שינויים

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

===נתק תרבותי וחברתי בין העשירים לחברה===

בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (150שכר שנתי אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.  

בפגישה של עיתונאי הגרדיאן דרך חברת מחקר עם שכירים מהאלפיון העליון - שותפים בכירים של בחברות עורכי דין (עם שכר שנתי בין חצי מיליון ל-1.5 מיליון ליש"ט בשנה) ובכירים מבנקים מסחריים (שכר שנתי 150 אלף ליש"ט עד 10 מיליון ליש"ט בשנה). לפי העיתונאים שהסתבר שקיים נתק בין אנשים אלה לבין מעמדות אחרים.  

העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>

העשירים נשאלו כמה מהו השכר הדרוש כדי להיכנס לעשירון העליון. וענו 162 אלף ליש"ט. בפועל, הסכום ב‑2007 היה 39,825 ליש"ט.­ המשתתפים התקשו להאמין כי 90% מ‑32 מיליון משלמי המסים בבריטניה הרוויחו פחות מכך. עורכי הדין והבנקאים העריכו את סף העוני בבריטניה ב‑22 אלף ליש"ט,­ סכום שקרוב להכנסה החציונית של כלל האוכלוסייה.<ref name ="marker_08_08"/>

על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים [[רמייה|לרמות]]יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטיה להיות פחות [[אמפתיה|אמפתיים]] כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]

על פי מחקרים של פול פיף ואחרים, עשירים נוטים [[רמייה|לרמות]]יותר יחסית לאנשים אחרים, וכן הם בעלי נטייה להיות פחות [[אמפתיה|אמפתיים]] כלפי סבלם של אחרים. על פי החוקרת קתלין ווהס כאשר יש הקשר של כסף הדבר גורם לאנשים להפוך לפחות מתחשבים בזולת, ומעמד חברתי גבוה עלול לגורם לניתוק ולהתנשאות. על פי פיף עושר גורם למוסר חלש יותר ולא להפך. בניסויים אחרים נמצא כי עשירים מאמינים יותר בכך שחמדנות (העדפת האינטרס החומרי שלך, גם במחיר פגיעה באחר) היא ערך חיובי. כאשר עודדו אנשים עניים לחשוב בגישה חמדנית בניסויים מבוקרים, הם הראו נטיות דומות של התנהגות פחות מוסרית. [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3567373,00.html]

===פגיעה בדמוקרטיה===

===פגיעה בדמוקרטיה===

אי שווין גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ 30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ 15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

אי שוויןן גדל, [[קפיטליזם למקורבים]] ו[[שחיתות]] משפיעים גם על הפוליטיקה בכך שהוא מעקר את [[דמוקרטיה|הדמוקרטיה]] והופך אותה למשחק שבו השפעת רוב התושבים היא חלשה מאד לעומת השפעת קבוצות כוח קטנות ובמיוחד תאגידים ואנשים עשירים מאד. בדמוקרטיה אפשר לצפות למתאם מסויים בין מה שהציבור רוצה וכמה תמיכה יש לזה לבין הסיכוי שחוקים יעברו. אם יש תמיכה של 30% לנושא מסויים ו-90% לנושא שני נצפה שהסיכוי לחקיקה בנושא השני יהיה גבוה יותר. פרופסור Martin Gilens  מאוניברסטית פרינסטון ופרופסור Benjamin I. Page  מאוניברסיטת Northwestern בחנו במשך 20 שנה את השאלה עד כמה הממשלה מייצגת את הציבור. הם בחנו כ-2000 משאלי דעת קהל והשוו אותם למדיניות שהפכה בסופו של דבר לחוק. הם השוו מה הציבור רצה לעומת מה הממשל עשה.  הם מצאו כי עבור 90% מאזרחי ארצות הברית שהכנסתם מתחת לעשירון העשירי ההשפעה על מדיניות היתה אפסית. לא משנה מה רמת התמיכה בנושא 0% או 100%, הסיכוי שלו לעבור היה כ-30%. לעומת זאת עבור 10% העשירים היה קשר ברור בין רמת התמיכה שלהם בנושאים שונים לבין החקיקה שבוצעה בתמיכה של 20% הסיכוי למעבר חוק הוא כ-15% בתמיכה של 90% הסיכוי הוא 50%.[https://act.represent.us/sign/the-problem] <ref>Gilens and Page, [http://scholar.princeton.edu/sites/default/files/mgilens/files/gilens_and_page_2014_-testing_theories_of_american_politics.doc.pdf Testing Theories of American Politics: Elites, Interest Groups, and Average Citizens], Perspective on Politics, 2014</ref>

