שינויים

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בעלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות לפעילות מתונה עד אינטנסיבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 דקות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

אנשים שמבצעים פעילות גופנית אירובית בינונית עד מאומצת הם בעלי סיכון נמוך באופן משמעותי לפתח מחלות לב וכלי דם לעומת אנשים לא פעילים. מבוגרים שהם פעילים באופן תדיר הם בעלי רמות נמוכות יותר של מחלות לב ושבץ, והם בעלי לחץ דם נמוך יותר, בעלי רמות ליפידים נמוכות יותר ויש הם כושר לב-ריאה טוב יותר. הורדה משמעותי של הסיכון למחלות לב וכלי דם מתרחשות ברמות שזהות לפעילות מתונה עד אינטנסיבית של 150 דקות בשבוע. יתרונות נוספים מתרחשים בכמות של -200 דקות בשבוע. יש ראיות חזקות לכך שפעילות גופנית נוספת מקטינה עוד יותר את הסיכון למחלות לב וכלי דם. {{הערה|שם=US_Health}}

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגינטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}  

מבוגרים בגילאים שונים, כולל אנשים זקנים וכן אנשים בקבוצות אתניות שונות יכולים להנות משיפור במצב הלב וכלי הדם שלהם עקב פעילות גופנית. פעילות גופנית משפרת את הבריאות גם עבור אנשים עם מגבלות מסויימות, כולל אנשים שאיבדו גפיים, אנשים עם טרשת נפוצה, אנשים אחרי שבץ, פגיעות בחוט השדה, ובעיות קוגניטיביות. {{הערה|שם=US_Health}}  

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין וטריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]

מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין וטריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]

[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}

[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.

לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60%-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.

===סרטן השד===

===סרטן השד===