שינויים

'''ליברליזם''' (liberalism; מהמילה הלטינית libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית-כלכלית ומונח מתחום [[מדעי החברה]]. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך היתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות וכן כנגד כוח מוגזם של השלטון - נגד כפייה של השלטון כלפי האדם ובעד משטר סובלני ודמוקרטי יותר.  

'''ליברליזם''' (liberalism; מהמילה הלטינית libertas, מילולית: 'חירות') היא פילוסופיה פוליטית-כלכלית ומונח מתחום [[מדעי החברה]]. הליברליזם התפתח בין ה[[רנסנס]] ל[[המהפכה התעשייתית|מהפכה התעשייתית]] ובמסגרתו הועלתה האפשרות ליסוד חברה מסודרת המבוססת על [[האדם החופשי]] בלבד. בכך הייתה התנועה הליברלית בסיס פוליטי מהפכני כנגד הכוחות השמרניים: הכנסייה ובעלי האדמות וכן כנגד כוח מוגזם של השלטון - נגד כפייה של השלטון כלפי האדם ובעד משטר סובלני ודמוקרטי יותר.  

==זכויות אדם וזכויות אזרח==

==זכויות אדם וזכויות אזרח==

* [[הזכות לקניין]] היא למעשה היכולת להחזיק ברכוש ללא שייגזל בכח בידי השלטון או אדם אחר. גם כאן ישנן דעות שונות הנוגעות למיסים, לזכות על משאבים טבעיים ולדרך שבה ראוי להשיג את הרכוש הפרטי ולצבור אותו.

* [[הזכות לקניין]] היא למעשה היכולת להחזיק ברכוש ללא שייגזל בכח בידי השלטון או אדם אחר. גם כאן ישנן דעות שונות הנוגעות למיסים, לזכות על משאבים טבעיים ולדרך שבה ראוי להשיג את הרכוש הפרטי ולצבור אותו.

ההבדלים בין כל ההוגים במערב מאז הופעת הליברליזם הוא בנושא האיזון בין הזכויות הטבעיות, ובייחוד בין שוויון לבין חירות וקניין. בכלליות רבה וגסה ניתן לציין כי אסכולה אחת מקדשת את הקניין והחירות והיא מכונה הימנית, ואילו אסכולה שנייה מקדשת את השוויון והיא מכונה השמאלית. השימוש במונח לקדש כאן היא ששני הצדדים בוחרים [[ערך חברתי|בחירה ערכית]] בין של העקרונות. זרם שלישי שעולה בשנים האחרונות הוא הזרם של הקיימות שיש בו מי שטוען כי כל הזכויות אינן מובטחות כל עוד אין וודאות ביחס ליכולת הקיום של הטבע והגנה מפני כוחות טבע מסוכנים, בנוסף הזכויות לקניין וחירות ולפעמים גם הזכות לשוויון עלולים להתנגש עם הזכות לחיים.  

ההבדלים בין כל ההוגים במערב מאז הופעת הליברליזם הוא בנושא האיזון בין הזכויות הטבעיות, ובייחוד בין שוויון לבין חירות וקניין. בכלליות רבה וגסה ניתן לציין כי אסכולה אחת מקדשת את הקניין והחירות והיא מכונה הימנית, ואילו אסכולה שנייה מקדשת את השוויון והיא מכונה השמאלית. השימוש במונח לקדש כאן היא ששני הצדדים בוחרים [[ערך חברתי|בחירה ערכית]] בין של העקרונות. זרם שלישי שעולה בשנים האחרונות הוא הזרם של הקיימות שיש בו מי שטוען כי כל הזכויות אינן מובטחות כל עוד אין וודאות ביחס ליכולת הקיום של הטבע והגנה מפני כוחות טבע מסוכנים, בנוסף הזכויות לקניין וחירות ולפעמים גם הזכות לשוויון עלולים להתנגש עם הזכות לחיים.  

