שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ההשפעות הבריאותיות של סוכר''' מתייחסות לשורה של בעיות [[בריאות]] שמעורר [[סוכר]] במזון, ובעיקר סוכר שמוסף למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], [[ממחלות לב וכלי-דם]], עששת ועוד. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר נגד צריכת סוכר כגורם סיכון מהותי בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט. לגבי רוב הבעיות הכוונה היא לסוכר מוסף או סוכר חופשי - סוכר שנמצא ב[[משקאות ממותקים]] כולל מיצי פירות, בממתקים, מעדני חלב שונים, עוגות ומוצרי מאפה שונים. סוכר שנצא בפירות שלמים וסוכר בחלב לא נחשב כסוכר מזיק בגלל שתהליך העיכול שלו הוא שונה. | + | '''ההשפעות הבריאותיות של סוכר''' מתייחסות לשורה של בעיות [[בריאות]] שמעורר [[סוכר]] במזון, ובעיקר סוכר שמוסף למזונות ולמשקאות בצורה מלאכותית. הנזקים הבריאותיים של צריכת סוכר כוללים תרומה ל[[סוכרת]], [[השמנת יתר]], [[מחלות לב וכלי-דם]], עששת ועוד. בשנים האחרונות יש ביסוס מחקרי חזק יותר שמקשר הן קשר סטטיסטי ואת המנגנונים שבהם צריכת סוכר מהווה גורם סיכון מהותי בתזונה המערבית, ולכן ההמלצות שלא ארגוני בריאות ותזונה הן להפחית בצריכת סוכרים אלו כחלק מהתפריט. לגבי רוב בעיות הבריאות הכוונה היא לסוכר מוסף או סוכר חופשי - סוכר שנמצא ב[[משקאות ממותקים]] כולל מיצי פירות, בממתקים, מעדני חלב שונים, עוגות ומוצרי מאפה שונים. סוכר שנצא בפירות שלמים וסוכר בחלב לא נחשב כסוכר מזיק בגלל שתהליך העיכול שלו הוא שונה. |
| | | |
− | ==המלצות של ארגוני בריאות== | + | ==סוגי סוכר שונים== |
| + | ==סוכר טבעי, סוכר חופשי וסוכר מוסף== |
| + | ארגוני בריאות מבצעים הבחנה ברורה בין '''סוכר טבעי''' לסוכר '''סוכר חופשי''' או או '''סוכר מוסף'''. |
| + | |
| + | '''סוכר טבעי''' הוא סוכר שקיים בפירות וירקות בצורתם השלמה (פרוקטוז מפירות שלמים) או סוכר שנמצא בחלב באופן טבעי (לקטוז). |
| + | |
| + | '''סוכר חופשי''' מוגדר על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] כסוגי סוכרים שונים - כולל חד-סוכר (monosaccharide ) - כגון גלוקוז ופרוקטוז וכן דו-סוכר (disaccharide) כגון סוכר לבן או חום - שמוספים על ידי היצרנים של המזון, הטבחים או הצרכן וסוכרים שנמצאים בדבש, סירופ, מיצי פירות ותרכיזי פירות. ההמלצות להגבלת סוכר לא מתייחסות לסוכרים שיש בפירות ובירקות שלמים ולא לסוכרים שנמצאים באופן טבעי בחלב בגלל שאין ראיות לכך שצריכת סוכרים אלה משפיעה לרעה על הבריאות. {{הערה|שם=WHO2015}} |
| + | |
| + | '''סוכר מוסף''' מוגדר על ידי ארגון רופאי הלב של ארצות הברית ככל סוכר או ממתיק בעל ערך קלורי שנוסף למזון או משקה במהלך עיבוד המזון (סוכר שהוספנו לקפה לדוגמה). סוכר מוסף יכול לכלול סוכרים טבעיים כמו סוכר לבן, סוכר חום או דבש או ממתיקים בעלי ערך קלורי אחרים שעברו שינוי כימי כמו '''סירופ תירס עתיר פרוקטוז''' high fructose corn syrup - אחד התחליפים הפופלריים והזולים לסוכר המופק מסלק סוכר או קנה סוכר. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] |
| + | |
