שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''התנועה הטכנוקרטית''' היתה תנועה חברתית שהיתה פופולרית ביותר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, והטיפה ל[[אופטימיזציה]] של [[רווחה|רווחת]] בני האדם על ידי שימוש באמצעים של [[מתודה מדעית|אנליזה מדעית]]. למרות שהתנועה אינה פופולרית כיום, היא עדיין קיימת בשם "התאגיד הטכנוקרטי", אשר מארגן קבוצות דיון ומחזיק רבעון. עם זאת, המונח טכנוקרטיה עדיין מתאר גישה כלכלית-שלטונית הרואה במדע ובטכנולוגיה פתרון לבעיות חברתיות.
+
'''התנועה הטכנוקרטית''' היא תנועה חברתית שהיתה פופולרית ביותר בשנות ה-20 וה-30 של המאה ה-20, והטיפה ל[[אופטימיזציה]] של [[רווחה|רווחת]] בני האדם על ידי שימוש באמצעים של [[מתודה מדעית|אנליזה מדעית]]. למרות שהתנועה אינה פופולרית כיום, היא עדיין קיימת בשם "התאגיד הטכנוקרטי", אשר מארגן קבוצות דיון ומחזיק רבעון. עם זאת, המונח טכנוקרטיה עדיין מתאר גישה כלכלית-שלטונית הרואה במדע ובטכנולוגיה פתרון לבעיות חברתיות.
    
==היסטוריה==
 
==היסטוריה==
שורה 17: שורה 17:     
;שיפור טכנולוגי ורווחה חברתית:
 
;שיפור טכנולוגי ורווחה חברתית:
טכנוקרטים טוענים ש[[שינוי טכנולוגי|פיתוחים במיכון]] גרמו לשינויים מסיביים ב[[תעסוקה]] לכיוון של [[ענף השרותים]]. שיפורים נוספים ב[[יעילות פארטו|יעילות]] ובפרודוקטיביות פירושם שניתן לצמצם או לבטל את רוב השירותים הללו על ידי ניהול, אוטומציה ו[[ניהול ריכוזי]] טובים יותר. מגמות אלו צריכות לסמל עליה באפשרויות הייצור.  
+
טכנוקרטים טוענים ש[[שינוי טכנולוגי|פיתוחים במיכון]] גרמו לשינויים מסיביים ב[[תעסוקה]] לכיוון של [[ענף השירותים]]. שיפורים נוספים ב[[יעילות פארטו|יעילות]] ובפרודוקטיביות פירושם שניתן לצמצם או לבטל את רוב השירותים הללו על ידי ניהול, אוטומציה ו[[ניהול ריכוזי]] טובים יותר. מגמות אלו צריכות לסמל עליה באפשרויות הייצור.  
    
הם טוענים, עם זאת, שזה לא המצב, היות ופרודוקטיביות משופרת מובילה לעתים קרובות ל[[אבטלה|פיטורים]] ולמשכורות נמוכות יותר בגלל קיומה של [[תחרות]] בין העובדים, ו[[רמת חיים|רמת החיים]] של רבים מ[[מעמד חברתי|מעמד]] העובדים נופלת או עולה רק באופן מועט. עבודה אנושית הפכה להיות מצויה בשפע, כשהיא מוחלפת על ידי מכונות זולות. טכנוקרטים טוענים שככל שנהיה מסוגלים לייצר יותר עקב [[טכנולוגיה]] משופרת, כך יגדלו ה[[פערים]] ברווחה וה[[תועלת]] מהטכנולוגיה תנוצל על ידי מעטים יותר.   
 
הם טוענים, עם זאת, שזה לא המצב, היות ופרודוקטיביות משופרת מובילה לעתים קרובות ל[[אבטלה|פיטורים]] ולמשכורות נמוכות יותר בגלל קיומה של [[תחרות]] בין העובדים, ו[[רמת חיים|רמת החיים]] של רבים מ[[מעמד חברתי|מעמד]] העובדים נופלת או עולה רק באופן מועט. עבודה אנושית הפכה להיות מצויה בשפע, כשהיא מוחלפת על ידי מכונות זולות. טכנוקרטים טוענים שככל שנהיה מסוגלים לייצר יותר עקב [[טכנולוגיה]] משופרת, כך יגדלו ה[[פערים]] ברווחה וה[[תועלת]] מהטכנולוגיה תנוצל על ידי מעטים יותר.   
שורה 25: שורה 25:     
;כלכלת שפע:
 
;כלכלת שפע:
טכנוקרטים טוענים כי קיים נתק רציני בין עולם המדע האמיתי לבין העולם הכלכלי. הם טוענים כי התשומות הנדרשות לייצור רוב המוצרים נמצאים בשפע, במיוחד אלו שהינם קריטיים לצרכי החברה כמו [[מזון]], [[מחסה]], [[תחבורה]], [[מידע]] וכו'.  
+
טכנוקרטים טוענים כי קיים נתק רציני בין עולם המדע האמיתי לבין העולם הכלכלי. הם טוענים כי התשומות הנדרשות לייצור רוב המוצרים נמצאים בשפע, במיוחד אלו שהינם קריטיים לצורכי החברה כמו [[מזון]], [[מחסה]], [[תחבורה]], [[מידע]] וכו'.  
    
