שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,079 בתים ,  22:48, 23 באוגוסט 2016
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:Gotothebankers.png|ממוזער|סמליל באים לבנקאים]]
 
[[קובץ:Gotothebankers.png|ממוזער|סמליל באים לבנקאים]]
'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת [[2014]] על ידי עו"ד ברק כהן. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות [[בנקאות בישראל|בבנקים בישראל]], וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק. על טענה זו חולקים גורמים שונים ונגד חברי התנועה ישנם מספר צווי הרחקה מבית המשפט בגין הטרדה מאיימת. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.
+
'''באים לבנקאים''' היא תנועת מחאה חברתית שהחלה לפעול בשנת [[2014]] על ידי עו"ד [[ברק כהן]] ועל ידי הפעיל החברתי [[ערן ורד]]. התנועה שמה למטרה להטריד בעלי משרות בכירות [[בנקאות בישראל|בבנקים בישראל]], וכן את בני משפחותיהם ואנשים אשר יש להם עמם קשרים עסקיים. לטענת חברי התנועה, ההטרדות נעשות בצורה בוטה אך במסגרת החוק.  
 +
 
 +
חברי התנועה מארגנים הפגנות וקריאות מחאה כלפי בכירים מתחום הבנקאות בישראל ובהם מנכ"לית בנק לאומי [[רקפת רוסק עמינח]], מנכ"ל [[בנק הפועלים]] [[ציון קינן]] ובעלת השליטה בבנק הפועלים [[שרי אריסון]]. נגד כהן ואחדים מחברי הקבוצה הוציאו בתי המשפט צווי הרחקה בנימוק שפעילותם גלשה להטרדה מאיימת. הקבוצה מוחה על ההתנהלות של הבנקים בישראל כלפי צרכנים, במיוחד במקרים של גביית חובות מחייבים קטנים באמצעות הליכי הוצאה לפועל. התנועה עצמה איננה ישות משפטית (חברי התנועה לא התאגדו תחת עמותה או ישות משפטית אחרת), על כן אין התנהלות משפטית על ידי ומול התנועה עצמה.
    
==רקע ומטרות==
 
==רקע ומטרות==
שורה 10: שורה 12:  
התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגפונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה.
 
התנועה פועלת במסגרת אנרכית-התנדבותית, ללא היררכיה ארגונית, כאשר מייסדה עו"ד כהן הינו פעיל מרכזי מתחילתה ועד היום ולקבוצה מספר פעילים מרכזיים ופעילים פחות מרכזיים. פעילי התנועה עוקבים אחר סדר היום של בנקאים שונים ובני משפחותיהם, אורבים להם ומגיעים למקומות בהם הם מצויים, וקוראים בקול כנגדם וכנגד פעילויותיהם השונות, לעיתים קרובות באמצעות מגפונים ושלטים. לעיתים נעשים נסיונות הידברות עם הבנקאים, אך עד כה מעולם לא הסכים איש מהם לשתף פעולה עם פעילי התנועה.
   −
בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ברקפת רוסק עמינח וציון קינן, וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. אנשי התנועה ביצעו פעולת מחאה מול [[שרי אריסון]] בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015) והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו.
+
בתקופת הפעילות הראשונית של התנועה התמקדה היא ב[[רקפת רוסק עמינח]] ו[[ציון קינן]], וכן בבני משפחותיהם (כולל ילדיהם). עוד נעשו פעילויות שונות כנגד אנשים אשר להם קשרים עסקיים עם בנקאים, כגון איש יחסי הציבור זמיר דחב"ש, אשר פעילי התנועה טענו כי נשכר על ידי גורמים בנקאיים לשם סיוע במאבק בפעילות התנועה. אנשי התנועה ביצעו פעולת מחאה מול [[שרי אריסון]] בבואה לבקר בפעילות של יום המעשים הטובים (מרץ 2015) והביאו לבריחתה מן האירוע עקב אי הנעימות שגרמו.
    
פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה.
 
פעילויות התנועה בשטח מאופיינות בכך שהן תמיד מצולמות, בתמונות ולרוב גם בוידאו, ותיעודן מופץ ברשת האינטרנט, בעמוד הפייסבוק של התנועה וכן באתר הקבוצה. אנשי התנועה נמנעים מיצירת מגע פיזי יזום עם מושאי ההטרדה.
שורה 22: שורה 24:     
==הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט==
 
