שינויים

'''ויקידיון''' או '''ויקי דיון''' היא מערכת דמויית ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין אנשים בעלי דעות שונות.  

'''ויקידיון''' או '''ויקי דיון''' היא מערכת דמויית ויקי אשר תפקידה לאפשר דיון מסודר וענייני בין אנשים בעלי דעות שונות.  

אנחנו מכירים את הפורום, הבלוג והויקימדיה ככלים לתקשורת בין אישית. אף אחד מהכלים האלה לא מאפשר תקשורת איכותית ועמוקה בין משתתפים רבים הבאים מדעות שונות, ורוצים לקיים דיון שמטרתו הגעה להבהרה של שטחי אי ההסכמה במקרה הרע, והגעה לאיזה החלטות או מוסכמות במקרה הטוב.  

אנחנו מכירים את הפורום, הבלוג ופלטפורמות ויקי ככלים לתקשורת בין אישית. אף אחד מהכלים האלה לא מאפשר תקשורת איכותית ועמוקה בין משתתפים רבים הבאים מדעות שונות, ורוצים לקיים דיון שמטרתו הגעה להבהרה של שטחי אי ההסכמה במקרה הרע, והגעה לאיזה החלטות או מוסכמות במקרה הטוב.  

==רקע==

==רקע==

מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעונינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.  

מאז פרוץ מלחמת לבנון השניה, מתכתבים בבלוגספירה פרו ישראלים עם פרו לבנונים. חלקם עושה זאת רק כדי להעביר מסרי נאצה, הרוב שואלים שאלות, מהגגים או מנסים לתקשר עם "הצד השני". הבעיה היא שגם כאשר שני הצדדים מעוניינים בתקשורת ובדיון פורה, התוצאה היא בדרך כלל הרבה מלל ומעט תקשורת.  

   

   

תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הוויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים  בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הוויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.  

תופעה זו אינה ייחודית לסכסוך האחרון, אפשר לתת דוגמאות נוספות: את הוויכוח המתמשך בין ימין ושמאל כלכלי. ויכוחים  בין דתיים לחילונים, ליברלים ושמרנים וכו'. מובן שלא כל הוויכוחים הם בין שני צדדים בלבד.  

בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, נסיון אישי, הקשים לוגים, ערכים והעדפות.  

בדיון אנושי יש בדרך כלל חילופי דברים המערבבים: הנחות יסוד, עובדות, השערות, דעות קדומות, מוסכמות מדעיות, מחקרים וסקרים, ניסיון אישי, הקשים לוגיים, ערכים והעדפות.  

כלי הדיון שיש בידנו אינם טובים מספיק. החלק הראשון של מאמר זה ינסה להסביר את היתרונות והמגבלות של הכלים הקיימים. מי שרוצה תאור קצר של המערכת יכול לקפוץ ישר לחלק השני.  

כלי הדיון שיש בידנו אינם טובים מספיק. החלק הראשון של מאמר זה ינסה להסביר את היתרונות והמגבלות של הכלים הקיימים. מי שרוצה תאור קצר של המערכת יכול לקפוץ ישר לחלק השני.  

* '''דיבור'''-  מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.  

* '''דיבור'''-  מאפשר תקשורת דו סיטרית טובה, אבל בעייתי ככל שמספר המשתתפים גדל. מקשה על התעמקות בנושאים, בגלל הקושי לחזור אחורה, או לרדת לעומק של מושג ואז לחזור לחוט הטיעון המקורי.  

* '''הרצאה''' - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.  

* '''הרצאה''' - מאפשרת תקשורת עם קבוצה גדולה, אבל בכיוון אחד בעיקר, עם "חוט" טיעונים שנבנה מראש. מצריך איסוף משתתפים במקום וזמן, דבר המקשה על פיתוח ואיסוף מידע חדש.  

*'''סדנה''' - מעין נסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.  

