שינויים

הערך של סקר מעין זה שנוי במחלוקת, היות שהוא משקף תפיסות סובייקטיביות ולא מדידה כמותית כלשהי.  

הערך של סקר מעין זה שנוי במחלוקת, היות שהוא משקף תפיסות סובייקטיביות ולא מדידה כמותית כלשהי.  

מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרדר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיע  על הסקר שלאחריו.

מעבר לכך, ככל שמדינה תזכה לדירוג נמוך יותר, כך התפיסה באותה מדינה בנוגע לשחיתות תתחזק ואנשים יתפסו את מדינתם כמושחתת יותר, אם מספר רב של אנשים במדינה מודעים לסקר או לתדמית בעקבות הסקר, תיווצר [[לולאת משוב|לולאת משוב מחזקת]] והדירוג של המדינה יתדרדר עוד יותר בסקר שנה לאחר מכן, כך שתוצאות הסקר עצמן עלולות להשפיע  על הסקר שלאחריו.

==שחיתות במובן הרחב==

==שחיתות במובן הרחב==

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון שלטון]], [[קפיטליזם של מקורבים]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[קשרי הון שלטון]], [[קפיטליזם של מקורבים]]}}

שחיתות יכולה לתקיים גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית (כלומר בממשלה, בכנסת) אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל.  

שחיתות יכולה להתקיים גם לא רק בתחומי הפוליטיקה הרשמית (כלומר בממשלה, בכנסת) אלא גם בתחומים שמכילים צמתי השפעה על דעת הקהל.  

לדוגמה [[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת]] כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים, או כדי שיפרסמו כתבות אוהדות. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] או [[העין השביעית]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות.  

לדוגמה [[השפעות ההון על העיתונות|השפעה של חברות מסחריות על עיתונים או ערוצי תקשורת]] כדי שאלו לא יפרסמו מידע שלילי על חברות אלה, כדי שימנעו מביצוע תחקירים על גופים מסחריים, או כדי שיפרסמו כתבות אוהדות. לדוגמה הפרסומאי אורן פרנק, טען בבלוג שלו, ש"כולבוטק" נמנעת בכוונה תחילה מביצוע תחקירים שעלולים לפגוע בעסקים של [[נוחי דנקנר]]. כתוצאה מפרסום זה פוטר פרנק ממשרד הפרסום בו עבד. כדי להתמודד עם נושא זה יש גופים כמו [[המרכז למדיה ולדמוקרטיה]] או [[העין השביעית]] שעוקבים ומפרסמים על הקשרים בין [[בעלי הון]] ועסקים גדולים לבין עיתונות.  

במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]

במדינות רבות ובכללן [[ישראל]] מנסה שלטון החוק להתמודד עם בעייתיות זו באמצעות חקיקה מסוג [[חוק מימון מפלגות]], שתפקידו להסדיר ולהגביל את גובה ואופן התמיכה הכספית של גורמי הון במתמודדים. זאת במטרה למנוע "קניית" מועמדים בידי גורמים בעלי עניין, או אף מראית עין של השפעה כזו. הצלחת חקיקה מסוג זה בהשגת היעד היא חלקית ומוגבלת. בארצות הברית ביטל בית המשפט העליון מגבלות של תרומות שהיו קיימות בעבר, ומשנת 2010 חברות ותאגידים יכולים לתרום למועמדים על ידי מנגנון של Super PACs [https://en.wikipedia.org/wiki/Political_action_committee#Super_PACs]

[[קפיטליזם למקורבים]] ושחיתות חוקית משפיעים על הפוליטיקה בכך שהם מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגידי רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ 30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ 15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

[[קפיטליזם למקורבים]] ושחיתות חוקית משפיעים על הפוליטיקה בכך שהם מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד [[תאגידי רב לאומי|תאגידים גדולים]] ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסיטת פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

==מאבק בשחיתות==

==מאבק בשחיתות==

בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע [[גלובליזציה|הגלובליזציה]].  

בשנים האחרונות יש התייחסות גודלת והולכת לשחיתות מצד מדינות מערביות ומצד גופים בינלאומיים, בעיקר על רקע [[גלובליזציה|הגלובליזציה]].  

בשנת 2000 התקיים בארגון האומות המאוחדות כנס בינלאומי נגד שחיתות ובשנת 2005 נכנסה לתוקפה אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות. (United Nations Convention against Corruption). וזו נחתמה על ידי 140 מדינות.  האו"מ מקיים צוותי עבודה לשם מעקב אחר יישום האמנה. [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html] בשנת 2013 אישררו רוב המדינות החתומות את האמנה. [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]

בשנת 2000 התקיים בארגון האומות המאוחדות כנס בינלאומי נגד שחיתות ובשנת 2005 נכנסה לתוקפה אמנת האומות המאוחדות נגד שחיתות. (United Nations Convention against Corruption). וזו נחתמה על ידי 140 מדינות.  האו"ם מקיים צוותי עבודה לשם מעקב אחר יישום האמנה. [http://www.unodc.org/unodc/en/treaties/CAC/index.html] בשנת 2013 אישררו רוב המדינות החתומות את האמנה. [http://blogs.worldbank.org/futuredevelopment/six-strategies-fight-corruption]

אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון ה-[[OECD]] אמר בשנת 2007:  

אנחל גורייה, המזכיר הכללי של ארגון ה-[[OECD]] אמר בשנת 2007: