שינויים

[[קובץ:Richard Heinberg.jpg|ממוזער|250px|ריצ'ארד היינברג, בביתו בקליפורניה, 2012]]

[[קובץ:Richard Heinberg.jpg|ממוזער|250px|ריצ'ארד היינברג, בביתו בקליפורניה, 2012]]

==רקע==

==רקע==

לאחר לימודים במשך שנתיים בקולג' ובלימודים עצמאיים, היינברג בשנת 1979 הפך לעוזרו האישי של הפסיכולוג והחוקר העצמאי Immanuel Velikovsky. לאחר מותו של Velikovsky הוא סייע לאשתו לערוך את כתביו. היינברג פרסם את ספרו הראשון בשנת 1989, "[[זכרונות וחזיונות של גן-עדן (ספר)|זכרונות וחזיונות של גן-עדן: לחקור את המיתוס האוניברסלי של תור זהב אבוד]]". הספר הוא פרי עשר שנות מחקר על [[מיתוס|מיתולגיות]] מהעולם. היינברג פרסם מהדורה מורחבת של הספר בשנת 1995. בשנת 1992 היינברג החל לפרסם את הניוזטלר האלטרנטיבי שלו, "the MuseLetter"

לאחר לימודים במשך שנתיים בקולג' ובלימודים עצמאיים, היינברג בשנת 1979 הפך לעוזרו האישי של הפסיכולוג והחוקר העצמאי Immanuel Velikovsky. לאחר מותו של Velikovsky הוא סייע לאשתו לערוך את כתביו. היינברג פרסם את ספרו הראשון בשנת 1989, "[[זכרונות וחזיונות של גן-עדן (ספר)|זכרונות וחזיונות של גן-עדן: לחקור את המיתוס האוניברסלי של תור זהב אבוד]]". הספר הוא פרי עשר שנות מחקר על [[מיתוס|מיתולגיות]] מהעולם. היינברג פרסם מהדורה מורחבת של הספר בשנת 1995. בשנת 1992 היינברג החל לפרסם את הניוזלטר האלטרנטיבי שלו, "the MuseLetter".

ספרו הבא של היינברג יצא לאור בשנת 1993: "לחגוג את יום ההיפוך: כיבוד מקצבים העונתיים של כדור הארץ דרך חגיגות וטכסים" (Celebrate the Solstice: Honoring the Earth's Seasonal Rhythms through Festival and Ceremony).  

ספרו הבא של היינברג יצא לאור בשנת 1993: "לחגוג את יום ההיפוך: כיבוד מקצבים העונתיים של כדור הארץ דרך חגיגות וטקסים" (Celebrate the Solstice: Honoring the Earth's Seasonal Rhythms through Festival and Ceremony).  

בשנת 1995 בהצאה בInternational Society for the Comparative Study of Civilizations בDayton אוהיו, היינברג דיבר על "ביקורת פרמיטביסטית של הציביליזציה" ועל דרכים בהם המין האנושי "הורג את הפלנטה".  

בשנת 1995 בהרצאה ב-International Society for the Comparative Study of Civilizations ב-Dayton אוהיו, היינברג דיבר על "ביקורת פרמיטביסטית של הציביליזציה" ועל דרכים בהם המין האנושי "הורג את הפלנטה".  

ספריו המאוחרים יותר משנות ה-1990 מתארים את [[השפעות סביבתיות|הקשרים בין המין האנושי לבין העולם הטבעי]]. בשנת 1998 הוא החל ללמד בNew College of California. בתוכנית "Culture, Ecology and Sustainable Community" שאותה הוא סייע לעצב. הוא נשאר חלק מהסגל של הפקולטה עד 2007, שנה בה נסגר הקולג'.  

ספריו המאוחרים יותר משנות ה-90 של המאה ה-20 מתארים את [[השפעות סביבתיות|הקשרים בין המין האנושי לבין העולם הטבעי]]. בשנת 1998 הוא החל ללמד בNew College of California. בתוכנית "Culture, Ecology and Sustainable Community" שאותה הוא סייע לעצב. הוא נשאר חלק מהסגל של הפקולטה עד 2007, שנה בה נסגר הקולג'.  