*'''סדנה''' - מעין ניסיון לשלב בין דיבור לבין הרצאה. יש צורך בתאום זמן ומקום, יש צורך במנחה. התעמקות באה על חשבון מגוון דעות, בגלל זמן קצוב. כמו דיבור - קשה גם להתעמק וגם לשמור על חוט טיעון.  

===תקשורת כתובה===

===תקשורת כתובה===

* '''חוזה משפטי''' - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים. צרכיו צרים מידי.  

* '''חוזה משפטי''' - חוזה משפטי בין שני צדדים מנסה להבהיר מהן נקודות ההסכמה והמחלוקת. אלא שהוא אינו קריא עבור רוב האנשים. צרכיו צרים מידי.  

* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  

* '''פורום''' - הפורום מאפשר תקשורת רב משתתפים. הצרה שפורום נוטה לבדר את הדיון (דיון שמתחיל בנושא אחד מתפצל לכמה נושאים או מוסט לנושא אחר). היות ובפורום מי שמגיב לאט תגובתו אינה נצפית, הפורום מתגמל אמירות מכעיסות ומהירות, על פני אמירות מרגיעות או איטיות. אין יכולת עריכה לאחור.  

*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.   

*'''בלוג''' - הבלוג הוא המקביל של כיכר העיר או המכתב או הספר. צרתו של הבלוג הוא שהוא אישי מאוד. כמו בפורום, אין יכולות עריכה אחורה. הבלוג והפורום הם מקומות לכתוב עוד ועוד, אבל זה לאו דווקא תורם לאיכות הדיון.   

* '''ויקיפדיה''' - הויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.  

* '''ויקיפדיה''' - הוויקי הוא כנראה אמצעי התקשורת הטוב ביותר בכל הנוגע לקרבה לויקי דיון. היכולת לפצל ולאחד דיונים, להגיב לדיונים לאחר זמן, ולבצע עריכות, מאפשר (לפחות טכנית) תקשורת רב ערוצית, קיום דיון מסודר ובלתי מתלהם. ויקי הוא טכנולוגיה כללית שויקיפדיה היא אחד היישומים שלה. אבל אין הכרח שזה יהיה היישום היחידי.  

יחד עם זאת גם לויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו/או האינטרסים שלהם שונים.

יחד עם זאת גם לוויקי חסרים מספר תכונות כדי שהו יאפשר באופן קל יותר את דיון בין צדדים שהשקפת העולם ו/או האינטרסים שלהם שונים.

==מה התכונות של מערכת דיון רבת משתתפים אידאלית==

==מה התכונות של מערכת דיון רבת משתתפים אידאלית==

* '''השתתפות''' (תקשורת מקסימום)- אפשרות לכל מי שרוצה להיות שותף בדיון להשתתף בו - לקרוא\לשמוע וגם לכתוב\לשדר.  

* '''השתתפות''' (תקשורת מקסימום)- אפשרות לכל מי שרוצה להיות שותף בדיון להשתתף בו - לקרוא/לשמוע וגם לכתוב/לשדר.  

* '''רעש מינימום''' - אבל, בניגוד לסעיף הקודם - לנסות להקטין את הרעש - המידע הלא רלבנטי והמידע שגורם לאי תקשורת- למינימום האפשרי.  

* '''רעש מינימום''' - אבל, בניגוד לסעיף הקודם - לנסות להקטין את הרעש - המידע הלא רלוונטי והמידע שגורם לאי תקשורת- למינימום האפשרי.  

* '''יכולת הצטרפות קלה''' - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינימום מאמץ אפשרי מצידו.

* '''יכולת הצטרפות קלה''' - משתמש שלא היה בתחילת הדיון יוכל להצטרף אליו במינימום מאמץ אפשרי מצידו.

* '''גודל כפונקציה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים''' - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי אני רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.  

* '''גודל כפונקציה של עושר דעות, לא כפונקציה של מספר משתתפים''' - אם יש 5 דעות לגבי נושא מסויים, באופן אידאלי אני רוצה לראות את 5 הדעות באופן ברור ותמציתי ככל האפשר, ללא קשר לכמות המשתתפים בדיון. כמות עומס המידע על כמות התומכים בכל דעה ועוצמת התמיכה שלהם בה, לא יהיה פונקציה של מספר המשתתפים.  

