שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
עריכה
שורה 3: שורה 3:  
'''גורם סיכון בריאותי''' (Health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רופאה מונעת]].  
 
'''גורם סיכון בריאותי''' (Health risk) מוגדר על ידי ארגון הבריאות העולמי כ"גורם שמעלה את הסבירות להשפעות בריאותיות שליליות". {{הערה|שם=who2009}} הבנה של סיכוני הבריאות האלה ושל הדינמיקה שלהם חשובה לשם פיתוח מדיניות אישית, קהילתית, מדינית ועולמית של שיפור הבריאות ו[[רופאה מונעת]].  
   −
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה גבוה של כולסטרול בדם ו[[תזונה גרועה]] (צריכה נמוכה של ירקות ופירות).[http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/] .  
+
נכון לשנת 2009 גורמי הסיכון המרכזיים בעולם ביחס לתמותה כוללים [[לחץ דם גבוה]] (13% מהתמותה ברחבי העולם), [[עישון|שימוש בטבק]] (9%), [[השפעות בריאותיות של סוכר|כמות גבוה של סוכר בדם]] (6%), [[השפעות בריאותיות של פעילות גופנית|מחסור בפעילות גופנית]] (6%), ו[[השמנת יתר]] (5%). גורמים אלה מעלים את הסיכון לתחלואה ותמותה ממחלות כרוניות כמו מחלות לב, [[סוכרת]] ו[[סרטן]]. הם משפיעים על מדינות בכל רמות ההכנסה - מדינות עשירות, בינוניות ועניות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ Global health risks] גורמי סיכון עולמיים -  ארגון הבריאות העולמי, 2009}} בנוסף אליהם גורמים סיכון מוכרים על ידי ארגון הבריאות העולמי כוללים גם צריכת אלכוהול, רמה גבוה של כולסטרול בדם ו[[תזונה גרועה]] (צריכה נמוכה של ירקות ופירות).[http://www.who.int/gho/ncd/risk_factors/en/].  
   −
גורמי סיכון יחודיים למדינות עניות ובינוניות כוללות תת-תזונה ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, מים לא בטוחים (מובילים ל[[שלשלול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, וזיהום אוויר תוך-ביתי כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}}   
+
גורמי סיכון יחודיים למדינות עניות ובינוניות כוללות תת-תזונה ומחסור בתזונה בגיל הרך, יחסי מין לא בטוחים, מים לא בטוחים (מובילים ל[[שלשול]] ובעיות נוספות) ובעיות היגיינה, וזיהום אוויר תוך-ביתי כתוצאה משריפת דלק מוצק (הבערת מדורות לבישול).{{הערה|שם=who2009}}   
    
רמת ההשפעה של גורמים שונים יכולה להיות שונה במדינות שונות, בהתאם לרמת התפוצה של גורמים שמשפיעים על גורם הסיכון, בהתאם להכנסה ולסיכוני בריאות נוספים, לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ולכן התמותה ממחלות כרוניות (שמופיעות בגיל מבוגר יותר) כמו סרטן או מחלות לב נמוכה יותר. סיבה נוספת היא צריכה שונה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה שתיית אלכוהול מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד עישון טבק גורם ברחבי העולם ל-9% מהתמותה בכלל העולם, במדינות עשירות עישון טבק גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  
 
רמת ההשפעה של גורמים שונים יכולה להיות שונה במדינות שונות, בהתאם לרמת התפוצה של גורמים שמשפיעים על גורם הסיכון, בהתאם להכנסה ולסיכוני בריאות נוספים, לדוגמה במדינות עניות יש יותר תחלואה במחלות מדבקות כמו [[כולרה]] או [[מלריה]] ולכן התמותה ממחלות כרוניות (שמופיעות בגיל מבוגר יותר) כמו סרטן או מחלות לב נמוכה יותר. סיבה נוספת היא צריכה שונה של מוצרים מזיקים במדינות שונות - לדוגמה שתיית אלכוהול מרובה ברוסיה או עישון נמוך בקרב נשים באפריקה. באופן כללי גורמי סיכון עולמיים לבריאות משפיעים יותר במדינות עשירות ובעלות הכנסה בינונית, לדוגמה בעוד עישון טבק גורם ברחבי העולם ל-9% מהתמותה בכלל העולם, במדינות עשירות עישון טבק גורם ל-18% מהתמותה.{{הערה|שם=who2009}}  
שורה 19: שורה 19:  
{| {{table}}
 
