שינויים

[[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]]

[[קובץ:Mall culture jakarta36.jpg|300px|left|thumb|קניוני קניות הם אחת מזירות הפעילות שבה מתבטאת תרבות הצריכה]]

'''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' ('''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא [[מוסד חברתי|סדר חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ו[[תרבות]] שבה ערך מרכזי הוא השגת [[כסף]] וכוח כלכלי בכל אמצעי, וכן הפגנת עושר זה בצורה פומבית וראוותנית. בתרבות הצריכה, הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים, בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]], בניצול של פועלים וכו'. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו קלאסית]]) קניית עוד מוצרים הופכת אנשים [[שביעות רצון מהחיים|למאושרים]] יותר.  

'''תרבות הצריכה''' או '''צרכנות''' ('''Consumerism''' או '''Consumer culture''') הוא [[מוסד חברתי|סדר חברתי]] ו[[כלכלה|כלכלי]] שמעודד אנשים לקנות מוצרים ושירותים בכמות גדלה והולכת, ו[[תרבות]] שבה ערך מרכזי הוא השגת [[כסף]] וכוח כלכלי בכל אמצעי, וכן הפגנת עושר זה בצורה פומבית וראוותנית. בתרבות הצריכה, הצריכה נתפסת כדבר חיוני וחיובי, ואין כל התייחסות להשפעות של מוצרים או תהליכי הייצור ו[[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] של מוצרים, בין אם מדובר בדלדול [[משאבים מתכלים]], ב[[זיהום]], בניצול של פועלים וכו'. לפי תרבות הצריכה (כמו גם בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]) קניית עוד מוצרים הופכת אנשים [[שביעות רצון מהחיים|למאושרים]] יותר.  

על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת [[תעמולה]]. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע.  

על פי הסרט [[הפרסומת והאגו (סרט)|הפרסומת והאגו]], תרבות הצריכה מתפקדת כמערכת חינוך לא רשמית וכמערכת [[תעמולה]]. חלק מכוחה של מערכת זו נעוץ בכך שהיא לא נתפסת כדבר משמעותי או משפיע.  

הרבדים השטחיים של תרבות הצריכה בנויים מפרסומות, מסעות [[יחסי ציבור]] של [[תאגידים]] ושל מותגים, וכן מהחוויה של הקניות, בילוי הזמן הפנוי והעבודה של אנשים ב[[קפיטליזם|חברה קפיטליסטית]] מודרנית. ברובד זה התרבות מסתכמת ב"קנו עוד". תרבות הצריכה מקודמת על ידי תקשורת ההמונים ואמצעי מדיה אחרים הכוללים מסעי [[פרסומות|פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[צנזורה]], [[תעמולה]], הטיית מחקרים, ו[[הצפת מידע]] מצדם של תאגידים, ממשלות ועיתונות, היא קיימת לפעמים גם במסגרת מערכת החינוך. אין זה תוצאה של מסע מתוזמר קונספירטיבי מרכזי אלא תוצאה מבוזרת של סך האינטרסים החופפים של עסקים מנקודת המבט התאגידית\קפיטליסטית שלהם - [[רווח]], "עסקים כרגיל" והמשך המצב שבו האנשים מקבלים את הסדר החברתי כנתון, במיוחד בהקשר של צריכה והיחסים שלהם כלפי מוסדות [[שוק חופשי|השוק]].

הרבדים השטחיים של תרבות הצריכה בנויים מפרסומות, מסעות [[יחסי ציבור]] של [[תאגידים]] ושל מותגים, וכן מהחוויה של הקניות, בילוי הזמן הפנוי והעבודה של אנשים ב[[קפיטליזם|חברה קפיטליסטית]] מודרנית. ברובד זה התרבות מסתכמת ב"קנו עוד". תרבות הצריכה מקודמת על ידי תקשורת ההמונים ואמצעי מדיה אחרים הכוללים מסעי [[פרסומות|פרסום]] ו[[שיווק]], [[יחסי ציבור]], [[צנזורה]], [[תעמולה]], הטיית מחקרים, ו[[הצפת מידע]] מצדם של תאגידים, ממשלות ועיתונות, היא קיימת לפעמים גם במסגרת מערכת החינוך. אין זה תוצאה של מסע מתוזמר קונספירטיבי מרכזי אלא תוצאה מבוזרת של סך האינטרסים החופפים של עסקים מנקודת המבט התאגידית/קפיטליסטית שלהם - [[רווח]], "עסקים כרגיל" והמשך המצב שבו האנשים מקבלים את הסדר החברתי כנתון, במיוחד בהקשר של צריכה והיחסים שלהם כלפי מוסדות [[שוק חופשי|השוק]].

הרבדים העמוקים יותר של תרבות הצריכה עוסקים בנושאים המשותפים לכל [[תרבות|התרבויות]] - טקסים, הגדרת הזהות העצמית והיחסים בין בני אדם, [[מיתוסים]] והשקפה אודות דרך פעולת העולם, ודרוג של [[ערכים חברתיים]]. תפיסות אלו מתנגשות או שרויות במתח מול אידאולוגיות אחרות כמו [[ליברליזם]], או [[קיימות]], מול תפיסות מסורתיות מערביות ולא מערביות, ומול התפיסות שעוצבו בעידן ההשכלה.

