שינויים

'''[[גורם מגביל]]''' (Limiting factor) הוא אחד [[[הסביבה הטבעית|ממשתני הסביבה]] או מהמשאבים הדרושים ליצור חי או לאכולוסיה, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסייה או על הפעילות של היצור החי. גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של ליביג. הלוח הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאחסן בה, בלי תלות בשאלה כמה ארוכים שאר הלוחות המרכיבים את דפנותיה. באופן דומה גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחותו - במקרה של [[זיהום]]) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה מים מהווים גורם מגביל מרכזי עובר צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש צמיחה במספר הצמחים ובקצב הגידול שלהם, עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור או כמות חומרי ההזנה לדוגמה.

'''[[גורם מגביל]]''' (Limiting factor) הוא אחד [[הסביבה הטבעית|ממשתני הסביבה]] או מהמשאבים הדרושים ליצור חי או לאכולוסיה, עד שחסרונו שלו יוצר מגבלה על האוכלוסייה או על הפעילות של היצור החי. גורמים מגבילים פועלים בדרך כלל לפי "[[חוק החבית]]" של ליביג. הלוח הקצר ביותר בחבית קובע מה תהיה כמות המים שנוכל לאחסן בה, בלי תלות בשאלה כמה ארוכים שאר הלוחות המרכיבים את דפנותיה. באופן דומה גם הגורם המגביל האפקטיבי יהיה הגורם שחסרונו (או נוכחותו - במקרה של [[זיהום]]) תהיה המשמעותית ביותר, גם אם כל שאר הגורמים המגבילים נמצאים בשפע. כך לדוגמה מים מהווים גורם מגביל מרכזי עובר צמחי בר בישראל. כאשר מסירים את המגבלה הזאת, לדוגמה בעונות של שפע מים, יש צמיחה במספר הצמחים ובקצב הגידול שלהם, עד שנתקלים במגבלה בשל גורם מגביל אחר, כמו כמות האור או כמות חומרי ההזנה לדוגמה.

==גורמים מגבילים במערכות אקולוגיות==

==גורמים מגבילים במערכות אקולוגיות==

==גורמים מגבילים באוכלוסיה אנושית==

==גורמים מגבילים באוכלוסיה אנושית==

קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסיה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת.  

קיים ויכוח בין הוגים שונים בשאלה עד כמה גורמים מגבילים הם דבר שמגביל את [[אוכלוסיית העולם|האוכלוסייה האנושית]]. מצד אחד יש ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]] שטוענים כי [[האדם]] הוא מין ביולוגי ולכן חלים עליו מגבלות דומות ליצורים ביולוגים אחרים. גם אם ניתן להגדיל את הגורמים המגבילים את האדם בצורות שונות, כמו [[שינוי טכנולוגיה|שיפורי טכנולוגיה]] עדיין תמיד יש גורם מגביל אחד לכל הפחות שמציב מגבלות שונות על יכולת ההתרבות של האדם. מנגד יש הוגים, בעיקר בימין הכלכלי, שטוענים כי האדם הוא בלתי מוגבל וכי טכנולוגיה ו[[ידע]] יאפשרו לו לפרוץ כל מגבלה קיימת.  

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסיה.  

בהיסטוריה האנושית יש מספר דוגמאות להרחבת המגבלות ושינוי המגבלות על גודל האוכלוסייה.  

===גורם מגביל של מזון===

===גורם מגביל של מזון===

לפני [[המהפכה הלשונית]] אחד הגורמים המגבילים לגבי כל מיני האדם היה שטח - חלקים מכדור הארץ היו בלתי נגישים עקב אקלים קר מידי וכן מעברים ימיים גדולים מידי שהגבילו את האדם ליבשות אירו-אסיה ואפריקה. לאחר המהפכה הלשונית והתפשטות ההומו ספאינס פותחו החוט והמחט (מעצם) והאדם יישב מקומות צפוניים יותר, וכן הצליח להגיע לאוסטרליה ולאמריקה.  