==הצרת צעדי התנועה ברשת האינטרנט==
בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש. יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו. [http://room404.net/?p=66336] בתגובה הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה. [http://www.themarker.com/law/1.2723944]
+
בתחילת חודש ספטמבר 2015 פייסבוק סגרה את דף התנועה, כנראה בשל צילום פעילות חדשה מול ביתה של [[שרי אריסון]], ובטענה של הפרת תקנון השימוש. יש לציין כי אחד מהאנשים ש”באים לבנקאים” שמה על הכוונת שלה הוא זמיר דחב”ש, בעל משרד יחסי הציבור "שלום תל אביב", יחצ"ן "איגוד הבנקים הישראלי" ו"פייסבוק ישראל". דחב"ש גרם להסרה מפייסבוק של סרטון המתעד את ההפגנה שערכו נגדו פעילי התנועה ליד ביתו ולאחר מכן זכה בצו למניעת הטרדה מאיימת נגד כהן ובפיצויים של 4,000 שקל ממנו.{{הערה|[http://room404.net/?p=66336 פייסבוק נגד “באים לבנקאים”] חדר 404, עידו קינן}}  בתגובה הודיע כהן כי התנועה תרכז את פעילותה באתר האינטרנט שלה.{{הערה|יסמין גואטה, [http://www.themarker.com/law/1.2723944 ברק כהן: פייסבוק הורידה את העמוד שלנו - "באים לבנקאים"] , דה מרקר, 03.09.2015}}
 +
 
 +
זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, גוגל הורידה מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר והוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. {{הערה|[http://room404.net/?p=66382  גוגל הסירה את “באים לבנקאים” מתוצאות החיפוש בגלל צו בית משפט מסתורי] חדר 404, עידו קינן, 9 בספטמבר 2015}}. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [http://room404.net/?p=66536] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [http://ganavim.com/]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2756282].
   −
זמן קצר לאחר מכן, באותו החודש, גוגל הורידה מתוצאות החיפוש ב-google.co.il את התוצאות המפנות לדף הפייסבוק (המחוק) של התנועה ולעמוד הבית של אתר התנועה, בשל צו בית המשפט שלטענת גוגל אין היא יכולה לפרסמו מאחר והוא נאסר לפירסום על ידי בית המשפט. [http://room404.net/?p=66382]. מאוחר יותר פורסם מספר ההליך שבמסגרתו ניתן הצו, והסתבר כי הצו לא הוצא ישירות מול גוגל ישראל ומדובר בפרשנות של גוגל לצו שאסר על ברק כהן לבצע הטרדה מאיימת כנגד ציון קינן. [http://room404.net/?p=66536] בכדי לעקוף את הורדת דף הבית של האתר מתוצאות החיפוש של גוגל ישראל - פתחה הקבוצה אתר זהה תחת שם מתחם שונה, אשר התברג לעשירייה הראשונה במנוע החיפוש [http://ganavim.com/]. בחודש אוקטובר 2015, הגיש ערן ורד, הבעלים של האתר, תביעה בבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד החברה ודרש להשיב את האתר למנוע החיפוש. עורך דינו של ורד, עו"ד יהונתן קלינגר, טען כי למעשה הצו המדובר לא נוגע כלל לערן ורד או לאתר "באים לבנקאים" אלא לעו"ד ברק כהן, שנגדו הוציא בית המשפט צווי מניעה בעקבות תביעת מנכ"ל בנק הפועלים ציון קינן[http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.2756282].
   
==תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים==
 
==תביעה משפטית נגד פייסבוק וגופים אחרים==
 
עו”ד ברק כהן וערן ורד  הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ואו מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.
 
עו”ד ברק כהן וערן ורד  הגישו ב-27 בדצמבר 2015 תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב כנגד פייסבוק ארה”ב, פייסבוק אירלנד ופייסבוק ישראל. התובעים מבקשים מבית המשפט להוציא פסק דין הצהרתי שלפיו פייסבוק פעלה שלא כדין ואו מתוך הפרת הסכם כאשר הסירה את דף הפייסבוק של באים לבנקאים, ולחייב את החברה להחזירו ולאפשר את המשך הפעילות בו. הנימוק העיקרי הוא הטענה כי אף שפייסבוק היא חברה פרטית, כבמה פומבית פופולרית לדיון ציבורי היא גוף דו-מהותי, ועל כן לא יכול להחליט על צנזורה של דעות וחסימה של אנשים או ארגונים באופן חד-צדדי, בלתי מנומק וללא הגבלת זמן.
שורה 31: שורה 34:     
==הכרה ציבורית==
 
==הכרה ציבורית==
ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין דה מרקר לשנת 2015. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204897775312671&set=a.1182387688375.2024479.1488709887]
+
ברק כהן ופעילי הקבוצה הגיעו למקום ה-77 ברשימת 100 המשפיעים של מגזין [[דה מרקר]] לשנת 2015. [https://www.facebook.com/photo.php?fbid=10204897775312671&set=a.1182387688375.2024479.1488709887]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט