47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 63:
שורה 63: + + + + + + + − השוואה של מקרי [[סרטן המעי הגס]] בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80 אחוז <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.+ + + שורה 73:
שורה 82: + + + + + + + + + + + + +
←השפעות בריאותיות של אורח חיים יושבני
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]
דו"ח משנת 2010 של איגוד התחבורה הציבורית האמריקאי (APTA), גילה כי תושבים המתגוררים בישובים עם תשתית מפותחת של [[תחבורה ציבורית|אוטובוסים ורכבות]] נוטים להיות בריאים יותר, והם בעלי [[תוחלת חיים]] ארוכה יותר בממוצע יחסית לישובים אחרים. הסיבות לכך כוללות הפחתה ב[[תאונות דרכים]] (לרמה של רבע מישובים [[פרבור|פרווריים]]) ושיפור הבריאות הגופנית והנפשית בעקבות עידוד תחבורה פעילה [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1185157.html]
===הרגשה טובה יותר ושיפור המצב הנפשי===
על פי מחקר שנערך במינסוטה בקרב 4500 בני נוער, קיים קשר סטטיסטי בין [[פעילות גופנית]] גבוה יותר למידת דיכאון נמוכה יותר. הקשר הסיבתי לדבר זה יכול לנבוע פעילות של חומרים המופרשים בעקבות פעילות גופנית (אנדורפינים), וכן בגלל כושר גופני טוב יותר. כך לדוגמה, Phenylethylamine (או PEA) הוא ממריץ טבעי שמיוצר על ידי הגוף. צוות מחקר בריטי בדק את רמות החומר בשתן של 20 מתנדבים, 24 שעות לפני ואחרי פעילות גופנית מתונה ומצא שרמת ה- PEA עלתה ב-77% אחרי הפעילות. עלייה זו מביאה למצב רוח משופר, הנקרא לעיתים "היי של אצנים".[http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]
מספר מחקרים שערך פרופסור מתי מינץ, פסיכוביולוג מהמחלקה לפסיכולוגיה באוניברסיטת תל אביב, מצאו קשר בין בעיות בתחושת שיווי המשקל של ילדים לבין חרדה. לדבריו, לעתים במקום טיפול פסיכולוגי בילדים הסובלים מבעיות חרדה, כדאי לשקול טיפול פשוט של אימון בשיווי משקל. פעילות יום יומית כמו קפיצה על רגל אחת, טיפוס, נדנוד ורכיבה על אופניים יכולה לסייע לפיתוח אימון שיווי המשקל ולסייע במצב הנפשי.[http://www.haaretz.co.il/gallery/kids/1.1622781]
Gregory Owen Thomas ו-Ian Walker ביצעו מחקר בקרב 1600 סטודנטים בריטים באוניברסיטת BATH ופרסמו אותו בשנת 2015.[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S1369847815001205] הם מצאו כי [[הרגלי יוממות|הרגלי היוממות]] של [[רוכבי אופניים]] הם חזקים מעט יותר מאשר אלו של משתמשי תחבורה ציבורית ואלה חזקים מעט יותר מאשר הנהגים. אנשים שמשתמשים בתחבורה פעילה מתייחסים בחיוב ליוממות שלהם לעבודה ומתייחסים לכך כאל חוויה חיובית שמערבת התרגשות ורוגע. חווית הרוגע חזקה יותר בקרב הולכי רגל ואילו רוכבי האופניים חווים יותר ריגוש. נהגים מתייחסים לנסיעה בצורה ניטרלית. ייתכן כי הדבר קשור לכך שנהיגה נתפסת כ"צורה נורמלית" של התחבורה עבורם והיא נתפסת לכן כהעדר כל רגש. נסיעה באוטובוס נתפסת כחוויה בעלות השלכות שליליות. לפחות לאנשים משכילים בבריטניה, אין הבדלים מהותיים ב[[סביבתנות|תפיסת עולם סביבתית]] בין משתמשים של אמצעי תחבורה שונים. [http://www.citylab.com/commute/2015/09/why-cyclists-form-stronger-commuting-habits-than-drivers/403069/]
===סרטן המעי הגס===
===סרטן המעי הגס===
[[סרטן המעי הגס]] הוא אחד הסרטנים השכיחים בישראל בקרב גברים ונשים כאחד. נכון לשנת 2012 מתגלים בישראל כ-3,000 חולים חדשים בסרטן המעי הגס, ומתים ממנו כ-1,300 אנשים בכל שנה. מתחת לגיל 65 מתים כ-265 ישראלים בכל שנה מסרטן המעי הגס.{{הערה|שם=st06_13_2015}} {{הערה|שם=health2012}}
לפי מחקר משנת 1998, השוואה של מקרי סרטן המעי הגס בין מדינות שונות מצביעה באופן מובהק שהעדר פעילות גופנית, [[אכילת יתר]] (כלומר צריכה של קלוריות מרובות), ואולי גם דיאטה עשירה בבשר (אדום ואו מעובד) יכולה להגדיל את הסיכון לסרטן המעי הגס.<ref>Chao A, Thun MJ, Connell CJ, McCullough ML, Jacobs EJ, Flanders WD, Rodriguez C, Sinha R, Calle EE. ''Meat consumption and risk of colorectal cancer.'' JAMA 2005;293:172-82. PMID 15644544.</ref> ולעומת זאת, [[פעילות גופנית]], ואכילה של הרבה [[פירות]] ו[[ירקות]] מקטינה את הסיכון לסרטן, כנראה היות שהם מכילים פיטו-כימיקלים (phytochemicals) מגינים – חומרים שמקורם בצמחים המספקים הגנה כימית, כגון נוגדי חימצון. לפיכך, שינויים בהרגלי החיים יכולים להקטין את הסיכון של סרטן המעי הגס ב-60-80% <ref>Cummings JH, Bingham SA. ''Diet and the prevention of cancer.'' [[British Medical Journal|BMJ]] 1998;317:1636-40. [http://bmj.bmjjournals.com/ הטקסט המלא]. PMID 9848907.</ref>.