הרבדים העמוקים יותר של תרבות הצריכה עוסקים בנושאים המשותפים לכל [[תרבות|התרבויות]] - טקסים, הגדרת הזהות העצמית והיחסים בין בני אדם, [[מיתוסים]] והשקפה אודות דרך פעולת העולם, ודירוג של [[ערכים חברתיים]]. תפיסות אלו מתנגשות או שרויות במתח מול אידאולוגיות אחרות כמו [[ליברליזם]], או [[קיימות]], מול תפיסות מסורתיות מערביות ולא מערביות, ומול התפיסות שעוצבו בעידן ההשכלה.

תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורך חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "[[קפיטליזם]]", "[[שוק חופשי]]", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות.  

תרבות הצריכה מובאת בדרך כלל בהקשר של ביקורת על תרבות זו, היות ולרוב אלו התומכים באורך חיים זה מתארים אותו במונחים אחרים כמו "[[קפיטליזם]]", "[[שוק חופשי]]", חברה צרכנית וכו', ונמנעים מלהודות כי אכן מדובר בתרבות או לבצע השוואה בין תרבות זו לבין תרבויות אחרות.  

הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד ל[[כלכלה נאו קלאסית|ניתוח הנאו קלאסי]] של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו קלאסי אנשים הם [[רציונלים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד רציונלים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה -20.  

הניתוח של תרבות הצריכה עומד בניגוד ל[[כלכלה נאו-קלאסית|ניתוח הנאו-קלאסי]] של הדרכים בהן צרכנים מחליטים על ביצוע הקניות שלהם. שבניתוח הנאו-קלאסי אנשים הם [[רציונליות|רציונליים]], בעלי [[ידע מלא]], והרווחה שלהם עולה ככל שהם צורכים יותר. בנוסף ההנחה היא כי לצרכנים יש טעמים נתונים מראש (כלומר הם יודעים עוד לפני קיום השוק מה רצונם לרכוש), וכי לפרסומות יש תפקיד בידוע הצרכנים באשר למוצרים חדשים ולאותת על מוצרים איכותיים שיש להם מספיק כסף לפרסום. כל ההנחות האלה עומדות בניגוד לניתוחים של מבקרי תרבות הצריכה ושל חוקרים אחרים. לדוגמה [[כלכלה התנהגותית]] מראה כי אנשים אינם תמיד רציונליים. אחד הראשונים שעמד על בעיות של תרבות הצריכה היה הכלכלן והסוציולוג [[תורסטין וובלאן]], הניתוח שלו שבוצע בתחילת המאה ה-20, קיבל משנה תוקף על ידי סוציולוגים ופסיכולוגים בסוף המאה ה-20.  

==היסטוריה==

==היסטוריה==

{{הפניה לערך מורחב|המאה של העצמי}}

{{הפניה לערך מורחב|המאה של העצמי}}

במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] היתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.

במשך אלפי שנים, רוב הכלכלה התבססה על [[משק אוטרקי|משקים אוטרקים]], בהם רוב הייצור בוצע על ידי משקי הבית, חמולות ו[[קהילות]]. מסחר היה מוגבל למוצרים שלא ניתן לייצר באופן מקומי (כמו תבלינים, מתכות, קני סוכר וכד') או שהיו אזורים שהתמחו בייצורו (לדוגמה משי מסין). בכל מקרה היקף המסחר היה מצומצם למדי. התרבות ברוב המדינות התמקדה בערכים דתיים שראו בצריכה מופרזת חטא או מידה רעה שמובילה לקנאה, ומרחיקה את הנפש מתיקון. גם במדינות [[קפיטליזם|קפיטליסטיות]] כמו [[בריטניה]] ו[[ארצות הברית]] הייתה מסורת חזקה של חסכנות וזהירות פיננסית, ושל יכולת השענות עצמית. לדוגמה, עד שנות ה-20 הפרסום של מוצרים התבסס על הרעיון לפיו מוצרים עונים על צרכים נתונים מראש של הצרכנים.

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצרכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצרכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

בתחילת המאה ה-20 החל זיגמונד פרויד לפתח את תורת הפסיכואנליזה, ואת הרעיון לפיו בני אדם מונעים לא רק על ידי מחשבות [[רציונליזם |רציונליות]] אלא גם על ידי דחפים של התת-מודע ורגשות שהם אינם מודעים אליהם בצורה מלאה. בשנות מלחמת העולם הראשונה השתמשו מדינות בפיתוחים של התאוריה של פרוייד כדי להפיץ [[תעמולה]] (באמצעי תקשורת המוניים כמו רדיו, קולנוע, כרזות ועיתונות) לצורכי תמיכה במלחמה וכדי לעודד גיוס. אדוארד ברנייז (Edward Bernays) שהיה אחיינו של פרויד היה אחראי על חלק מהתעמולה מטעם ארצות הברית. לאחר המלחמה הבין ברנייז כי את התעמולה ניתן לנצל לא רק לצורכי מלחמה, אלא גם לצרכים מסחריים בזמן שלום. הוא פתח את הסוכנות הראשונה להענקת [[יחסי ציבור]] לחברות עסקיות ולממשלות.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

