שינויים

הסרט מחולק לפרקים שונים בתהליכי הייצור והצריכה: כרייה והפקה של [[חומרי גלם]], [[ייצור]], הפצה ושיווק, צריכה, וזריקה של המוצרים, וכן דרך אחרת לייצור. הסרט כולל עובדות רבות כמו זו שתוך כחצי שנה 99% מהמוצרים שנקנים בחנויות בארצות הברית הופכים לאשפה. או שאם כולם יחיו ברמת הצריכה ועם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח ממוצע בארצות הברית יהיה צורך ב-3-5 כדורי ארץ. ועם זאת הסרט מלא חן והומור.  

הסרט מחולק לפרקים שונים בתהליכי הייצור והצריכה: כרייה והפקה של [[חומרי גלם]], [[ייצור]], הפצה ושיווק, צריכה, וזריקה של המוצרים, וכן דרך אחרת לייצור. הסרט כולל עובדות רבות כמו זו שתוך כחצי שנה 99% מהמוצרים שנקנים בחנויות בארצות הברית הופכים לאשפה. או שאם כולם יחיו ברמת הצריכה ועם [[טביעת רגל אקולוגית|טביעת הרגל האקולוגית]] של אזרח ממוצע בארצות הברית יהיה צורך ב-3-5 כדורי ארץ. ועם זאת הסרט מלא חן והומור.  

הסרט נוצר על ידי אנני לאונרד, (Annie Leonard) שגם מקריינת אותו. אנני עסקה בפעילות סביבתית במשך כ-20 שנה. הוא הוכן על ידי חברת האנימציה החברתית-סביבתית [http://www.freerangestudios.com freerange studios] שהכינה גם את "MeatRix" (על חוות תעשייתיות לגידול בעלי חיים לבשר ומזון מהחי) ו-Store-wars על [[הנדסה גנטית]].

הסרט נוצר על ידי אנני לאונרד, (Annie Leonard) שגם מקריינת אותו. לאונרד עסקה בפעילות סביבתית במשך כ-20 שנה. הוא הוכן על ידי חברת האנימציה החברתית-סביבתית [http://www.freerangestudios.com freerange studios] שהכינה גם את "MeatRix" (על חוות תעשייתיות לגידול בעלי חיים לבשר ומזון מהחי) ו-Store-wars על [[הנדסה גנטית]].

אורך הסרט - 20 דקות.  

אורך הסרט - 20 דקות.  

באתר הסרט אפשר למצוא עובדות נוספות על הנושאים בפרקים השונים. העובדות נוגעות להשלכות הסביבתיות, השלכות הבריאותיות, השפעות על העובדים, על גלובליזציה ועל חלופות. כמו כן אפשר לקרוא בלוג של אנני, חומרים לעיתונות, לקבל ידיעות על חדשות הנוגעות לסרט. בחלק ההורדת של הסרט אפשר להוריד תמונות, טיזירים, ואף את הסרט עצמו. הכל תחת רשיון [http://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/3.0 Creative Commons]

באתר הסרט אפשר למצוא עובדות נוספות על הנושאים בפרקים השונים. העובדות נוגעות להשלכות הסביבתיות, השלכות הבריאותיות, השפעות על העובדים, על גלובליזציה ועל חלופות. כמו כן אפשר לקרוא בלוג של אנני לאונרד, חומרים לעיתונות, לקבל ידיעות על חדשות הנוגעות לסרט. בחלק ההורדות של הסרט אפשר להוריד תמונות, טיזרים, ואף את הסרט עצמו. הכל תחת רישיון [http://creativecommons.org/licenses/by-nc-nd/3.0 Creative Commons]

==תמליל הסרט==

==תמליל הסרט==

===מבוא===

===מבוא===

אחר כך, החומרים עוברים ל"ייצור" ומה שקורה זה, שאנחנו משתמשים באנרגיה בשביל לערבב כימיקלים רעילים ביחד עם המשאבים הטבעיים, במטרה לייצר מוצרים רעילים.

אחר כך, החומרים עוברים ל"ייצור" ומה שקורה זה, שאנחנו משתמשים באנרגיה בשביל לערבב כימיקלים רעילים ביחד עם המשאבים הטבעיים, במטרה לייצר מוצרים רעילים.

ישנם למעלה מ-100,000 כימיקליים סינתטיים במסחר כיום. רק מעטים מהם עברו מבדקים בנוגע להשפעה שלהם על בריאות האדם, ואף אחד מהם לא נבדק בנוגע להשפעות בריאותיות סינרגטיות, כלומר: מה קורה כשהם באים במגע עם כל שאר הכימיקלים שאנחנו נחשפים אליהם מידי יום.

ישנם למעלה מ-100,000 כימיקלים סינתטיים במסחר כיום. רק מעטים מהם עברו מבדקים בנוגע להשפעה שלהם על בריאות האדם, ואף אחד מהם לא נבדק בנוגע להשפעות בריאותיות סינרגטיות, כלומר: מה קורה כשהם באים במגע עם כל שאר הכימיקלים שאנחנו נחשפים אליהם מידי יום.

