שינויים

[[קובץ:AntiMcDonaldsLeicesterSqLondon20041016 CopyrightKaihsuTai.jpg|ממוזער|350 px|פעילות מחלקות כרוזים נגד [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] בשנת 2004, בזמן אחד הדיונים המשפטיים שהתפתחו בעקבות [[משפט מקלייבל]]. המשפט הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לנסיון תביעת השקתה שנכשל]]

[[קובץ:AntiMcDonaldsLeicesterSqLondon20041016 CopyrightKaihsuTai.jpg|ממוזער|350 px|פעילות מחלקות כרוזים נגד [[תאגיד]] [[מקדונלד'ס]] בשנת 2004, בזמן אחד הדיונים המשפטיים שהתפתחו בעקבות [[משפט מקלייבל]]. המשפט הוא אחת הדוגמאות המפורסמות ביותר לנסיון תביעת השתקה, וכן לכך שתביעה כזו עלולה להוביל דווקא לפרסום גדול יותר]]

'''תביעת השתקה''' או '''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על זכותו הלגיטימית, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For

'''תביעת השתקה''' או '''תביעה אסטרטגית נגד השתתפות ציבורית''' או '''סלאפ"פ''' (מ[[אנגלית]]: '''SLAPP''',{{הערה|באנגלית נשמע גם כ"סטירה"}} ראשי תיבות של "strategic lawsuit against public participation") היא איום או הגשת תביעה משפטית נגד מי שמותח ביקורת או מי שעומד על חופש הביטוי שלו, כאשר המטרה היא בדרך כלל להרתיע מבקרים ולהשתיק דיון ציבורי. המונח הוטבע בשנת 1988 על ידי שני פרופסורים מאוניברסיטת דנוור, פנלופה קאנאן וג'ורג' פרינג, שהתבססו על מחקר מקיף שערכו לאחר שהתוודעו למספר הולך וגדל של תביעות ענק נגד [[סביבתנות|פעילי איכות הסביבה]].{{הערה|Public Participation" 35 Social Problems (1988) 506); SLAPP - Getting Sued For

Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}

Speaking Out (Temple U.P. 1996)}}

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

הפעולה ננקטת ברוב המקרים על ידי [[תאגיד]]ים שפועלים נגד [[ארגון לא ממשלתי|ארגונים לא ממשלתיים]], או נגד אנשים פרטיים המבקרים את הפעילות ה[[עסק]]ית של מיזם שלהם. המושג מתייחס בדרך כלל גם לעצם האיום בתביעת נזיקין בסכומי עתק, ללא קשר לסיכויי ההצלחה במשפט - התהליך המשפטי עצמו וההוצאות הנלוות לו אמורות להפחיד ולהתיש את הנתבע, כך שישעה את פעילותו "מרצונו".

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, מה שמקשה מאוד על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעת אחרים מלהשתתף בדיון.

במידה וה[[איום לא אמין|איום]] לא משיג את האפקט הרצוי, עשוי התובע לממש את איומו ולהתחיל בהליכים המשפטיים. כמו כן, במקרים רבים ההליכים ננטשים גם לאחר שהחלו, כאשר המטרה של השתקת הנתבע הושגה. עם זאת, איומים בתביעות סרק לרוב אינם מדווחים, או מדווחים שנים לאחר מעשה, דבר שמקשה על הערכה מדויקת של היקף ואופי התופעה. תוצאה אופיינית נוספת של סלאפ"פ היא הרתעה של אנשים נוספים למתוח ביקורת.

בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה:  

בקנדה ובכ-30 מדינות ב[[ארצות הברית]] נחקקו חוקי אנטי-סלאפ"פ, המספקים מנגנוני הגנה ל[[חופש הביטוי]] של הנתבע: סילוק התביעה בשלב מקדמי של ההליכים לפני שהנתבע נאלץ להוציא כספים, והטלת סנקציות שונות על התובע. לדברי שופט בית המשפט העליון בניו יורק ג'יי ניקולס קולאבלה:  

{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}

{{ציטוט|תוכן=למעט הצמדת אקדח לרקה, קשה להעלות על הדעת איום גדול יותר לתיקון הראשון לחוקת ארצות הברית.|מקור=Gordon v. Marrone, 590 N.Y.S. 2d 649, 656 (N.Y. Sup. Ct. 1992}}

ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של שלי יחימוביץ, ניצן הורוביץ ואורי אורבך נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטיביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]

ב[[ישראל]], בה פשטה התופעה כמה עשורים מאוחר יותר, אין כיום חקיקה ספציפית נגד תביעות [[לשון הרע]] אסטרטגיות, אולם [[שופט]]ים מנסים לעיתים קרובות להביא לעצירת התביעה, כאשר הם סבורים שמדובר בתביעות לא כנות תוך ניצול לרעה של הליכי בית משפט. נסיון חקיקה נגד תביעות סלאפ של חברי הכנסת [[שלי יחימוביץ]], [[ניצן הורוביץ]] ו[[אורי אורבך]] נחסם, ובמקומו מקודם הליך חקיקה להגברת האפקטיביות של תביעות אלה. [http://www.themarker.com/opinion/%D7%A7%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%9E%D7%94%D7%A4%D7%9B%D7%94/1.1516789]

את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית אילנה דיין:

את האפקטיביות של תביעות השתקה בישראל תארה העיתונאית [[אילנה דיין]]:

{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים לעשות תחקירי הון-שלטון, אבל ראיתי מה קרה לאחר תחקיר שלדון אדלסון|מקור = [http://www.themarker.com/markerweek/1.2328292 ראיון עם אילנה דיין], יורם גביזון, דה מרקר, 23.05.2014}}

{{ציטוט|תוכן=אנחנו יכולים לעשות תחקירי הון-שלטון, אבל ראיתי מה קרה לאחר תחקיר שלדון אדלסון|מקור = [http://www.themarker.com/markerweek/1.2328292 ראיון עם אילנה דיין], יורם גביזון, דה מרקר, 23.05.2014}}

 

==מקרים של תביעות השתקה ברחבי העולם==

===מקרים של תביעות השתקה ברחבי העולם===

'''אירופה''':

'''אירופה''':

*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלד'ס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר.  

*בשנת 1990 תבעה חברת [[מקדונלד'ס]] שני פעילים בריטיים של [[גרינפיס לונדון]] (ארגון שלא קשור ל[[גרינפיס]] העולמי) שחילקו עלונים שבהם האשמות נגד החברה. ההליך המשפטי המפרך, שזכה לכינוי [[משפט מקלייבל]], נמשך לאורך שנים, ובסופו הוכחו כאמת חלק מטענות הפעילים, אך הם חויבו לשלם 60 אלף לירות שטרלינג למקדונלד'ס. הנתבעים לא שילמו את הכסף ולא ננקטו נגדם אמצעים. מקרה זה מראה כיצד תביעת סלאפ יכולה להיות חרב פיפיות שכן הביקורת נגד מקדונלד'ס צברה תאוצה בגלל המשפט המתוקשר.  

'''ארצות הברית''':

'''ארצות הברית''':

*בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}

*בשנת 2003 תבעה השחקנית ברברה סטרייסנד צלם שצילם מהאוויר את בית מגוריה המפואר, במסגרת פרויקט "רישום אזורי החוף בקליפורניה". הפרוייקט הגיש תביעה נגדית בהתאם לחוקים נגד תביעות אסטרטגיות בקליפורניה. הניסיון להסתיר את הפרשה גרם לעניין ציבורי נרחב אף יותר בתמונה, תופעה שזכתה לכינוי [[אפקט סטרייסנד]].{{הערה|[http://www.californiacoastline.org/streisand/lawsuit.html באתר californiacoastline]}}

==תביעות השתקה בישראל==

==תביעות השתקה בישראל==