אחת העבודות הראשונות של ברנייז היתה לשכנע נשים לעשן. עד אז היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות. ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הבין כי עליו להציג את העישון הנשי כדבר של מרד על השליטה הגברית. ברנייז שכנע מספר סופרזיסטיות להצית את הסיגריות שלהן באופן מופגן בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק, ולהציג דבר זה כעל "הדלקת לפיד החירות שלהן". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה עיתונאית. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער והטאבו על עישון נשים נשבר. נשים מעשנות נתפסו כנשים עצמאיות, צעירות, שבורכו באופי חזק וביכולת חשיבה עצמאית.<ref name="self2009"/>

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחלת השפע]], [[שביעות רצון מהחיים]], [[התרגלות הדונית]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[מחלת השפע]], [[שביעות רצון מהחיים]], [[התרגלות הדונית]]}}

[[קובץ:Affluenza2.png|מתוך הסרט [[מחלת השפע]] - פרסומת למכונית בשנות ה-50|ממוזער|350px]]

[[קובץ:Affluenza2.png|מתוך הסרט [[מחלת השפע]] - פרסומת למכונית בשנות ה-50|ממוזער|350px]]

אנו מוקפים במסר לפיו קניה של עוד מוצרים תשפר את מצבנו (זו גם אחת ההנחות הרשמיות ב[[כלכלה נאו קלאסית]] לפיה הגדלת הצריכה פירושה שיפור תועלת הצרכן). כאשר מסתכלים לאורך שנים, למרות שאנשים קונים עוד מוצרים, כאשר מסתכלים על [[שביעות רצון מהחיים|מידת האושר בחברות מערביות]] רבות רמה זו נשארת במקום או יורדת ולא עולה. הסרט [[מחלת השפע]] מציג פרסומות משנות ה-50 שמציגות הבטחה לחברה אידאלית שיש בה שפע של מוצרי נוחות כמו טלוויזיה, בריכה פרטית, מכונית פרטית, ומוצרי חשמל חדישים במטבח. האווירה בפרסומות היא של חיי משפחה וקהילה תוססים ושל שפע חומרי.  

אנו מוקפים במסר לפיו קניה של עוד מוצרים תשפר את מצבנו (זו גם אחת ההנחות הרשמיות ב[[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיה הגדלת הצריכה פירושה שיפור תועלת הצרכן). כאשר מסתכלים לאורך שנים, למרות שאנשים קונים עוד מוצרים, כאשר מסתכלים על [[שביעות רצון מהחיים|מידת האושר בחברות מערביות]] רבות רמה זו נשארת במקום או יורדת ולא עולה. הסרט [[מחלת השפע]] מציג פרסומות משנות ה-50 שמציגות הבטחה לחברה אידאלית שיש בה שפע של מוצרי נוחות כמו טלוויזיה, בריכה פרטית, מכונית פרטית, ומוצרי חשמל חדישים במטבח. האווירה בפרסומות היא של חיי משפחה וקהילה תוססים ושל שפע חומרי.  

לאזרחי ארצות הברית כיום יש פי שניים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשבים אישיים. הם גרים בבתים בעלי שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק-בית, ומכוניות אלה הן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר.

לאזרחי ארצות הברית כיום יש פי שניים יותר מוצרים יחסית למצב בשנות ה-50. לאנשים יש הרבה יותר מוצרי חשמל כמו מדיחי כלים, טלוויזיות, או מחשבים אישיים. הם גרים בבתים בעלי שטח ממוצע גדול פי-2, יש להם יותר מכוניות למשק-בית, ומכוניות אלה הן משוכללות יותר, והם טסים הרבה יותר.

בסרט ״הפסיכולוג״ Paul Wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה, ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" The affulent society, כותרת שלדעתו היתה נראית נלעגת כיום. למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50, רמת האושר המדווחת של האנשים לא עלתה.

בסרט ״הפסיכולוג״ Paul Wachtel טוען כי בשנות ה-50 אנשים הרגישו שהם חיים בחברת שפע. לדוגמה, ספר רב מכר מאותה תקופה נקרא "[[החברה השופעת]]" The affulent society, כותרת שלדעתו הייתה נראית נלעגת כיום. למרות שבמונחים של [[תוצר מקומי גולמי]] וצריכת מוצרים, יש לאנשים היום הרבה יותר יחסית לאנשים שחיו בשנות ה-50, רמת האושר המדווחת של האנשים לא עלתה.

אחד ההסברים לדבר זה הוא [[התרגלות הדונית]] - אנחנו מתרגלים למצבנו החומרי החדש מהר, והוא נראה לנו מובן מאליו, וכך מעבר לרמה מסויימת לא תורם לאושר שלנו. הסבר אחר הוא שאנו מודדים את מצבנו לא רק ביחס לעבר אלא גם ביחס לאנשים אחרים וכאשר הצריכה של כולם עולה הצריכה שלנו נראית לנו מובנת מאליה. הסבר נוסף מובא על ידי הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]], שטוען שיש מתח בין הנאה לבין נוחות. הנאה נובעת לא מרמה אבסולוטית של גירוי (כמה אוכל שאנחנו אוכלים) אלא מרמה יחסית של גירוי (כמה רעבים הינו לפני שאכלנו). רוב הכלכלה דואגת להגדלת הנוחות ובכך מקטינה את גודל הגירוי שניתן להרגיש. יש הסברים נוספים הנוגעים ל[[מתח נפשי]], פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כגון [[אמון]]  (סוג של [[הון חברתי]]) ועוד. בחינה מצד [[פסיכולוגיה חיובית]] של גורמים לאושר מצביעה על היבטים כמו איכות הקשרים החברתיים, יכולת לבצע [[פעילות גופנית]], יכולת לימוד ועזרה לאחרים כגורמי אושר - וגורמים אלה לאו דווקא משתפרים עם הגידול בצריכת מוצרים ו/או בעקבות שעות עבודה ארוכות יותר ועומסי עבודה אחרים.