את הזכויות הבסיסיות מפרטים בדרך כלל לזכויות פרטניות ובסיסיות יותר - חופש הביטוי, העיתונות והלשון; חופש הדת והמצפון; חופש ההתאגדות וההתכנסות; זכות האדם על גופו וחופש התנועה; זכויות פוליטיות; רכוש פרטי; סחר חופשי; לסה פר וחופש החוזים; הגירה חופשית. גם ערכים אלה עשויים להתנגש זה בזה לדוגמה חופש הביטוי (שנובע מהזכות לחירות) לא מעניק את הזכות לקרוא לרצח של מישהו, והוא מוגבל משיקולים צבאיים כדי למנוע סיכון חיים של חיילים או פגיעה בבטחון המדינה כולה (הזכות לחיים של כלל תושבי המדינה). חופש הדת והמצפון מתנגשים לא פעם עם זכות האדם לגופו. חופש ההתאגדות כולל בתוכו את החופש של עובדים להקים ארגוני עובדים ודבר זה עומד במתח עם חופש הקניין. חופש התנועה הוא אחת מצורות החופש המוגבלות ביותר שכן רוב המדינות אינן מתירות הגירה חופשית לתחומן.  

את הזכויות הבסיסיות מפרטים בדרך כלל לזכויות פרטניות ובסיסיות יותר - חופש הביטוי, העיתונות והלשון; חופש הדת והמצפון; חופש ההתאגדות וההתכנסות; זכות האדם על גופו וחופש התנועה; זכויות פוליטיות; רכוש פרטי; סחר חופשי; לסה פר וחופש החוזים; הגירה חופשית. גם ערכים אלה עשויים להתנגש זה בזה לדוגמה חופש הביטוי (שנובע מהזכות לחירות) לא מעניק את הזכות לקרוא לרצח של מישהו, והוא מוגבל משיקולים צבאיים כדי למנוע סיכון חיים של חיילים או פגיעה בביטחון המדינה כולה (הזכות לחיים של כלל תושבי המדינה). חופש הדת והמצפון מתנגשים לא פעם עם זכות האדם לגופו. חופש ההתאגדות כולל בתוכו את החופש של עובדים להקים ארגוני עובדים ודבר זה עומד במתח עם חופש הקניין. חופש התנועה הוא אחת מצורות החופש המוגבלות ביותר שכן רוב המדינות אינן מתירות הגירה חופשית לתחומן.  

==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים==

==התפתחות המושג לאורך ההיסטוריה והשינויים החברתיים==

חלק גדול מהמאבקים האלה לא קודם רק עקב ליברלים. לדוגמה זכויות נשים קודמו בידי גם בידי סוציאליסטים, אנרכיסטים, סוציאל- דמוקרטים, ואפילו שמרנים ואנשי דת. זרמים שונים תמכו בחלק מהצעדים עקב נימוקים שונים. כמו כן בדרך כלל לא מדובר בתהליך חד כיווני ברור אלא במאבקים שיכולים להמשך עשרות שנים (ולפעמים מאות שנים) ובחלקם יש התקדמות ונסיגה. לדוגמה המאבק בגזענות וכן כינון הדמוקרטיה הליברלית התפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית המשטר הנאצי שהתבססו במידה רבה על גזענות ועל ניצול חולשות הדמוקרטיה-של-הכרעות-רוב בלבד להגן על זכויות המיעוט.  

חלק גדול מהמאבקים האלה לא קודם רק עקב ליברלים. לדוגמה זכויות נשים קודמו בידי גם בידי סוציאליסטים, אנרכיסטים, סוציאל- דמוקרטים, ואפילו שמרנים ואנשי דת. זרמים שונים תמכו בחלק מהצעדים עקב נימוקים שונים. כמו כן בדרך כלל לא מדובר בתהליך חד כיווני ברור אלא במאבקים שיכולים להמשך עשרות שנים (ולפעמים מאות שנים) ובחלקם יש התקדמות ונסיגה. לדוגמה המאבק בגזענות וכן כינון הדמוקרטיה הליברלית התפתחו לאחר מלחמת העולם השנייה ועליית המשטר הנאצי שהתבססו במידה רבה על גזענות ועל ניצול חולשות הדמוקרטיה-של-הכרעות-רוב בלבד להגן על זכויות המיעוט.  

בצד תהליכים אלה יש תהליכים בהם אין בהכרח התקדמות לכיוון ליברלי וייתכן שאף נסיגה. דוגמה אחת היא היכולת של [[ממשלות]] ו[[תאגידים]] גדולים לקיים תעמולה ובכך להשפיע לרעה על החירות ולפעמים החיים של בני אדם. דוגמה נוספת היא יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחו ומאפשרות למשטרים ולחברות גדולות לעקוב בצורה יעילה יותר אחר אנשים - כמו יכולת מעקב אלקטרונית, שמירת מידע אלקטרוני, שימוש במצלמות מעקב, מעקב ביומטרי ועוד. גם ארגוני טרור יכולים לנצל חלק מהיכולות האלה וכן יכולות של נשק מתקדם כדי לפגוע באנשים ולסכן את החופש שלהם. במקומות רבים - בעיקר באפריקה, במזח התיכון ובאסיה נותרו משטרים לא דמוקרטים שאינם מגינים על זכויות אדם ובחלק מהמקומות היה שינוי לכיוון ליברלי שלאחר מכן השתנה והתהפך, לדוגמה ברוסיה ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר. קנאות דתית (בעיקר של איסלם קיצוני ושל אוונגליסטים נוצרים אבל גם בקרב קבוצות נוספות) עלולה לצאת נגד עקרונות ליברלים. משברים של [[קיימות]] וכן הפצה של [[נשק גרעיני]] מהווים איום על זכות הקיום של כלל הציבור.

בצד תהליכים אלה יש תהליכים בהם אין בהכרח התקדמות לכיוון ליברלי וייתכן שאף נסיגה. דוגמה אחת היא היכולת של [[ממשלות]] ו[[תאגידים]] גדולים לקיים תעמולה ובכך להשפיע לרעה על החירות ולפעמים החיים של בני אדם. דוגמה נוספת היא יכולות טכנולוגיות חדשות שפותחו ומאפשרות למשטרים ולחברות גדולות לעקוב בצורה יעילה יותר אחר אנשים - כמו יכולת מעקב אלקטרונית, שמירת מידע אלקטרוני, שימוש במצלמות מעקב, מעקב ביומטרי ועוד. גם ארגוני טרור יכולים לנצל חלק מהיכולות האלה וכן יכולות של נשק מתקדם כדי לפגוע באנשים ולסכן את החופש שלהם. במקומות רבים - בעיקר באפריקה, במזח התיכון ובאסיה נותרו משטרים לא דמוקרטים שאינם מגנים על זכויות אדם ובחלק מהמקומות היה שינוי לכיוון ליברלי שלאחר מכן השתנה והתהפך, לדוגמה ברוסיה ובחלק ממדינות ברית המועצות לשעבר. קנאות דתית (בעיקר של איסלם קיצוני ושל אוונגליסטים נוצרים אבל גם בקרב קבוצות נוספות) עלולה לצאת נגד עקרונות ליברלים. משברים של [[קיימות]] וכן הפצה של [[נשק גרעיני]] מהווים איום על זכות הקיום של כלל הציבור.

