47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המ..."
[[קובץ:Cigarette Consumption.PNG|ממוזער|400px|צריכת הסיגריות לנפש במדינות שונות בעולם. בעוד שבמדינות המערביות יש ירידה או התייצבות בכמות המעשנים והסיגריות במדינות כמו סין יש עליה משמעותית בכמות המעשנים ובצריכת הסיגריות של מעשנים קיימים. כמו כן ייתכנו הבדלים ניכרים בין גברים ונשים או בגלל רמות הכנסה שונות. בעוד שנזקי העישון הם כיום קונצנזוס במערב ובקרב גופי הרפואה הבינלאומיים ומוטלות מגבלות שונות על שיווק הסיגריות, במדינות אחרות כמו אינדונזיה השיווק הוא חופשי, אין מודעות לנזקים ואם הדבר עולה הוא מוצג כנושא שנוי במחלוקת. על פי הערכות של גופי רפואה בינלאומיים עוד מאות מיליוני אנשים עלולים למות במהלך המאה ה-21 עקב נזקי העישון, בעיקר במדינות לא מערביות.]]
'''הכחשת נזקי העישון''' היא המאמצים של הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי נזקים בריאותיים של עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, לגבי התמכרות לטבק, לגבי שיווק טבק לילדים ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וחברות עסקיות הקשורות אליה כמו חברות יחסי ציבור ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.
חשדות ביחס להשפעה בריאותית מזיקה של סיגריות קיימות מאז שנות ה-40 לפחות. מאז שנת 1964 יש ראיות רפואיות חד משמעיות להשפעות הקטלניות של סיגריות ומוצרי טבק אחרים. במשך עשרות שנים לא נעשה כמעט דבר בנושא זה מצד הרשויות. זמן חל שינוי תרבותי במערב ביחס לצריכה יצור ובהפצה של מוצרי טבק והחלו להכנסה מגבלות שונות על מכירה ושיווק של סיגריות. עם זאת צריכה של סיגריות מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, בעיקר בשכבות חלשות ובקרב אנשים ממדינות עניות בעלי מודעות נמוכה לנזקי העישון ולבריאות באופן כללי. משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור את היקף נזקי העישון, לעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע עישון פאסיבי. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת]] ועל גופי מחקר מצד חברות הסיגריות.
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
יש מספר סוגיות ציבוריות שנוגעות לעישון טבק. בכל הסוגיות האלה יש פערים גדולים בין העמדה הרשמית של חברות הטבק לבין מידע שנתפס עקב החרמה או הדלפה של תכתובות פנימיות של החברות. וכן יש פער גדול בין עמדת החברות לבין ארגוני בריאות ומדענים.
'''השפעת הסיגריות על הבריאות''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. עם זה ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור ועריכת דין. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
'''התמכרות לניקוטין''' - עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''שיווק סיגריות לילדים''' חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''פרסום''' תעשיית הסיגריות טוענת כי פרסום משמש רק כדי לצורכי מאבק בין מותגי העישון במותגים אחרים לשם הגדלת נתח שוק במסגרת ביקוש כללי קבוע, וכי הפרסום לא מגביר את צריכת הסיגריות. מחקרים מדעיים מראים תמונה אחרת. המסמכים מראים כי פרסום סיגריות הוא חלק חיוני בטיפוח המוטיבציה לעשן על ידי יצירה או חיזוק של ערכים חיוביים כמו עצמאות, גבריות, זוהר, בגרות או חוכמה, ולקשר אותם באופן מוטעה למוצרי הטבק. <ref name="TobaccoExplained"/>
'''עיצוב הסיגריות''' מסמכים מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "סיגריות קלות" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה ללא כל השפעה על הבריאות. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''עישון פסיבי''' העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סרבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי נסיון רחב מידה [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].<ref name="TobaccoExplained"/>
'''שווקים מתעוררים''' עקב ירידה בכמות העישון במערב, החברות הפנו את מאמצי השיווק שלהן בצורה אגרסיבית למדינות מתפתחות ולמזרח אירופה. <ref name="TobaccoExplained"/>
== השפעות בריאותיות של תעשיית הסיגריות==
בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורם למוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי ל[[מחלות לב וכלי דם]], כולל [[מחלת לב כלילית]] ו[[שבץ]]; למספר רב של [[מחלות סרטן]] כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השתן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון, חצי מתוכם אלה - רבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.<ref>R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. [http://www.ctsu.ox.ac.uk/deathsfromsmoking/download%20files/Original%20research/Mortality%20from%20smoking%20in%20developed%20countries%201950-2000%20(2nd%20ed.).pdf Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000], Oxford, ICRF and WHO.
OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/> לעומת לא מעשנים, גברים מעשנים חיים בממוצע 13.2 שנים פחות ונשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות.<ref>Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12002168 Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999]". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3</ref> לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. <ref>"[http://www.bmj.com/content/320/7226/53.1.full Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes]", BMJ 2000;320:53</ref> הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות הוא פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.<ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>
על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-04, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ולהוצאות של 96 מיליארד דולר עקב אובדן פריון ואובדן שעות עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>
נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות, לעומת לא מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי במחלות סרטן רבות שנע בין פי 2 עד פי 27. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27.<ref name="burns"/>
==היסטוריה==
===הסרת הטאבו מעישון נשים===
[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|400px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאד את העישון בקרבן.]]
עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדורד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, אבל הוא גרם להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים בין תשוקות ורגשות שלהם לבין מוצרים.
===פרסום "הצהרה כנה למעשני הסיגריות"===
[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" שפורסמה בשנת 1954. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של חברות הטבק מאז ועד היום - יצירת בלבול וספקות בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון. חברות הסיגריות מצהירות גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים]]
ב-14 בדצמבר 1953, במלון פלזה בעיר ניו יורק, נפגשו המנכ"לים של חברות הטבק הגדולות בארצות הברית, בפגישה שאורגנה על ידי Paul M. Hahn, נשיא חברת American Tobacco Company. המנכ"לים פגשו את חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton כדי להבין איך להגיב לפרסומים מדעיים שהצביעו על קשר בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות.<ref name="Proctor">R.N. Proctor, [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition], 2011. Berkeley: University of California Press</ref> כתוצאה מהפגישה הוקמה "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" (Tobacco Industry Research Committee -TIRC). הוועדה נוהלה על ידי חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton בשמה של תעשיית הטבק, ושוכנה בבניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק בקומה מתחת למשרדי היח"צ.
ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04/01/1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> הפרסומת פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל -400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון.
המודעה מאזכרת את המחקר שקושר בין סיגריות לבין סרטן בעכברים ומכריזה כי<ref name="frank1954"/>:
* המחקר הרפואי של השנים האחרונות מצביע על סיבות אפשריות רבות לסרטן ריאות.
* אין הסכמה בין הרשויות לסיבות הגורמות לסרטן ריאות.
* אין הוכחה כי עישון סיגריות היא אחת הסיבות לסרטן ריאות.
* סטטיסטיקות שמקשרות בין עישון לבין מחלות ניתן ליישם באותה מידה לכל היבט אחר של החיים המודרניים, והתקפות של הסטטיסטיקות עצמן הוא דבר שנתון במחלוקת על ידי מדענים רבים.
מיד לאחר מכן החברות מצהירות כי
{{ציטוט|תוכן=יש לנו עניין בבריאות הציבור, ואנו רואים בכך אחריות בסיסית שלנו, העולה על כל שיקול אחר הקשור לעיסוקנו בטבק ומוצריו}}.
בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.
מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו)- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>
===מבצע ברקשייר===
מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השניה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]
הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. .
שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.
===חשיפת מסמכים סודיים של תעשיית הטבק===
בשנות ה-90 החל מאבק משפטי ופוליטי בין רשות הסמים והמזון בארצות הברית לבין חברות הטבק. כתוצאה מכך החלו גם התארגנויות לתביעות נגד חברות הטבק מטעם רשויות של 46 מדינות בארצות הברית שאספו עדויות נגד החברות. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין חלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref>
בשנת 1994 ערך חבר הקונגרס הרי ווקסמן (Harry Waxman) סידרת שימועים בקונגרס בתת הוועדה לסביבה ובריאות. הנשיאים והמנכ"לים של שבע החברות הגדולות בארצות הברית זומנו להעיד בפני הוועדה.
