן לסוג הפעילות שבוצעה מול בעלי החיים. לדוגמה הובלת בעלי החיים לשחיטה הועברה לאנשים עם התמחות מיוחדת שנהגו בבעלי החיים בקשיחות וללא שהיתה להם הכרות איתם. תהליך השחיטה עצמו עבר שינוי - התמחות כלכלית של שוחטים, דרך מפעלים ידניים שבהם כל פועל ביצע חיתוך יחיד, ועד שחיטה ממוכנת על ידי מכונות. עם הזמן החקלאי עצמו טיפל פחות ופחות בבעלי החיים שנחשבים רכושו, והטיפול עבר לידי פועלים ואחר כך מכונות ומחשבים. במקום יחסי היכרות ארוכי שנים, הטיפול הפך להיות יותר ויותר מנוכר כאשר אין טיפול פרטני בחיות ואין גורם אחד המטפל בחיות אלה שהן עוברות שלבים שונים, לפעמים ב"מפעלים" שונים. [http://anonymous.org.il/art65.html]

חקלאות בעלי חיים הפכה [[התמחות כלכלית]] במאות השנים האחרונות והפכה להיות תעשייתית יותר במהלך המאות ה-18, ה-19 וה-20. ממשק חקלאי המגדל משק עזר של מספר עשרות בעלי חיים, הפכו המשקים [[התמחות כלכלית]] הולכת וגדלה - הן לסוגי בעלי החיים, הן בטיפול השוטף בהן והן לסוג הפעילות שבוצעה מול בעלי החיים. לדוגמה הובלת בעלי החיים לשחיטה הועברה לאנשים עם התמחות מיוחדת שנהגו בבעלי החיים בקשיחות וללא שהיתה להם הכרות איתם. תהליך השחיטה עצמו עבר שינוי - התמחות כלכלית של שוחטים, דרך מפעלים ידניים שבהם כל פועל ביצע חיתוך יחיד, ועד שחיטה ממוכנת על ידי מכונות. עם הזמן החקלאי עצמו טיפל פחות ופחות בבעלי החיים שנחשבים רכושו, והטיפול עבר לידי פועלים ואחר כך מכונות ומחשבים. במקום יחסי היכרות ארוכי שנים, הטיפול הפך להיות יותר ויותר מנוכר כאשר אין טיפול פרטני בחיות ואין גורם אחד המטפל בחיות אלה שהן עוברות שלבים שונים, לפעמים ב"מפעלים" שונים. [http://anonymous.org.il/art65.html]

'''חקלאות בעלי חיים אינטנסיבית''' (Intensive livestock farming) המכונה גם '''משק תעשייתי''' ("factory farming") מתייחסת לתהליכים של גידול בעלי חיים במקום מוגבל וצפוף בתנאים שמזכירים מפעל (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל מוצר) בית כלא, צינוק או מחנה ריכוז (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל יצור דומה לאדם) והיא הדוגמה המוקצנת ביותר, עד כה, לתעוש הגידול של בעלי החיים. מפעל ריכוזי להזנת בעלי חיים (Concentrated animal feeding operations) יכול להכיל כמות גדולה של בעלי חיים (חלקם עד מאות אלפי בעלי חיים): פרות, חזירים, תרנגולות, תרנגולי-הודו ועוד. בדרך כלל במבנים סגורים וללא חלונות. המהות של חוות כאלה היא הריכוז של בעלי חיים במקום אחד וניצול [[יתרונות לגודל]] - קבלת תפוקה מקסימלית של בעלי חיים בעלות הנמוכה ביותר, עם מטרה מוצהרת לשמור על בטיחות תזונתית גבוה. המונח "חוות תעשייתיות" וחקלאות תעשייתית נהוג בדרך כלל כביקורת וגנאי. תומכי השיטה טוענים כי ההיא הגדילה בצורה משמעותית את גידול בעלי החיים מבחינת [[יעילות]] וכמות המזון מהחי המופקת. מתנגדי השיטה לא בהכרח רואים בטיעונים אלה דבר חיובי.  