| + | חלק גדול מהסוכר שאנשים צורכים הוא '''"סוכר סמוי"''' שנמצא בתוך מזונות שלא בהכרח נתפסים כמזונות מתוקים. לדוגמה כף אחת של קטשופ מכילה כ-4 גרם (בערך כפית אחת) של סוכר חופשי. פחית של משקה ממותק כמו קולה, מכילה עד כ-40 גרם (כ-10 כפיות) של סוכר חופשי. {{הערה|שם=WHO2015}} ישנם תוספים שונים שמסתירים את הטעם המתוק - מזון מלוח או חריף. במקרה של נוזלים - נוזלים חמוצים (כמו מיץ עגבניות) או חומצה (במקרה של משקאות תוססים) מסתירים וממתנים את הטעם המתוק של הסוכר. לא תמיד קל לדעת את כמות הסוכר שיש במוצר - מוצרי חלב, או מוצרים שיש בהם פירות מקשים במיוחד בגלל שכמות הסוכר שבהם מתייחסת לסוכר מוסף או חופשי יחד עם הסוכר הטבעי. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] עבור אדם מערבי כמות גדולה של סוכר מתחבאת במשקאות ממותקים ובמאכלי חלב שונים. |
| + | |
| + | ==המלצות של ארגוני בריאות לגבי סוכר== |
| כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} | | כבר בשנת 2003 המליץ [[ארגון הבריאות העולמי]] להגביל את צריכת הסוכר המוסף למזון לשיעור הנמוך מ-10% מכלל צריכת ה[[קלוריות]] ליום. באפריל 2015 חזר הארגון על ההמלצה להגביל את צריכת "הסוכר החופשי" ל-10% מכלל צריכת הקלוריות. ארגון הבריאות העולמי הוסיף כי יש יתרונות בריאות נוספים על הגבלת הכמות ל-5% מצריכת הקלוריות היומית שהם בדרך כלל כ-25 גרם סוכר ליום או כ-6 כפיות סוכר ליום. {{הערה|שם=WHO2015|[http://www.who.int/mediacentre/news/releases/2015/sugar-guideline/en/ WHO calls on countries to reduce sugars intake among adults and children] 04/03/2015}} |
| | | |
שורה 14: |
שורה 26: |
| ==השפעות בריאותיות שונות של סוכר== | | ==השפעות בריאותיות שונות של סוכר== |
| לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. המחקר התייחס למספר גורמים סוציודמוגפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצע אתני, השכלה, [[עישון]], שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] | | לפני מחקר שפורסם באפריל 2014 בירחון JAMA: Internal Medicine, אנשים שצרכו 17% עד 21% אחוז מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף היו בעלי סיכוי גבוה ב-38% למוות [[ממחלות לב וכלי-דם]] (כגון מחלת לב איסכמית (IHD), שבץ מוחי, או יתר לחץ דם), לעומת אנשים שצרכו 8% מהקלוריות שלהם מסוכר מוסף. המחקר התייחס למספר גורמים סוציודמוגפיים והתנהגותיים כמו גיל, מוצע אתני, השכלה, [[עישון]], שימוש בתרופות, והיבטים אחרים. הסיכון היחסי למחלות לב וכלי דם היה יותר מפי 2 עבור אנשים שצרכו מעל 21% מהקלוריות שלהם באמצעות תוספות סוכר וממתיקים. [http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Added-Sugars-Add-to-Your-Risk-of-Dying-from-Heart-Disease_UCM_460319_Article.jsp#.V35EeRHsncs] |
| + | |
| + | ==צריכת סוכר בעולם ובישראל== |
| + | אף כי סוכרים המצויים באופן טבעי במזון (כגון בפירות וירקות ו[[מוצר חלב]]) יכולים להוות חלק מ[[תזונה בריאה]] ומאוזנת יש עליה מתמדת בצריכת הסוכר ואיתה עליה בבעיות בריאות הקשורות לסוכר. צריכת הסוכר החלה לגדול במאות השנים האחרונות, בעקבות העליה של [[חקלאות תעשייתית]]. הגידול בצריכת הסוכר גדל באופן אינטנסיבי בעשורים האחרונים עקב הגידול בצריכה של [[מזון מהיר ותעשייתי]] והפחתה במזונות לא מעובדים. |