אחד ההסברים לדבר זה הוא [[התרגלות הדונית]] - אנחנו מתרגלים למצבנו החומרי החדש מהר, והוא נראה לנו מובן מאליו, וכך מעבר לרמה מסויימת לא תורם לאושר שלנו. הסבר אחר הוא שאנו מודדים את מצבנו לא רק ביחס לעבר אלא גם ביחס לאנשים אחרים וכאשר הצריכה של כולם עולה הצריכה שלנו נראית לנו מובנת מאליה. הסבר נוסף מובא על ידי הכלכלן [[טיבור סקיטובסקי]], שטוען שיש מתח בין הנאה לבין נוחות. הנאה נובעת לא מרמה אבסולוטית של גירוי (כמה אוכל שאנחנו אוכלים) אלא מרמה יחסית של גירוי (כמה רעבים הינו לפני שאכלנו). רוב הכלכלה דואגת להגדלת הנוחות ובכך מקטינה את גודל הגירוי שניתן להרגיש. יש הסברים נוספים הנוגעים ל[[מתח נפשי]], פגיעה ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] כגון [[אמון]]  (סוג של [[הון חברתי]]) ועוד. בחינה מצד [[פסיכולוגיה חיובית]] של גורמים לאושר מצביעה על היבטים כמו איכות הקשרים החברתיים, יכולת לבצע [[פעילות גופנית]], יכולת לימוד ועזרה לאחרים כגורמי אושר - וגורמים אלה לאו דווקא משתפרים עם הגידול בצריכת מוצרים ו/או בעקבות שעות עבודה ארוכות יותר ועומסי עבודה אחרים.

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת השמנה]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[אומת המזון המהיר]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[כלכלת השמנה]], [[השלכות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה]], [[אומת המזון המהיר]]}}

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר]]

[[קובץ:Froot-Loops-Cereal-Bowl.jpg|ממוזער|300px|דגני בוקר המשווקים לילדים, הם בדרך כלל צבעוניים ומכילים כמות גדולה של סוכר]]

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה כוללה רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בארצות הברית הפרסום למזון הוא השני בהיקפו לאחר הפרסום למכוניות. הפרסום מבוצע בכל ערוצי המדיה הכולל רדיו, אינטרנט, עיתונות, שלטי חוצות והדגש הוא על פרסום בטלוויזיה. ערוצי הטלוויזיה לילדים בארצות הברית מראים בשבת בבוקר ואחר הצהריים ביתר ימי השבוע כ-76% יותר פרסומות למזון לשעה מאשר ערוצי טלוויזיה אחרים. כשליש מהפרסומות בתוכניות הטלוויזיה לילדים מוקדשות למזון בהשוואה לחמישית בתוכניות עבור קהל הצופים המבוגר. רוב הפרסומות, כ-70%, מתמקדות במזונות עתירי סוכר או שומן. רק כ-1.7% מהפרסומות מוקדשות לירקות ופירות. כ-40% מהפרסומות לילדים מתמקדות בדגני בוקר, בעיקר ממותקים בסוכר. יתר הפרסומות מתמקדות בממתקים, מסעדות מזון מהיר וצ'יפס או חטיפים מלוחים אחרים. <ref name="shtern">ד"ר פליציה שטרן ודורית וורמן, האגודה לבריאות הציבור, [http://www.aguda.co.il/articles.html?view=product&id=113 פרסומות למזון והרגלי צריכת מזון של ילדים ונוער] </ref>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>

בני נוער חשופים גם הם לפרסומות למזון לא בריא. בתוכניות לנוער, כמו MTV, כמחצית מהפרסומות היא עבור מסעדות מזון מהיר. 80% מהפרסומות למזון בערוץ MTV נחלקות ל-3 קטגוריות: מסעדות מזון מהיר, משקאות ממותקים בסוכר וממתקים.<ref name="shtern"/>

===צרכנות===

===צרכנות===

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו קלאסית|הנאו קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונוטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

[[צרכנות]] - '''הדרך לשיפור החיים היא על ידי צריכת עוד מוצרים'''. בניסוח התאוריה הכלכלית [[כלכלה נאו-קלאסית|הנאו-קלאסית]] - לצרכן יש [[פונקציית תועלת]] מונוטונית עולה מצריכת מוצרים, כלומר - ככל שהוא קונה יותר מוצרים, כך חייו משתפרים. תפיסה זו עומדת בניגוד לממצאים של [[כלכלה התנהגותית]] לפיהן יש [[התרגלות הדונית]] - עם הזמן בני אדם מתרגלים לשינויים (כמו זכייה בכסף, הגדלת הצריכה או נכות) וחוזרים לרמת אושר דומה.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

הניתוח של הצרכנות מתעלם בדרך כלל מהשפעות לוואי דינמיות הנגרמות על ידי המבנים החברתיים ו[[השפעות סביבתיות]] שנוצרים כדי לאפשר [[צמיחה כלכלית]] ולשם הגדלת הצריכה בהקשרים חברתיים ופיזיקליים הקשורים לצריכה ולייצור, כמו גם מהדינמיקה הנפשית והחברתית של הגדלת הצריכה. השפעה מרכזית אחת היא סוג ותנאי העבודה. אנשים רבים עובדים בעבודות שאינן מספקות אותם במטרה לצבור בטחון כלכלי, לזכות במעמד חברתי או להיות מסוגלים לתמוך בקניות ברמה שאליה התרגלו. תהליכים שונים גורמים שעות עבודה ארוכות לחלק מהציבור ודבר זה פוגם בבריאות ובאיכות החיים.  