לפני [[המהפכה הלשונית]] אחד הגורמים המגבילים לגבי כל מיני האדם היה שטח - חלקים מכדור הארץ היו בלתי נגישים עקב אקלים קר מידי וכן מעברים ימיים גדולים מידי שהגבילו את האדם ליבשות אירו-אסיה ואפריקה. לאחר המהפכה הלשונית והתפשטות ההומו ספאינס פותחו החוט והמחט (מעצם) והאדם יישב מקומות צפוניים יותר, וכן הצליח להגיע לאוסטרליה ולאמריקה.  

כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות.  [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסיה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסיה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר.  

כמו כל המינים כמות המזון שניתן להשיג או לגדל בשטח נתון, הוא אחד הגורמים המגבילים בכל התרבויות האנושיות.  [[תהליך ארוך טווח]] של [[המהפכה החקלאית]] אפשר לבני אדם לגדל (ברוב שטחי כדור הארץ) כמות גדולה של צמחים מזינים. דבר זה גרר גידול משמעותי בכמות האוכלוסיה. לאורך כעשרת אלפים שנה שיכללו אנשים טכנולוגיות, זרעים ושיטות חדשות להגדלת [[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] במובנים של כמות תנובה לשטח אדמה נתון. הדבר גרר גידול איטי של כמות האוכלוסייה האנושית. בד בבד היה תהליך איטי של [[בירוא יערות]] והגדלת השטח החקלאי וכן הכשרת שטחים חקלאיים או מציאת זנים של בעלי חיים או צמחים שיכלו לגדול ולספק מזון במקומות שלא היו אפשריים בעבר.  

לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסיה במהלך המאה ה-20.

לפני כ-250 שנה החלה תהליך נוסף של מהפכה חקלאית הודות ל[[מיכון החקלאות]]. תהליך עוד יותר משמעותי היה עקב פיתוח הכימיה, אגרונומיה ותודות ל[[כרייה]] של [[זרחן]] [[אשלג]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]] - [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה הגדיל מאד את כמות המזון שניתן לגדל והביא לגידול כמות האוכלוסייה במהלך המאה ה-20.

===גורם מגביל של מחלות ומגיפות===

===גורם מגביל של מחלות ומגיפות===

אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות ומגפות. גורם זה היה חשוב יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסיה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהקיף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים , קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר בקרב בני אדם במשך אלפי שנים היה מחלות ומגפות. גורם זה היה חשוב יותר לאחר [[המהפכה החקלאית]] שחייבה לרוב יישובים קבועים. כאשר ישובים אלה גדלו ובעקבות המסחר וגידול בעלי החיים התרבו גם מחלות ומגפות. מחלות הרגו אחוז קבוע פחות או יותר של האוכלוסייה, ואילו מגפות ביצעו "נדידה" ארוכת טווח בשנים ובהקיף גאוגרפי, פגעו בעיר או בחבל מסויים, קטלו חלק מיושביו עד שמספיק אנשים פיתחו עמידות או נקטו באמצעי זהירות, ולאחר מכן המגפה עברה למקומות אחרים עד שחזרה למקום לאחר שנים.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה19.  

במשך רוב ההיסטוריה אנושית - עד לסוף המאה ה-19 כשני שליש עד חצי מהילדים לא שרדו את גיל הילדות, כך שזו אחד הגורמים המגבילים החזקים ביותר. מחלות היו לעיתים לא רק מול האנשים אלא גם מול המזון לדוגמה רעב תפוחי האדמה באירלנד בשנות ה-40 של המאה ה-19.  

מגפות השפיעו לעיתים גם על רעב שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם ממלחמות , הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות או לרעב עקב מחסור במזון.

מגפות השפיעו לעיתים גם על רעב שכן היו מקומות שלא עובדו בשל מגפות שקטלו כפרים שלמים. בנוסף מגפות נבעו לא פעם ממלחמות, הציתו אי סדר חברתי וזרעו ייאוש אובדן והרס - כך שהמגיפה עצמה הובילה לא פעם למלחמות או לרעב עקב מחסור במזון.

עד היום מחלות ומגפות הן גורם מגביל שהוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב שהורג מיליוני אנשים בשנה. השפעתן חזקה יותר בקרב מדינות עניות. כמו כן ישנו חשש כי עקב [[התרגלות לאטניביוטיקה]] גורמי מחלה שונים ישובו להיות גורם מגביל חשוב בעתיד.  