| + | |
| + | לפי ארגון הOECD נכון לשנת 2012, צרכו בני האדם ביחד מעל 174 מיליוני טונות של סוכר מוסף בכל שנה. אדם ממוצע בעולם צרך כ-24 ק"ג סוכר בשנה, או 66 גרם סוכר ביום שהם כ-16 כפיות סוכר ביום. כמות גדולה בהרבה לעומת המלצות ארגוני הבריאות. הממוצע למדינות מפותחות הוא 24 כפיות סוכר ליום. יש מדינות עניות כמו ברזיל שבהן צריכת הסוכר גבוה, ובמדינות עניות מאד כמו אפריקה מדרום לסהרה יש צריכת סוכר נמוכה של 8 כפיות סוכר ליום. {{הערה|[http://www.oecd-ilibrary.org/agriculture-and-food/oecd-fao-agricultural-outlook-2015/sugar-projections-consumption-per-capita_agr_outlook-2015-table135-en Table A.12.2 – Sugar projections: Consumption, per capita] OECD-FAO Agricultural Outlook 2015, 1 ביולי 2015}} |
| + | |
| + | עם השנים יש עליה בצריכת הסוכר ברוב מדינות העולם. לדוגמה בין השנים 1970 ו-2005 עלתה הצריכה הקלורית מסוכר וממתקים ב[[ארצות הברית]] בשיעור של 19% {{הערה|{{ynet|יפה שיר-רז|נלחמים במתוק: האמת הרעילה על הסוכר|4208629|30 במרץ 2012|}}}} |
| + | |
| + | לפי הלמ"ס, נכון לשנת 2012, תושב ישראלי ממוצע צרך 3,630 קלוריות בממוצע ביום. מתוך כמות זו 12% מהקלוריות הגיעו מסוכר ממתקים.<ref name="cbs19.23_2014">[http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23 </ref> בין השנים 2005 ו-2012 צריכת הסוכר והממתיקים לאדם ממוצע בישראל גדלה ביותר מפי 2 - עליה של 109%, יותר מכל מרכיב תזונתי אחר. במונחים שנתיים צריכת הסוכר לנפש עלתה מ-20.5 ק"ג לשנה ב-2005 ל-42.8 ק"ג לשנה. |
| + | |
| + | בשנת 2005 הצריכה היומית של סוכר לאדם ממוצע בישראל עמדה על 68.2 גרם, שהם 17 כפיות סוכר ליום. עד שנת 2012 צריכת הסוכר הממוצעת היומי לאדם הגיע ל 117.4 גרם. היות ובכפית סוכר יש כ-4 גרם סוכר, צריכה כזו דומה לצריכה של כ-30 כפיות סוכר ביום. כמות זו גדולה פי 3 ויותר מהמלצות ארגון רופאי הלב של ארצות הברית לגבי גברים, ופי 6 ביחס להמלצות לנשים. הכמות גדולה גם פי 3 לפחות מהמלצת ארגון הבריאות העולמי <ref name="cbs19.23_2014"/><ref name="cbs19.22_2006">[http://www.cbs.gov.il/shnaton57/st19_22x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2005] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2006, לוח 19.22 </ref> |
| + | |
| + | לפי נתוני משרד הבריאות, 42% מכלל בני הנוער בישראל (בגילאים 11-15) דיווחו כי הם צרכו משקה קל לפחות פעם ביום. הממוצע של מדינות מערביות בקבוצה זו הוא 26%. צריכת המשקאות הקלים עולה עם הגיל (בעיקר בקרב בנים) - 41% מתוך הילדים בני ה-11 בישראל צורכים לפחות משקה קל לפחות פעם אחת ביום (בקרב בנים ובנות כאחד). הממוצע של בני נוער ממדינות מערביות אחרות בגיל זה הוא 22%. בגיל 15 45% מהבנים ו-41% מהבנות צורכים משקאות קלים לפחות פעם אחת ביום, ובממוצע 43%. הממוצע של מדינות מערביות בגיל זה הוא 28%. {{הערה|שם =OrenShibolet|פרופסור אורן שבולת, דר" שירה זלבר שגיא, [http://www.health.gov.il/Services/Committee/HealthyDietCommittee/Documents/OrenShibolet_19052016.pdf כוח המשימה להגבלת הסוכר בדיאטה בישראל], משרד הבריאות, 19 במאי 2016}} |