===ערכים נוספים===

===ערכים נוספים===

* '''הצריכה היא דבר חשוב עבור החברה.''' אדם טוב צורך הרבה. מסר זה הגיע לדרגה קיצונית לאחר הפיגועים במגדלי התאומים. הנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן, יצא בנאום לאומה וביקש מהאזרחי ארצות הברית לקנות עוד. בתאוריה הכלכלית הנאו קלאסית והקיינסיאנית הצריכה חשובה כדרך להגדלת ה[[צמיחה כלכלית]] וכדי לחלץ אותה מתוך [[מחזור עסקים|תקופת שפל]].  

* '''הצריכה היא דבר חשוב עבור החברה.''' אדם טוב צורך הרבה. מסר זה הגיע לדרגה קיצונית לאחר הפיגועים במגדלי התאומים. הנשיא דאז ג'ורג' בוש הבן, יצא בנאום לאומה וביקש מהאזרחי ארצות הברית לקנות עוד. בתאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית והקיינסיאנית הצריכה חשובה כדרך להגדלת ה[[צמיחה כלכלית]] וכדי לחלץ אותה מתוך [[מחזור עסקים|תקופת שפל]].  

*'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבידואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבידואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגנונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבידואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבידואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים.  

*'''[[אינדיבידואליזם]]''' לפי התפיסה האינדיבידואליסטית יש להתמקד רק ברווחה של הפרט (של ייצור מסוג הומו-סאפינס) ולא ברווחה של כלל החברה. רוב הניתוח האינדיבידואליסטי מתמקד בהסברים ברמת הפרט ושם משקל נמוך מידי על מנגנונים הפועלים ברמות אחרות כמו משפחה, קהילה או חברה. כמו כן בתרבות הצריכה החופש האינדיבידואליסטי בא לידי ביטוי בהקשר אחד בלבד והוא היכולת לבחור בין מגוון מוצרים, והקטנה למינימום של מעורבות ממשלתית, ולא בהיבטים אחרים - לדוגמה ביכולת לבחור תרבות אחרת. יש מבקרים של תרבות הצריכה כמו אד-באסטרס שטוענים כי מה שתרבות הצריכה מקדמת הוא '''מיתוס של אינדיבידואליזם''' - לכאורה כל צרכן מקבל את ההחלטות על דעת עצמו, בלי כל השפעה חברתית. כמו כן הבחירה של הצרכן בשוק אינה משפיעה על רווחתם של אחרים או יוצרת עבורם אילוצים.  

*'''אגואיזם ואגוצנטריות'''. ערך זה נחלש בזמן משברים כלכליים או במלחמות, ובשעה זו מתחזקת הזהות של לאומנות. על פי התאוריה הקפיטליסטית, התועלת לכלל הציבור מושגת תמיד כאשר כל פרט חושב רק על טובתו שלו. תומכי איין ראנד וליברליזם ימני תומכים בערך זה בצורה גלויה.   

*'''אגואיזם ואגוצנטריות'''. ערך זה נחלש בזמן משברים כלכליים או במלחמות, ובשעה זו מתחזקת הזהות של לאומנות. על פי התאוריה הקפיטליסטית, התועלת לכלל הציבור מושגת תמיד כאשר כל פרט חושב רק על טובתו שלו. תומכי איין ראנד וליברליזם ימני תומכים בערך זה בצורה גלויה.   

יש מגוון מוצרים שגורמים לנזק בריאותי, אבל פרסום שלהם ו/או הכנסה שלהם לאמצעי תקשורת (פרסום סמוי) מוביל להגברת השימוש בהם או מעודד אווירה ציבורית שרואה בהם דבר נורמטיבי. הדבר כולל [[עישון|פרסום של סיגריות ומוצרי טבק]], פרסום של [[אלכוהול]], [[כלכלת השמנה|פרסום מוצרי מזון מעובדים, מזון מהיר, חטיפים ומשקאות]], פרסום למכוניות, לנשק וכן פרסומות תדמית של חברות מזהמות או כאלה הפוגעות בסביבה כמו [[חברות נפט]], [[כרייה|תאגידי כרייה]] ועוד.  

יש מגוון מוצרים שגורמים לנזק בריאותי, אבל פרסום שלהם ו/או הכנסה שלהם לאמצעי תקשורת (פרסום סמוי) מוביל להגברת השימוש בהם או מעודד אווירה ציבורית שרואה בהם דבר נורמטיבי. הדבר כולל [[עישון|פרסום של סיגריות ומוצרי טבק]], פרסום של [[אלכוהול]], [[כלכלת השמנה|פרסום מוצרי מזון מעובדים, מזון מהיר, חטיפים ומשקאות]], פרסום למכוניות, לנשק וכן פרסומות תדמית של חברות מזהמות או כאלה הפוגעות בסביבה כמו [[חברות נפט]], [[כרייה|תאגידי כרייה]] ועוד.  