בשנת 2003, היינברג פרסם את הספר "[[המסיבה נגמרה (ספר)|המסיבה נגמרה: נפט, מלחמה, וגורלן של החברות התעשייתיות]]" שהיה אחד הספרים הראשונים שביצעו אנליזה של תחום [[שיא תפוקת הנפט]]. ב-2004 היינברג נאם את נאום הסיום של הוועידה הראשונה בארצות הברית על "שיא תפוקת הנפט ופתרונות קהילתיים".  

בשנת 2003, היינברג פרסם את הספר "[[המסיבה נגמרה (ספר)|המסיבה נגמרה: נפט, מלחמה, וגורלן של החברות התעשייתיות]]" שהיה אחד הספרים הראשונים שביצעו אנליזה של תחום [[שיא תפוקת הנפט]]. ב-2004 היינברג נאם את נאום הסיום של הוועידה הראשונה בארצות הברית על "שיא תפוקת הנפט ופתרונות קהילתיים".  

כיום (2012) היינברג הוא חבר בכיר של "המכון הבתר-פחמני" בסנטה רוזה, קליפורניה. הוא חי בסנטה רוזה. הוא גם כנר, מאייר ומעצב ספרים. הוא נשוי ל-Janet Barocco.

כיום (2012) היינברג הוא חבר בכיר של "המכון הבתר-פחמני" בסנטה רוזה, קליפורניה. הוא חי בסנטה רוזה. הוא גם כנר, מאייר ומעצב ספרים. הוא נשוי ל-Janet Barocco.

היינברג הציע פרוטוקול בינלאומי לניהול שיא תפוקת הנפט ,international protocol to peak oil management, (מזכיר את הרעיון של [[פרוטוקול קיוטו]] בהקשר של [[התחממות עולמית]]). מתוך מטרה להוריד את ההשפעה של התקרבות שיא תפוקת הנפט. המשמעות של אימוץ הפרוטוקול היא שמדינות שמייבאות נפט צריכות לנהל מדיניות של הורדה של אחוז קבוע מכמות הנפט שהן מייבאות מדי שנה, בעוד שמדינות שמייצאות נפט צריכות להקטין את הייצוא שלהן באותו אחוז שנתי. פרוטוקול אופסלה, Uppsala Protocol מתמקד בכיוון דומה.  

היינברג הציע פרוטוקול בינלאומי לניהול שיא תפוקת הנפט, international protocol to peak oil management, (מזכיר את הרעיון של [[פרוטוקול קיוטו]] בהקשר של [[התחממות עולמית]]). מתוך מטרה להוריד את ההשפעה של התקרבות שיא תפוקת הנפט. המשמעות של אימוץ הפרוטוקול היא שמדינות שמייבאות נפט צריכות לנהל מדיניות של הורדה של אחוז קבוע מכמות הנפט שהן מייבאות מדי שנה, בעוד שמדינות שמייצאות נפט צריכות להקטין את הייצוא שלהן באותו אחוז שנתי. פרוטוקול אופסלה, Uppsala Protocol מתמקד בכיוון דומה.  

היינברג הוא העורך של MuseLetter שנככלל ברשימת הניוזלטרים האלטרנטיביים הטובים ביותר של הירחון Utne. הוא הופיע בסרטים תעודיים שונים כמו: [[סופם של הפרברים]] ו[[השעה ה-11]], [[השפעה גולמית]], [[כוחה של קהילה: כיצד קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט]], [[חווה מהעתיד]] ועוד סרטים נוספים.

היינברג הוא העורך של MuseLetter שנככלל ברשימת הניוזלטרים האלטרנטיביים הטובים ביותר של הירחון Utne. הוא הופיע בסרטים תיעודיים שונים כמו: [[סופם של הפרברים]] ו[[השעה ה-11]], [[השפעה גולמית]], [[כוחה של קהילה: כיצד קובה שרדה את שיא תפוקת הנפט]], [[חווה מהעתיד]] ועוד סרטים נוספים.