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

הפגיעה בדמוקרטיה אינה נעצרת ברמה הפוליטית, היכולת לבצע [[לובי פוליטי]] נרחב מצד העשירים פרושה שהם יכולים לקבל [[סבסוד ממשלתי]] ולהשית על הציבור [[השפעות חיצוניות]] נרחבות, לפי הערכה אחת, לובי של 5.8 מיליארד דולר בארצות הברית הניב סבסוד ועלויות על התושבים בסך 4,000 מיליארד דולר. [https://act.represent.us/sign/the-problem] נוצר מעגל אכזרי שבו אם אין לך מספיק כסף אין אפשרות להתמודד במרוץ לפוליטיקה משנת 2000 יש עליה חדה בעלויות של קמפיין לנשיאות ארצות הברית.

===אי שוויון ואושר===

===אי שוויון ואושר===

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

למרות ששיפוע ס.אי.אס. הינו עובדה, קיים ויכוח באשר לסיבות לקיומו. כמה חוקרים (A. Leigh, C. Jencks, A. Clarkwest - see also Russell Sage working papers) רואים קשר מובהק בין מעמד כלכלי לבין מוות בגלל קיום של משאבים כלכליים טובים יותר בידי העשירים, אבל הם מוצאים התאמה מועטה להבדלים הנובעים ממעמד חברתי.  

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכליים וגישה לשרותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשירותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסייה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

חוקרים אחרים כמו [[ריצ'רד ווילקינסון]] (שכתב את Mind the gap), וכן J. Lynch , and G.A. Kaplan, מצאו כי מעמד חברתי-כלכלי משפיע בצורה חזקה על הבריאות, אפילו כאשר מקזזים את ההשפעה של משאבים כלכליים וגישה לשירותי בריאות. המחקרים המפורסמים ביותר הקושרים מעמד לבריאות הם [[מחקרי וויטהול]] (Whitehall studies)- סדרה של מחקרים שנערכו על עובדי מדינה בלונדון. המחקרים מצאו כי, למרות העובדה שלכל עובדי המדינה יש רמת נגישות זהה לשירותי בריאות, קיים מתאם חזק בין מעמד חברתי לבין הבריאות. המחקרים מצאו כי הקשר נשאר חזק אפילו כאשר מקזזים את ההשפעות של הרגלים המשפיעים על הבריאות כמו [[התעמלות]], [[עישון]] ו[[שתיית אלכוהול]]. זאת ועוד, נמצא כי שום כמות של טיפול רפואי לא מקטינה את הסיכוי של מישהו לקבל [[סוכרת מסוג 2]], או [[דלקת פרקים]] - ולמרות זאת שניהם נפוצים יותר בקרב אוכלוסיות במעמד חברתי-כלכלי נמוך יותר. לבסוף, נמצא שבין המדינות הנמצאות ברביע העליון של העושר (מלוקסמבורג עד סלובקיה), אין קשר בין העושר של המדינה (שנמדד על פי [[תוצר מקומי גולמי]] לבין הבריאות של האוכלוסייה - דבר שיכול להצביע על כך שמעבר לנקודה מסויימת, אין לרמות המוחלטות של העושר הרבה השפעה על בריאות האוכלוסייה, אבל לרמות יחסיות בתוך המדינה יש השפעה. דבר זה יכול להצביע על דברים נוספים, כמו הפרדה בין עושר לבין תמ"ג במדינות אלה, או מחירים סמויים של צמיחה כלכלית, כמו הרגלי תזונה פעילות גופנית נמוכה ועוד.