ב-14 באפריל 1994 הצהירו המנכ"לים של שבע חברות הטבק הגדולות בארצות הברית תחת שבועה כי הם חושבים כי ניקוטין אינו חומר ממכר.[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys][https://www.youtube.com/watch?v=e_ZDQKq2F08] הצהרות אלה ניתנו למרות דו"ח של הרופא הכללי של ארצות הברית משנת 1988 שקבע כי "התשובה הקצרה היא כי סיגריות הן ממכרות. התהליכים הפרמקולוגיים וההתנהגותיים שקובעים התמכרות בטבק הם זהים לאלו שקובעים התמכרות לסמים כמו הרואין וקוקאין". [http://www.nytimes.com/1988/05/17/us/surgeon-general-asserts-smoking-is-an-addiction.html][https://www.youtube.com/watch?v=e_ZDQKq2F08][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK53018/]
בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט. כ-13 מיליון מסמכים המונים 79 מיליון דפים כבר מוספרו עד שנת 2012, ואחרים מתווספים מדי יום.<ref name="haaretz_2012"/> נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק" [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/]
ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט. לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/>
פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "שואה מוזהבת" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>
===שנות ה-2000 והלאה===
נוכח מודעות גדלה והולכת של ארגוני בריאות, גופים ציבוריים, מקבלי החלטות, עיתונאים והציבור הרחב על נזקי העישון ועל התנהלות בעייתית של החברות ננקטים צעדים שונים להצרת השיווק הפרסום והמכירה של סיגריות. בין היתר מוטלים מיסים על סיגריות, מופעלות הגבלות נוקשות על פרסום סיגריות, הוספת אזהרות מילוליות על החפיסה, איסור עיצוב גרפי של החפיסה, הוספת אזהרה גרפית על האריזה, איסור שיווק של סיגריות במכונות, איסור מכירה לקטינים, קמפיינים ל[[מניעת עישון]] בקרב נוער ועוד. צעדים נוספים ננקטים כדי למנוע עישון כפוי או עישון פסיבי כמו הגברת מודעות בקרב אמהות לנזקים אפשריים לעוברים, איסורי עישון במקומות ציבוריים רבים והקצאת פינות עישון יעודיות, הגברת מודעות לנזקי העישון הפסיבי ועוד.
יחד עם זאת צעדים אלה אינם ננקטים בכל מדינות העולם והחברות מנסות להשיב מלחמה נגד הרגולציה. התמקדות מרכזית של החברות היא מכירה במדינות מתפתחות ומדינות מזרח אירופה היכן שיש פחות מגבלות על שיווק סיגריות. במדינות כמו אינדונזיה אין מגבלות על פרסום סיגריות ונזקי העישון לא ידועים לציבור או שהם מוצגים כדבר שנתון במחלוקת.
==פרסום ודימוי של סיגריות ומוצרי טבק==
לחברות הטבק היו יחסים ממושכים והדוקים עם תעשיית הבידור. בתקופת הסרט האילם, תאורה על עשן ברקע שימשה יוצרי סרטים כדי ליצור אווירה של מיסתורין וחושניות בסצנות. מאוחר יותר סיגריות הושמו במכוון בידיים של כוכבי הוליווד כאחד השלבים המוקדמים של [[פרסום סמוי]] על ידי Product placement. דבר זה נמשך עד שרשויות הבריאות בארצות הברית הידקו את התקנות נגד פרסום של מוצרי טבק בקולנוע ובטלוויזיה וכן כחלק ממאמץ של קבוצות נגד עישון שלחצו על שחקנים ומנהלי אולפנים למנוע טקטיקה כזו.
לפני שנת 1964 חברות סיגריות רבות פרסמו את המוצרים שלהם תוך רמיזה כי הסיגריות שלהם בטוחות. דוגמאות כוללות "Play safe with Philip Morris" או "יותר רופאים מעשנים קאמל". טענות כאלו נועדו הן כדי לעודד מכירות של המוצר עצמו והן כדי להלחם במודעות גוברת של הציבור לנזקים בריאותיים של הטבק. <ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref>
חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. חברות סיגריות גדולות פרסמו בשנות ה-60 את המוצרים שלהם בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו - The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref> בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards"/> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>
סרטי עלילה שהתמקדו בחברות הטבק הגדולות כוללות סרטי דוקו-דרמה כגון The Insider (1999) ו"תודה שעישנתם" (Thank You For Smoking משנת 2005). סדרה נוספת שהציגה את הנושא היתה "מד-מן" (בפרק "Smoke Gets In Your Eyes" ו- "Waterloo")
חברות הטבק השקיעו סכומים גדולים בתקציבי פרסום בעבר. לפי לשכת המסחר בארצות הברית (The Federal Trade Commission) חברות הסיגריות במדינה השקיעו 8.24 מיליארד דולר בפרסום ושיווק בתוך ארצות הברית בשנת 1999, התקציב הגבוה ביותר עד אז. הלשכה העריכה כי בשנת 2003 החברות השקיעו 15.12 מיליארד דולר בפרסום ושיווק. בשנת 2005 סכום זה ירד במקצת ל-13.11 מיליארד דולר, אבל הוא כפול לעומת הסכום שהוקצב לנושא בשנת 1998. הגידול בהוצאות הפרסום שנעשה למרות המגבלות על פרסום שקיימות ברוב המדינות נועד להגיע לקהלים צעירים יותר וכלל הצעות לקניית מספר מוצרים וכן מוצרי "מתנה" כגון כובעים, מציתים וכו', וזאת יחד עם פרסום מסורתי יותר במגזינים ובחנויות.<ref name="tobaccofreekids1">[http://www.tobaccofreekids.org/Script/DisplayPressRelease.php3?Display=348 Statement: Surgeon General's Report on Women and Tobacco Underscores Need for Congress to Grant FDA Authority Over Tobacco (Campaign for Tobacco-Free Kids)]. Tobaccofreekids.org.</ref>
סוכנות השיווק ACNielsen טענה כי בתקופה שבין ספטמבר 2001 לאוגוסט 2002 חברות הטבק שפרסמו בבריטניה השקיעו 25 מיליון פאונד, לא כולל מתן חסויות ופרסום לא ישיר. סכומים אלה התחלקו ל-11 מיליון פאונד לפרסום בעיתונות ומוצרי דפוס. 13.2 מיליון פאונד ללוחות מודעות, 714 אלף פאונד לפרסומות ברדיו, 106 אלף פאונד לפרסום בדיוור ישיר.<ref>[http://web.archive.org/web/20070625193919/http://www.ash.org.uk/html/factsheets/html/fact19.html www.ash.org.uk]</ref>
הפרסום בבריטניה בסך 25 מיליון פאונד מייצגים פרסום של כ-0.6 דולר לאדם בשנת 2002. לעומת זאת פרסום של 15 מיליארד דולר בארצות הברית בשנת 2003 מייצג פרסום של 45 דולר לכל תושב ארצות הברית (כמעט פי 100 לעומת בריטניה), או פרסום של 36 מיליון דולר ליום או פרסום של 290 דולר לכל מעשן מבוגר.
==לובי פוליטי של תעשיית הטבק==
החל משנת 1999 הוציאו חברות הטבק בארצות הברית כ-20-30 מיליון דולר בשנה כתשלום [[לובי פוליטי|ללוביסטים מקצועיים]] כדי שאלו ייצגו את התעשייה בקונגרס. יש לשים לב כי בנוסף לובי משמעותי יכול להתבצע על ידי עובדים של התעשייה וכי הוצאות אלה לא כוללות לובי פוליטי בגופים אחרים (כגון גופי בריאות, גופי ממשל מקומי וכו') והוצאות לובי במדינות רבות אחרות. סכומים אלה הם נמוכים לעומת הוצאה של כ-60 מיליון דולר שהוציאה התעשייה על לובי בשנת 1998. <ref>[http://www.opensecrets.org/lobby/indusclient.php?id=a02&year=2015 Lobbying Spending Database, Tobacco 2015]". OpenSecrets.org.</ref>
חברות טבק מרכזיות שהפעילו לובי פוליטי בארה"ב כללו את פיליפ מוריס, ר.ג'י. ריינודס טבקו, ולורילארד טבקו. לובי הטבק בארה"ב איבד חלק מכוחו בעקבות תביעה של איגוד הפרקליטים הלאומי (NAAG) נגד קבוצת לובי בשם Tobacco Institute.
