שינויים

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

המושג "הון חברתי" מדגיש את הערך של יחסים חברתיים ואת התפקיד של שיתופי פעולה ושל [[אמון]] כדרך לקבלת תוצאות משותפות בתחום החברתי או הכלכלי.  

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור ה[[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

ישנן הגדרות שונות למושג הון חברתי, אבל לכולן יש הנחה משותפת לפיה לרשתות חברתיות יש ערך כלכלי - הן כחלק חיוני לתהליכי הייצור והן לתמיכה ושיפור [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]]. כשם שמכונות ([[הון תעשייתי]]) או השכלה באוניברסיטה ([[הון אנושי]] או תרבותי) יכולים להעלות את ה[[פריון כלכלי|פריון]] (הן האישי והן הקולקטיבי), כך גם קשרים חברתיים יכולים להשפיע על הפריון של פרטים ושל קבוצות.  

==רקע==

==רקע==

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות 1990.  

המושג "הון חברתי" היה בשימוש כבר משנת 1890, אבל הפך למושג שנמצא בשימוש רחב רק לקראת סוף שנות ה-90 של המאיה ה-20.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

במחצית הראשונה של המאה ה-19, [[אלקסיס דה טוקוויל]] ביצע הבחנה לגבי החברה בארצות הברית שנראה כי היא יכולה להגדיר את ההון החברתי. הוא הבחין כי תושבי ארצות הברית נוטים להתכנס במספר הגדול ביותר שאפשרי במגבלות הזמן הפנוי של מפגשים חברתיים כדי לדון בכל מיני נושאים הנוגעים למדינה, לכלכלה או לעולם. הרמות הגבוהות של [[שקיפות]] גרמו ליותר [[מעורבות]] מצד האנשים ודבר זה אפשר ל[[דמוקרטיה]] לעבוד טוב יותר.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בתחילת שנות ה-60 של המאה ה-20, העיתונאית [[ג'יין ג'ייקובס]] שייסדה את הזרם של [[עירוניות מתחדשת]] השתמשה במונח דומה להון חברתי -  "ערכן של רשתות". איש מדעי המדינה Robert Salisbury קידם את המושג כמרכיב קריטי ליצירתן של קבוצות אינטרסים במאמר שלו "An Exchange Theory of Interest Groups" משנת 1969. הסוציולוג [[פייר בורדייה]] השתמש במונח הון חברתי במאמר Outline of a Theory of Practice ולאחר מספר שנים הוא סיפק תאור מדוייק יותר כשהוא מבדיל בין הון חברתי לבין [[הון תרבותי]], [[הון סימבולי]] ו[[הון כלכלי]]. הסוציולוגים James Coleman,  Barry Wellman ו-Scot Wortley אימצו את ההגדרה של Glenn Loury משנת 1977 ופיתחו והפיצו את המושג.  

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולאריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

בסוף שנות ה-1990 המושג של הון חברתי צבר פופולאריות והפך למוקד של תוכנית מחקר של [[הבנק העולמי]] ושל מספר ספרים בזרם המחקר המרכזי ביניהם של איש מדעי המדינה [[רוברט פטנאם]] (Robert Putnam) בספרו "לשחק כדורת לבד" (Bowling Alone) ובעבודתו המשותפת של פטנאם עם  Lewis Feldstein - הספר Better Together

==דרכי מדידה של הון חברתי==

==דרכי מדידה של הון חברתי==

אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקאטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים  שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/>  

אין הגדרה אחידה של הון חברתי, ויש גם מגוון של משתנים, שמקובל למדוד בעזרתם הון חברתי. פעמים רבות אין הסתמכות על משתנה בודד כאינדיקטור להון חברתי, אלא על שילוב של מספר משתנים. עד היום (2011) לא פותח מדד אחד של הון חברתי ברמה בינלאומית, אשר כולל בתוכו את כל ההיבטים הרלוונטיים (משתנים  שונים). להלן פירוט ארבעה משתנים עיקריים למדידת הון חברתי. (Putnam, 2000; Putnam, 2001; Healy, 2003; Inkeles, 2000, Coleman, 1997):<ref name="ccrs2011"/>  

* '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי.

* '''מעורבות פוליטית וציבורית''' – ככל שהאדם חבר ביותר ארגונים התנדבותיים כגון: ועד בית, ועד שכונה, ארגונים חברתיים, ארגונים סביבתיים והצטרפות ליוזמות פוליטיות, כך רמת ההון החברתי שלו נחשבת גבוהה יותר. ההנחה היא כי השתתפות בפעילות של מנגנונים חברתיים ממוסדים, דוגמת אלו, תורמים ליצירתן של רשתות חברתיות בקהילה וכתוצאה מכך להתפתחותן של נורמות של הדדיות ואמון, המאפשרים שיתופי פעולה והעלאת רמת ההון החברתי.

* '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים.

* '''השתתפות ברשתות חברתיות לא פורמליות''' – ככל שלאדם יש מספר גבוה יותר של חברים, אשר ניתן להגדירם כחברים קרובים (שניתן להיעזר בהם במצבים שונים ולסמוך עליהם), כך ניתן לומר שרמת ההון החברתי גבוהה יותר. קשרים חברתיים אלו באים לידי ביטוי במספר הפעמים בהם אדם מארח חברים בביתו או מתארח אצל חבריו, בהשתתפותו בפעילויות פנאי קבוצתיות המחייבות פעילות עם אחרים וגם בבילוי עם חברים במקומות שונים.

