30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − + − + שורה 16:
שורה 16: − + שורה 33:
שורה 33: − + − + שורה 43:
שורה 43: − + − + − + − +
אין תקציר עריכה
'''הסכם הסחר בשירותים''' (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר בינלאומי רב-צדדי בין 22 יישויות
'''הסכם הסחר בשירותים''' (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר בינלאומי רב-צדדי בין 22 יישויות
מדיניות{{הערה|מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הנוג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
מדיניות{{הערה|מדינות האיחוד האירופי, ארצות הברית, ישראל, אוסטרליה, קנדה, הונג קונג, איסלנד, קוריאה הדרומית, ליכטנשטיין,
ניו זילנד, נורבגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
ניו זילנד, נורווגיה, שוויץ, טייואן, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, מאוריציוס, מקסיקו, פנמה, פרו, טורקיה
ופקיסטן.}}, ביניהן ישראל, שמקיף כשני שלישים מסחר השירותים העולמי.
ופקיסטן.}}, ביניהן ישראל, שמקיף כשני שלישים מסחר השירותים העולמי.
==הדלפת מסמכי ההסכם==
==הדלפת מסמכי ההסכם==
מסמכים מתוך TiSA פורסמו ע"י ויקיליקס במספר הדלפות החל מיוני 2014 ועד למאי 2016 {{הערה|https://wikileaks.org/tisa/ הדלפות TiSA באתר ויקיליקס}}.
מסמכים מתוך TiSA פורסמו על ידי [[ויקיליקס]] במספר הדלפות החל מיוני 2014 ועד למאי 2016 {{הערה|https://wikileaks.org/tisa/ הדלפות TiSA באתר ויקיליקס}}.
בעקבות ההדלפות של ויקיליקס התעורר דיון ציבורי לגבי ההסכם{{מקור|דרוש מקור?}}.
בעקבות ההדלפות של ויקיליקס התעורר דיון ציבורי לגבי ההסכם{{מקור|דרוש מקור?}}.
*בניה
*בניה
*הפצה (distribution)
*הפצה (distribution)
*פנאי (recreation).
*פנאי (recreation)
==האפלה תקשורתית==
==האפלה תקשורתית==
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום יחיד הכולל התייחסות לTiSA] הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל [[הסכם סחר חופשי|הסכמי סחר חופשי]] בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
למרות היקפו הנרחב של הסכם הסחר בשירותים והשלכותיו המשמעותיות בתחומים רבים במשק, בתקשורת הישראלית, נכון ליולי 2017, ישנו [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום יחיד הכולל התייחסות ל-TiSA] הכולל התייחסות אגבית בלבד להסכם זה. גם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל [[הסכם סחר חופשי|הסכמי סחר חופשי]] בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אחד מהסכמי הסחר הגדולים ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארצות הברית לשנת 2016. {{מקור|דרוש מקור?}}.
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אחד מהסכמי הסחר הגדולים ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארצות הברית לשנת 2016. {{מקור|דרוש מקור?}}.
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות{{מקור|דרוש מקור?}}:
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות{{מקור|דרוש מקור?}}:
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים ([[ISDS]]) על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים ([[ISDS]]) על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]]: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו יאוישו בעורכי דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* הפחתות וביטולי רגולציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה, חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* העלייה הצפויה ב[[אבטלה]] במדינות מפותחות בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* העלייה הצפויה ב[[אבטלה]] במדינות מפותחות בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* הפגיעה הצפויה ב[[זכויות עובדים|זכויות העובדים]].
* הפגיעה הצפויה ב[[זכויות עובדים|זכויות העובדים]].
* [[אי שוויון כלכלי|הגדלת הפערים החברתיים]] באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
* [[אי שוויון כלכלי|הגדלת הפערים החברתיים]] באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים והשכבות החלשות.
* [[שקיפות|היעדר שקיפות]] כלפי הציבור ונבחריו: הדיונים על החוזה מתנהלים בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
* [[שקיפות|היעדר שקיפות]] כלפי הציבור ונבחריו: הדיונים על החוזה מתנהלים בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת בלבד לתוכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
==פעילות בכנסת==
==פעילות בכנסת==
בעקבות פנייה של אזרח פרטי, הגיש חבר הכנסת [[דב חנין]] בקשה לדיון בועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA. ככל הנראה עד לפנייה זו לא היתה מודעות לנושא מצד חברי כנסת.
בעקבות פנייה של אזרח, הגיש חבר הכנסת [[דב חנין]] בקשה לדיון בוועדת הכלכלה ושאילתה ישירה לשר הכלכלה בנושא TiSA. ככל הנראה עד לפנייה זו לא הייתה מודעות לנושא מצד חברי כנסת.
==ראו גם==
==ראו גם==