==ראו גם==
* [[חברות הסיגריות]]
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], [[השפעות ההון על העיתונות]], [[ספין]], [[פרסום סמוי]], [[תרבות הצריכה]]
* [[עישון]], [[מניעת עישון]], [[רפואה מונעת]]
* [[הכחשת זיהום]]
* [[הכחשת אקלים]]
* [[Phishing for Phools]] - ספר של רוברט שילר ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שמציג ענפים שבהן חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים.
* [[מס פיגוביאני]], [[השפעה חיצונית]], [[מידע א-סימטרי]], [[האדם הכלכלי]]
==קישורים חיצוניים==
;תעשיית הטבק:
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_industry תעשיית הטבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_tobacco היסטוריה של הטבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_politics חקיקה ולובי בנושא טבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_Master_Settlement_Agreement הסדר הטבק הגדול בארצות הברית Tobacco Master Settlement Agreement]
* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs339/en/ שימוש בטבק] ארגון הבריאות העולמי
* [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/ Truth Tobacco Industry Documents] או בשמה הקודם Legacy Tobacco Documents Library, מאגר המסמכים של תעשיית הסיגריות שרשויות החוק בארצות הברית החרימו בשנות ה-90.
;הכחשת נזקי העישון:
* [http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה..., ארגון הבריאות העולמי
* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3626732,00.html תודה שעישנתם] טרנס קלינגמן, כלכליסט, 17.03.2014
* [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6630 הסתרת הנזקים הרפואיים של העישון ע"י חברות הטבק] פרופ' בן-עמי סלע, במאמר באתר [[האגודה למלחמה בסרטן]], 2006
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012
* Robert N. Proctor [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the Cigarette Catastrophe and the Case for Abolition] Jan 2012, University of California Press, amazon.com
* [https://www.youtube.com/watch?v=5MmYY8sj73g secrets of the tobacco industry] סרט תיעודי על עישון ופרסום לעישון באינדונזיה, 2012
* Nadia Collot [https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys The Tobacco Conspiracy] סרט תיעודי, 2011
* [http://www.doctors.co.il/ar/3571/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA+-+%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%AA%D7%A7%D7%AA תעשיית הסיגריות - פצצה מתקתקת] אתר דוקטורס
* [http://www.the7eye.org.il/31720 "60 דקות" אין עשן בלי אש] על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, רפי מן, 01.01.1996
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=171214 תעשיית סיגריות כפשע מאורגן] ריצ'ראד וולף, גלובס, 28.09.1999
* [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Main_Page Tobacco Tactics] אתר ויקי גדול המרכז מידע ומקורות על שיטות פעולה של תעשיית הטבק ועל השפעותיה על הפוליטיקה ועל בריאות הציבור בבריטניה באירופה וברחבי העולם, הוויקי הוקם ומתוחזק על ידי [http://www.bath.ac.uk/health/research/tobacco-control Tobacco Control Research Group], קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת bath באנגליה
** [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Category:Tobacco_Companies חברות טבק] ב-Tobacco Tactics
** [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Tobacco_Tactics,_Organisations_and_People טקטיקות, ארגונים ואנשים בתעשיית הטבק] ב-Tobacco Tactics
* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט
;פרסום מוצרי טבק:
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_advertising פרסום מוצרי טבק] בוויקיפדיה האנגלית
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], [[העין השביעית]], 31.5.2016
;השפעה על רגולטורים:
* [http://www.who.int/tobacco/publications/industry/interference/en/ Tobacco industry interference with tobacco control] מסמך של ארגון הבריאות העולמי משנת 2008 על המאמץ של חברות הסיגריות להשפיע על הרגולציה בתחום הטבק
* [http://www.tobaccotactics.org/index.php?title=Category:Lobby_Groups קבוצות לובי לטובת תעשיית הטבק] ב-Tobacco Tactics
* Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
{{תעשיות פוגעניות}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:תעשייה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:קונספירציות]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]
'''הכחשת נזקי העישון''' היא המאמצים של הסתרה, הכחשה, בלבול והטעיה לגבי נזקים בריאותיים של עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים, לגבי התמכרות לטבק, לגבי שיווק טבק לילדים ולגבי היבטים אחרים הנוגעים לעישון. הגורם המרכזי בהכחשת נזקי העישון הן '''[[תעשיית הסיגריות|חברות הטבק]]''' וחברות עסקיות הקשורות אליה כמו חברות יחסי ציבור ועוד. בעבר עסקו בהכחשת נזקי העישון גם ממשלות, אישי ציבור, שחקני קולנוע, רופאים, ארגונים רפואיים ועוד.
חשדות ביחס להשפעה בריאותית מזיקה של סיגריות קיימות מאז שנות ה-40 לפחות. מאז שנת 1964 יש ראיות רפואיות חד משמעיות להשפעות הקטלניות של סיגריות ומוצרי טבק אחרים. במשך עשרות שנים לא נעשה כמעט דבר בנושא זה מצד הרשויות. זמן חל שינוי תרבותי במערב ביחס לצריכה יצור ובהפצה של מוצרי טבק והחלו להכנסה מגבלות שונות על מכירה ושיווק של סיגריות. עם זאת צריכה של סיגריות מתחילה בדרך כלל בגיל צעיר, בעיקר בשכבות חלשות ובקרב אנשים ממדינות עניות בעלי מודעות נמוכה לנזקי העישון ולבריאות באופן כללי. משנות ה-90 קיימים מאבקים ציבוריים בין גורמי בריאות לבין חברות הסיגריות בניסיון לחשוף לציבור את היקף נזקי העישון, לעודד חקיקה להגבלת מכירה והפצה של סיגריות וכן כדי למנוע עישון פאסיבי. חלק מהמאבקים חשפו הפצה של [[דיסאינפורמציה]] ו[[השפעות של תאגידים על התקשורת]] ועל גופי מחקר מצד חברות הסיגריות.
==סוגיות ציבוריות הנוגעות לעישון==
יש מספר סוגיות ציבוריות שנוגעות לעישון טבק. בכל הסוגיות האלה יש פערים גדולים בין העמדה הרשמית של חברות הטבק לבין מידע שנתפס עקב החרמה או הדלפה של תכתובות פנימיות של החברות. וכן יש פער גדול בין עמדת החברות לבין ארגוני בריאות ומדענים.