| + | |
| + | לפי HBSC survey בשיתוף אוניברסיטת בר אילן {{הערה|Harel – Fisch Y, et al. HBSC survey, Bar Ilan University}} שהוצג בידי משרד הבריאות, בהשוואה ל-כ35 מדינות מערביות אחרות - כולל מדינות אירופה, ארה"ב, קנדה, טורקיה ורוסיה, בני נוער בישראל נמצאים במקום ה-4 מבין מבחינת אחוז בני הנוער שצורכים משקה לפחות פעם ביום. רק הולנד, בלגיה ובולגריה נמצאות לפני ישראל, וגם זה לא באופן משמעותי. נערים ישראלים צורכים יותר משקאות קלים לעומת נערים בארצות הברית - 45% לעומת 37%. נערות ישראליות צורכות יותר משקאות קלים לעומת נערות בארצות הברית -41% בישראל לעומת 30% בארצות הברית. אחוז הנערים והנערות שצורכים משקאות מתוקים בכל יום גבוה יותר מפי 2 לעומת מדינות כמו קנדה יוון, גרמניה או [[נורבגיה]] שבהן יש צריכה מועטה של משקאות אלה. {{הערה|שם=OrenShibolet}} במקביל בני נוער בישראל מבצעים פחות [[פעילות גופנית]] ו[[השפעות בריאותיות וחברתיות של טלוויזיה|צופים יותר בטלוויזיה]] לעומת בני נוער במדינות מערביות אחרות.{{הערה|שם=OrenShibolet}} |
| + | סוכר נמצא באופן טבעי בפירות, ירקות, לחם, ומוצרי חלב. עם זאת הסכנות הבריאותיות של סוכר הן מפני תוספות סוכר מלאכותיות למוצרים שונים.{{הערה|שם=WHO2015}} יצרני מזון מוסיפים סוכר למוצרים בנסיון לשפר את טעמם, להסוות טעם חמוץ, כחומר שימור לשם שיפור חיי המדף ועוד. |
| + | |
| + | ==מזונות ומשקאות המכילים סוכר חופשי== |
| + | בתפריט של אנשים בארצות הברית בגיל שנתיים ומעלה, כמחצית מכמות הסוכר החופשית מגיעה מ-משקאות שונים - 36% מהסוכר מגיע ממשקאות מוגזים וממשקאות אנרגיה, 11% מגיע ממשקאות פירות, 4% ממשקאות תה קר. 19% מהסוכר מגיעים מקינוחים המבוססים על [[דגנים]] או מוצרי חלב. רק 6% מהסוכר מגיע מממתקים חטיפים ועוגות, וכ-4% מדגני בוקר שונים. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp2.html] |
| + | |
| + | ===משקאות המכילים סוכר חופשי=== |
| + | משקאות ממותקים שונים, בעיקר משקאות מוזגים ומיצי פירות עלולים להכיל כמות גדולה של סוכר. בגלל הדרך שבה הסוכר מומס במשקה, יש הבדל עקרוני בין סוכר שמוסף למזונות לבין סוכר שמוסף למשקאות. כאשר אוכלים עוגה מקבלים כמות גדולה של סוכר אבל לפחות המוח מקבל איתות על כך שהוא קיבל כמות גדולה של סוכר וכך יש תחושה (זמנית) של שובע. לעומת זאת במשקאות רבים הסוכר מתחבא מתחת לרמות של חמיצות שיש במשקה (על ידי חומצות טבעיות או חומצות שמוספות בצורה מלאכותית) והמוח לא מזהה שהוא ספג כמות גדולה של סוכר. |
| + | |
| + | * '''[[משקאות ממותקים|משקאות ממותקים מוגזים ואחרים]]''' - כולל קולה ומוצרים מוגזים אחרים, תה קר או חם ממותק, "משקאות בטעמים", "משקאות אנרגיה", "מים בטעמים". פחית אחת של [[קוקה קולה]] בנפח 355 מיליליטר מכילה כ-9 כפיות סוכר או 36 גרם סוכר. בקבוק של 600 מיליליטר של קוקה קולה מכיל מעל 16 כפיות סוכר או 65 גרם סוכר, בקבוק של 1 ליטר מכיל 108 גרם סוכר או 27 כפיות סוכר. פחית "רד בול" של 250 מ"ל מכילה 27 גרם סוכר או 6 וחצי כפיות סוכר [http://www.sugarstacks.com/beverages.htm] |
