שינויים

'''מילטון פרידמן''' (Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

'''מילטון פרידמן''' (Milton Friedman;‏ 31 ביולי 1912 - 16 בנובמבר 2006), היה כלכלן מארצות הברית ונחשב לאחד הכלכלנים המשפיעים ביותר במאה ה-20. הוא נחשב לאבי אסכולת המוניטריזם, הוגה מרכזי ב[[אסכולת שיקאגו]] של [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלה הנאו-קלאסית]] בשנות ה-40 של המאה ה-20, ואחד הדוברים הבולטים במאה ה-20 בזכות [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]]. פרידמן זכה ב[[פרס נובל לכלכלה]] בשנת 1976 בזכות מחקריו על צריכה כלכלית, היסטוריה ותאוריה מוניטרית והסיבוכים במדיניות ייצוב שווקים. מספר תלמידים ופרופסורים צעירים שטופחו על ידי פרידמן בשיקגו הפכו לכלכלנים בולטים כולל שלושה זוכי פרס נובל בכלכלה - [[גרי בקר]], [[רוברט פוגל]] (Robert Fogel) ו[[רוברט לוקאס]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהיתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה היתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרימן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

פרידמן תקף את [[התאוריה הקיינסיאנית]] שהיתה התאוריה [[מאקרו כלכלה|המאקרו כלכלית]] המקובלת בשנים שלאחר מלחמת העולם השנייה. בשנות ה-50 הוא ביצע פרשנות מחודשת לפונקציית הצריכה. בשנות ה-60 הוא הפך למתנגד הבולט ביותר של מדיניות קיינסיאנית. פרידמן הניח כי קיים "[[אבטלה|שיעור אבטלה טבעי]]" וטען כי תעסוקה מעל שיעור זה תגרום להאצת ה[[אינפלציה]]. באותה תקופה היתה מקובלת על כלכלנים [[עקומת פיליפס]] שהניחה כי אינפלציה גבוה יותר מקטינה את כמות האבטלה. פרידמן טען כי בטווח הארוך העקומה היא שטוחה וחזה כי בעתיד תהיה [[דפלציה]] - שילוב של [[מיתון כלכלי]] (עם אבטלה) ו[[אינפלציה]] - דבר שהתרחש בשנות ה-80. פרידמן קידם תאוריה מאקרו כלכלית מתחרה המכונה [[מוניטריזם]], וטען כי המדיניות הרצויה היא הרחבה קטנה וקבועה של כמות ה[[כסף]] (דבר שיצור [[אינפלציה]] איטית וקבועה) היא המדיניות הרצויה. הרעיונות שלו על [[מדיניות מוניטרית]], [[מיסוי]], [[הפרטה]] ו[[דה-רגולציה]] השפיעו מאד על ממשלות, במיוחד בשנות ה-80 של המאה ה-20. התאוריה המוניטרית שלו ממשיכה להשפיע לדוגמה על תגובת [[הפדרל ריזרב]] על [[המשבר הכלכלי של שנת 2008]].  

ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

ספרו המפורסם ביותר של פרידמן הוא [[קפיטליזם וחירות]] שיצא לאור בשנת 1962. בספר טוען פרידמן כי קפיטליזם מוביל לחירות כלכלית, וכי חירות זו חשובה לחופש בכלל. מבקרים של גישה זו כללו בין היתר את [[אמרטיה סן]] שטען שפרידמן מתעלם מבעיות כמו [[השפעות חיצוניות]] ו[[מוצרים ציבוריים]] שדרכם [[שוק חופשי]] עלול להוביל לכפייה, אלימות ושלילת חירויות שונות.  

פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.  

פרידמן התנגד בנחרצות ל[[התערבות ממשלתית]] בתחומים שונים והציע פתרונות שונים לכך באמצעות [[השוק החופשי]]. הוא דגל בביטול [[גיוס חובה]] ותמך ב[[צבא מתנדבים]]. הוא התנגד למעורבות ממשלתית בחינוך וקרא לחופש בחירה של ההורים באמצעות [[שיטת השוברים בחינוך]]. הוא התנגד למדיניות נגד [[הפליה]] בקבלה לעבודה ובחינוך וטען שהיות ודבר זה מנוגד ליעילות כלכלית שוק חופשי יבטל הפליה כזו בכוחות עצמו. הוא תמך בביטול חובת רישיון בעיסוקים שונים ובמיוחד במקצוע הרפואה, קרא לביטול של [[שכר מינימום]] ותחת זאת דגל ב[[מס הכנסה שלילי]]. הוא תמך בביטול סובסידיות לחקלאים ובסובסידיות אחרות וכן בביטולו של [[הביטוח הלאומי]]. פרידמן התנגד ל[[שער חליפין קבוע]] (שהיה מקובל בזמנו) ותמך [[שער חליפין נייד]] שלא נקבע על ידי הממשלות אלא על ידי זרימת הכספים בשוק הכספים העולמי. הוא תמך גם בהגירה חופשית בין מדינות ובלגליזציה של סמים.  