'''חקלאות בעלי חיים אינטנסיבית''' (Intensive livestock farming) המכונה גם '''משק תעשייתי''' ("factory farming") מתייחסת לתהליכים של גידול בעלי חיים במקום מוגבל וצפוף בתנאים שמזכירים מפעל (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל מוצר) בית כלא, צינוק או מחנה ריכוז (אם מתייחסים לבעלי החיים כאל יצור דומה לאדם) והיא הדוגמה המוקצנת ביותר, עד כה, לתעוש הגידול של בעלי החיים. מפעל ריכוזי להזנת בעלי חיים (Concentrated animal feeding operations) יכול להכיל כמות גדולה של בעלי חיים (חלקם עד מאות אלפי בעלי חיים): פרות, חזירים, תרנגולות, תרנגולי-הודו ועוד. בדרך כלל במבנים סגורים וללא חלונות. המהות של חוות כאלה היא הריכוז של בעלי חיים במקום אחד וניצול [[יתרונות לגודל]] - קבלת תפוקה מקסימלית של בעלי חיים בעלות הנמוכה ביותר, עם מטרה מוצהרת לשמור על בטיחות תזונתית גבוה. המונח "חוות תעשייתיות" וחקלאות תעשייתית נהוג בדרך כלל כביקורת וגנאי. תומכי השיטה טוענים כי ההיא הגדילה בצורה משמעותית את גידול בעלי החיים מבחינת [[יעילות]] וכמות המזון מהחי המופקת. מתנגדי השיטה לא בהכרח רואים בטיעונים אלה דבר חיובי.  

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש. כאן מוצגים חזירים במכלאה משותפת, חזירות בהריון מוחזקות לעיתים קרובות בתא קטן בהרבה שלא מאפשר כמעט תנועה]]

[[תמונה:Hog confinement barn interior.jpg|left|thumb|250px|מכלאת חזירים במשק מתועש. כאן מוצגים חזירים במכלאה משותפת, חזירות בהריון מוחזקות לעיתים קרובות בתא קטן בהרבה שלא מאפשר כמעט תנועה]]

מזון ומים מועברים אל בעלי החיים, ובדרך כלל הם מקבלים גם ויטמינים, הורמונים, טיפולים נוגדי מחלות ולפעמים גם מינון נמוך של אנטיביוטיקה במטרה לזרז את תהליך ההתפתחות מהר ככל האפשר. הורמון גדילה ניתן לבעלי חיים בארצות הברית ובמדינות אחרות, אבל הוא אסור באיחוד האירופי. בעלי החיים בחוות תעשייתיות מוחזקים בתאים קטנים ומוגבלים מאד בתנועה שלהם והם נמצאים ברמות גבוהות של [[מתח נפשי|סטרס]] שעלול לפגוע בבריאות של כל בעלי החיים. כמו כן יש ראיות לכך שבעלי החיים חווים סבל בדומה לבני אדם כך שתנאי מחייה אלה מהווים עינוי מתמשך עבורם. בנסיון למנוע פגיעה-עצמית וקרבות בין בעלי החיים חוואים פיתחו שיטות שונות כמו קטימת מקור של עופות, כלובים אישיים וחיפוש מינים שהם כנועים יותר.  

מזון ומים מועברים אל בעלי החיים, ובדרך כלל הם מקבלים גם ויטמינים, הורמונים, טיפולים נוגדי מחלות ולפעמים גם מינון נמוך של אנטיביוטיקה במטרה לזרז את תהליך ההתפתחות מהר ככל האפשר. הורמון גדילה ניתן לבעלי חיים בארצות הברית ובמדינות אחרות, אבל הוא אסור באיחוד האירופי. בעלי החיים בחוות תעשייתיות מוחזקים בתאים קטנים ומוגבלים מאד בתנועה שלהם והם נמצאים ברמות גבוהות של [[מתח נפשי|סטרס]] שעלול לפגוע בבריאות של כל בעלי החיים. כמו כן יש ראיות לכך שבעלי החיים חווים סבל בדומה לבני אדם כך שתנאי מחייה אלה מהווים עינוי מתמשך עבורם. בניסיון למנוע פגיעה-עצמית וקרבות בין בעלי החיים חוואים פיתחו שיטות שונות כמו קטימת מקור של עופות, כלובים אישיים וחיפוש מינים שהם כנועים יותר.  

הריכוז הגבוה של בעלי חיים במקום אחד יכול ליצור בעיות של ריח, [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום מים]]. בארצות הברית היו מספר מקרים של זיהום מים ממתקנים כאלה, ובעיות יכולות להיגרם מזליגה של צואה ומחומרי דישון. מיכל אגירה שדלף בשנת 1995 לדוגמה שיחרר 25 מיליון גלונים של זיהום חנקות בצפון קרוליינה והביא למותם של שמונה עד עשרה מיליון דגים.  