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרדר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

המושג של [[מתח נפשי]] מנסה להסביר את כיצד תופעה פסיכולוגית כמו מעמד או ריבוד חברתי יכולים להוביל למחלות רבות הקשורות לשיפוע אס.אי.אס. רמות גבוהות יותר של אי שוויון כלכלי, נוטות להגביר את ההיררכיה החברתית ובדרך כלל לדרדר את איכותם של הקשרים החברתיים - דבר שמוביל לרמות גבוהות יותר של מתח ולמחלות הקשורות במתח. ריצ'רד ווילקינסון מצא שהדבר נכון לא רק עבור האנשים העניים ביותר בחברה, אלא גם עבור העשירים. אי שוויון כלכלי מזיק לבריאות של כולם.  

{{ציטוט|תוכן=מהי המטרה של תאוות הבצע ושל האמביציה, של המרדף אחר העושר, אחר כוח ועליונות? האם זה כדי לספק את הצרכים של הטבע? המשכורת של העובד העני ביותר יכולה לספק אותם... מדוע אלו אשר התחנכו בדרגות הגבוהות יותר של החיים, רואים כגורל גרוע ממוות בלהיות מצומצמים לחיים באותה דרגה פשוטה איתו, אפילו ללא עבודה, לדור תחת אותו גג פשוט, וללבוש את אותם בגדים צנועים? מהיכן איפה, עולה היריבות שמופיעה בכל הדרגות של האדם, ומה הם היתרונות שאנו מציעים על ידי המטרה הגדולה הזאת של חיי האדם שאנו קוראים להם שיפור התנאים שלנו? שיכולו לצפות בנו, שידאגו לנו, שישימו-לב אלינו מתוך סימפטיה, שביעות רצון עצמית, והסכמה, כולם הינם יתרונות שאותם אנו יכולים להציע כדי לקבל מהם תמריץ. זו יוהרה, לא הרוגע או העונג, אשר מעניינים אותנו.}}

{{ציטוט|תוכן=מהי המטרה של תאוות הבצע ושל האמביציה, של המרדף אחר העושר, אחר כוח ועליונות? האם זה כדי לספק את הצרכים של הטבע? המשכורת של העובד העני ביותר יכולה לספק אותם... מדוע אלו אשר התחנכו בדרגות הגבוהות יותר של החיים, רואים כגורל גרוע ממוות בלהיות מצומצמים לחיים באותה דרגה פשוטה איתו, אפילו ללא עבודה, לדור תחת אותו גג פשוט, וללבוש את אותם בגדים צנועים? מהיכן איפה, עולה היריבות שמופיעה בכל הדרגות של האדם, ומה הם היתרונות שאנו מציעים על ידי המטרה הגדולה הזאת של חיי האדם שאנו קוראים להם שיפור התנאים שלנו? שיכולו לצפות בנו, שידאגו לנו, שישימו-לב אלינו מתוך סימפטיה, שביעות רצון עצמית, והסכמה, כולם הינם יתרונות שאותם אנו יכולים להציע כדי לקבל מהם תמריץ. זו יוהרה, לא הרוגע או העונג, אשר מעניינים אותנו.}}

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן [[רוברט ה. פרנק]] (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר. בספר Luxury Fever רוברט פרנק טוען כי שביעות הרצון של אנשים מהכנסתם מושפעת הרבה יותר מההשוואתן יחסית להכנסות של אחרים, מאשר מרמתן המוחלטת.

הסוציולוגית [[ג'ולייט שחור]] (Juliet Schor) והכלכלן [[רוברט ה. פרנק]] (Robert H. Frank) בדקו את המידה שבה פעילות כלכלית מומרצת על ידי היכולת של צריכה לייצג מעמד חברתי. שחור, בספרה TheOverspent American טוענת כי הגידול באי השוויון בשנות ה-80 וה-90 הוביל בצורה חזקה לשאיפות גדולות יותר של הכנסה, צריכה גדולה יותר, חסכון נמוך יותר, וחוב גדול יותר. בספר Luxury Fever רוברט פרנק טוען כי שביעות הרצון של אנשים מהכנסתם מושפעת הרבה יותר מהשוואתן יחסית להכנסות של אחרים, מאשר מרמתן המוחלטת.

===צמיחה כלכלית===

===צמיחה כלכלית===