עד היום מחלות ומגפות הן גורם מגביל שהוא [[גורם סיכון בריאותי]] חשוב שהורג מיליוני אנשים בשנה. השפעתן חזקה יותר בקרב מדינות עניות. כמו כן ישנו חשש כי עקב [[התרגלות לאנטיביוטיקה]] גורמי מחלה שונים ישובו להיות גורם מגביל חשוב בעתיד.  

===גורם מגביל של מזיקים בחקלאות ואובדן יבולים===

===גורם מגביל של מזיקים בחקלאות ואובדן יבולים===

===גורם מגביל של אקלים===

===גורם מגביל של אקלים===

אקלים תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בפני עצמם ולאחר מכן בגלל הקושי לקיים חקלאות בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותאני אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם:

אקלים תמיד היה גורם מגביל עבור בני האדם הן בגלל הקושי לחיות ולשרוד בפני עצמם ולאחר מכן בגלל הקושי לקיים חקלאות בתנאי אקלים קשים. עם השנים בני האדם פיתחו שיטות שונות להתמודד עם אקלים עויין ודרכים להשגת מזון. למרות זאת יש מספר ביומות ותאני אקלים שבהם עד היום בני אדם מתקשים לשרוד בהם:

* אקלים קר מאד ואו קר ויבש - כמו אנרטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומת אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ונפט.  

* אקלים קר מאד ואו קר ויבש - כמו אנטרטיקה, הטונדרה הסיבירית, הקוטב הצפוני, קנדה ואלסקה. מעבר לקושי לשרוד, קשה מאד לקיים חקלאות ורוב המזון במקומות אלה מקורו בציד או דיג (באופן מסורתי), בגידול איילים (גרינלנד) או ביבוא מזון (בתקופה המודרנית) כאשר הסיבה להמשך הקיום במקומות אלה הוא בדרך כלל [[כרייה]] של מינרלים ונפט.  

* אקלים חם מאד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבם ברוב הגדול. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על ראייה צאן. ומקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של נפט או מינרלים.  

* אקלים חם מאד ויבש - כמו מדבר סהרה, מדבר קלהרי, מדבריות בסין, מדבריות באוסטרליה, מדבריות ביבשת אמריקה. עד היום אזורים אלה אינם מיושבים ברוב הגדול. מזון שמגודל שם בדרך כלל מבוסס על ראייה צאן. ומקומות יישוב גדולים מבוססים בדרך כלל על כרייה של נפט או מינרלים.  

* הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות יישוב ותחבורה.  

* הרים גבוהים - כמו טיבט, הרי האנדים, האלפים. מקשים על גידולי חקלאות, על אגירת מים ועל הגדלת מקומות יישוב ותחבורה.  

* ג'ונגלים לחים מאד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר ודורשים בירוא יערות.  

* ג'ונגלים לחים מאד - כמו יערות הגשם של ברזיל או של דרום מזרח אסיה - מקשים על חקלאות ומסחר ודורשים בירוא יערות.  

* יערות מחטניים קרים - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות.

* יערות מחטניים קרים - כמו היערות של סיביר או קנדה - מקשים על קיום של חקלאות.

רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפני השנים האחרונות) יכולים להוביל ללנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציבילזציות במקום.  

רוב הישובים האנושיים ממוקמים באיזורים מישוריים, ליד נהרות או חופים, בקרבת קרקע חקלאית טובה לעיבוד ועם מזג אוויר ממוזג. [[שינויי אקלים]] (כמו ייבוש איזור הסהר הפורה באלפני השנים האחרונות) יכולים להוביל לנטישה של מקומות יישוב ולהחלשות של ציביליזציות במקום.  

===גורם מגביל של מלחמות===

===גורם מגביל של מלחמות===

אחד הגורמים המגבילים בקרב האכולסיה האנושית היה מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האכולוסיה בכמה דרכים.  

אחד הגורמים המגבילים בקרב האוכלוסייה האנושית היה מלחמות. קבוצה אחת תקפה אוכלוסיה אחרת או איימה עליה בתקיפה כזו. מלחמות מגבילות את האוכלוסייה בכמה דרכים.  

* התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של ציידים לקטים ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים היתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסיה. השפעת מלחמת העולם השנייה היתה בעיקר על יהודים, רוסים, גרמנים ועמים אחרים באירופה שמתו בקרבות ובאלימות הכוללת של המלחמה.  

* התוצאה של מלחמה היא אובדן חיים בדרך כלל משני הצדדים עקב הלחימה עצמה. בקבוצות של ציידים לקטים ובעמים עתיקים הדבר היה כרוך לעיתים ברצח של הגברים עצמם ולקיחת הנשים כשפחות. במקרים אחרים היתה פגיעה גם בנשים ובילדים ומקרים של רצח עם. כמובן שמלחמות לא היו מוגבלות להרג של צד אחד כך שהדבר האט את גידול האוכלוסייה. השפעת מלחמת העולם השנייה היתה בעיקר על יהודים, רוסים, גרמנים ועמים אחרים באירופה שמתו בקרבות ובאלימות הכוללת של המלחמה.  

* לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו מהפכות, רעב, מגיפות, פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, או פרוץ השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה. , חלק גדול מהשפעת מלחמת העולם השנייה היתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית.  

* לעיתים קרובות השפעות הלוואי של המלחמה הורגות ומגבילות את הגידול לא פחות מהמלחמה עצמה - השפעות לוואי כמו מהפכות, רעב, מגיפות, פגיעה ביבולים ועוד. דוגמאות כוללות הרג של אזרחים וחיילים במהלך מלחמת העצמאות של ארצות הברית, או פרוץ השפעת הספרדית בתום מלחמת העולם הראשונה. חלק גדול מהשפעת מלחמת העולם השנייה היתה לא רק בהרוגים עצמם אלא מתנאי המצוקה שהיא יצרה - לדוגמה נשים שלא ילדו בזמן הלחימה, שהפריון שלהן נפגע בגלל חשיפה לרעלים או תת-תזונה. או שבתום המלחמה לא יכלו לגדל כמות גדולה של ילדים בגלל מצוקה כלכלית.  

* המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור כלי נשק, צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פרושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדות החקלאות ומשק המים שלהם.

* המלחמות יצרו צורך מתמיד בהקצאת משאבים לייצור כלי נשק, צבאות ולהכשרת חיילים. הכשרת חיילים פרושה [[התמחות]] שהקטינה את כמות הידע המקצועי והידיים העובדות בתחום החקלאי. תשומת הלב של השליט היה לכיוון הצבאי ולאו דווקא לפיתוח ושמירה על החקלאות - דבר שיצר פגיעות שונות בה. דוגמה בולטת להיבטים אלה הם [[בני המאיה]] שהיו עסוקים במלחמות פנימיות ולא שמו לב להתדרדרות החקלאות ומשק המים שלהם.

===מגבלות פוליטיות===

===מגבלות פוליטיות===

עד לתקופה המודרנית הצרוך להתוגנן מול אוייבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים \לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהיתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד).  דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].  

עד לתקופה המודרנית הצרוך להתגונן מול אויבים השפיעה בצורה חזקה על המבנה החברתי והפוליטי של החברות האנושיות ויצר מגבלות שונות. לדוגמה מעמד של שליטים/לוחמים או של שודדים\ שליטים היו במשך חלק גדול מההיסטוריה מעמד שליט יציב או לא יציב שנאלץ להשקיע משאבים רבים בחיזוק שלטונו. פרוש הדבר השקעת משאבים רבים נוספים (לשם טקסים לדוגמה, לשם השגת תמיכת שליטים קטנים יותר) וכן קבלת החלטות שהיתה לא פעם גרועה וגרמה נזקים לחלקים גדולים באוכלוסיה (בהקשרים של בטיחות הילדים, מחלות, יבולים ועוד).  דוגמה לכך היא [[התיישבות הנורדים בגרינלנד]].  

 

 

==ראו גם==

==ראו גם==

*[[ייצור ראשוני]]

*[[ייצור ראשוני]]

*[[שרותי המערכת האקולוגית]]

*[[שרותי המערכת האקולוגית]]