הריכוז הגבוה של בעלי חיים במקום אחד יכול ליצור בעיות של ריח, [[זיהום אוויר]], [[זיהום רעש]] ו[[זיהום מים]]. בארצות הברית היו מספר מקרים של זיהום מים ממתקנים כאלה, ובעיות יכולות להיגרם מזליגה של צואה ומחומרי דישון. מיכל אגירה שדלף בשנת 1995 לדוגמה שיחרר 25 מיליון גלונים של זיהום חנקות בצפון קרוליינה והביא למותם של שמונה עד עשרה מיליון דגים.  

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

חקלאות תעשייתית דורשת [[דשן כימי]] שמיוצר מ[[גז טבעי]] (להכנת אמוניה), [[פוספט]] ו[[אשלג]]וכן [[נפט]]לשם הפקת [[חומרי הדברה]] ולשם תפעול של [[מיכון חקלאי]] ושינוע של מים להשקייה.  

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

לפי מחקר במימון האיחוד האירופי, שיצא לאור בשנת 2012, פעילויות החקלאות ב-27 מדינות האיחוד צרכו יחד אנרגיה בסך 1,071 PJ (בהנחה כי 1000 שווה ערך טונה נפט toe הם 0.041868 PJ) נכון לשנת 2008, ירידה מנתון של 1,257 PJ בשנת 1998. נתון זה מהווה 2.2% מצריכת האנרגיה הכוללת של מדינות אלה. נתון זה משתנה בין 0.4% ועד 6% במדינות שונות. עם זאת נתונים אלה מייצגים רק את צריכת האנרגיה הישירה של החקלאות. לדוגמה במחקר שבוצע בגרמניה נמצא כי הפקת דשנים לחקלאות דרשה 83.7 PJ שהם פי 2 יחסית לצריכה האנרגיה הישירה (42) של החקלאות. [http://www.agree.aua.gr/files/agree_state.pdf]

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

[[תהליך|תהליכים]] כמו [[שיא תפוקת הנפט]], [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הפוספט]] וכן השפעות של החקלאות על המערכות האקולוגיות מהווים סכנה ל[[חקלאות בת קיימא|המשך יכולת הקיום]] של החקלאות ומאיימים לייקר אותה.

===חומרי הדברה===

===חומרי הדברה===

{{הפניה לערך מורחב|חומרי הדברה}}

{{הפניה לערך מורחב|חומרי הדברה}}

בשנים 2006, 2008, הכלכלה העולמית השתמשה בכ-2.6 מיליון טונות של חומרי הדברה.  קוטלי עשבים מהווים 40% מהכמות, 17% הם קוטלי חרקים ו-10% הם קוטלי פטריות. <ref name="EPAPesticides">http://www.epa.gov/opp00001/pestsales/07pestsales/market_estimates2007.pdf.</ref> ארצות הברית בשנים 2006-7 השתמשה בכ-0.5 מיליון טונות של חומרי הדברה שהם כ-22% מהכמות העולמית. מעל 80% מחומרי הדברה משמשים בחקלאות. מעל 78% מבתי האב משתמשים בחומר הדברה אחד לפחות. <ref name="EPAPesticides" /> אם נתונים אלה דומים בשאר העולם ניתן להעריך את כמות חומרי ההדברה המשמים לחקלאות בכ-2.08 מיליון טונות נכון לשנת 2008.   

בשנים 2006, 2008, הכלכלה העולמית השתמשה בכ-2.6 מיליון טונות של חומרי הדברה.  קוטלי עשבים מהווים 40% מהכמות, 17% הם קוטלי חרקים ו-10% הם קוטלי פטריות. <ref name="EPAPesticides">http://www.epa.gov/opp00001/pestsales/07pestsales/market_estimates2007.pdf.</ref> ארצות הברית בשנים 2006-2007 השתמשה בכ-0.5 מיליון טונות של חומרי הדברה שהם כ-22% מהכמות העולמית. מעל 80% מחומרי הדברה משמשים בחקלאות. מעל 78% מבתי האב משתמשים בחומר הדברה אחד לפחות. <ref name="EPAPesticides" /> אם נתונים אלה דומים בשאר העולם ניתן להעריך את כמות חומרי ההדברה המשמים לחקלאות בכ-2.08 מיליון טונות נכון לשנת 2008.   

באופן כללי יש עליה ב[[פריון חקלאי]] ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר [[דשן כימי]]), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992.  [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

באופן כללי יש עליה ב[[פריון חקלאי]] ובכמות המזון המגודלת בעולם. למרות מגמה זו (שצורכת לדוגמה יותר [[דשן כימי]]), דבר זה אינו בהכרח מלווה בגברת השימוש בחומרי הדברה. בארצות הברית יש יציבות בשימוש בקוטלי פטריות, קוטלי עשבים וקוטלי חרקים בשנים 1992-2007. מגמה דומה יש בגרמניה בשנים 1992-2010. בהודו יש ירידה בשימוש בחומרי הדברה נגד חרקים ועליה בשימוש בשאר החומרים בהשוואה ל-1992.  [http://faostat3.fao.org/browse/R/*/E]

יש למעלה מ-1050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית<ref>U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337</ref>. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד ל[[עיקרון הזהירות המונעת]]. הרכיבים האלה נמצאים במעל -16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.<ref>http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/</ref>

יש למעלה מ-1050 רכיבים פעילים שונים שנמצאים בתוך חומרי הדברה כימיים המורשים לשימוש בארצות הברית<ref>U.S. Environmental Protection Agency. http://www.ncbi.nlm.nih.gov.silk.library.umass.edu:2048/pubmed/18032337</ref>. לא כל המרכיבים נבדקו כבטוחים, בניגוד ל[[עיקרון הזהירות המונעת]]. הרכיבים האלה נמצאים במעל -16,000 מוצרי הדברה שמשווקים בארצות הברית.<ref>http://www.cdc.gov/niosh/topics/pesticides/</ref>

* [[עמידות לאנטיביוטיקה]]

* [[עמידות לאנטיביוטיקה]]

==קישורים חייצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Industrial_agriculture חקלאות תעשייתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/Industrial_agriculture חקלאות תעשייתית] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intensive_animal_farming חוואות בעלי חיים אינטנסיבי ת] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intensive_animal_farming חוואות בעלי חיים אינטנסיבית] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intensive_crop_farming חקלאות יבולים אינטנסיבית] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Intensive_crop_farming חקלאות יבולים אינטנסיבית] בוויקיפדיה האנגלית

* מיכאל פיין, [http://www.bayadaim.org.il/2013/07/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%93%D7%95%D7%A4/ למה הנדסה גנטית היא לא הפתרון או: לא דופקים ברגים עם פטיש] [[קח את הקיימות בידיים]], 10 ביולי 2013.  

* מיכאל פיין, [http://www.bayadaim.org.il/2013/07/%D7%9C%D7%9E%D7%94-%D7%94%D7%A0%D7%93%D7%A1%D7%94-%D7%92%D7%A0%D7%98%D7%99%D7%AA-%D7%94%D7%99%D7%90-%D7%9C%D7%90-%D7%94%D7%A4%D7%AA%D7%A8%D7%95%D7%9F-%D7%90%D7%95-%D7%9C%D7%90-%D7%93%D7%95%D7%A4/ למה הנדסה גנטית היא לא הפתרון או: לא דופקים ברגים עם פטיש] [[קח את הקיימות בידיים]], 10 ביולי 2013.  

;חקלאות תעשייתית במזון מהחי:

;חקלאות תעשייתית במזון מהחי:

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1940576 איך מכרו לנו תוצרת חקלאית שגדלה בדשן עם פסולת רדיואקטיבית ומתכות כבדות] נטע אחיטוב, הארץ, 28.02.2013

* [http://anonymous.org.il/cat7.html תעשיות מזון מהחי] תחקירים של ארגון "אנונימוס" על תעשיות שונות לגידול בעלי חיים לצרכי מזו מהחי.  

* [http://anonymous.org.il/cat7.html תעשיות מזון מהחי] תחקירים של ארגון "אנונימוס" על תעשיות שונות לגידול בעלי חיים לצורכי מזון מהחי.  

* [http://anonymous.org.il/cat134.html ממשק מסורתי למפעל תעשייתי] התפתחות המשקים המתועשים בענף מזון מהחי והשלכותיהם, באתר אנונימוס.

* [http://anonymous.org.il/cat134.html ממשק מסורתי למפעל תעשייתי] התפתחות המשקים המתועשים בענף מזון מהחי והשלכותיהם, באתר [[אנונימוס].

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012

* [http://www.haaretz.co.il/magazine/1.1774136 כל הרעל שמסתתר בבשר שאנחנו אוכלים] נטע אחיטוב, הארץ, 13.07.2012