'''השפעת הסיגריות על הבריאות''' - באופן פומבי החברות הכחישו בעבר וממשיכות להכחיש כיום כי יש קשר ברור בין עישון לבין סרטן ריאות. עם זה ממסכמים פנימיים של חברות הטבק מתברר כי התעשייה עצמה הבינה כי הסיגריות הן [[גורם מסרטן]] כבר בשנות ה-50. לטענת ארגון הבריאות העולמי עמדת החברות על עישון ובריאות נקבעת בעקבות שיקולים של יחסי ציבור ועריכת דין. <ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
'''התמכרות לניקוטין''' - עד לשנים האחרונות הכחישו חברות הסיגריות כי סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם חומר ממכר. בזמן האחרון התעשייה משתמשת במונח "ממכר" בצורה רחבה מאד כך שניתן להכיל אותו באותה מידה גם על קניות וגם על האינטרנט. ממסמכים פנימיים עולה כי מאז שנות ה-60 חברות הסיגריות הבינו כי נקודת החוזקה העיקרית שלהן היא תלות כימית של הצרכנים במוצר. ללא התמכרות לניקוטין לא תהיה תעשיית טבק. המודעות להתמכרות לניקוטין הורסת את העמדה המשפטית ואת יחסי הציבור של החברות לפיה עישון הוא עניין של בחירת הצרכן.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''שיווק סיגריות לילדים''' חברות הטבק מכחישות שהן מכוונות את הפרסום והשיווק שלהם לאנשים צעירים. המסמכים חושפים כי שוק הצעירים הוא בעל חשיבות עליונה לתעשייה. מסמכים רבים חושפים את העיסוק הרב של החברות בבני נוער ובילדים ואת השיטות שהם נוקטות כדי להשפיע על התנהגות עישון בגילאים אלה.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''פרסום''' תעשיית הסיגריות טוענת כי פרסום משמש רק כדי לצורכי מאבק בין מותגי העישון במותגים אחרים לשם הגדלת נתח שוק במסגרת ביקוש כללי קבוע, וכי הפרסום לא מגביר את צריכת הסיגריות. מחקרים מדעיים מראים תמונה אחרת. המסמכים מראים כי פרסום סיגריות הוא חלק חיוני בטיפוח המוטיבציה לעשן על ידי יצירה או חיזוק של ערכים חיוביים כמו עצמאות, גבריות, זוהר, בגרות או חוכמה, ולקשר אותם באופן מוטעה למוצרי הטבק. <ref name="TobaccoExplained"/>
'''עיצוב הסיגריות''' מסמכים מראים כי בתחילה החברות קיוו לייצר סיגריות בטוחות יותר, אבל הן זנחו את הקו הזה כאשר הן הבינו כי הדבר יחשוף את המוצרים הקיימים שלהם כבלתי בטוחים. החברות קידמו במכוון "סיגריות קלות" (low-tar) מתוך ידיעה כי דבר זה יספק ביטחון מוטעה ללא כל השפעה על הבריאות. החברות ביצעו מניפולציות על הניקוטין והכניסו תוספים כדי לשנות את מנגנוני המסירה של ניקוטין לגוף, בכך החברות הכירו בכך שהסיגריות הן אמצעי להחדרת סמים לגוף.<ref name="TobaccoExplained"/>
'''עישון פסיבי''' העיסוק בעישון שנכפה על אנשים בסביבת המעשן מאתגר את תעשיית הטבק בשתי דרכים. ראשית אמצעים להגן על לא-מעשנים מקטינות את ההזדמנויות לעשן ותורמות לאי-מקובלות חברתית של העישון. שנית, טיעונים של "חופש לעשן" הופכים להיות בעייתיים יותר אם לא מעשנים נפגעים מעישון. התעשייה סרבה להכיר בקונצנזוס שקיים בקרב מדענים וגורמי בריאות ביחס לנזקי עישון כפוי, תחת זאת התעשייה עוסקת בהכחשה ובערפול וניסתה להשפיע על הדיון על ידי נסיון רחב מידה [[הטיית מחקרים על ידי חברות|לקנות מדענים ולהשפיע על המחקר]].<ref name="TobaccoExplained"/>
'''שווקים מתעוררים''' עקב ירידה בכמות העישון במערב, החברות הפנו את מאמצי השיווק שלהן בצורה אגרסיבית למדינות מתפתחות ולמזרח אירופה. <ref name="TobaccoExplained"/>
== השפעות בריאותיות של תעשיית הסיגריות==
בשנת 2004 העריך [[ארגון הבריאות העולמי]] כי עישון גורם למוות מוקדם של 5.4 מיליוני בני אדם בשנה<ref>World Health Organization (2008). [http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/2004_report_update/en/ The Global Burden of Disease (2004 Update ed.)]. Geneva: World Health Organization.</ref> וכי 100 מיליון בני אדם מתו בטרם-עת במהלך המאה ה-20 עקב עישון.<ref>"[http://www.who.int/entity/tobacco/mpower/mpower_report_prevalence_data_2008.pdf WHO Report on the Global Tobacco Epidemic]". World Health Organization. 2008.</ref> המרכז לבקרת מחלות של ארצות הברית מעריך כי עישון טבק הוא "גורם הסיכון הניתן למניעה החשוב ביותר לבריאות האנושית במדינות מפותחות וגורם חשוב למוות מוקדם ברחבי העולם כולו".<ref>"[http://www.cdc.gov/tobacco/quit_smoking/you_can_quit/nicotine.htm Nicotine: A Powerful Addiction]", Centers for Disease Control and Prevention.</ref> עבור רוב המעשנים [[הפסקת עישון]] היא הפעולה הרפואית המשמעותית ביותר להארכת חייהם ושיפור מצבם הבריאותי. עישון הוא גורם סיכון משמעותי ל[[מחלות לב וכלי דם]], כולל [[מחלת לב כלילית]] ו[[שבץ]]; למספר רב של [[מחלות סרטן]] כולל סרטן הריאה וסרטנים אחרים של הפה, הוושט ומערכת השתן והעיכול וסרטן הדם; למחלות של מערכת הנשימה; ולמחלות ובעיות נוספות הקשורות למערכת הרבייה וללידה.
רשויות הבריאות בבריטניה העריכו כי נכון ל-1995 מתו במדינה 121,000 אנשים בכל שנה כתוצאה מעישון. התפלגות סיבות המוות שעישון גרר הן 38% מקרי מוות מסרטן (מתוכם מתו שני שליש מסרטן ריאות), 34% מחלות לב וכלי דם, ו-28% מחלות נשימתיות. שיעור תמותה זה גבוה פי 6 לעומת סך כל סיבות התמותה הבאות שהיו במדינה באותו זמן (יחד 19,892): [[תאונות דרכים]] (3,647), הרעלות ומינון יתר (1,071), תמותה עקב כל סוגי התאונות האחרות (9,974), רצח והריגה (448), התאבדויות (4,175) ואיידס (577)<ref name="TobaccoExplained">[http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה, ארגון הבריאות העולמי </ref>
מתוך המעשנים שמעשנים במשך שנים רבות, אחד מתוך שניים ימות כתוצאה מעישון, חצי מתוכם אלה - רבע מהמעשנים ארוכי הטווח, ימותו בגיל המעבר.<ref>R. Peto, A. Lopez, J. Boreham et al. [http://www.ctsu.ox.ac.uk/deathsfromsmoking/download%20files/Original%20research/Mortality%20from%20smoking%20in%20developed%20countries%201950-2000%20(2nd%20ed.).pdf Mortality from Smoking in Developed Countries 1950-2000], Oxford, ICRF and WHO.