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|אשה מעשנת, מתוך הסרט [[המאה של העצמי]]. אדוארד ברנייז הצליח להטמיע את הרעיון לפיו אשה מעשנת היא עצמאית וחופשייה יותר.]]

[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|300px|אשה מעשנת, מתוך הסרט [[המאה של העצמי]]. אדוארד ברנייז הצליח להטמיע את הרעיון לפיו אשה מעשנת היא עצמאית וחופשיה יותר.]]

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזיה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

הדוגמה הבולטת ביותר להשפעות בריאותיות של פרסום ושיווק זה הוא [[פרסום לסיגריות ולמוצרי טבק]], ובעיקר פרסום לסיגריות לנשים, וכן פרסום ושיווק של סיגריות לילדים. פרסום כזה עודד נשים בשנות ה-20 להתחיל לעשן כצעד פמיניסטי. במשך שנים רבות אנשי שיווק של סיגריות עודדו הכנסת סצנות עישון לתוך סרטים כדי להראות שעישון הוא דבר סקסי, מכובד, סמל סטטוס וכו'. בשנות ה-50 עדיין טענו מפרסמים של סיגריות שהן מטהרות את הנשימה כמו סוכריית מנטה. עם השנים עלתה המודעות ל[[נזקי העישון]] ומחוקקים במדינות שונות הגבילו את הפרסום והשיווק של מוצרי טבק, ראשית הגבילו פרסום בבתי קולנוע ובטלוויזיה, ויש מדינות שבהן ההגבלה הורחבה גם למקומות אחרים כמו שלטי חוצות ואף עיתונות. עם הירידה בפרסום והעליה במודעות ירד גם העישון בקרב צעירים.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בנסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

[[אלכוהול]] גם הוא גורם לבעיות בריאות רבות הכוללות פגיעה בכבד, התמכרות לאלכוהול, מקרים של אלימות ונהיגה בשכרות. בניסיון למנוע זאת מדינות רבות החלו להגביל מכירה, שיווק ופרסום של אלכוהול. לדוגמה, בישראל נאסר למכור אלכוהול לקטינים, הוגבלה מאד כמות האלכוהול שמותר לשתות לפני שנוהגים ונאסר על פרסום אלכוהול בטלוויזיה.  

הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] והסרט [[לאכול בגדול]] מתעדים את השפעות תרבות הצריכה ופרסום על [[הרגלי האכילה]] שלנו, ואת ההשפעות של היבטים אלה על ה[[תזונה]] והבריאות שלנו. הדבר כולל השפעות של [[השמנת יתר]],  [[דיאטה]] ו[[הפרעות אכילה]], דפוסי צריכה של [[מזון מהיר]] ומעובד, ועוד.  

הספר [[אומת המזון המהיר (ספר)|אומת המזון המהיר]] והסרט [[לאכול בגדול]] מתעדים את השפעות תרבות הצריכה ופרסום על [[הרגלי האכילה]] שלנו, ואת ההשפעות של היבטים אלה על ה[[תזונה]] והבריאות שלנו. הדבר כולל השפעות של [[השמנת יתר]],  [[דיאטה]] ו[[הפרעות אכילה]], דפוסי צריכה של [[מזון מהיר]] ומעובד, ועוד.  

במקרים רבים יש למוצרים האלה אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. לדוגמה נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

במקרים רבים יש למוצרים האלה אפקט של [[התמכרות]] - אם על ידי התמכרות פיזית או פסיכולוגית (לדוגמה טבק, אלכוהול) ואולי גם מזון משמין, ואם על ידי [[נעילה טכנולוגית]] או [[נעילה מוסדית]] - יצירת סביבה פיזית או סביבה חברתית שבה צריכה של מוצרים מסוימים יוצרת סביבה חברתית או פיזית שבה אי צריכה של אותו מוצר תהיה לא נוחה - [[ביקוש מושרה]]. לדוגמה נשק שנמכר חופשי גורר פחד מפני פשיעה ומעודד אנשים לקנות נשק חם בעצמם. [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמקודמים בסביבה של שימוש ניכר ב[[מכוניות]] מקשים על השימוש ב[[תחבורת אופניים]] וב[[תחבורה ציבורית]] ומעודדים קניה של עוד רכבים, שגורמים עוד [[פקקי תנועה]], שמעודדים עוד פרבור ותכנון מוטה מכוניות. מזונות מסויימים יכולים לגרום מעגלי אושר-דיכאון (מטבוליזם של ערך גליקמי) וליצור דפוסי אכילה ודפוסי שינה שמעודדים צריכה נוספת של מזונות אלה. ככל שמזונות אלה נפוצים יותר קשה יותר ויקר יותר להשיג מזון בריא. התחום של [[כלכלת השמנה]] מודד כיצד חברות מעודדות דפוסי אכילה כאלה.

בנוסף, הייצור המאסיבי של מוצרים מגביר את זיהום האוויר ואת הפסולת הלא מתכלה ולפיכך גם פוגע בבריאות בני האדם ובעלי החיים.

בנוסף, הייצור המסיבי של מוצרים מגביר את זיהום האוויר ואת הפסולת הלא מתכלה ולפיכך גם פוגע בבריאות בני האדם ובעלי החיים.

