47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: + + + + + + + + + + + + + + + + +
צנזורה על ידי תאגידי תקשורת ואינטרנט (הצגת מקור)
גרסה מ־10:18, 4 באוגוסט 2016
, 10:18, 4 באוגוסט 2016אין תקציר עריכה
'''צנזורה על ידי תאגידי תקשורת ואינטרנט''' היא הפעלת שיטות שונות של [[צנזורה]] על הפצה וצריכה של מידע מצד [[תאגיד|תאגידים]] מסחריים או לאומיים העוסקים בעיתונות או בשידורי תקשורת (בעיקר טלווזיה) וכן על צנזור של חיפושי תכנים על ידי חברות אינטרנט כמו מנועי חיפוש, מפעילים של רשתות תקשורת חברתית ועוד. הסיבות לצנזורה נובעות מסיבות שונות, אם כדי למנוע הפצה של הסתה ברשת וכדי למנוע טרור, כדי למנוע ביקורת על המשטר (במשטרים לא דמוקרטיים בדרך כלל) וכן כדי למנוע ביקורת על חברות מסחריות או על [[קפיטליזם]].
'''צנזורה על ידי תאגידי תקשורת ואינטרנט''' היא הפעלת שיטות שונות של [[צנזורה]] על הפצה וצריכה של מידע מצד [[תאגיד|תאגידים]] מסחריים או לאומיים העוסקים בעיתונות או בשידורי תקשורת (בעיקר טלווזיה) וכן על צנזור של חיפושי תכנים על ידי חברות אינטרנט כמו מנועי חיפוש, מפעילים של רשתות תקשורת חברתית ועוד. הסיבות לצנזורה נובעות מסיבות שונות, אם כדי למנוע הפצה של הסתה ברשת וכדי למנוע טרור, כדי למנוע ביקורת על המשטר (במשטרים לא דמוקרטיים בדרך כלל) וכן כדי למנוע ביקורת על חברות מסחריות או על [[קפיטליזם]].
==צנזורה של עיתונות וכלי תקשורת==
סוג אחר של צזנורה הוא '''צזנורה פנימית''' - צנזורה שמפעילים בעלי עיתונים וכלי תקשורת על העיתונאים שעובדים ברשותם או הבנה של העיתונאים על מה אסור לדבר. חברת הכנסת [[שלי יחימוביץ']] שהיתה עיתונאית בעברה העידה על נושא זה: "הדבר החמור באמת הוא הצנזורה העצמית שהעיתונאים מטילים על עצמם. הם לא מקבלים יום יום הנחיות על מי לא לכתוב. הם מבינים לבד. גם אני הבנתי. על אחת כמה וכמה, הבינו זאת עיתונאים פחות חזקים ממני." {הערה|מזל מועלם, לילך ויסמן, ניר חסון, [http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/673854.html פרץ בכנס הרצליה: כל מתנחל שירצה לעזוב את ביתו בגדה יקבל פיצוי הוגן], הארץ, 23.01.2006 }
סוג מיוחד של צנוזרה פנימית נקרא בעברית '''"איתרוג"'''. הכוונה היא למניעת הפצה של ידיעות לא מחמיאות והפצה מוגזמת של ידיעות מחמיאות על פוליטיקאים שהעיתון רוצה ביקרם, באופן דומה לשמירה על האתרוג, פרי עדין ואחד מ-4 המינים, שנשמר בקופסה מגוננת עם צמר גפן לבל יפגע. העורך המפוטר של המוסף "7 ימים" (מבית ידיעות אחרונות), ניר בכר, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בתל אביב בינואר 2006 נגד העיתון. לטענתו דליה איציק זכתה לסיקור עיתונאי "מגונן" ב"ידיעות אחרונות" בזמן שהיתה שרת התקשורת. {{הערה|ענת באלינט, [http://www.haaretz.co.il/misc/1.1545683 תביעה: דליה איציק זכתה לסיקור מגונן ב"ידיעות אחרונות" כשהיתה שרת התקשורת], הארץ, 23.01.2006 }} גורמים בימין המדיני מאשימים כי [[נוני מוזס]] וידיעות, נוקטים מדיניות של איתרוג כלפי פוליטקאים בכירים שונים משום שאלו מקדמים אינטרסים כספיים או מדינייים שנוחים לו - אל מול אריאל שרון, אהוד אולמרט, יאיר לפיד ואחרים. טענות דומות מופנות אל [[ישראל היום]] משום שזה מפיץ דעות שנוחות ל[[בנימין נתניהו]] ומצניע או לא מזכיר כלל ידיעות שלא נוחות לו.