לפי פרופסור רוברט פאטנם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

לפי פרופסור רוברט פאטנם יש מספר גורמים שתורמים להרס ההון החברתי. בין הגורמים המודרניים החשובים ביותר ניתן לציין את היציאה של נשים לעבודה, [[פרבור]] ו[[השפעות חברתיות של הטלוויזיה]]. "אנשים רואים 'חברים' במקום לרכוש לעצמם חברים".[http://www.haaretz.co.il/misc/1.924473]

לפי פטנאם יש מספר דרכים בהן [[קהילה|קהילות עירוניות]] יכולות לשקם ולבנות הון חברתי לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקנקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".<ref name="Putnam2011"/>

לפי פטנאם יש מספר דרכים בהן [[קהילה|קהילות עירוניות]] יכולות לשקם ולבנות הון חברתי לדוגמה קבוצות קריאה, חוגי כדורגל לילדים, חגיגות שכונתיות, פיקניקים שכונתיים וכו'. בעקבות מפגשים אלה נוצרים עוד מפגשים ועוד קבוצות ופעילויות בתוך הקהילה. אחד הדברים שיכולים לצמוח מכך מכונה על ידי פטנאם 'שגשוג כללי': "רמות הביטחון של חברי הקהילה או הארגון עולות כל כך שאנשים פשוט עושים טובות זה לזה כי הם יודעים שהם יקבלו את תמורתן מחבר קהילה אחר. הנורמה הכללית היא של עזרה הדדית, וכך כולם מרוויחים".<ref name="Putnam2011"/>

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

===תנאים לשם יצירת קשרים חברתיים===

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]] מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטיה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי גם בוחן ושולל את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

סן תוקף הנחה זו בהקשר של [[מוצרים ציבוריים]] מצטט את Leif Johansen שטוען כי "שום חברה לא יכולה להתקיים ללא נורמות וכללי התנהגות כלשהם. נורמות וכללים הם הכרחיים עבור כדאיות, בדיוק בתחומים שבהם אין תמריצים כלכליים ולא ניתן ליצור כאלה. <ref name="sen1977"/> הכלכלן [[דן אריאלי]] לדוגמה מדגים בספרו [[האמת על באמת (ספר)|האמת על באמת]] את הקשיים הרבים שבהם נתקלים אנשים בעלי נטיה פתולוגית לשקר, שמתקשים להשיג עבודה ולשמור עליה. אריאלי גם בוחן ושולל את הרעיון לפיו אנשים מרמים או לא לפי תמריץ כלכלי פשוט.  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונלים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

ללא כל אמון באנשים אחרים, קשה לקיים [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים כמו משפחות, משטרה, זכויות קניין,  חוזי עבודה וכו'. [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] אבנר גרייף לדוגמה, שואל - אם משטרה ובתי משפט אמורים לשמור על זכויות הקניין ועל קיום חוזים, מי שומר על השוטרים? מה מונע ממי שרוצה לגנוב לשחד גם את השוטרים ובתי המשפט? ולמה שופטים רציונליים ואנוכיים לא יקחו שוחד? ההיסטוריון פרופ' [[יובל נח הררי]] שואל שאלה דומה - האם קיומה של חברה יכול להתקיים על פחד היררכי - כך שכולם רק פוחדים מפני השוטרים, והשוטרים עצמם מפחדים מפני שוטרים שנמצאים מעליהם וכך הלאה. לפי הררי דבר זה אינו סביר, והמנגנון הנפוץ יותר להשגת [[סדר חברתי]] ושיתופי פעולה הוא על ידי [[מיתוס]].  

פווין (2007) מציע הגדרה של ארבעה מצבים של מלאי ההון החברתי:<ref name="ccrs2011"/>

פווין (2007) מציע הגדרה של ארבעה מצבים של מלאי ההון החברתי:<ref name="ccrs2011"/>

===השפעות של הון חברתי על רווחה===

===השפעות של הון חברתי על רווחה===

במסמך [[חמש דרכים לרווחה]], שהוא חלק ממטה-מחקר של ממשלת בריטניה, טוענים המחברים כי יצירת קשרים חברתיים חשובה מאד לקידום רווחה עבור אנשים מכל הגילאים, וכי הקשרים מהווים "בולם זעזועים" כנגד מחלות נפשיות.

במסמך [[חמש דרכים לרווחה]], שהוא חלק ממטא-מחקר של ממשלת בריטניה, טוענים המחברים כי יצירת קשרים חברתיים חשובה מאד לקידום רווחה עבור אנשים מכל הגילאים, וכי הקשרים מהווים "בולם זעזועים" כנגד מחלות נפשיות.

מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות.

מנתונים מסקר ההתנהגות הבריטי (British Attitude Survey) משנת 2005 עולה כי מאז שנת 1989 חלה עליה מתמשכת בקרב גברים ונשים כאחד המעדיפים להשקיע יותר זמן עם המשפחה ועם חברים ופחות זמן בעבודה. ממצאים דומים מסקר קרן העבודה (Work Foundation Survey) מצביעים כי השקעת זמן לפעילות פנאי, זמן עם בן הזוג, עם הילדים, חברים ומשפחה, הן הסיבות הנפוצות שעליהן מצהירים מועסקים כסיבה לרצון לעבוד פחות.