==ביקורת על הליברליזם==

==ביקורת על הליברליזם==

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]]. זרם נוסף שמבקר את הליברליזם מכיוון אחר לגמרי הוא ה[[אנרכיזם]] שטוען שהליברליזם רק נותן אשליה של חופש בעודו מקפח את השוויון. זרם בולט נוסף הוא [[הסוציאל דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

גוף הביקורת הוותיק והנרחב ביותר על הליברליזם והיישום הכלכלי שלו, ה[[קפיטליזם]], הוא הניתוח של [[קרל מרקס]] והוגים נוספים שהלכו בעקבותיו ותקנו את הליקויים בהגותו שהתגלו בפרספקטיבה היסטורית, [[נאו מרקסיזם|נאו מרקסיסטים]]. זרם נוסף שמבקר את הליברליזם מכיוון אחר לגמרי הוא ה[[אנרכיזם]] שטוען שהליברליזם רק נותן אשליה של חופש בעודו מקפח את השוויון. זרם בולט נוסף הוא [[הסוציאל דמוקרטים]] שקמו כסינתזה בין רעיונות ליברלים לבין רעיונות סוציאליסטים - אלו מדגישים את החשיבות של איזון בין ערכים של דמוקרטיה ושיוויון לבין שמירה על חופש כלכלי וזכויות אדם שפעמים רבות לא כובדו על ידי הסוציאליזם. בנוסף יש זרמים אחרים של ביקורת כגון [[פרוייקט וונוס]], [[טכנוקרטיה|טכנוקרטים]], [[כלכלה בודהיסטית]], [[כלכלה מוסדית]], וחלק מהזרמים ב[[קיימות]].

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק ([[שוק חופשי]] לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".  

הן הסוציאליסטים והן ליברלים וליברטרים רבים מדגישים את הוויכוח הכלכלי המרכזי של המאה ה-20 והוא כמה אפשרות יש לאפשר למדינה להתערב בשוק ([[שוק חופשי]] לגמרי מול שוק בניהול מלא של המדינה) ומתעלמים לעיתים קרובות מסוגיות נוספות. מתוך תפיסה זו יש בהם נוהגים לחלק את כל שאר המחנות ל"קפיטליסטים" ו"קומוניסטים" או "אדומים".  

חלק מהמבקרים המאוחרים של הליברליזם צמחו מתוכו - לדוגמה [[דייוויד קורטן]] שכותב על המחוייבות הגדלה והולכת של ליברליזם ל[[תאגידים רב לאומיים]] ועל הניגוד בין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] לבין [[שוק תחרותי]]. ביקורת דומה מותח גם הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] שטוען שצריך "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים". הוגה נוסף שביקר וחידש את ההגות הליברליסטית הוא [[אמרטיה סן]]. הוגים בזרם של [[כלכלה אקולוגית]] טענו שהמחוייבות של ליברלים לקפיטליזם הובילה אותה להתעלם מ[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] ומפגיעה בחירות ובחייהם של אנשים רבים כמו גם להתעלם ממימדים חשובים של חופש כמו הזכות לחיות שנתונה תחת איום לא רק על ידי ממשלות ומלחמות אלא גם בגלל התנהלות [[קיימות|בלתי מקיימת]].  

חלק מהמבקרים המאוחרים של הליברליזם צמחו מתוכו - לדוגמה [[דייוויד קורטן]] שכותב על המחוייבות הגדלה והולכת של ליברליזם ל[[תאגידים רב לאומיים]] ועל הניגוד בין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] לבין [[שוק תחרותי]]. ביקורת דומה מותח גם הכלכלן [[לואיג'י זינגלס]] שטוען שצריך "להציל את הקפיטליזם מהקפיטליסטים". הוגה נוסף שביקר וחידש את ההגות הליברליסטית הוא [[אמרטיה סן]]. הוגים בזרם של [[כלכלה אקולוגית]] טענו שהמחוייבות של ליברלים לקפיטליזם הובילה אותה להתעלם מ[[השפעות סביבתיות|בעיות סביבתיות]] ומפגיעה בחירות ובחייהם של אנשים רבים כמו גם להתעלם ממימדים חשובים של חופש כמו הזכות לחיות שנתונה תחת איום לא רק על ידי ממשלות ומלחמות אלא גם בגלל התנהלות [[קיימות|בלתי מקיימת]].