== שיא התפוקה של הכל==

== שיא התפוקה של הכל==

היינברג מקשר בין אנרגיה לבין הצלחה ביולוגית של יצורים חיים, בדגש על בעלי חיים. הוא מבחין כי כל בעלי החיים מקבלים אנרגיה דרך מזון (אור שמש מ"יד שנייה" שמתקבל מ[[ייצור ראשוני]]) וכל בעלי החיים פולטים אנרגיה על ידי הפעלה של שרירים (שפולטים חום) כדי להשיג מה שהם צריכים ורוצים.  

היינברג מקשר בין אנרגיה לבין הצלחה ביולוגית של יצורים חיים, בדגש על בעלי חיים. הוא מבחין כי כל בעלי החיים מקבלים אנרגיה דרך מזון (אור שמש מ"יד שנייה" שמתקבל מ[[ייצור ראשוני]]) וכל בעלי החיים פולטים אנרגיה על ידי הפעלה של שרירים (שפולטים חום) כדי להשיג מה שהם צריכים ורוצים.  

[[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|השגת אנרגיה עולה בעצמה אנרגיה]] לדוגמה שועל שרודף אחרי ארנבת מוציא אנרגיה. לקטים שמלקטים מזון ביער צריכים למצוא עצי פרי, לטפס על העץ, לקטוף את הפירות וכו'. שגשוג בעולם הטבעי, השרדות ורבייה, דורש השגה של עודף אנרגיה (החזר אנרגטי חיובי) ושימוש באנרגיה זו באופן יעיל ואפקטיבי. הוא טוען שבתקופת הציידים לקטים, ההחזר האנרגטי היה עמד על יחס של 10 - כל יחידת אנרגיה שהשקענו קיבלנו 10 יחידות אנרגיה. עם הזמן למדנו לרתום לרשותנו יותר ויותר אנרגיה מתוך הסביבה שלנו. אחד הכלים המרכזיים שעזרו לנו לעשות זאת היא [[השפה האנושית]].  

[[החזר אנרגיה על השקעת אנרגיה|השגת אנרגיה עולה בעצמה אנרגיה]] לדוגמה שועל שרודף אחרי ארנבת מוציא אנרגיה. לקטים שמלקטים מזון ביער צריכים למצוא עצי פרי, לטפס על העץ, לקטוף את הפירות וכו'. שגשוג בעולם הטבעי, הישרדות ורבייה, דורש השגה של עודף אנרגיה (החזר אנרגטי חיובי) ושימוש באנרגיה זו באופן יעיל ואפקטיבי. הוא טוען שבתקופת הציידים לקטים, ההחזר האנרגטי היה עמד על יחס של 10 - כל יחידת אנרגיה שהשקענו קיבלנו 10 יחידות אנרגיה. עם הזמן למדנו לרתום לרשותנו יותר ויותר אנרגיה מתוך הסביבה שלנו. אחד הכלים המרכזיים שעזרו לנו לעשות זאת היא [[השפה האנושית]].  

;שפה נותנת לנו יתרון על פני בעלי חיים אחרים:

;שפה נותנת לנו יתרון על פני בעלי חיים אחרים:

* בפועל - אבולוציה תרבותית מבוססת שפה החליפה והשלימה את האבולוציה הביולוגית

* בפועל - אבולוציה תרבותית מבוססת שפה החליפה והשלימה את האבולוציה הביולוגית

גם לבעלי בעלי חיים אחרים יש שפה, על ידי כימיקלים , מחוות וכו', אבל השפה שלנו עשירה הרבה יותר ומאפשרת להביע הרבה יותר רעיונות, כאשר חלקם הם רעיונות מופשטים.

גם לבעלי בעלי חיים אחרים יש שפה, על ידי כימיקלים, מחוות וכו', אבל השפה שלנו עשירה הרבה יותר ומאפשרת להביע הרבה יותר רעיונות, כאשר חלקם הם רעיונות מופשטים.

