− | '''אמנת קיוטו''' או '''פרוטוקול קיוטו''' הוא תוספת ל[[אמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים]] (UNFCCC), שהיא אמנה בינלאומית בנושא [[התחממות כדור הארץ]]. הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטה של [[פחמן דו-חמצני]] וחמישה [[גזי חממה]] אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. | + | '''פרוטוקול קיוטו''' (נקרא גם '''אמנת קיוטו''') הוא תוספת ל[[אמנת היסוד של האומות המאוחדות לשינויי אקלים]] (UNFCCC), שהיא אמנה בינלאומית בנושא [[התחממות כדור הארץ]]. הפרוטוקול מאשרר חלקים מאותה אמנה. מדינות שחתמו על הפרוטוקול מתחייבות להפחית פליטה של [[פחמן דו-חמצני]] וחמישה [[גזי חממה]] אחרים וכל עיסוק שעשוי להגביר פליטת גזים הקשורים להתחממות כדור הארץ. |
− | בזמן הדיונים על האמנה, האמונה היתה כי אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה, האומות המאוחדות חוזות ירידה של 0.02 עד 0.28 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050. האמנה קיבלה ביקורת נוקבת על ידי [[סביבתנות|סביבתנים]] על כי היא מקלה מדי ואינה נותנת פתרון אמיתי להתחממות כדור הארץ ול[[שינויי אקלים]]. אמנם כ-170 מדינות חתומות על האמנה אך מצד שני, מדינות רבות, ובראשן [[ארצות הברית]], לא אישררו את האמנה, כך שהאפקטיביות והמעמד שלה נפגע באורח קשה. תוקפו של פרוטוקול קיוטו הוארך בוועידת האקלים בדרבן ב-2011 ב-5 שנים נוספות, עד לשנת 2017. | + | בזמן הדיונים על הפרוטוקול, האמונה היתה כי אם ייושם פרוטוקול קיוטו בהצלחה, האומות המאוחדות חוזות ירידה של 0.02 עד 0.28 מעלות צלזיוס בטמפרטורה הגלובלית עד שנת 2050. הפרוטוקול קיבל ביקורת נוקבת על ידי [[סביבתנות|סביבתנים]] על כי הוא מקל מדי ואינו נותן פתרון אמיתי להתחממות כדור הארץ ול[[שינויי אקלים]]. אמנם כ-170 מדינות חתומות על הפרוטוקול אך מצד שני, מדינות רבות, ובראשן [[ארצות הברית]], לא אישררו את הפרוטוקול, כך שהאפקטיביות והמעמד שלה נפגע באורח קשה. תוקפו של פרוטוקול קיוטו הוארך בוועידת האקלים בדרבן ב-2011 ב-5 שנים נוספות, עד לשנת 2017. |