| + | * '''משקאות קפה\תה ממותקים ''' - כמו שוקו קר או חם. אייס קפה וכו' בכוס אייס קפה בינונית יש 19 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] |
| + | * '''מיצי פירות''' - מיץ תפוזים לדוגמה יכול להכיל עד 9 כפיות של סוכר בכוס. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#09] מיצים הנמכרים במיכלים עשויים להכיל יותר - כ-6 כפיות סוכר בכוס שהן כ-24 גרם סוכר בכוס (של 240 מ"ל). [http://www.sugarstacks.com/beverages.htm] מנהל המזון בארצות הברית ממליץ על אכילת תפוזים במקום שתיית מיץ. המלצה כזו קיים גם עבור תפוחים וענבים. כאשר הגוף צורך סוכרוז הנמצא בפירות הוא צורך גם סיבים תזונתיים ולכן ההשפעה של הסוכר על הגוף שונה. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] |
| + | * '''משקאות חלב ממותקים''' - בבקבוב בשוקו "[[תנובה]]" הקטן ביותר שיש (250 מ״ל) יש 4.4 כפיות סוכר, בבקבוק המעט גדול יותר, של 340 מ״ל, יש מ-6 כפיות סוכר. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp5.html] |
| + | * '''תחליפי חלב''' - כוס חלב שקדים מכילה 1.5 כפיות סוכר, כוס חלב סויה מכילה 4 כפיות סוכר.[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] כוס חלב סויה במתיקות מופחתת מכילה כפית סוכר. |
| + | * '''משקאות אלכוהוליים''' - בכוס יין יש 2 כפיות סוכר ובכוס בירה קטנה יש 2 כפיות סוכר [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] |
| + | |
| + | ===מזונות המכילים סוכר חופשי=== |
| + | גם מזונות שונים מכילים סוכר. חלק מהמוצרים אינם מתוקים במיוחד אבל מכילים סוכר בכל זאת. חלק גדול מהסוכר שנצרך ברמה יומיומית מתחבא בתוך מוצרי חלב ממותקים וחלק ממנו בתוך קינוחי דגנים, וקורנפלקסים ממותקים שונים. |
| + | |
| + | * '''מעדני חלב ממותקים''' - יוגורט עם פירות - עלול להכיל 19 גרם סוכר.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#01] באופן כללי אחד המקורות החשובים לצריכת סוכר הם מיני מעדנים ויוגורטים ממותקנים שילדים ומבוגרים צורכים בכמות גבוהה. קינוחים המבוססים על חלב או דגנים מהווים את מקור הסוכר החופשי החשוב ביותר לאחר משקאות ממותקים - 19% בקרב תושבי ארה"ב מעל גיל שנתיים. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp4.html] |
| + | * '''עוגות, עוגיות, גלידה, וממתקים שונים.''' בפרוסת עוגה עם קרם יש 3 כפיות סוכר, ב-4 קוביות שוקולד יש 3 כפיות סוכר, בכדור גלידה יש 1.5 כפית סוכר[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html]. חטיף גרנולה יכול להחיל מעט יותר מ-2 כפיות סוכר - [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#06] באופן כללי ממתקים מספקים כ-6% מסך הספקת הסוכר החופשי בארצות הברית [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp4.html] |