טכנוקרטים טוענים כי רוב חוליי החברה, כמו [[עוני]] ו[[רעב]] נגרמים בעקבות כלכלה קלוקלת ושימוש לא נכון בטכנולוגיה. הם טוענים לעיתים קרובות שמערכת המחירים הנוכחית הינה בזבזנית כיוון שהיא משתמשת במירב המשאבים שביכולתה אבל היא יכולה לייצר רק מוצרים ב[[מחסור]] (מוצרים פרטיים [[מוצר בלבדי|בלבדיים]] ו[[מוצר יריבי|יריביים]]). טכנוקרטים טוענים כי שימוש מלא בטכנולוגיה ובמשאבים שלנו יאפשר לנו ליצור עודף. כך, בהנחה שעודף הינו אפשרי, טכנוקרטים נמצאים בחוסר הסכמה עם העקרון הכלכלי הבסיסי של רצונות אנושיים אינסופיים. הקבוצה מקדמת גם שימור ו[[כלכלה בת קיימא|ייצור בן קיימא]].  
 
טכנוקרטים טוענים כי רוב חוליי החברה, כמו [[עוני]] ו[[רעב]] נגרמים בעקבות כלכלה קלוקלת ושימוש לא נכון בטכנולוגיה. הם טוענים לעיתים קרובות שמערכת המחירים הנוכחית הינה בזבזנית כיוון שהיא משתמשת במירב המשאבים שביכולתה אבל היא יכולה לייצר רק מוצרים ב[[מחסור]] (מוצרים פרטיים [[מוצר בלבדי|בלבדיים]] ו[[מוצר יריבי|יריביים]]). טכנוקרטים טוענים כי שימוש מלא בטכנולוגיה ובמשאבים שלנו יאפשר לנו ליצור עודף. כך, בהנחה שעודף הינו אפשרי, טכנוקרטים נמצאים בחוסר הסכמה עם העקרון הכלכלי הבסיסי של רצונות אנושיים אינסופיים. הקבוצה מקדמת גם שימור ו[[כלכלה בת קיימא|ייצור בן קיימא]].  
שורה 45: שורה 45:  
מספר העובדים, כפול מספר השעות שכל פועל עובד בשנה, כפול מספר היחידות המיוצר בשעה על ידי פועל יחיד (אחד חלקי m) שווים למספר היחידות המיוצרות בשנה.  
 
מספר העובדים, כפול מספר השעות שכל פועל עובד בשנה, כפול מספר היחידות המיוצר בשעה על ידי פועל יחיד (אחד חלקי m) שווים למספר היחידות המיוצרות בשנה.  
   −
מספר היחידות המיוצרות כל שנה, צריך להשתוות למספר היחידות הנצרכות בכל שנה. משתנה שהוא כמעט סטטי תחת התנאים הטבעיים עקב [[שווי משקל כלכלי]]. התקדמות טכנולוגית, המגדילה את הפרודוקטיביות הכלכלית, מאפשרת לזמן הנדרש לייצור יחידה לרדת (לומר m יורד). מספר העובדים תלוי בתעסוקה וב[[צמיחת האוכלוסייה]], ורצוי שתהיה תעסוקה מלאה. כאשר m יורד ויש פוטנציאל לעליה ב-n, האורך של יום העבודה כמות ימי העבודה ( המשתנה l) חייב לקטון כדי לאזן את המשוואה.  
+
מספר היחידות המיוצרות כל שנה, צריך להשתוות למספר היחידות הנצרכות בכל שנה. משתנה שהוא כמעט סטטי תחת התנאים הטבעיים עקב [[שווי משקל כלכלי]]. התקדמות טכנולוגית, המגדילה את הפרודוקטיביות הכלכלית, מאפשרת לזמן הנדרש לייצור יחידה לרדת (כלומר m יורד). מספר העובדים תלוי בתעסוקה וב[[צמיחת האוכלוסייה]], ורצוי שתהיה תעסוקה מלאה. כאשר m יורד ויש פוטנציאל לעליה ב-n, האורך של יום העבודה כמות ימי העבודה (המשתנה l) חייב לקטון כדי לאזן את המשוואה.  
    
==קשר לאידאולוגיות המובילות==
 
==קשר לאידאולוגיות המובילות==

תפריט ניווט