OUP, 1994. Updated 1997.</ref><ref name="TobaccoExplained"/> לעומת לא מעשנים, גברים מעשנים חיים בממוצע 13.2 שנים פחות ונשים מעשנות חיות בממוצע 14.5 שנים פחות.<ref>Centers for Disease Control and Prevention (CDC) (April 2002). "[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/12002168 Annual smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and economic costs--United States, 1995-1999]". MMWR Morb. Mortal. Wkly. Rep. 51 (14): 300–3</ref> לפי מחקר משנת 2000, באופן ממוצע, כל סיגריה שמעשנים מקצרת את החיים ב-11 דקות. <ref>"[http://www.bmj.com/content/320/7226/53.1.full Time for a smoke? One cigarette reduces your life by 11 minutes]", BMJ 2000;320:53</ref> הסיכון היחסי (Relative Risk) לתמותה ותחלואה עקב כל סוגי המוות הוא פי 2.3 בקרב גברים מעשני סיגריות ופי 1.9 בקרב נשים מעשנות סיגריות לעומת לא מעשנים.<ref name="burns">Burns DM. Nicotine Addiction. Harrison’s Principles of Internal Medicine. 15th edition, pp 2575 </ref>
על פי הערכת המרכז לבקרת מחלות, עישון היא הסיבה המרכזית ללפחות 30% ממקרי המוות עקב סרטן, לכ-80% ממקרי המוות עקב [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]] ולמקרים רבים של התקפי לב בארצות הברית. בשנים 2000-04, בארצות הברית בלבד, חשיפה לטבק גרמה בכל שנה למוות מוקדם של מעל 443 אלף איש, אובדן של 5 מיליון [[נטל תחלואה|שנות חיים]] ולהוצאות של 96 מיליארד דולר עקב אובדן פריון ואובדן שעות עבודה. <ref>[http://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19008791 Smoking-attributable mortality, years of potential life lost, and productivity losses--United States, 2000-2004.] Centers for Disease Control and Prevention (CDC). MMWR Morb Mortal Wkly Rep. 2008 Nov 14;57(45):1226-8.</ref>
עישון סיגריות ומוצרי טבק אחרים הם [[גורמים המוכרים כמסרטנים לבני אדם|מסרטן וודאי בבני אדם]]. עישון סיגריות תורם לתחלואה ולמוות בלמעלה מ-10 סוגי סרטן שונים: מעשנים נמצאים בסיכון של פי 22 לחלות ב[[סרטן הריאה]], אחד מסוגי הסרטן הקטלניים ביותר כיום. 84% ממקרי סרטן הריאה בגברים ו-77% בנשים קשורים בעישון. עישון הוא הגורם העיקרי ל[[סרטן חלל הפה]], הלוע והוושט; 43% [[מסרטן שלפוחית השתן]] אצל הגברים ו-36% אצל הנשים נגרם בעקבות עישון סיגריות; עישון הוכח כגורם סיכון ל[[סרטן הכליה]], [[סרטן הלבלב]], [[סרטן הכבד]], [[סרטן הקיבה]], [[לוקמיה]] מסויימת ומיאלומה נפוצה; 19% מהמקרים של סרטן צוואר הרחם ו-40% מסרטן הפות מיוחסים לעישון; 30% ממקרי סרטן הפין מיוחסים לעישון; 48% מסרטני האנוס בגברים ו-41% בנשים נגרמים כתוצאה מעישון. מעשנים סובלים מ[[סרטן ערמונית]] אגרסיבי יותר עם שיעורי תמותה גבוהים יותר. אצל נשים שחלו ב[[סרטן השד]] וטופלו, ונמצאו במעקב לאורך זמן, נמצא כי יש שיעורי תמותה גבוהים יותר מכל המחלות ומסרטן השד בקרב המעשנות לעומת הלא מעשנות. <ref name="wikirefua1">פרופ' חוה טבנקין, ד"ר אמנון להד, [http://www.wikirefua.org.il/index.php/%D7%A0%D7%96%D7%A7%D7%99_%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%9F_%D7%95%D7%94%D7%93%D7%A8%D7%9B%D7%99%D7%9D_%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%99%D7%A2%D7%94_%D7%95%D7%9C%D7%92%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%94_-_Smoking_morbidity_and_cessation נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה] הנחיות קליניות, המלצות כוח המשימה הישראלי בנושא קידום בריאות ורפואה מונעת, נספח מס' 12 - נזקי העישון והדרכים למניעה ולגמילה, ההסתדרות הרפואית בישראל, איגוד רופאי המשפחה בישראל, מהדורת 2013 </ref>
נשים מעשנות הן בעלות סיכון יחסי (Relative Risk) לחלות ולמות מסוגי סרטן שונים שגדול פי 1.4 עד פי 17 לעומת נשים לא מעשנות. גברים מעשני סיגריות, לעומת לא מעשנים, הם בעלי סיכון יחסי במחלות סרטן רבות שנע בין פי 2 עד פי 27. בקרב גברים מעשני סיגריות, הסיכון לסרטן הלבלב גדל פי 2, הסיכון לסרטן הכליה ואיברי מערכת השתן גדל פי 3, הסיכון לסרטן הוושת גדול פי 7, הסיכון לסרטן הלוע גדל פי 10.5, הסיכון לסרטן הריאה גדל פי 22, הסיכון לסרטן שפתיים, חלל הפה, גרון בקרב גדל פי 27.<ref name="burns"/>
==היסטוריה==
===הסרת הטאבו מעישון נשים===
[[קובץ:Women smoke2.png|ממוזער|400px|עד שנות ה-20 של המאה ה-20 היה טאבו חברתי על עישון בקרב נשים בציבור, דבר שהקטין מאד את העישון בקרבן.]]
עד תחילת המאה ה-20 היה מקובל שעישון הוא נוהג גברי שיש לו גם דימוי גברי. עד היום העישון נמוך יותר בקרב נשים באופן כללי לעומת גברים, והדבר בולט עוד יותר במדינות מתפתחות. עד סוף מלחמת העולם הראשונה, היה טאבו חברתי על עישון נשים בציבור ודבר זה הקטין מאד את מספר הנשים המעשנות.<ref>עד היום, עישון סיגריות נפוץ יותר בקרב גברים. עישון בקרב נשים בחברות מסורתיות הוא נדיר בהרבה יחסית לנשים חילוניות. ראו פירוט ב[[אי שוויון בריאותי בישראל]], ובפרק [[עישון|אפידמיולוגיה של עישון]]. </ref> חברות טבק פנו ל[[אדורד ברנייז]], מחלוצי [[פסיכולוגיה שיווקית|הפסיכולוגיה השיווקית]] ([[המאה של העצמי|שימוש בפסיכולוגיה לצורכי שיווק]]). ברנייז קיבל ייעוץ לפיו הסיגריה היא סמן פאלי, וכי דבר זה מונע מנשים לעשן. הוא הגיע לתובנה כי יש להציג את העישון הנשי כדבר של מרד נגד השליטה הגברית. לאשה "חזקה" יש כביכול "איבר מין זכרי" משלה ולכן היא לא תלויה בגברים. ברנייז שכנע מספר סופרז'יסטיות להחביא סיגריות ואז להצית את הסיגריות שלהן ביחד, באופן מופגן, בזמן תהלוכה מרכזית בניו יורק. ברנייז הציג פעילות זו כ-"הדלקת לפיד החירות של הנשים". הוא גם הדליף את הכוונה למעשה זה לעיתונים ויצר סנסציה תקשורתית בנושא. הצגת העישון כדבר שמקדם את מעמד האישה גרם לדיון ציבורי ער, שבו עישון נשים היה סימן ל[[חופש]], והתנגדות לעישון יצרה רושם של התנגדות לחופש. הטאבו על עישון נשים נשבר, וכמות המכירות של סיגריות לנשים עלתה בצורה תלולה בארצות הברית.<ref name="self2009">[http://www.youtube.com/watch?v=prTarrgvkjo&feature=player_embedded#! The Century Of The Self 1 of 4 One: Happiness Machines] Adam Curtis, 2009</ref>
ברנייז יצר את הרעיון לפיו אם אישה מעשנת הדבר הופך אותה לעצמית יותר ובעלת כוח רב יותר. רעיון זה ממשיך להתקיים במידה מסויימת גם היום. הרעיון שעישון הפך נשים ליותר חופשיות הוא בלתי רציונלי, אבל הוא גרם להן להרגיש יותר עצמאיות. ברנייז הבין כי ניתן לגרום לאנשים לפעול בצורה לא רציונלית אם מחברים בין תשוקות ורגשות שלהם לבין מוצרים.
===פרסום "הצהרה כנה למעשני הסיגריות"===
[[קובץ:A Frank Statement.png|ממוזער|300px|המודעה "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" שפורסמה בשנת 1954. המודעה מכחישה את הקשר בין סרטן לבין עישון ומסמנת את קו ההסברה של חברות הטבק מאז ועד היום - יצירת בלבול וספקות בקרב הציבור ביחס לנזקי העישון. חברות הסיגריות מצהירות גם כי בריאות הציבור חשובה להן יותר מאשר מכירת טבק. המודעה יוצרת את הרושם כי אין ממש בחששות הבריאותיים, וכי החברות עצמן צריכות להיות מעורבות במחקר המדעי באשר לבטיחות המוצרים שהן משווקות, וכי [[רגולציה עצמית]] ומדע אובייקטיבי יפתרו כל בעיה שעלולה להתקיים]]
ב-14 בדצמבר 1953, במלון פלזה בעיר ניו יורק, נפגשו המנכ"לים של חברות הטבק הגדולות בארצות הברית, בפגישה שאורגנה על ידי Paul M. Hahn, נשיא חברת American Tobacco Company. המנכ"לים פגשו את חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton כדי להבין איך להגיב לפרסומים מדעיים שהצביעו על קשר בין עישון סיגריות לבין סרטן ריאות.<ref name="Proctor">R.N. Proctor, [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the cigarette catastrophe and the case for abolition], 2011. Berkeley: University of California Press</ref> כתוצאה מהפגישה הוקמה "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" (Tobacco Industry Research Committee -TIRC). הוועדה נוהלה על ידי חברת יחסי הציבור Hill & Knowlton בשמה של תעשיית הטבק, ושוכנה בבניין האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק בקומה מתחת למשרדי היח"צ.