{| {{table}}
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גורם הסיכון'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גורם הסיכון'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נפטרים במליונים'''
+
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נפטרים במיליונים'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מסך התמותה'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מסך התמותה'''
 
|-
 
|-
שורה 47: שורה 47:  
|}
 
|}
   −
גורמי הסיכון הם כאמור שונים בין מדינות שונות. להלן הסיכונים המרכזיים עבור קבוצת המדינות העשירות הכוללת את מדינות אירופה, צפון אמריקה, יפן, ישראל ומספר מדינות נוספות, נכון לשנת 2009. סה"כ גורמי סיכון אלה מסבירים 71% ממקרי המוות במדינות המערביות. .{{הערה|שם=who2009}}   
+
גורמי הסיכון הם כאמור שונים בין מדינות שונות. להלן הסיכונים המרכזיים עבור קבוצת המדינות העשירות הכוללת את מדינות אירופה, צפון אמריקה, יפן, ישראל ומספר מדינות נוספות, נכון לשנת 2009. סה"כ גורמי סיכון אלה מסבירים 71% ממקרי המוות במדינות המערביות.{{הערה|שם=who2009}}   
    
{| {{table}}
 
{| {{table}}
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גורם הסיכון'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''גורם הסיכון'''
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נפטרים במליונים'''
+
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''נפטרים במיליונים'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מסך התמותה'''
 
| align="center" style="background:#f0f0f0;"|'''אחוז מסך התמותה'''
 
|-
 
|-
שורה 102: שורה 102:  
* תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.
 
* תרופות: שימוש ממושך בגלולות למניעת הריון, סטרואידים, תרופות ממשפחת ה-NSAIDS (בעיקר תרופות נוגדות האנזים COX-2 כגון celcoxib), אמפטמינים, קוקאין, ציקלוספורין, EPO. גם תוספי תזונה שונים עלולים להעלות לחץ דם אם ניטלים במינונים גבוהים ועל כן יש לבחון האם נטל המטופל תוספי תזונה המקושרים לכך.
   −
תזונה ובמיוחד יותר מידי [[מלח]], צריכת [[אלכוהול]], [[מחסור בפעילות גופנית]] ו[[השמנה]] מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסיה המבוגרת הוא גוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא גבוה במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. {{הערה|שם=who2009}}
+
תזונה ובמיוחד יותר מידי [[מלח]], צריכת [[אלכוהול]], [[מחסור בפעילות גופנית]] ו[[השמנה]] מעלים כולם את לחץ הדם. היבטים אלה מצטברים עם הגיל. במדינות מתפתחות ומפותחות לחץ הדם של רוב האוכלוסייה המבוגרת הוא גבוה יותר לעומת הרמה האידאלית. הרמה הממוצעת של לחץ הדם היא גבוה במיוחד במדינות בעלות הכנסה בינונית באירופה ובמדינות באפריקה. {{הערה|שם=who2009}}
    
==רמות גבוהות של סוכר בדם==
 
==רמות גבוהות של סוכר בדם==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של סוכר]], [[סוכרת]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[השפעות בריאותיות של סוכר]], [[סוכרת]]}}
שינוים בתזונה יחד עם הקטנה של כמות הפעילות הגופנית גורמים להגברת ההתתנגדות לאינסולין, שמעלה את כמות הסוכר בדם. גנטיקה היא בעלת תפקיד חשוב בשאלה האם אנשים בעלי תזונה דומה ורמות דומות של פעילות גופנית יפתחו תנגודת לאינוסלין. אנשים עם רמות גבוהות של התנגדות לאינסולין מסווגים כבעלי [[סוכרת]], אבל אנשים עם רמות גבוהות של גלוקוז בדם, שאין להם סוכר, נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם. ברחבי העולם, רמות גבוהות של סוכר בדם גורמו לכל מקרי המוות מ[סוכרת]], 22% ממקרי המוות של [[מחלת לב כלילית]] ו-16% ממקרי השבץ.{{הערה|שם=who2009}}
+
שינוים בתזונה יחד עם הקטנה של כמות הפעילות הגופנית גורמים להגברת ההתנגדות לאינסולין, שמעלה את כמות הסוכר בדם. גנטיקה היא בעלת תפקיד חשוב בשאלה האם אנשים בעלי תזונה דומה ורמות דומות של פעילות גופנית יפתחו תנגודת לאינסולין. אנשים עם רמות גבוהות של התנגדות לאינסולין מסווגים כבעלי [[סוכרת]], אבל אנשים עם רמות גבוהות של גלוקוז בדם, שאין להם סוכר, נמצאים גם הם בסיכון גבוה יותר של מחלות לב וכלי דם. ברחבי העולם, רמות גבוהות של סוכר בדם גורמו לכל מקרי המוות מ[סוכרת]], 22% ממקרי המוות של [[מחלת לב כלילית]] ו-16% ממקרי השבץ.{{הערה|שם=who2009}}
    