אז, אנחנו לא יודעים מהי ההשפעה המלאה של כל הרעלים האלו על הבריאות ועל הסביבה. אבל אנחנו יודעים דבר אחד: רעלים נכנסים, רעלים יוצאים. כל עוד נמשיך להכניס רעלים לתוך מערכת הייצור שלנו, נמשיך לקבל רעלים בדברים שאנחנו מכניסים הביתה, למקום העבודה שלנו ולבתי הספר. וכמובן, לגוף שלנו.

אז, אנחנו לא יודעים מהי ההשפעה המלאה של כל הרעלים האלו על הבריאות ועל הסביבה. אבל אנחנו יודעים דבר אחד: רעלים נכנסים, רעלים יוצאים. כל עוד נמשיך להכניס רעלים לתוך מערכת הייצור שלנו, נמשיך לקבל רעלים בדברים שאנחנו מכניסים הביתה, למקום העבודה שלנו ולבתי הספר. וכמובן, לגוף שלנו.

אז, מי כן שילם?

אז, מי כן שילם?

ובכן, האנשים האלה שילמו באובדן בסיס המשאבים הטבעיים שלהם. האנשים האלה שילמו באובדן האוויר הנקי שלהם, בהגברת שיעורי התחלואה באסטמה ובסרטן. ילדים בקונגו שילמו בעתיד שלהם - 30% מהילדים בחלקים מסויימים של קונגו עזבו את בית הספר בשביל לכרות קולטן - מתכת שאנחנו משתמשים בה בשביל רכיבים אלקטרוניים חד-פעמיים. אפילו האנשים האלה שילמו, בכך שהם היו צריכים לכסות את ביטוח הבריאות של עצמם. לכל אורך המערכת הזו, אנשים נרתמו בשביל שאני אוכל לקנות את הרדיו הזה ב-19.90 ש"ח. ואף אחת מהתרומות האלה לא נלקחה בחשבון בשום ספר חשבונות. לזה אני מתכוונת בכך שאמרתי שבעלי החברות מחצינים את העלות האמיתית של הייצור.

ובכן, האנשים האלה שילמו באובדן בסיס המשאבים הטבעיים שלהם. האנשים האלה שילמו באובדן האוויר הנקי שלהם, בהגברת שיעורי התחלואה באסתמה ובסרטן. ילדים בקונגו שילמו בעתיד שלהם - 30% מהילדים בחלקים מסויימים של קונגו עזבו את בית הספר בשביל לכרות קולטן - מתכת שאנחנו משתמשים בה בשביל רכיבים אלקטרוניים חד-פעמיים. אפילו האנשים האלה שילמו, בכך שהם היו צריכים לכסות את ביטוח הבריאות של עצמם. לכל אורך המערכת הזו, אנשים נרתמו בשביל שאני אוכל לקנות את הרדיו הזה ב-19.90 ש"ח. ואף אחת מהתרומות האלה לא נלקחה בחשבון בשום ספר חשבונות. לזה אני מתכוונת בכך שאמרתי שבעלי החברות מחצינים את העלות האמיתית של הייצור.

===צריכה===

===צריכה===

וכמה שהם ממשיכים לזרום!

וכמה שהם ממשיכים לזרום!

נחשו איזה אחוז מסך כל המוצרים שזורמים דרך המערכת הזאת, נמצאים עדיין בשימוש 6 חודשים אחרי מכירתם בארצות הברית. 50%? 20? לא. אחוז אחד. אחד! במילים אחרות, 99% מהדברים שאנחנו קוצרים, כורים, מעבדים, מעבירים - 99% מהדברים שאנחנו מריצים דרך המערכת הזאת נזרקים תוך 6 חודשים. עכשיו, האם אנחנו יכולים לקיים את כדור הארץ עם שיעור כזה של תפוקה חומרית?

נחשו איזה אחוז מסך כל המוצרים שזורמים דרך המערכת הזאת, נמצאים עדיין בשימוש 6 חודשים אחרי מכירתם בארצות הברית. 50%? 20%? לא. אחוז אחד. אחד! במילים אחרות, 99% מהדברים שאנחנו קוצרים, כורים, מעבדים, מעבירים - 99% מהדברים שאנחנו מריצים דרך המערכת הזאת נזרקים תוך 6 חודשים. עכשיו, האם אנחנו יכולים לקיים את כדור הארץ עם שיעור כזה של תפוקה חומרית?

זה לא תמיד היה ככה. האדם האמריקאי הממוצע צורך עכשיו פי 2 ממה שהוא צרך לפני 50 שנה. תשאלו את סבתא שלכם. בימים שלה, ניהול נכון של כלכלת בית, תושייה וחסכנות היו בעלי ערך. אז, איך זה קרה?

זה לא תמיד היה ככה. האדם האמריקאי הממוצע צורך עכשיו פי 2 ממה שהוא צרך לפני 50 שנה. תשאלו את סבתא שלכם. בימים שלה, ניהול נכון של כלכלת בית, תושייה וחסכנות היו בעלי ערך. אז, איך זה קרה?