===סרטן השד===
===סרטן השד===
לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}
לפי פרסום של האגודה למלחמה בסרטן, משנת 2009, מחסור בפעילות גופנית מעלה את הסיכון לתחלואה בסרטן השד ב-10-16%. {{הערה|1=[http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6801 פעילות גופנית יכולה להציל חיים], האגודה למלחמה בסרטן, 2009.}}
===סוכרת===
בבחינת אפקט הפעילות הגופנית במשך 16 שבועות על 65 מתעמלים בטווח גילים של 21-87 והשוואתם ל-27 משתתפי קבוצת הביקורת שלא מתעמלים, נמצא כי הרגישות לאינסולין פוחתת עם העלייה בגיל. אצל הצעירים הפחיתה ההתעמלות את העמידות לאינסולין גם 4 ימים אחרי ההתעמלות ואילו אצל המבוגרים נראתה ירידה רק 24 שעות אחרי ההתעמלות אך היא לא נשמרה לטווח ארוך. מכאן הסיקו החוקרים כי מעל גיל 40 כדאי להתעמל יותר. כמו כן הדבר מצביע על יתרון בפעילות מתונה ויומיומית על פני פעילות פעם בשבוע אינטנסיבית יותר. [http://www.anti-aging.co.il/sport/physical-activity-is-a-free-anti-aging/]
===השמנת יתר===
מחקר משנת 2008 מצא כי נערים שרוכבים על אופניים, או נוסעים בסקייטבורג לפחות 4 ימים בשבוע, מפחיתים את הסיכון להפוך למבוגרים בעלי [[משקל יתר]] ב-48%.[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/18180409]
מחקר שהשווה את כמות הפעילות הגופנית וההשמנה בין מדינות מערביות שונות, נראה כי יש קשר סטטיסטי בין מדינות שיש בהן פעילות גופנית רבה (כולל שימוש בתחבורה ציבורית) לבין מדינות שבהן יש כמות נמוכה של השמנת-יתר. הקשר הסטטיסטי לא בהכרח מצביע על הסיבתיות אבל ייתכן שיש קשר בין שני הגורמים. לדוגמה מחקר שנערך בסין מצא כי גברים סיניים שעברו מאמצעי תחבורה אחרים למכוניות היו בעלי סיכוי גדול פי 2 לסבול ממשקל יתר. <ref name="Bassett2008"/> מחקר שנערך באטלנטה עם 10,000 משתתפים מצא כי כל שעת נהיגה קשורה סטטיסטית לשיעור השמנה גבוה ב-6%, וכי כל ק"מ נוסף שצועדים ביום קשור סטטיסטית לסיכוי של 4.8% של ירידה בשיעור ההשמנה.<ref name="Bassett2008"/>
===מחלות לב===
מחקר משנת 2009 על 2,400 מבוגרים מצא כי אנשים שרכבו או הלכו לעבודה היו בעלי [[כושר גופני]] טוב יותר, סבלו פחות מ[[עודף משקל]] והיו רזים יותר, והיו בעלי לחץ דם נמוך יותר, ובעלי רמת אינסולין טריגליצרידים בדם טובה יותר יחסית למבוגרים אחרים שלא רכבו, וזאת תוך התחשבות במשתנים אחרים כמו גיל, עישון, מוצא, השכלה, הכנסה ופעילות גופנית אחרת. כל המשתנים האלה משפיעים על הסיכון לחלות ב[[מחלת לב]] [http://archinte.ama-assn.org/cgi/content/short/169/13/1216]
מחקר שנערך במחלקה למניעת מחלות כרוניות במכון הלאומי לבריאות הציבור בפינלנד, שבדק 26,643 נשים וגברים מרחבי פינלנד בגילאים 24-64 שהיה להם לחץ דם גבוה אך לא היה להם עבר של מחלות לב, שבץ או סכרת, על פני 20 שנה, מצא כי רכיבה על אופניים באופן יומיומי מפחיתה מחלות לב בקרב גברים ונשים בעלי לחץ דם גבוה בצורה משמעותית. <ref name="ofanima"/>
== השפעות סביבתיות של אורח חיים יושבני ==
== השפעות סביבתיות של אורח חיים יושבני ==