| + | * '''דגני בוקר''' - ובמיוחד דגני בוקר מותקים כמו האני נאט צ'יריוז, דגנים עם "עוגיות" וכו'. [http://www.medicalnewstoday.com/articles/262978.php] דגני בוקר מספקים כ-4% מסך צריכת הסוכר החופשי בארה"ב לאנשים מעל גיל שנתיים [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp4.html] |
| + | * '''פירות יבשים''' - חופן של חמוציות יכול להכיל עד 29 גרם של סוכר. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#08] |
| + | * '''לחם ומוצרי בצק אחרים''' - יש יצרנים שמוספים עד 2 גרם של סוכר לכל פרוסה (כולל יצרניות של [[לחם מלא]])[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#05] בישראל 3 פרוסות לחם לבן מכילות חצי כפית סוכר[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] לחמניות, חלות, בייגלה, פיתות, מוצרי בצק נוספים מכילים סוכר חופשי. פיתה אחת מכילה כפית סוכר אחת. [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] |
| + | * '''חטיפים מלוחים וחריפים''' - גם חטיפים המכילים סוכר סמוי. לדוגמה בשקית ביסלי קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית דוריטוס קטנה יש 3 כפיות סוכר, בשקית פופקורן יש 1 כפית סוכר[http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp1.html] |
| + | *'''מרק מקופסא''' - 15 גרם סוכר ב1.5 כוסות - הסוכר מוסף כחומר שימור למרקים. [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#02] |
| + | * '''רוטב לסלט''' - עד 4 גרם סוכר לכף רוטב.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#03] |
| + | * '''רוטב עגבניות''' - עד 12 גרם בחצי כוס מוסף כדי להקטין את החמיצות של הרוטב.[http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/#04] |
| + | |
| + | ===שמות של סוכר מוסף וממתקים=== |
| + | יצרנים מנסים לפעמים להסתיר את תכולת הסוכר במוצר על ידי שמות שונים של ממתיקים שאינם מוכרים או נחשבים בריאים יותר מסוכר לבן. להלן סוגים שונים של ממתיקים שבהם משתמשים והם שקולים לסוכר:[http://www.heart.org/HEARTORG/HealthyLiving/HealthyEating/Nutrition/Sugar-101_UCM_306024_Article.jsp#.V346OBHsncs] |
| + | |
| + | * סוכר חום Brown sugar |
| + | * ממתיק תירס Corn sweetener |
| + | * סירופ תירס Corn syrup |
| + | * תרכיז מיץ פירות Fruit juice concentrates |
| + | * HFCS סירופ תירס עתיר פרוקטוז High-fructose corn syrup |
| + | * דבש Honey |
| + | * סוכר הפוך Invert sugar |
| + | * סוכר מאלט Malt sugar |
| + | * מולסה Molasses |
| + | * סוכר נע Raw sugar |
| + | * סירופ |
| + | * מולקולות סוכר שנגמרות בסיום "אוז" - דקסטרוז, פרוקטוז, גלוקוז, לקטוז, מלתוז, סוכרוז. כמובן שמולקולות אלה נמצאות גם בסוכר שיש במזונות לא מעובדים כמו פירות, אך יש הבדל כאשר הסוכרים האלה מוספים למוצרים מעובדים. |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |
שורה 21: |
שורה 91: |
| * [[כלכלת השמנה]] | | * [[כלכלת השמנה]] |
| * [[רפואה מונעת]] | | * [[רפואה מונעת]] |
| + | ==קישורים חיצוניים== |
| + | * [[אורי מאיר צ'יזיק]], [https://www.mazon-izun.com/?page_id=642 על ההיסטוריה של צריכת הסוכר והמלצות לתזונה נבונה יותר] |