ב-4 בינואר 1954, פרסמו חברות הסיגריות הגדולות בארצות הברית מודעת פרסומת בשם "הצהרה כנה למעשני הסיגריות" (A Frank Statement to Cigarette Smokers).<ref name="frank1954">[https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/docs/#id=zkph0129 A FRANK STATEMENT TO CIGARETTE SMOKERS] 04/01/1954, Truth Tobacco Industry Documents</ref> הפרסומת פורסמה במעל 50 מגזינים חשובים כמו הניו יורק טיימס, וושינגטון פוסט ועוד,[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys] וסה"כ היא פורסמה במעל -400 עיתונים ברחבי ארצות הברית ומעריכים כי היא הגיע ל-43 מיליון בני אדם.<ref>[http://archive.tobacco.org/Documents/dd/ddfrankstatement.html Daily Doc: The "Frank Statement" of 1954] tobacco.org</ref> חברות הטבק המשיכו לפרסם מודעות נוספות שהביעו פקפוק במחקרים מדעיים המקשרים בין מחלות ועישון.
המודעה מאזכרת את המחקר שקושר בין סיגריות לבין סרטן בעכברים ומכריזה כי<ref name="frank1954"/>:
* המחקר הרפואי של השנים האחרונות מצביע על סיבות אפשריות רבות לסרטן ריאות.
* אין הסכמה בין הרשויות לסיבות הגורמות לסרטן ריאות.
* אין הוכחה כי עישון סיגריות היא אחת הסיבות לסרטן ריאות.
* סטטיסטיקות שמקשרות בין עישון לבין מחלות ניתן ליישם באותה מידה לכל היבט אחר של החיים המודרניים, והתקפות של הסטטיסטיקות עצמן הוא דבר שנתון במחלוקת על ידי מדענים רבים.
מיד לאחר מכן החברות מצהירות כי
{{ציטוט|תוכן=יש לנו עניין בבריאות הציבור, ואנו רואים בכך אחריות בסיסית שלנו, העולה על כל שיקול אחר הקשור לעיסוקנו בטבק ומוצריו}}.
בתגובה לחששות המתעוררים החברות הודיעו כי הן יתרמו עוד כסף למחקר על טבק ועל בריאות, וכן כי יקימו את הגוף "הוועדה המדעית של תעשיית הטבק" שכביכול ינוהל על ידי מדענים בכירים.
מלבד ההצהרות העובדתיות שיש במודעה (יש חשש לבעיה, אולם הוא חשש מוגזם, ואנו נבדוק אותו), יש בה היבטים "קישוטיים" יותר שמובילים את הקורא לתגובה רגשית. לדוגמה המודעה טוענת כי עישון קיים "יותר מ-300 שנה" וכי אנשים רבים טענו במהלך השנים כי עישון קשור למחלות שונות וכי האשמות אלה נזנחו עקב חוסר הוכחות. מכאן עלול הקורא להרגיש כי מי שיוצא נגד חברות הסיגריות הם בסך הכל מין רופאי אליל או שרלטנים כפי שהיו במאה ה-19. היות ועד כה לא נתגלתה שום בעיה - סימן שבעצם אין מה לגלות. כמו כן החברות נוטעות את הרושם כי הן זהירות מאד ביחס לבטיחות המוצר שלהן - אפילו שסיגריות רק נחשדות כקשורות בסיכון למחלת סרטן גורם לחברות להיות "מודאגות מאד". החברות טוענות כי "הרבה אנשים" שואלים אותן מה הן מתכוונות לעשות בנושא, וכי בתגובה הן ינקטו צעדים כאלה ואחרים. על ידי מיקוד הקורא בשאלה זו (מה החברות צריכות לעשות) לא עולות שאלות אחרות (מי צריך לחקור את בטיחות הסיגריות, האם צריך להגביל את השיווק הפרסום והמכירה שלהן האם הן ממכרות וכו)- גם במסגרת שאלה זו לא עולה כלל האפשרות כי בעצם הדבר הטוב ביותר הוא שחברות הסיגריות לא יהיו מעורבות כלל במחקר המדעי, וכי מי שצריך לספק הגנה על בריאות הציבור הן הרשויות וגופי מחקר עצמאיים. <ref name="frank1954"/>
===מבצע ברקשייר===
מבצע ברקשייר (Operation Berkshire) הוא כינוי לתוכנית שהחלה לפעול בשנת 1976 על ידי 7 חברות הטבק הגדולות בעולם במטרה לעודד מחלוקת בנוגע לעישון ומחלות. בהזמנת היו"ר של חברת "אפריאל טבקו" נפגשו בחשאי המנכ"לים של החברות הגדולות לכינוס בבריטניה כדי "לפתח אסטרטגיית הגנה על עישון ובריאות, כדי למנוע שהמדינות שלנו או החברות שלו יקטפו אחת אחרי השניה, עם אפקט דומינו". הם הסכימו להקים ארגון בשם "הוועדה הבינלאומית על נושאי עישון", ICOSI ששינה את שמו בשנת 1981 ל-INFOTAB. הארגון פעל בשיתוף פעולה של החברות למנוע [[רגולציה]] על הגבלות שימוש בטבק. [https://en.wikipedia.org/wiki/Operation_Berkshire]
הארגון תאם את התגובה של החברות להתקפות עליהן. הוא איפשר לנסח ולפרסם עמדה מוסכמת מצד התעשייה. הוא עקב אחר ארגונים שפעלו נגד חברות הטבק, הוא יצר שירות מודיעין לצבירת ידע ולהטמעה שלו על פעילות נגד עישון. הוא שימוש לשם זיהוי וגיוס של בני ברית של תעשיית הטבק כדי לקיים ומחקרים שהתוצאה שלהם תהיה מועילה לתעשיית הטבק וכדי להדוף נתונים והאשמות מצד גורמים נגד תעשיית הטבק. הארגון עבד בצורה הדוקה עם "מכון הטבק" (Tobacco Institute) "ארגון פרונט" שפורק בשנת 1998. .
שם הקוד "מבצע ברקשייר" הוצא בתחילה במזכר סודי של נשיא Imperial Tobacco בבריטניה, A. G. (Tony) Garrett אל נשיא חברת פיליפ מוריס הבינלאומית, Hugh Cullman. קשירת הקשר הזאת התגלתה בשנת 1998 כחלק מ"The Master Settlement Agreement" בין תעשיית הטבק לבין התביעה בארה"ב.
===חשיפת מסמכים סודיים של תעשיית הטבק===
בשנות ה-90 החל מאבק משפטי ופוליטי בין רשות הסמים והמזון בארצות הברית לבין חברות הטבק. כתוצאה מכך החלו גם התארגנויות לתביעות נגד חברות הטבק מטעם רשויות של 46 מדינות בארצות הברית שאספו עדויות נגד החברות. בשנת 1998 נחתם הסכם בשם The Master Settlement Agreement בין חלק מהמדינות בארצות הברית לבין חברות הסיגריות. ההסכם כולל דרישה לתשלום פיצוי של 250 מיליארד דולר במשך 20 שנה, בנוסף לכך ההסכם כלל גם חשיפה של מסמכים מסווגים של תעשיית הסיגריות בפני הציבור.<ref name="haaretz_2012">[http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012</ref>
בשנת 1994 ערך חבר הקונגרס הרי ווקסמן (Harry Waxman) סידרת שימועים בקונגרס בתת הוועדה לסביבה ובריאות. הנשיאים והמנכ"לים של שבע החברות הגדולות בארצות הברית זומנו להעיד בפני הוועדה.
