שורה 7: |
שורה 7: |
| בשנות ה-80 התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. | | בשנות ה-80 התפוצצה פרשת ויסות מניות הבנקים, שבהם בנקים התערבו דרך יועצי ההשקעות שלהם, ב[[הרצת מניות]] שלהם עצמם, ושל מניות אחרות בבורסה, דבר שהביא למשבר כלכלי בכלל המשק, לאינפלציה גבוהה, ולהלאמת הבנקים. לאחר מכן הופרטו הבנקים מחדש לידי גרעיני שליטה, שנמצאים בעצמם בשליטת מספר מצומצם של [[משפחות ההון בישראל|בעלי הון]]. |
| | | |
− | בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מאסיבי בחבילות אלה. | + | בעשור הראשון של המאה ה-21, מנע [[נגיד בנק ישראל]] מהבנקים בישראל להשתתף בהיקף גדול בקניית חבילות סאב-פריים בארצות הברית. דבר זה גרר שבפרוץ [[המשבר הפיננסי של 2008]], ענף הבנקאות והפיננסים ואיתו המשק כולו נפגעו באופן חלש בהרבה בהשוואה לפגיעה הקשה שספגו הבנקים והכלכלות של ארצות הברית ואירופה שהשקיעו באופן מסיבי בחבילות אלה. |
| | | |
| ==רגולציה ובנק מרכזי== | | ==רגולציה ובנק מרכזי== |
שורה 63: |
שורה 63: |
| הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו-48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763] | | הקטן מבין חמשת הבנקים הגדולים הוא [[הבנק הבינלאומי]] שנשלט על ידי קבוצה בראשות איש העסקים [[צדיק בינו]]. בבעלותו נמצאים [[בנק פועלי אגודת ישראל]] [[בנק אוצר החייל]] ו[[בנק מסד]]. 9% ממניות הבנק נמצאות בידי בנק דיסקונט, ו-48% ממניות הבנק נמצאות בידי חברת פ.י.ב.י.[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=593] חברת פ.י.ב.י. אחזקות בע"מ נשלטת על ידי משפחת בינו שמחזיקה בחברה "בינו הון", שמחזיקה 38% מחברת פיבי[http://maya.tase.co.il/bursa/CompanyDetails.asp?CompanyCd=763] |
| | | |
− | בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India | + | בנקים בעולם פתחו סניפים בישראל: Citibank N.A , HSBC BANK PLC, BNP Paribas SA ו-State Bank of India. |
| | | |
| כמו כן קיים שוק של [[אשראי]] חוץ בנקאי. חברות ה[[ביטוח]] הן שחקניות עיקריות בשוק זה. | | כמו כן קיים שוק של [[אשראי]] חוץ בנקאי. חברות ה[[ביטוח]] הן שחקניות עיקריות בשוק זה. |
שורה 80: |
שורה 80: |
| העיתונאי גיא רולניק טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו. | | העיתונאי גיא רולניק טוען שללא שינוי מבני בשוק הבנקאות, ההפרטה לא מועילה הרבה. לדוגמה הוא מביא את ההפרטה של [[בנק דיסקונט]] - [[משפחת ברונפמן]] לא יכלה להתמודד עם הוצאות גבוהות שנכפו עליה על ידי וועד עובדים חזק מחד ועם ה[[דואופול]] של [[בנק לאומי]] ו[[בנק הפועלים]] במשק הבנקאות בישראל- כך שמחד הם השיגו רווחיות נמוכה (יחסית למדד 25 המניות המובילות בבורסה) ומאידך לא הצליחו להוריד את המחירים. הוועד החזק בבנק דיסקונט הזרים חלק גדול מההכנסות של הבנק אליו. |
| | | |
− | התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ–4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ–450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים. | + | התפלגות השכר בדיסקונט והתרבות הארגונית בו מתחלקת בין כ-4,500 עובדי דור א׳ עם קביעות ועוד כ–1,500 עובדים ללא קביעות. כ–10% מעובדי הבנק, כ-450 איש, הם בעלי עלות שכר של 100–150 אלף שקל בחודש, שיחד נוגסים בכ–800 מיליון שקל בשנה - כ–28% מעלות השכר הכוללת בבנק. מתחתיו נמצאים העשירון התשיעי והשמיני בדיסקונט עם עלות שכר של 30–100 אלף שקל בחודש ועם קביעות לכל החיים - חלקם בתפקידים זוטרים. |