| + | * {{הארץ|לימור גילת|הצד האפל של הסוכר|1.1173340|8 במאי 2011}} |
| + | * {{הארץ|אסנת עופר|התוספת המתוקה: איך סימון סוכרים יכול לקדם תזונה בריאה?|1.1178369|26 ביוני 2011}} |
| + | * {{ynet|ענת טימין|"הסם הלבן": למה אנחנו מתמכרים לסוכר?|4488863|18 בפברואר 2014|}} |
| + | * {{הארץ|טל חייקין ומורן בלושטיין|מי מחליט כמה סוכר יש במזון ולמה מסתירים זאת מהציבור?|1.2259466|9 במרץ 2014}} |
| + | * שאול אמסטרדמסקי, [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/?gclid=CODFkqLR3s0CFdEy0wodmMMH2Q יומן סוכר] איך פיתחתי אובססיה לסוכר שאני והילדים שלי מכניסים לגוף. מסע ב-10 פרקים, כלכליסט, 2016 |
| + | * שאול אמסטרדמסקי, [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp6.html האם בקרוב יוטל בישראל מס על סוכר?], כלכליסט, 21.6.2016 |
| + | * [https://www.morganstanley.com/ideas/sugar-economics-how-sweet-it-isnt Sugar Economics: How Sweet It Isn't] בנק מורגן סטנלי, 14 במאי, 2015 |
| + | * Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013 |
| + | |
| + | ;צריכת סוכר בקרב ילדים: |
| + | * שאול אמסטרדמסקי, [http://newmedia.calcalist.co.il/sugar/chp3.html למה אנחנו מרגילים את הילדים שלנו למשהו מתוק] פרק 3 ב"יומן סוכר", 2016 |
| + | * [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/mabat_352.pdf מב"ת לרך - סקר בריאות ותזונה לאומי, מלידה עד גיל שנתיים, 2009-2012] משרד הבריאות, ינואר 2014 |
| + | |
| + | ;סרטים: |
| + | * [https://youtu.be/dBnniua6-oM Sugar: The Bitter Truth סוכר - האמת המרה], הרצאה של ד״ר רוברט לוסטיג, University of California Television (UCTV) , 2009 |
| + | * [https://www.youtube.com/watch?v=Y647tNm8nTI Fed up] לסרט תעודה קולנוע בנושא סוכר מזו מהיר והשמנה, 2014 |
| + | * [https://www.youtube.com/watch?v=aCUbvOwwfWM Fed up] טרלייר לסרט, 2014 |
| + | * [https://www.youtube.com/watch?v=-8eQ_8Jogcw The Secrets Of Sugar סודות הסוכר] סרט תיעודי, ערוץ המדע, National Geographic, 2015 |
| + | * [https://www.youtube.com/watch?v=9E9bnjwQG9s The Truth About Sugar האמת על סוכר] סרט תיעודי, BBC, 2015 |
| + | * [http://www.youtube.com/watch?v=myxwCEGcBYc&feature=youtu.be הדובים האמיתיים] סרטון אנימציה אמנותי להמחשת הקשר בין סוכרת לבין צריכת משקאות ממותקים כמו קולה ומיצים. |
| + | |
| + | ;הערכות של כמות הסוכר במזונות ומשקאות שונים: |
| + | * [http://www.sugarstacks.com ערימות סוכר] המחשה על ידי קוביות סוכר (מקבילות לכפית סוכר אחת - 4 גרם סוכר) לכמות הסוכר במזונות שונים. |
| + | * [http://www.medicalnewstoday.com/articles/262978.php כמה סוכר יש במזון ובמשקה שלך?] medicalnewstoday.com, 2015 |
| + | * [http://www.everydayhealth.com/pictures/high-sugar-foods-youre-probably-eating-every-day/ מזונות עתירי סוכר שאנו אוכלים מידי יום] everydayhealth.com 2015 |
| + | |
| ==הערות שוליים== | | ==הערות שוליים== |
| {{הערות שוליים}} | | {{הערות שוליים}} |