פרידמן סבר כי אין להחיל רגולציה חזקה על [[תאגידים]] וחברות וכי המטרה היחידה של תאגיד היא למקסם את הרווחים שלו ולא להתחשב בשיקולים סביבתיים או חברתיים שונים. היבטים אלה יבואו לידי ביטוי דרך בחירות של הצרכנים בשוק. פרידמן היה יועץ לנשיא [[רונלד רייגן]] ול[[מרגרט תאצ'ר]] והשפיע עמוקות על המדיניות והתפיסה שלהם. אחד ההישגים בו התגאה במיוחד היה ביטול חובת הגיוס לצבא ארה"ב.  

פרידמן סבר כי אין להחיל רגולציה חזקה על [[תאגידים]] וחברות וכי המטרה היחידה של תאגיד היא למקסם את הרווחים שלו ולא להתחשב בשיקולים סביבתיים או חברתיים שונים. היבטים אלה יבואו לידי ביטוי דרך בחירות של הצרכנים בשוק. פרידמן היה יועץ לנשיא [[רונלד רייגן]] ול[[מרגרט תאצ'ר]] והשפיע עמוקות על המדיניות והתפיסה שלהם. אחד ההישגים בו התגאה במיוחד היה ביטול חובת הגיוס לצבא ארה"ב.  

==ביקורת==

==ביקורת==

===דמוקרטיה מול קפיטליזם===

===דמוקרטיה מול קפיטליזם===

[[דייוויד קורטן]], חוקר בתחום הניהול ובעל נסיון בפיתוח כלכלי במדינות מתפתחות, כתב בשנת 1999 את הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]]. בין היתר קורטן מציין את הברית בין כלכלנים, "ליברלים של השוק" דוגמת פרידמן, מנהלים בכירים בתאגידים רב לאומיים, אשר מחזקים זה את זה תוך פגיעה במחקר הכלכלי ובמסורת הליברלית. קורטן טוען שיש ניגוד בין [[שוק תחרותי]] וכלכלה מבוזרת לבין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] שבהם העקרון של "החזק מנצח" גורר מעבר ל[[כלכלה ריכוזית]] שבה נפגע החופש של אזרחים, צרכנים ועובדים על ידי בריתות לא בריאות בין הממשלה לבין [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]

[[דייוויד קורטן]], חוקר בתחום הניהול ובעל ניסיון בפיתוח כלכלי במדינות מתפתחות, כתב בשנת 1999 את הספר [[כשתאגידים שולטים בעולם (ספר)|כשתאגידים שולטים בעולם]]. בין היתר קורטן מציין את הברית בין כלכלנים, "ליברלים של השוק" דוגמת פרידמן, מנהלים בכירים בתאגידים רב לאומיים, אשר מחזקים זה את זה תוך פגיעה במחקר הכלכלי ובמסורת הליברלית. קורטן טוען שיש ניגוד בין [[שוק תחרותי]] וכלכלה מבוזרת לבין [[קפיטליזם]] ו[[שוק חופשי]] שבהם העקרון של "החזק מנצח" גורר מעבר ל[[כלכלה ריכוזית]] שבה נפגע החופש של אזרחים, צרכנים ועובדים על ידי בריתות לא בריאות בין הממשלה לבין [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים]]

בספר [[דוקטרינת ההלם]] שיצא לאור בשנת 2007 טוענת העיתונאית [[נעמי קליין]] נגד תזה מקובלת על פיה "שוק חופשי" עולמי, והאידאולוגיות התומכות בה ([[ליברליזם]], [[קפיטליזם]]) קודמו תמיד בדרכי שלום או בדרכים דמוקרטיות, ותוך שמירה וקידום [[זכויות אדם]]. לטענתה מדיניות של [[שוק חופשי]] כפי שמטיף לה מילטון פרידמן, הושגה על ידי דחיפת מדיניות זו כאשר האזרחים ניסו להתאושש מאסון או תהפוכות ולא בעקבות שכנוע דמוקרטי.  

בספר [[דוקטרינת ההלם]] שיצא לאור בשנת 2007 טוענת העיתונאית [[נעמי קליין]] נגד תזה מקובלת על פיה "שוק חופשי" עולמי, והאידאולוגיות התומכות בה ([[ליברליזם]], [[קפיטליזם]]) קודמו תמיד בדרכי שלום או בדרכים דמוקרטיות, ותוך שמירה וקידום [[זכויות אדם]]. לטענתה מדיניות של [[שוק חופשי]] כפי שמטיף לה מילטון פרידמן, הושגה על ידי דחיפת מדיניות זו כאשר האזרחים ניסו להתאושש מאסון או תהפוכות ולא בעקבות שכנוע דמוקרטי.