| יו"ר בנק דיסקונט ויו"ר וועד העובדים שניהם הרוויחו עלות שכר של כ–170 אלף שקל בחודש. כמו כן גם חברי הנהלה בכירים מקבלים שכר גבוה, רק שניתן לפטר אותם בכל עת. לעומת זאת, נמצאים שלושת העשירונים התחתונים של העובדים - 1,500 עובדים ללא קביעות, עלות השכר הממוצעת שלהם היא כ–5,000 שקל בחודש. לפי רולניק ההפרטה של מערכת הבנקאות בישראל הוצגה על ידי הממשלה כמעודדת תחרות, ועל ידי וועדי העובדים כהגנה על העובדים החלשים בעוד ששני הצדדים אינם מדייקים. מחד אין תחרות ומצד שני אין באמת הגנה על העובדים החלשים אלא רק על עובדים החזקים, וזאת על חשבון העובדים החלשים יותר וכן על חשבון ציבור הלקוחות של הבנקים, ועסקים קטנים הזקוקים ל[[אשראי]]. <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014</ref> | | יו"ר בנק דיסקונט ויו"ר וועד העובדים שניהם הרוויחו עלות שכר של כ–170 אלף שקל בחודש. כמו כן גם חברי הנהלה בכירים מקבלים שכר גבוה, רק שניתן לפטר אותם בכל עת. לעומת זאת, נמצאים שלושת העשירונים התחתונים של העובדים - 1,500 עובדים ללא קביעות, עלות השכר הממוצעת שלהם היא כ–5,000 שקל בחודש. לפי רולניק ההפרטה של מערכת הבנקאות בישראל הוצגה על ידי הממשלה כמעודדת תחרות, ועל ידי וועדי העובדים כהגנה על העובדים החלשים בעוד ששני הצדדים אינם מדייקים. מחד אין תחרות ומצד שני אין באמת הגנה על העובדים החלשים אלא רק על עובדים החזקים, וזאת על חשבון העובדים החלשים יותר וכן על חשבון ציבור הלקוחות של הבנקים, ועסקים קטנים הזקוקים ל[[אשראי]]. <ref>[http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014</ref> |
| | | |
שורה 106: |
שורה 106: |
| ===צעדים להקטנת הריכוזיות=== | | ===צעדים להקטנת הריכוזיות=== |
| בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות בענף, בייחוד במגזר משקי הבית. בין הצעדים שננקטו: | | בנק ישראל באמצעות הפיקוח על הבנקים פועל להגברת התחרות בענף, בייחוד במגזר משקי הבית. בין הצעדים שננקטו: |
− | * ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים <ref>היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד</ref> . | + | * ניסיונות לקדם כניסה של בנק זר שיפעל מול לקוחות קמעוניים <ref>היום הפעילות של הבנקים הזרים היא בקרב לקוחות גדולים בלבד</ref>. |
| * קידום הקמתו של בנק אינטרנטי. | | * קידום הקמתו של בנק אינטרנטי. |
| * הפרטת בנק הדואר | | * הפרטת בנק הדואר |
שורה 154: |
שורה 154: |
| * [http://www.themarker.com/markets/1.1915908 "מב.ז.ע.י 199" ו"ע.ערוץ ישיר 7": כך מסביר לכם בנק אגוד על מה אתם משלמים] סיון איזסקו, דה מארקר 27.01.2013 | | * [http://www.themarker.com/markets/1.1915908 "מב.ז.ע.י 199" ו"ע.ערוץ ישיר 7": כך מסביר לכם בנק אגוד על מה אתם משלמים] סיון איזסקו, דה מארקר 27.01.2013 |
| * [http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014 | | * [http://www.themarker.com/markerweek/1.2341099 הפרטת נתניהו: 170 אלף שקל ליו"ר הוועד]גיא רולניק, דה מרקר, 05.06.2014 |
− | | + | * עידו באום, [http://www.themarker.com/markets/1.3017990 המפקח על הבנקים
לא צריך חיסיון], דה מרקר, 26.7.2016 |
| ;קשרי הון שלטון: | | ;קשרי הון שלטון: |
| * [http://vimeo.com/67404232 שליטת הבנקים על המפלגות] ראיון עם מנכ"ל "קדימה" לשעבר, מאת רביב דרוקר, ערוץ 10. | | * [http://vimeo.com/67404232 שליטת הבנקים על המפלגות] ראיון עם מנכ"ל "קדימה" לשעבר, מאת רביב דרוקר, ערוץ 10. |