ב-14 באפריל 1994 הצהירו המנכ"לים של שבע חברות הטבק הגדולות בארצות הברית תחת שבועה כי הם חושבים כי ניקוטין אינו חומר ממכר.[https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys][https://www.youtube.com/watch?v=e_ZDQKq2F08] הצהרות אלה ניתנו למרות דו"ח של הרופא הכללי של ארצות הברית משנת 1988 שקבע כי "התשובה הקצרה היא כי סיגריות הן ממכרות. התהליכים הפרמקולוגיים וההתנהגותיים שקובעים התמכרות בטבק הם זהים לאלו שקובעים התמכרות לסמים כמו הרואין וקוקאין". [http://www.nytimes.com/1988/05/17/us/surgeon-general-asserts-smoking-is-an-addiction.html][https://www.youtube.com/watch?v=e_ZDQKq2F08][http://www.ncbi.nlm.nih.gov/books/NBK53018/]
בעקבות פשיטת רשויות החוק על הנהלות חברות הטבק נתפסו מיליוני מסמכים שונים שנכתבו בתקופה של 50 שנה. מסמכים אלה הועברו לאוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו. על האוניברסיטה הוטל להקים את "ספריית המורשת של מסמכי הטבק", וכן להעלות את המידע לאינטרנט. כ-13 מיליון מסמכים המונים 79 מיליון דפים כבר מוספרו עד שנת 2012, ואחרים מתווספים מדי יום.<ref name="haaretz_2012"/> נכון לשנת 2016 יש 14 מיליון מסמכים בספרייה, וזו שינתה את שמה ל"אמת - מסמכי תעשיית הטבק" [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/]
ביולי 2000 פרסם ארגון הבריאות העולמי דו"ח בן 260 עמודים בהתבסס על המסמכים של תעשיית הטבק. הדו"ח מתאר כיצד חדרו היצרניות לשורות ארגון הבריאות באמצעות חברות קש ומדענים להם שילמו בחשאי. צעדים אלו נעשו במטרה לעכב את מדיניות ארגון הבריאות העולמי בנושא הפיקוח בתחום הטבק וההגבלים על הסיגריות בפרט. לאחר פשיטת סוכנים פדרליים על משרדי החברות בתקופת ממשל קלינטון, טענה התביעה כי "זה כבר חצי מאה שיצרניות הסיגריות באמריקה מתכננות ומוציאות מהכוח אל הפועל קנוניה רחבה להטעיית הציבור".<ref name="haaretz_2012"/>
פרופסור רוברט פרוקטור, מרצה באוניברסיטת סטנפורד שבקליפורניה וחוקר בתחום ההיסטוריה של המדע חקר את המסמכים של תעשיית הטבק במשך 10 שנים וכתב את הספר "שואה מוזהבת" שמתאר בצורה מפורטת את חדירת חברות הטבק לגופי מחקר בארצות הברית ובעולם, לדוגמה מתוך המסמכים עלה כי הממונה על מיון בקשות המחקר ב-National Science Foundation- (הגוף הפדרלי הראשי בארצות-הברית האחראי על מתן מימון למטרות מחקר) קיבל כספים מתעשיית הטבק.<ref name="haaretz_2012"/>
===שנות ה-2000 והלאה===
נוכח מודעות גדלה והולכת של ארגוני בריאות, גופים ציבוריים, מקבלי החלטות, עיתונאים והציבור הרחב על נזקי העישון ועל התנהלות בעייתית של החברות ננקטים צעדים שונים להצרת השיווק הפרסום והמכירה של סיגריות. בין היתר מוטלים מיסים על סיגריות, מופעלות הגבלות נוקשות על פרסום סיגריות, הוספת אזהרות מילוליות על החפיסה, איסור עיצוב גרפי של החפיסה, הוספת אזהרה גרפית על האריזה, איסור שיווק של סיגריות במכונות, איסור מכירה לקטינים, קמפיינים ל[[מניעת עישון]] בקרב נוער ועוד. צעדים נוספים ננקטים כדי למנוע עישון כפוי או עישון פסיבי כמו הגברת מודעות בקרב אמהות לנזקים אפשריים לעוברים, איסורי עישון במקומות ציבוריים רבים והקצאת פינות עישון יעודיות, הגברת מודעות לנזקי העישון הפסיבי ועוד.
יחד עם זאת צעדים אלה אינם ננקטים בכל מדינות העולם והחברות מנסות להשיב מלחמה נגד הרגולציה. התמקדות מרכזית של החברות היא מכירה במדינות מתפתחות ומדינות מזרח אירופה היכן שיש פחות מגבלות על שיווק סיגריות. במדינות כמו אינדונזיה אין מגבלות על פרסום סיגריות ונזקי העישון לא ידועים לציבור או שהם מוצגים כדבר שנתון במחלוקת.
==פרסום ודימוי של סיגריות ומוצרי טבק==
לחברות הטבק היו יחסים ממושכים והדוקים עם תעשיית הבידור. בתקופת הסרט האילם, תאורה על עשן ברקע שימשה יוצרי סרטים כדי ליצור אווירה של מיסתורין וחושניות בסצנות. מאוחר יותר סיגריות הושמו במכוון בידיים של כוכבי הוליווד כאחד השלבים המוקדמים של [[פרסום סמוי]] על ידי Product placement. דבר זה נמשך עד שרשויות הבריאות בארצות הברית הידקו את התקנות נגד פרסום של מוצרי טבק בקולנוע ובטלוויזיה וכן כחלק ממאמץ של קבוצות נגד עישון שלחצו על שחקנים ומנהלי אולפנים למנוע טקטיקה כזו.
לפני שנת 1964 חברות סיגריות רבות פרסמו את המוצרים שלהם תוך רמיזה כי הסיגריות שלהם בטוחות. דוגמאות כוללות "Play safe with Philip Morris" או "יותר רופאים מעשנים קאמל". טענות כאלו נועדו הן כדי לעודד מכירות של המוצר עצמו והן כדי להלחם במודעות גוברת של הציבור לנזקים בריאותיים של הטבק. <ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref>
חלק גדול מהפרסום של סיגריות מכוון לילדים ולנוער. חברות סיגריות גדולות פרסמו בשנות ה-60 את המוצרים שלהם בסדרות טלוויזיה כמו "משפחת קדמוני" (The Flintstones הפלינגסטונס), ו - The Beverly Hillbillies שנצפו על ידי ילדים ונוער.<ref> Richard W. Pollay, "Promises, Promises: Self-Regulation of US Cigarette Broadcast Advertising in the 1960s", Tobacco Control, Vol. 3, (Summer 1994), pp. 141-142</ref><ref> בפרק של משפחת קדמוני ניתן לראות בסדרה את פרד ואת וילמה קדמוני מעשנים. בכל הסצנות מודגש המותג של סיגריות וינסטון. [https://www.youtube.com/watch?v=ntrsMAlIQWA]</ref> בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards"/> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>
סרטי עלילה שהתמקדו בחברות הטבק הגדולות כוללות סרטי דוקו-דרמה כגון The Insider (1999) ו"תודה שעישנתם" (Thank You For Smoking משנת 2005). סדרה נוספת שהציגה את הנושא היתה "מד-מן" (בפרק "Smoke Gets In Your Eyes" ו- "Waterloo")
חברות הטבק השקיעו סכומים גדולים בתקציבי פרסום בעבר. לפי לשכת המסחר בארצות הברית (The Federal Trade Commission) חברות הסיגריות במדינה השקיעו 8.24 מיליארד דולר בפרסום ושיווק בתוך ארצות הברית בשנת 1999, התקציב הגבוה ביותר עד אז. הלשכה העריכה כי בשנת 2003 החברות השקיעו 15.12 מיליארד דולר בפרסום ושיווק. בשנת 2005 סכום זה ירד במקצת ל-13.11 מיליארד דולר, אבל הוא כפול לעומת הסכום שהוקצב לנושא בשנת 1998. הגידול בהוצאות הפרסום שנעשה למרות המגבלות על פרסום שקיימות ברוב המדינות נועד להגיע לקהלים צעירים יותר וכלל הצעות לקניית מספר מוצרים וכן מוצרי "מתנה" כגון כובעים, מציתים וכו', וזאת יחד עם פרסום מסורתי יותר במגזינים ובחנויות.<ref name="tobaccofreekids1">[http://www.tobaccofreekids.org/Script/DisplayPressRelease.php3?Display=348 Statement: Surgeon General's Report on Women and Tobacco Underscores Need for Congress to Grant FDA Authority Over Tobacco (Campaign for Tobacco-Free Kids)]. Tobaccofreekids.org.</ref>
סוכנות השיווק ACNielsen טענה כי בתקופה שבין ספטמבר 2001 לאוגוסט 2002 חברות הטבק שפרסמו בבריטניה השקיעו 25 מיליון פאונד, לא כולל מתן חסויות ופרסום לא ישיר. סכומים אלה התחלקו ל-11 מיליון פאונד לפרסום בעיתונות ומוצרי דפוס. 13.2 מיליון פאונד ללוחות מודעות, 714 אלף פאונד לפרסומות ברדיו, 106 אלף פאונד לפרסום בדיוור ישיר.<ref>[http://web.archive.org/web/20070625193919/http://www.ash.org.uk/html/factsheets/html/fact19.html www.ash.org.uk]</ref>
הפרסום בבריטניה בסך 25 מיליון פאונד מייצגים פרסום של כ-0.6 דולר לאדם בשנת 2002. לעומת זאת פרסום של 15 מיליארד דולר בארצות הברית בשנת 2003 מייצג פרסום של 45 דולר לכל תושב ארצות הברית (כמעט פי 100 לעומת בריטניה), או פרסום של 36 מיליון דולר ליום או פרסום של 290 דולר לכל מעשן מבוגר.
