30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 5:
שורה 5: − + שורה 35:
שורה 35: − +
אין תקציר עריכה
האטמוספירה של כדור הארץ מורכבת מכ-78% חנקן (בצורה מולקולרית), דבר שהופך אותה למאגר החנקן הגדול ביותר בפלנטה. חנקן מעורב בתהליכים ביולוגיים רבים והוא מרכיב חיוני לחיים בכדור הארץ. הוא מצוי בכל חומצות האמינו, הוא מרכיב יסודי של חלבונים, והוא מצוי בבסיסים שמרכיבים את חומצות הגרעין של ה-DNA וה-RNA. חלק נכבד מהחנקן בצמחים משמשמש לייצור מולקולות כלורופיל החיוניות לתהליך הפוטוסינתזה.
האטמוספירה של כדור הארץ מורכבת מכ-78% חנקן (בצורה מולקולרית), דבר שהופך אותה למאגר החנקן הגדול ביותר בפלנטה. חנקן מעורב בתהליכים ביולוגיים רבים והוא מרכיב חיוני לחיים בכדור הארץ. הוא מצוי בכל חומצות האמינו, הוא מרכיב יסודי של חלבונים, והוא מצוי בבסיסים שמרכיבים את חומצות הגרעין של ה-DNA וה-RNA. חלק נכבד מהחנקן בצמחים משמשמש לייצור מולקולות כלורופיל החיוניות לתהליך הפוטוסינתזה.
קיבוע של חנקן הוא תהליך חיוני כדי להפוך את החנקן הגזי לתרכובות זמינות עבור יצורים חיים. חלק קטן מהקיבוע מתרחש בתהליכים פיזיקליים כמו ברקים והתפרצויות הרי געש שהופכים את החנקן לחנקה (NO<sub>2</sub>) הזמינה לצמחים. עם זאת, רוב הקיבוע מתרחש על ידי חיידקים חופשיים או סימביוטיים (כדוגמת סוגים במערכת הכחוליות (ציאנובקטריות), ''Rhizobia'' ו-''Frankia'') וכן על ידי אצות . חיידקים ואצות אלה הם בעלי האנזים ניטרוגנז אשר מאפשר להם לפרק את הקשר החזק בין אטומי החנקן ולהוסיף לחנקן מימן כדי ליצור אמוניה (NH<sub>3</sub>). האמוניה מומרת על ידי החיידקים לתרכובות אורגניות אחרות.
קיבוע של חנקן הוא תהליך חיוני כדי להפוך את החנקן הגזי לתרכובות זמינות עבור יצורים חיים. חלק קטן מהקיבוע מתרחש בתהליכים פיזיקליים כמו ברקים והתפרצויות הרי געש שהופכים את החנקן לחנקה (NO<sub>2</sub>) הזמינה לצמחים. עם זאת, רוב הקיבוע מתרחש על ידי חיידקים חופשיים או סימביוטיים (כדוגמת סוגים במערכת הכחוליות (ציאנובקטריות), ''Rhizobia'' ו-''Frankia'') וכן על ידי אצות. חיידקים ואצות אלה הם בעלי האנזים ניטרוגנז אשר מאפשר להם לפרק את הקשר החזק בין אטומי החנקן ולהוסיף לחנקן מימן כדי ליצור אמוניה (NH<sub>3</sub>). האמוניה מומרת על ידי החיידקים לתרכובות אורגניות אחרות.
חלק מהחיידקים המקבעים חנקן כמו החיידק Rhizobium חיים בשורשים של קטניות (כמו שעועית או עדשים). הם יוצרים קשר סמביוזי עם הצמח ומייצרים אמוניה בתמורה לפחמימות. ניתן להעשיר אדמות בחנקן על ידי שתילה של קטניות או של מספר צמחים אחרים.
חלק מהחיידקים המקבעים חנקן כמו החיידק Rhizobium חיים בשורשים של קטניות (כמו שעועית או עדשים). הם יוצרים קשר סמביוזי עם הצמח ומייצרים אמוניה בתמורה לפחמימות. ניתן להעשיר אדמות בחנקן על ידי שתילה של קטניות או של מספר צמחים אחרים.
יוני ניטראט הם מסיסים מאוד, ויכולים לכן להיכנס ל[[מי התהום]]. רמות גבוהות של ניטראט במי השתיה הם מקור לבעיות בריאותיות בגלל שניטראט יכול לשבש את רמות החמצן בדם של תינוקות וליצור מטהמגלובינמיה או תסמין התינוק הכחול.
יוני ניטראט הם מסיסים מאוד, ויכולים לכן להיכנס ל[[מי התהום]]. רמות גבוהות של ניטראט במי השתיה הם מקור לבעיות בריאותיות בגלל שניטראט יכול לשבש את רמות החמצן בדם של תינוקות וליצור מטהמגלובינמיה או תסמין התינוק הכחול.
כשמי התהום זורמים לנחלים, מים עשירים בניטראט יכולים לתרום לתהליך אטרופיקציה (Eutrophication) תהליך שמוביל לאוכלוסיות גדולות של אצות, ובעיקר אצות כחולות-ירוקות ולמוות של החיים הימיים עקב ביקוש יתר של חמצן. ניטארט, בניגוד, לאמוניה, אינה רעילה באופן ישיר לדגים, אבל היא יכולה לגרום לתופעות עקיפות עליהם אם היא תורמת לאטרופיקציה באופן זה. עודף ניטראט גרם לבעיות אטרופיקציה קשות בכמה גופים ימיים. נכון לשנת 2006, היישום של דישון בחנקות נתון לפיקוח הולך ומתהדק בבריטינה ובארצות הברית, כמו גם הפיקוח על דישון בפוספטים, פיקוח שנחשב לחיוני לשם הצלה של גופי מים מועשרים.
כשמי התהום זורמים לנחלים, מים עשירים בניטראט יכולים לתרום לתהליך אטרופיקציה (Eutrophication) תהליך שמוביל לאוכלוסיות גדולות של אצות, ובעיקר אצות כחולות-ירוקות ולמוות של החיים הימיים עקב ביקוש יתר של חמצן. ניטארט, בניגוד, לאמוניה, אינה רעילה באופן ישיר לדגים, אבל היא יכולה לגרום לתופעות עקיפות עליהם אם היא תורמת לאטרופיקציה באופן זה. עודף ניטראט גרם לבעיות אטרופיקציה קשות בכמה גופים ימיים. נכון לשנת 2006, היישום של דישון בחנקות נתון לפיקוח הולך ומתהדק בבריטניה ובארצות הברית, כמו גם הפיקוח על דישון בפוספטים, פיקוח שנחשב לחיוני לשם הצלה של גופי מים מועשרים.
אמוניה היא חומר רעיל מאוד לחיות בים (ובאופן כללי) ובדרך כלל יש לפקח באופן הדוק על רמות האמוניה ממי שפכים של מכונים לטיהור מים. כדי למנוע פגיעה בדגים, מבצעים פעמים רבות ניטריפיקציה לפני שחרור המים. ניתן להשתמש בכך בתהליכים טבעיים או מכניים.
אמוניה היא חומר רעיל מאוד לחיות בים (ובאופן כללי) ובדרך כלל יש לפקח באופן הדוק על רמות האמוניה ממי שפכים של מכונים לטיהור מים. כדי למנוע פגיעה בדגים, מבצעים פעמים רבות ניטריפיקציה לפני שחרור המים. ניתן להשתמש בכך בתהליכים טבעיים או מכניים.