74
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − == הסכם הסחר בשירותים ==+ שורה 7:
שורה 7: − + − + − + + + + + − + − + + − עיקרי הביקורת הציבורית נגד TiSA:+ − פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים+ − + + + + + − פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים+ + − הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה,+ + − העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.+ − הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.+ − הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים+ + + − היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת+ +
←הסכם הסחר בשירותים
=הסכם הסחר בשירותים=
"הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות
"הסכם הסחר בשירותים" (Trade in Services Agreement, TiSA) הוא הסכם סחר רב-צדדי בין 22 יישויות
[[TTIP]] ו-[[NAFTA]], הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של
[[TTIP]] ו-[[NAFTA]], הסכמי סחר בשירותים מתייחסים לשירותים בלבד ולא לסחורות. TiSA הוא למעשה המשך של
"[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,
"[[ההסכם הכללי על סחר בשירותים]]" (GATS), וכולל התחייבויות נוספות של המדינות, המהוות צדדים בהסכם,
לפתיחת שווקים לסחר חוץ. [https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html במסמך מינואר 2015],
לפתיחת שווקים לסחר חוץ.
שהודלף ע"י ויקיליקס ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה, הפצה ופנאי (Recreation).
בתקשורת הישראלית בפרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA נכון ליולי 2017- ישנה התייחסות אגבית בלבד
==מו"מ מול ישראל==
[https://wikileaks.org/tisa/market-israel/page-1.html במסמך מינואר 2015], שהודלף ע"י ויקיליקס ביוני באותה השנה, מתוארות התחייבותיה הנוספות של ישראל במסגרת TiSA, בתחומי השירותים הבאים: אנרגיה, תקשורת, פיננסיים, מחשוב, תחבורה, חינוך, בריאות, תיירות, בניה, הפצה ופנאי (Recreation).
==כיסוי תקשורתי==
בתקשורת הישראלית ב[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4319412,00.html פרסום היחידי הכולל התייחסות לTiSA] נכון ליולי 2017- ישנה התייחסות אגבית בלבד
להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את
להסכם זה, וגם התייחסות זו היא במסגרת כתבה חד צדדית מטעם המינהל לסחר חוץ, כתבה המתארת רק את
יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
יתרונותיו של ההסכם הספציפי הזה ושל הסכמי סחר חופשי בכלל, ללא שום התייחסות לביקורות הנרחבות ברחבי
העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט. גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר
העולם כלפי הסכמי הסחר החופשי בכלל ולגבי TiSA בפרט.
הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים (TTIP, NAFTA, TPP), שעוררו מחאה
גם בעולם הרחב, ולמרות היותו אולי הסכם הסחר הגדול ביותר בהיסטוריה, TiSA זכה לפחות פרסום ביחס להסכמים אחרים ([[TTIP]], [[NAFTA]], [[TPP]]), שעוררו מחאה
ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב.
ציבורית נרחבת ברחבי העולם, ונמצאים כעת במוקד הדיון הציבורי בבחירות המקדימות לנשיאות בארה"ב.
==מחאה ציבורית==
(ISDS) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי
בדומה להסכמי הסחר האחרים גם TiSA עורר מחאה ציבורית סביב הנקודות הבאות:
* פגיעה משמעותית בריבונות המדינה על ידי חשיפת מוסדותיה לתביעות משפטיות בטריבונלים בינלאומיים
([[ISDS]]) ע"י תאגידים: אלו יוכלו לתבוע את המדינה אך לא להיפך. בנוסף, טריבונלים אלו ייאוישו בעורכי
דין המקבלים שכר מתאגידים.
דין המקבלים שכר מתאגידים.
* פגיעה בדמוקרטיה באמצעות חיזוק כוחם של ישויות פרטיות על חשבון מוסדות המדינה הרשמיים
המייצגים את האינטרסים של הציבור.
המייצגים את האינטרסים של הציבור.
* הפחתות וביטולי רגולוציות צפויים לפגוע בצרכן בכמעט כל תחום בחייו: בריאות, איכות הסביבה, רווחה,
חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
חופש הפרט, חינוך, איכות המזון ועוד.
* העלייה הצפויה באבטלה בעקבות העברת מקומות עבודה למדינות מתפתחות.
* הפגיעה הצפויה בזכויות העובדים.
* הגדלת הפערים החברתיים באמצעות חיזוק נוסף של השחקנים החזקים במשק על חשבון מעמד הביניים
והשכבות החלשות.
והשכבות החלשות.
* היעדר שקיפות כלפי הציבור ונבחריו: המו"מ מתנהל בחשאיות, ואפילו לחברי פרלמנט יש גישה מוגבלת
בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.
בלבד לתכני ההסכם עד ממש לרגע בו הם נדרשים לאשר אותם.