==מחסור בפעילות גופנית==
 
==מחסור בפעילות גופנית==
שורה 143: שורה 143:  
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]  
 
על פי דו"ח של [[ארגון הבריאות העולמי]] משנת 2016, "מניעת תחלואה באמצעות סביבות בריאות", 23% מסך מקרי המוות בעולם, כולל 26% מסך מקרי המוות מתחת לגיל 5, נגרמים בשל משתנים סביבתיים שניתנים לשינוי כמו [[זיהום אוויר]] ([[זיהום אוויר ביתי]] ו[[זיהום אוויר סביבתי]]), [[זיהום מים]] ומחלות זיהומיות שניתן למנוע באמצעות ניהול סביבתי נכון יותר ו[[רפואה מונעת]]. ניתן לבחון באמצעות שיטות של הערכת סיכונים משווה המבוססת על עובדות 68% מתוך מקרי המוות האלו ו-56% מ[[נטל תחלואה|נטל התחלואה]], ושאר התחלואה והתמותה חושבה על ידי חוות דעת של מומחים. המחלות העיקריות בהן מדובר הן שבץ, מחלת לב כלילית, שלשול, ו[[סרטן]]. אנשים [[עוני|במדינות העניות]] נושאים ברוב נטל התחלואה, למעט במקרים של מחלות לא מדבקות. [http://www.who.int/quantifying_ehimpacts/publications/preventing-disease/en/]  
   −
נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה:  עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מליוון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
+
נכון לשנת 2012, סך מקרי המוות שמיוחסים לזיהום ברחבי העולם עמדו על כ-12.6 מיליון בני אדם בשנה:  עקב זיהום אוויר, זיהום מים, חשיפה לכימיקלים וחשיפה לקרינה על-סגולית. אזור דרום-מזרח אסיה הוא האזור עם כמות התמותה הגבוהה ביותר עקב זיהום - 3.8 מיליון אנשים בשנה, במערב האוקיינוס השקט דווח על 3.5 מיליון מקרי מוות, באפריקה 2.2 מיליון מקרי מוות. באירופה מדווחים 1.4 מיליון מקרי מוות, בצפון ובדרום אמריקה 847 מקרי מוות בשנה ומזרח התיכון מוות של 854 אלף בני אדם בשנה. מתוך כ-12 מיליון מקרי מוות 2.5 מיליון מקרים מיוחסים לשבץ, 2.3 מיליון התקפי לב, 1.7 מיליון מקרי סרטן, 1.4 עקב מחלות ריאה כרוניות, 846 אלף מקרי מוות משלשול, 270 אלף מקרי מוות של פגים, ו-259 אלף מקרים של [[מלריה]], סך המחלות המיוחסות לזיהום כוללות כ-100 מחלות שונות. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4778419,00.html]
   −
לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב 1.3 מליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>
+
לפי הערכת ארגון הבריאות העולמי משנת 2014, תרומת זיהום אוויר סביבתי למוות בטרם עת עומדת של 3.7 מיליון בני אדם בשנה. זאת מלבד תרומה גבוה של [[זיהום אוויר ביתי משריפת דלק מוצק]] לתמותה במדינות עניות. הערכה זו גבוה בהרבה לעומת הערכה קודמת (משנת 2008) שהעריכה את כמות מקרי המוות ב-1.3 מיליון בני אדם בשנה בלבד. השינוי בהערכה נבע ממספר סיבות - מחקרים חדשים שמצאו קשרים טובים יותר בין זיהום אוויר חיצוני למקרי מוות, גידול במוות ממחלות שאינן מדבקות, הכללה של אוכלוסיה כפרית בנוסף לאוכלוסיה עירונית, והפחתה של ערך הבסיס (כלומר מה נחשב למצב שבו אין זיהום אוויר). 88% ממקרי המוות התרחשו בקרב מדינות בעלות הכנסה נמוכה ובינונית, שמייצגות 82% מאוכלוסיית העולם. מכאן ש-12% או 450 אלף בני אדם, מתו מזיהום אוויר במדינות עשירות. 94 אלף במדינות עשירות באמריקה, 14 אלף במדינות עשירות במזרח התיכון, 279 אלף במדינות עשירות באירופה, ו-68 אלף איש במדינות עשירות במערב האוקיינוס השקט.<ref name="who_bod2014">[http://www.who.int/phe/health_topics/outdoorair/databases/FINAL_HAP_AAP_BoD_24March2014.pdf Burden of disease from Ambient Air Pollution for 2012], WHO 24.3.2014</ref>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט