47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 9:
שורה 9: − + שורה 28:
שורה 28: − + − − ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise] שורה 45:
שורה 43: + + + + + + + + +
←גורמים
מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה היה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב. <ref>Herishanu, Y., et al (1989). [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2804801 Clustering of Parkinson's disease in southern Israel]. Canadian Journal of Neurological Sciences, 16(4), 402-05. </ref>
מחקר שבחן את שכיחות המחלה בקרב שלושה קיבוצים בדרום הארץ מצא כי בשנת 1989 שיעור המחלה בקרב בני 40 ומעלה היה גבוה פי חמישה ביחס לכל אזור הנגב. <ref>Herishanu, Y., et al (1989). [http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/2804801 Clustering of Parkinson's disease in southern Israel]. Canadian Journal of Neurological Sciences, 16(4), 402-05. </ref>
==גורמים==
==גורמים למחלת פרקינסון==
מחקרים הראו כי חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים המייצרים דופמין באזור ה-Substantia Nigra. הסיבה למות התאים או לפגיעה בהם אינה ידועה, ונערכים מחקרים לחיפוש רמזים בנושא. ייתכן כי יש כמה סיבות לפרקינסון או שסיבות שונות תורמות להתפתחות פרקינסון במספר מנגנונים שונים. רוב החוקרים חושבים כי לרוב הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על המחלה.<ref name="NIEHS2014"/>
מחקרים הראו כי חולי פרקינסון מאבדים 80% או יותר מהתאים המייצרים דופמין באזור ה-Substantia Nigra. הסיבה למות התאים או לפגיעה בהם אינה ידועה, ונערכים מחקרים לחיפוש רמזים בנושא. ייתכן כי יש כמה סיבות לפרקינסון או שסיבות שונות תורמות להתפתחות פרקינסון במספר מנגנונים שונים. רוב החוקרים חושבים כי לרוב הן גורמים גנטיים והן גורמים סביבתיים משפיעים על המחלה.<ref name="NIEHS2014"/>
===פעילות גופנית===
===פעילות גופנית===
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/>
מחקר שנערך בארצות הברית בקרב האוכלוסיה המבוגרת מצא כי רמות גבוהות יותר של [[פעילות גופנית]] מתונה עד מאומצת בשנות אמצע החיים קשורה בקשר סטטיסטי לסיכון מופחת בפרקינסון<ref name="NIEHS2014"/> פעילות גופנית אינטנסיבת שחוזרת על עצמה יכולה ככל הנראה גם להאט את קצב התפשטות המחלה - ראו בהמשך.
===עישון===
===עישון===
===גורמים נוספים===
===גורמים נוספים===
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
חוקרים בודקים את האפשרות כי מחסור בויטמין D מעודד את המחלה, וכי פעילות בחוץ מקטינה את הסיכוי לחלות בה. אפשרות נוספת שחוקרים בודקים היא מעורבות של [[זיהום אוויר]] בתרומה לפרקינסון <ref name="NIEHS2014"/>
==האטת התפחות המחלה==
קיימים ממצאים ומחקרים ראשוניים המצביעים על כך שפעילות גופנית נמרצת כמו רכיבה על אופניים, יכולה להעלים מספר תסמינים של [[פרקינסון|מחלת פרקינסון]] ולהאט את התפתחות המחלה. הפעילות צריכה להיות הכרוכה בהפעלת שרירים באופן חוזר ברמה הגבוהה בהרבה מעל סף הנוחות. מחקרים ראשונים מראים שלאחר שמונה שבועות של רכיבה על אופניים 3 פעמים בשבוע בקצב גבוה מספיק שגורם להזעה ומעלה את קצב הלב, מאפשרים לחלק מהחולים לשחזר את יכולת התנועה שלהם ל 4 שבועות. הפסקת הפעילות הגופנית גורמת לאובדן יכולת זו. {{הערה|שם=parkinson_bike|1=[http://www.parkinson.org.il/?CategoryID=176&ArticleID=1190 רכיבה על אופניים וחולי פרקינסון], עמותת פרקינסון בישראל, תרגום של כתבה מאת אליס רייד, 9/01/2012}}
לפי מייקל אוקון, מנהל רפואי ארצי של הקרן הלאומית לפרקינסון בארה"ב, יש חשיבות רבה לפעילות גופנית ככלי ללחימה בהתפתחות הפרקינסון. לפני פיתוח טיפול תרופתי יעיל בשנות השישים , חולי פרקינסון השתפרו לעיתים קרובות עם כל פעילות גופנית, אפילו קיפול כביסה. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
ג'יי ל. אלברטס, חוקר מחלת הפרקינסון במרפאת קליבלנד, גילה במקרה בשנת 2002 כי רכיבה מאומצת עם חולה פרקיסנון היטבה את מצבו. הוא חקר 100 חולים, שרכבו על אופני כושר. ראשית נבדק קצב רכיבה נוח של כ-60 דיוושים לדקה ואז הם התבקשו להגביר את הקצב ב-35%. לאחר סדרות של 3 פעמים בשבוע, התרחש שיפור בקרב כל החולים בתנועתיות וביכולת מוטורית עדינה, אף חולה לא פרשה מתוכנית האימונים המאומצת. ולמרות שרכיבה על אופניים מערבת את הרגליים, התנועתיות השתפרה במקומות אחרים – במניפולציות היכולת לפתוח בקבוק לדוגמא. "משהו כללי התרחש במוח" אמר אלברטס. בסריקות מוח של החולים, נתגלה כי פעילות גופנית העלתה את זרימת הדם במוח ואת הפעילות המוחית בחולים ביעלות דומה לזו הנראית במתן תרופות שגרתיות במחלת הפרקינסון. {{הערה|שם=parkinson_bike}}
ד"ר שרון חסין, מנהלת מרפאת פרקינסון והפרעות בתנועה, מהמרכז הרפואי שיבא תל השומר טוענת כי פעילות גופנית חשובה לחולים במחלת פרקינסון ומשפרת את מצבם. כדאי להתמקד בגמישות, זריזות, יציבות וגם בחיזוק וכושר כללי. יש לבצע [[אורח חיים פעיל|פעילות כמעט יומיומית]], או לפחות 3-5 פעמים בשבוע. יש גם חולים שצריכים מאמן /פיזיותרפיסט שיבוא לביתם להפעלה.[http://www.parkinson.org.il/Physical-Excercise]
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==
==תאוריות לגבי מנגנוני תחלואה==