===השפעות תרבות הצריכה על הזוגיות===

===השפעות תרבות הצריכה על הזוגיות===

באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  

באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  

באומן טוען כי תרבות הצריכה הקפיטליסטית, הכלכלה העולמית ו[[האתוס האינדיבדואליסטי]], יחד עם פירוק [[מדינת הרווחה]], העלמות הסולידריות החברתית, ודלדול [[המרחב הציבורי]] גורמים לכך שהקשרים החברתיים וקשרי הזוגיות הופכי לשבריריים ונזילים יותר. ו[[אמון|חוסר האמון]], וחוסר הוודאות שאפשר למצוא בפוליטיקה, נמצאים גם בחיים הפרטיים של יותר ויותר אנשים. באומן טוען כי יחסי הזוגיות כיום מתאפיינים בחוסר יציבות, בארעיות וחסור מחוייבות לטווח ארוך, ובתועלתנות, וכן בניסיון לשם סיפוק מיידי. לטענתו אנשים רבים שנכשלים בהשגת סיפוק מיידי, או שחווים ירידה בסיפוק יחסית לעבר מסיקים מכך שיש להפסיק את הקשר הזוגי.  

באומן טוען כי תרבות הצריכה הקפיטליסטית, הכלכלה העולמית ו[[האתוס האינדיבידואליסטי]], יחד עם פירוק [[מדינת הרווחה]], העלמות הסולידריות החברתית, ודלדול [[המרחב הציבורי]] גורמים לכך שהקשרים החברתיים וקשרי הזוגיות הופכי לשבריריים ונזילים יותר. ו[[אמון|חוסר האמון]], וחוסר הוודאות שאפשר למצוא בפוליטיקה, נמצאים גם בחיים הפרטיים של יותר ויותר אנשים. באומן טוען כי יחסי הזוגיות כיום מתאפיינים בחוסר יציבות, בארעיות וחסור מחוייבות לטווח ארוך, ובתועלתנות, וכן בניסיון לשם סיפוק מיידי. לטענתו אנשים רבים שנכשלים בהשגת סיפוק מיידי, או שחווים ירידה בסיפוק יחסית לעבר מסיקים מכך שיש להפסיק את הקשר הזוגי.  

כמו כן הוא טוען שיחסי הזוגיות נתפסים במידה גוברת והולכת כסחורה, ובני הזוג כצרכנים. אם הצרכן אינו מרוצה מהסחורה הוא יכול להחזיר את המוצר לחנות או להחליף אותו בדגם חדש וטוב יותר. כדי להשיג [[התיישנות מכוונת]] פרסומאים ופירמות מעודדים צרכנים להחליף את המוצר הישן שלהם במוצר חדש יותר, אם רק יוכלו. העידוד הזה, לטענת באומן, חוזר גם לתחום הזוגי והחברתי.  

כמו כן הוא טוען שיחסי הזוגיות נתפסים במידה גוברת והולכת כסחורה, ובני הזוג כצרכנים. אם הצרכן אינו מרוצה מהסחורה הוא יכול להחזיר את המוצר לחנות או להחליף אותו בדגם חדש וטוב יותר. כדי להשיג [[התיישנות מכוונת]] פרסומאים ופירמות מעודדים צרכנים להחליף את המוצר הישן שלהם במוצר חדש יותר, אם רק יוכלו. העידוד הזה, לטענת באומן, חוזר גם לתחום הזוגי והחברתי.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

משפחות רבות מבעבר הן גרושות או חד הוריות - ודבר זה מטיל עול כלכלי גדול יותר על ההורים - כשהתוצאה היא שוב שהורים רואים הרבה פחות זמן את ילדיהם, משום שעליהם לדאוג לפרנסת הבית.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדוייק. בנוסף לזה, אפשרויות התקשורת הגדולות יותר, פרושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

בעבודות רבות העבודה "רודפת" אחרי ההורים הביתה. כך שגם הנתון לגבי ירידת שעות העבודה לגברים הוא לא מדוייק. בנוסף לזה, אפשרויות התקשורת הגדולות יותר, פירושן שכלל בני המשפחה מבלים פחות זמן זה עם זה גם כשהם נמצאים יחד בבית - לדוגמה האבא גולש באינטרנט, האמא מדברת בטלפון והילד רואה טלוויזיה.  

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות:

להקטנה זו בקשר בין הורים וילדים יש מספר השפעות:

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

* עידוד של [[תאגידים]] ו[[מונופולים]] בגלל עידוד לקניית מותגים

* הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמנויות חברתיות.  

* הגדלת [[אי שוויון כלכלי|אי השוויון הכלכלי]] בגלל חיזוק של [[מלכודת עוני|מלכודות עוני]] - עניים צריכים להשקיע כסף בסימני סטטוס כדי לקבל הזדמנויות חברתיות.  

* גירושין - יש קשר בין צריכה גבוה, שעות עבודה ארוכות ומתח נפשי ומצב כלכלי גרוע לבין גרושין. גרושין בתורם מעלים את צריכת הדירות ומעלים את ההוצאות של המשפחה שכעת צריכה להחזיק 2 דירות במקום דירה אחת.  

* גירושין - יש קשר בין צריכה גבוה, שעות עבודה ארוכות ומתח נפשי ומצב כלכלי גרוע לבין גירושין. גירושין בתורם מעלים את צריכת הדירות ומעלים את ההוצאות של המשפחה שכעת צריכה להחזיק 2 דירות במקום דירה אחת.  

===השפעות פוליטיות של תרבות הצריכה===

===השפעות פוליטיות של תרבות הצריכה===

החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה, שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  

החל משנות ה-90 החל גל חדש של ביקורת על תרבות הצריכה, שקשר אותה גם לתהליכים של התחזקות כוחם של [[תאגידים]] בכלל ו[[תאגידים רב לאומיים]] בפרט ולתהליכי של [[גלובליזציה]]. בגל זה יש גם יותר הקשר לנושאי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] וכן נבדקו השפעות פסיכולוגיות הן של הדרכים שבהן פועלת תרבות הצריכה והן של חלופות לה. כותבות בהקשרים של תרבות הצריכה כוללות את [[נעמי קליין]], [[אווה אילוז]], ו[[ג'ולייט שחור]], וכותבים כמו [[קאלה לאסן]], [[דייוויד קורטן]].  

ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בנסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].

ארגונים שקמו להתנגד לתרבות הצריכה כוללים את [[אדבסטרס]]- ארגון קנדי שהתמקד בתחום המדיה ויצירת דימויים מנוגדים לתרבות הצריכה והסברים אודות שיטות הפעולה שלה. ארגון אחר הוא ה[[החלום האמריקאי החדש]] שממוקד יותר במתן פתרונות למשפחות ולקהילות שרוצות לצאת מתרבות הצריכה, ולשם עידוד [[פשטות מרצון]] ופתרונות דומים. סוג אחר של חלופות לתרבות הצריכה הוא התמקדות במישור הנפשי והתרבותי בניסיון לספק חלופות לדוגמה היבטים של [[כלכלה בודהיסטית]] או [[רוחניות חילונית]].

==התנגדות לתרבות הצריכה כיום==

==התנגדות לתרבות הצריכה כיום==

תנועת ההתנגדות לתרבות הצריכה כיום נקראת גם תנועת [[קיימות|הקיימות]]. מעבר לנזקים החברתיים שתרבות הצריכה מביאה עימה, קיימת הסכנה לסביבה. כתוצאה מייצור מאסיבי נגרם נזק רב לסביבה מזיהום אויר, זיהום ימי, פסולת ייצור שאינה מתכלה ועוד<ref>{{קישור כללי|כותרת = העמותה לכלכלה בת קיימא {{!}} כלכלה חברתית ואקולוגית|כתובת = http://www.ecoeco.org.il/|אתר = www.ecoeco.org.il|תאריך_וידוא = 2015-11-09}}</ref>. קבוצות חברתיות - סביבתניות רבות, כגון [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], קוראות להפחתת הייצור ושימוש חוזר במוצרים הקיימים. ע"י התנגדות לתרבות הצריכה ניתן להוריד את הביקוש לייצור מאסיבי וכך להפחית את הנזקים הנגרמים לסביבה. ישנם עזרים טכנולוגיים לקיום אורח חיים סביבתי: אתרי יד שנייה (בישראל: [[יד2]]), אתרי השכרת חפצים ושירותים (בישראל: [[Rentitb]]) ועוד. הרעיון העומד מאחורי ה[[כלכלה שיתופית|כלכלה השיתופית]] הוא שימוש מקסימלי במוצרים קיימים בעזרת שימוש משותף של מספר אנשים באותו המוצר. בעזרת מקסום השימוש במוצר אחד, יורד הביקוש לצריכה מוגברת ומייצרים התנגדות שהיא גם חסכונית וגם כלכלית.

תנועת ההתנגדות לתרבות הצריכה כיום נקראת גם תנועת [[קיימות|הקיימות]]. מעבר לנזקים החברתיים שתרבות הצריכה מביאה עימה, קיימת הסכנה לסביבה. כתוצאה מייצור מסיבי נגרם נזק רב לסביבה מזיהום אויר, זיהום ימי, פסולת ייצור שאינה מתכלה ועוד<ref>{{קישור כללי|כותרת = העמותה לכלכלה בת קיימא {{!}} כלכלה חברתית ואקולוגית|כתובת = http://www.ecoeco.org.il/|אתר = www.ecoeco.org.il|תאריך_וידוא = 2015-11-09}}</ref>. קבוצות חברתיות - סביבתניות רבות, כגון [[העמותה לכלכלה בת קיימא]], קוראות להפחתת הייצור ושימוש חוזר במוצרים הקיימים. ע"י התנגדות לתרבות הצריכה ניתן להוריד את הביקוש לייצור מסיבי וכך להפחית את הנזקים הנגרמים לסביבה. ישנם עזרים טכנולוגיים לקיום אורח חיים סביבתי: אתרי יד שנייה (בישראל: [[יד2]]), אתרי השכרת חפצים ושירותים (בישראל: [[Rentitb]]) ועוד. הרעיון העומד מאחורי ה[[כלכלה שיתופית|כלכלה השיתופית]] הוא שימוש מקסימלי במוצרים קיימים בעזרת שימוש משותף של מספר אנשים באותו המוצר. בעזרת מקסום השימוש במוצר אחד, יורד הביקוש לצריכה מוגברת ומייצרים התנגדות שהיא גם חסכונית וגם כלכלית.

==סרטי תעודה==

==סרטי תעודה==