;כלים מייעלים את השימוש באנרגיה:

;כלים מייעלים את השימוש באנרגיה:

* ביות של חיות גדולות - לרתום את החיות הגדולות לביצוע משימות שונות כמו רכיבה לתחבורה, חריש, סחיבת משאות. באופן דומה [[עבדות]] אפשרה לרתום את כוח השרירים של חלק מהאנשים לטובתם של מיעוט מהאנשים.

* ביות של חיות גדולות - לרתום את החיות הגדולות לביצוע משימות שונות כמו רכיבה לתחבורה, חריש, סחיבת משאות. באופן דומה [[עבדות]] אפשרה לרתום את כוח השרירים של חלק מהאנשים לטובתם של מיעוט מהאנשים.

* פיתוח של כלים יותר ויותר מתוחכמים לשם רתימת אנרגיה - כמו מושכות, רסן, מגל, גלגל מים, מפרש, מהלכים, מנועים וכו'.  

* פיתוח של כלים יותר ויותר מתוחכמים לשם רתימת אנרגיה - כמו מושכות, רסן, מגל, גלגל מים, מפרש, מהלכים, מנועים וכו'.  

* [[המהפכה התעשייתית]] ששמה הנכון יותר הוא '''מהפכת הדלקים המחצביים'''  -היות והיא לא היתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק" . זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים.  

* [[המהפכה התעשייתית]] ששמה הנכון יותר הוא '''מהפכת הדלקים המחצביים'''  -היות והיא לא הייתה רק המצאה של כלים ומוכנות חדשים, אלא בעיקר היכולת לרתום מקור אנרגיה מאד מרוכז, נוח וזול מאד. מקור זה היה כל כך זול שהוא איפשר לנו לעשות דברים תקדימיים. הדבר דומה לכך "זכינו בלוטו האנרגטי". בעוד מקודם היינו צריכים להסתפק ב"אור שמש מיד שנייה" היה לנו כעת "אור שמש עתיק". זו הצטברה במשך מיליוני שנים, אבל כעת יכולנו לנצל אותה במהלך כמה עשורים.  

* כלים שיש להם "חיים" משל עצמם -  באמצעות האנרגיה המרוכזת מאד שמצאנו יכולנו להמציא מכונות - סוג של כלים שיש להם "חיים" משל עצמם. המכונות הראשונות השתמשו באנרגיה של בעלי חיים, רוח ומים. המכונות החדשות יותר יכלו אפילו לשאת עימן את מקור הכוח שלהן (לדוגמה קטרים, מכוניות, גנרטורים וכו').  

* כלים שיש להם "חיים" משל עצמם -  באמצעות האנרגיה המרוכזת מאד שמצאנו יכולנו להמציא מכונות - סוג של כלים שיש להם "חיים" משל עצמם. המכונות הראשונות השתמשו באנרגיה של בעלי חיים, רוח ומים. המכונות החדשות יותר יכלו אפילו לשאת עימן את מקור הכוח שלהן (לדוגמה קטרים, מכוניות, גנרטורים וכו').  

* בני האדם הראשונים שראו מכונות שנעות בכוח עצמן הסתכלו עליהן בשילוב של פחד ותדהמה. מאז אנחנו עדיין מתייחסים אליהן כאל סוג של קסם, שמסוגל לספק מוצרים ולפתור בעיות. הדבר הזה יוצר [[אופטימיזם טכנולוגי]] וסגידה לטכנולוגיה.  

* בני האדם הראשונים שראו מכונות שנעות בכוח עצמן הסתכלו עליהן בשילוב של פחד ותדהמה. מאז אנחנו עדיין מתייחסים אליהן כאל סוג של קסם, שמסוגל לספק מוצרים ולפתור בעיות. הדבר הזה יוצר [[אופטימיזם טכנולוגי]] וסגידה לטכנולוגיה.