==לובי פוליטי של תעשיית הטבק==
החל משנת 1999 הוציאו חברות הטבק בארצות הברית כ-20-30 מיליון דולר בשנה כתשלום [[לובי פוליטי|ללוביסטים מקצועיים]] כדי שאלו ייצגו את התעשייה בקונגרס. יש לשים לב כי בנוסף לובי משמעותי יכול להתבצע על ידי עובדים של התעשייה וכי הוצאות אלה לא כוללות לובי פוליטי בגופים אחרים (כגון גופי בריאות, גופי ממשל מקומי וכו') והוצאות לובי במדינות רבות אחרות. סכומים אלה הם נמוכים לעומת הוצאה של כ-60 מיליון דולר שהוציאה התעשייה על לובי בשנת 1998. <ref>[http://www.opensecrets.org/lobby/indusclient.php?id=a02&year=2015 Lobbying Spending Database, Tobacco 2015]". OpenSecrets.org.</ref>
חברות טבק מרכזיות שהפעילו לובי פוליטי בארה"ב כללו את פיליפ מוריס, ר.ג'י. ריינודס טבקו, ולורילארד טבקו. לובי הטבק בארה"ב איבד חלק מכוחו בעקבות תביעה של איגוד הפרקליטים הלאומי (NAAG) נגד קבוצת לובי בשם Tobacco Institute.
==ראו גם==
* [[חברות הסיגריות]]
* [[הטיית מחקרים על ידי חברות]], [[השפעות ההון על העיתונות]], [[ספין]], [[פרסום סמוי]], [[תרבות הצריכה]]
* [[עישון]], [[מניעת עישון]], [[רפואה מונעת]]
* [[הכחשת זיהום]]
* [[הכחשת אקלים]]
* [[Phishing for Phools]] - ספר של רוברט שילר ו[[ג'ורג' אקרלוף]] שמציג ענפים שבהן חברות שרוצות לשרוד צריכות לרמות את הצרכנים.
* [[מס פיגוביאני]], [[השפעה חיצונית]], [[מידע א-סימטרי]], [[האדם הכלכלי]]
==קישורים חיצוניים==
;תעשיית הטבק:
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_industry תעשיית הטבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/History_of_tobacco היסטוריה של הטבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_politics חקיקה ולובי בנושא טבק] בוויקיפדיה האנגלית
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_Master_Settlement_Agreement הסדר הטבק הגדול בארצות הברית Tobacco Master Settlement Agreement]
* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs339/en/ שימוש בטבק] ארגון הבריאות העולמי
* [https://industrydocuments.library.ucsf.edu/tobacco/ Truth Tobacco Industry Documents] או בשמה הקודם Legacy Tobacco Documents Library, מאגר המסמכים של תעשיית הסיגריות שרשויות החוק בארצות הברית החרימו בשנות ה-90.
;הכחשת נזקי העישון:
* [http://www.who.int/tobacco/media/en/TobaccoExplained.pdf Tobacco Explained] האמת על תעשיית הטבק, במילים שלה עצמה..., ארגון הבריאות העולמי
* [http://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3626732,00.html תודה שעישנתם] טרנס קלינגמן, כלכליסט, 17.03.2014
* [http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6630 הסתרת הנזקים הרפואיים של העישון ע"י חברות הטבק] פרופ' בן-עמי סלע, במאמר באתר [[האגודה למלחמה בסרטן]], 2006
* [http://www.haaretz.co.il/news/health/1.1654113 הסודות האפלים של תעשיית הטבק נחשפים] כתבת 'לה מונד' על הספר "השואה המוזהבת", הארץ, 01.03.2012
* Robert N. Proctor [http://www.amazon.com/Golden-Holocaust-Cigarette-Catastrophe-Abolition/dp/0520270169 Golden Holocaust: Origins of the Cigarette Catastrophe and the Case for Abolition] Jan 2012, University of California Press, amazon.com
* [https://www.youtube.com/watch?v=5MmYY8sj73g secrets of the tobacco industry] סרט תיעודי על עישון ופרסום לעישון באינדונזיה, 2012
* Nadia Collot [https://www.youtube.com/watch?v=uA45gKLv9Ys The Tobacco Conspiracy] סרט תיעודי, 2011
* [http://www.doctors.co.il/ar/3571/%D7%AA%D7%A2%D7%A9%D7%99%D7%99%D7%AA+%D7%94%D7%A1%D7%99%D7%92%D7%A8%D7%99%D7%95%D7%AA+-+%D7%A4%D7%A6%D7%A6%D7%94+%D7%9E%D7%AA%D7%A7%D7%AA%D7%A7%D7%AA תעשיית הסיגריות - פצצה מתקתקת] אתר דוקטורס
* [http://www.the7eye.org.il/31720 "60 דקות" אין עשן בלי אש] על גניזת תחקיר של תכנית התחקירים המפורסמת של רשת הטלוויזיה האמריקאית CBS, רפי מן, 01.01.1996
* [http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=171214 תעשיית סיגריות כפשע מאורגן] ריצ'ראד וולף, גלובס, 28.09.1999
* [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Main_Page Tobacco Tactics] אתר ויקי גדול המרכז מידע ומקורות על שיטות פעולה של תעשיית הטבק ועל השפעותיה על הפוליטיקה ועל בריאות הציבור בבריטניה באירופה וברחבי העולם, הוויקי הוקם ומתוחזק על ידי [http://www.bath.ac.uk/health/research/tobacco-control Tobacco Control Research Group], קבוצה של חוקרים מאוניברסיטת bath באנגליה
** [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Category:Tobacco_Companies חברות טבק] ב-Tobacco Tactics
** [http://www.tobaccotactics.org/index.php/Tobacco_Tactics,_Organisations_and_People טקטיקות, ארגונים ואנשים בתעשיית הטבק] ב-Tobacco Tactics
* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט
;פרסום מוצרי טבק:
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Tobacco_advertising פרסום מוצרי טבק] בוויקיפדיה האנגלית
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], [[העין השביעית]], 31.5.2016
;השפעה על רגולטורים:
* [http://www.who.int/tobacco/publications/industry/interference/en/ Tobacco industry interference with tobacco control] מסמך של ארגון הבריאות העולמי משנת 2008 על המאמץ של חברות הסיגריות להשפיע על הרגולציה בתחום הטבק
* [http://www.tobaccotactics.org/index.php?title=Category:Lobby_Groups קבוצות לובי לטובת תעשיית הטבק] ב-Tobacco Tactics
* Rob Moodie et al, [https://www.researchgate.net/publication/235627891_Profits_And_Pandemics_Prevention_Of_Harmful_Effects_Of_Tobacco_Alcohol_And_Ultra-Processed_Food_And_Drink_Industries Profits And Pandemics: Prevention Of Harmful Effects Of Tobacco, Alcohol, And Ultra-Processed Food And Drink Industries], על רגולציה עצמית בתעשיות פוגעניות, The Lancet 381(9867):670-9 · February 2013
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{רפואה מונעת}}
{{תעשיות פוגעניות}}
[[קטגוריה:בריאות]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]
[[קטגוריה:תעשייה]]
[[קטגוריה:חקלאות]]
[[קטגוריה:קונספירציות]]
[[קטגוריה:הון ושלטון]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
[[קטגוריה:תרבות הצריכה]]