העיתונאי [[גיא רולניק]], עורך דה מארקר טוען בסדרה [[מגש הכסף]] כי עיקר הצנזורה העצמית היא כלפי [[בעלי הון בישראל]]. רולניק מציג כיצד רוב [[בנקאות בישראל|מערכת הבנקאות והפיננסים של ישראל]] נשלטת על ידי קבוצה קטנה של בעלי הון. בנק הפועלים ובנק לאומי שולטים בכ-60% מהאשראי במדינה. רולניק גם מציג כיצד החברים המעטים בקבוצה זו מממנים זה את זה תוך שהם עושים שימוש בכספו של הציבור. לפי רולניק, אותה קבוצה קטנה שולטת באמצעי התקשורת המרכזיים: ערוץ 2, ידיעות אחרונות, מעריב ועוד. ערוצי התקשורת האלה לא מהססים לבקר את הפוליטיקאים בישראל אבל הם כמעט ולא מבקרים את בעלי ההון הגדולים וכיצד פעילות של [[קפיטליזם למקורבים]] פוגעת בציבור.
צנזורה של תכנים קיימת גם בעולם. בשנת 1998 ארגון [[אדבסטרס]] נתקל בצנזורה מצד תאגידי תקשורת בקנדה. בעוד החברות פרסמו סרטון הסברה של חברות ל[[כריתת יערות]]] הן סרבו לשדר סרטון הסברה נגדי בעל מסר [[סביבתני]] שמסביר את ההבדל בין חוות עצים לבין יער. בהמשך הפיק הארגון תשדיר על נזקי [[תרבות הצריכה]] שקרא להשתתפות ב[[יום ללא קניות]]. חברות טלווזייה רבות בארצות הברית סרבו לשדר את הסרטון.
==צנזורה של מנועי חיפוש וחברות אינטנרט==
דוגמה אחת לצנזורה כזו היא שיתופי פעולה חברות גדולות כמו גוגל או מייקורוספט עם הממשל הסיני כדי לצנזר תכנים שעלולים להפריע לממשלה. צזורה כזו מופעלת כנראה גם על ידי הממשל הסיני עצמו והיא דבר שמתקיים במדינות נוספות. דוגמאות לכך היא שחברת המדיה [[ניוז קורפ]] של [[רופרט מרדוק]], צינזרה הודעות של משתמשי אתר הקשרים החברתיים שרכשה MySpace; [[מיקרוסופט]] סגרה בלוג של עיתונאי סיני. גוגל מצנזרת מילים במנוע החיפוש בפורטל הסיני שלה הנוגעות לטיבט. {{הערה|נמרוד הלפרן, [http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1545479 סוף חופש הביטוי באינטרנט?] קפטן אינטרנט, הארץ, 08.01.2006}}
דוגמה אחת לצנזורה כזו היא שיתופי פעולה חברות גדולות כמו גוגל או מייקורוספט עם הממשל הסיני כדי לצנזר תכנים שעלולים להפריע לממשלה. צזורה כזו מופעלת כנראה גם על ידי הממשל הסיני עצמו והיא דבר שמתקיים במדינות נוספות. דוגמאות לכך היא שחברת המדיה [[ניוז קורפ]] של [[רופרט מרדוק]], צינזרה הודעות של משתמשי אתר הקשרים החברתיים שרכשה MySpace; [[מיקרוסופט]] סגרה בלוג של עיתונאי סיני. גוגל מצנזרת מילים במנוע החיפוש בפורטל הסיני שלה הנוגעות לטיבט. {{הערה|נמרוד הלפרן, [http://www.haaretz.co.il/captain/net/1.1545479 סוף חופש הביטוי באינטרנט?] קפטן אינטרנט, הארץ, 08.01.2006}}
==ראו גם==
* [[מגש הכסף]]
* [[תביעת השתקה]]
* [[ספין תקשורתי]]
==הערות שוליים==
==הערות שוליים==