אפילו מחשבים. שמתם לב שכאשר אתם קונים עכשיו מחשב חדש, הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר שתוך כמה שנים, המחשב מהווה מכשול לתקשורת? הייתי סקרנית לגבי זה, אז פתחתי מחשב שולחני גדול כדי לראות מה יש בפנים, ומצאתי שהחלק שמשתנה כל שנה, הוא חלק פצפון בפינה. אבל אי אפשר רק להחליף את החלק הזה, כי כל גירסה חדשה יוצאת בצורה אחרת, אז חייבים לזרוק הכל ולקנות חדש.

אפילו מחשבים. שמתם לב שכאשר אתם קונים עכשיו מחשב חדש, הטכנולוגיה משתנה כל כך מהר שתוך כמה שנים, המחשב מהווה מכשול לתקשורת? הייתי סקרנית לגבי זה, אז פתחתי מחשב שולחני גדול כדי לראות מה יש בפנים, ומצאתי שהחלק שמשתנה כל שנה, הוא חלק פצפון בפינה. אבל אי אפשר רק להחליף את החלק הזה, כי כל גירסה חדשה יוצאת בצורה אחרת, אז חייבים לזרוק הכל ולקנות חדש.

אז קראתי ציטוטים ממגזינים לעיצוב תעשייתי משנות ה-50 של המאה ה-20, בתקופה שהתיישנות מתוכננת התחילה באמת לתפוס. המעצבים האלה ממש פתוחים לגבי זה. הם באמת דנים במהירות המירבית שבה הם יכולים לגרום לדברים להשבר, ועדיין להשאיר את הצרכן עם מספיק אמון במוצר כדי שהוא יילך ויקנה עוד אחד. זה היה כל כך מכוון!

אז קראתי ציטוטים ממגזינים לעיצוב תעשייתי משנות ה-50 של המאה ה-20, בתקופה שהתיישנות מתוכננת התחילה באמת לתפוס. המעצבים האלה ממש פתוחים לגבי זה. הם באמת דנים במהירות המירבית שבה הם יכולים לגרום לדברים להשבר, ועדיין להשאיר את הצרכן עם מספיק אמון במוצר כדי שהוא ילך ויקנה עוד אחד. זה היה כל כך מכוון!

אבל דברים לא יכולים להשבר מספיק מהר בשביל להשאיר את החץ הזה מעל המים, אז יש את "ההתיישנות הנתפסת". עכשיו, התיישנות נתפסת משכנעת אותנו לזרוק דברים שהם עדיין שמישים לחלוטין.

אבל דברים לא יכולים להשבר מספיק מהר בשביל להשאיר את החץ הזה מעל המים, אז יש את "ההתיישנות הנתפסת". עכשיו, התיישנות נתפסת משכנעת אותנו לזרוק דברים שהם עדיין שמישים לחלוטין.

התקשורת גם עוזרת בכך שהיא מחביאה את כל החלק הזה, ואת כל החלק הזה, ככה שהחלק היחידי של כלכלת החומרים שאנחנו רואים, זה הקניות. הכרייה, ייצור וזריקה - כולם מתקיימים מחוץ לשדה הראייה שלנו.  

התקשורת גם עוזרת בכך שהיא מחביאה את כל החלק הזה, ואת כל החלק הזה, ככה שהחלק היחידי של כלכלת החומרים שאנחנו רואים, זה הקניות. הכרייה, ייצור וזריקה - כולם מתקיימים מחוץ לשדה הראייה שלנו.  

אז, בארצות הברית יש לנו יותר דברים מאשר אי פעם בעבר, אבל סקרים מראים שהאושר הלאומי שלנו נמצא בירידה. האושר הלאומי שלנו היה בשיאו מתישהו בשנות ה-50, באותו זמן ששגעון הצריכה הזה התפוצץ. המממ...צירוף מקרים מעניין...

אז, בארצות הברית יש לנו יותר דברים מאשר אי פעם בעבר, אבל סקרים מראים שהאושר הלאומי שלנו נמצא בירידה. האושר הלאומי שלנו היה בשיאו מתישהו בשנות ה-50, באותו זמן ששיגעון הצריכה הזה התפוצץ. המממ...צירוף מקרים מעניין...

אני חושבת שאני יודעת למה. יש לנו יותר דברים, אבל יש לנו פחות זמן לדברים שבאמת עושים אותנו מאושרים: משפחה, חברים, שעות פנאי. אנחנו עובדים יותר קשה מאי פעם בעבר. יש מומחים שאומרים שכיום יש לנו פחות שעות פנאי מאשר בחברה הפאודלית.

אני חושבת שאני יודעת למה. יש לנו יותר דברים, אבל יש לנו פחות זמן לדברים שבאמת עושים אותנו מאושרים: משפחה, חברים, שעות פנאי. אנחנו עובדים יותר קשה מאי פעם בעבר. יש מומחים שאומרים שכיום יש לנו פחות שעות פנאי מאשר בחברה הפאודלית.