* '''מקסימום עומק''' - אמירות שיהוו שימושיות מצד אחד , ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.  

* '''מקסימום עומק''' - אמירות שיהוו שימושיות מצד אחד , ובעלות תאוריות גבוהה מצד שני.  

*'''מקסימום מובנות, מינימום ביטים''' - להגיע למידע כמה שיותר רלבנטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא \ כותב בצורה הנוחה ביותר.  

*'''מקסימום מובנות, מינימום ביטים''' - להגיע למידע כמה שיותר רלוונטי באופן המצומצם ביותר שאפשר אבל גם באופן שאדם ממוצע יכול להצטרף לדיון כקורא/כותב בצורה הנוחה ביותר.  

* '''תמיכה מושגית חיצונית''' - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכולל קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדות בתחילת המסמך, בוויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).  

* '''תמיכה מושגית חיצונית''' - במקרה ויש צורך בידע מוקדם כלשהו, לדוגמה הגדרה, מושג היסטורי או מדעי - הדיון יכלול קישור אליו- כך מי שרוצה יוכל להעמיק בו, ואז לחזור לחוט הדיון המקורי. (במסמך משפטי אלו ההגדרות בתחילת המסמך, בוויקיפדיה אלו הפניות לערכים אחרים).  

*'''דרוג באמינות''' הפרדה ברורה ומבנית בין עובדות, דעות, וסוגים אחרים של ידע על פי מידת האמינות שלהם.  

*'''דרוג באמינות''' הפרדה ברורה ומבנית בין עובדות, דעות, וסוגים אחרים של ידע על פי מידת האמינות שלהם.  

*'''לוגיקה''' - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.  

*'''לוגיקה''' - אנו רוצים שהדיון יהיה מבוסס על הקשרים לוגיים. לא על רגשות או על אגו.  

==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==

==אפיון ראשוני של מערכת ויקידיון==

* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון

* על המשתתפים המרכיבים פורטל ויקי דיון להחליט לפני תחילת הדיון מה המטרות של הדיון

* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.  

* כמו בוויקיפדיה, יש לאפשר השתתפות של כל מי שרוצה להשתתף. היות והוויקידיון עוסק תמיד בנושאים רגישים, יש לתת דגש רב יותר להגנה מפני טרולים, כלומר אנשים הרוצים לפוצץ את הדיון. אחת הדרישות ההגיונית היא שעריכה בוויקידיון תדרוש הזדהות (אפשר להשאיר דפים מסויימים (כמו פניות לנציג עמדה זו וזו) לגישה אנונימית. היות ויש חשש לזיופים, יש משתמשים רשומים נדרשים לציין את ה"רקע" שלהם.  

* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני,  ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.  

* יש לאפשר מתן ביטוי לכל קשת הדעות בנושא, גם לאלו החושבים שהדיון עצמו הוא מיותר לחלוטין ו/או יש לאפשר במה החל מאלו המאמינים שיש להשמיד את הצד השני, עבור באלו שאינם מאמינים לצד השני,  ועד כאלו שמאמינים בדיון מוגבל. אך אין הדבר אומר שלכל הדעות הללו יהיה משקל שווה בוויקי דיון. כאלו החושבים שאין מה לדבר כלל עם הצד השני, יכולים להביע עמדה זו, ולנסות להשפיע על אנשים בעלי סט אמונות של אנשים שיבחרו "להקשיב" להם. מעבר לזה, אין הם יכולים להשתתף (או שיש להם יכולת מוגבלת להשתתף) בדיונים שהנחת היסוד שלהם היא ששניתן לדבר עם הצד השני.  

* בניגוד לויקיפדיה הויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.  

* בניגוד לוויקיפדיה הוויקי דיון הוא היררכי- אמירות לוגיות נובעות זו מזו, על ידי אימוץ של תת קבוצה של אמירות לוגיות, יש לכל משתתף בדיון תת קבוצה משלו. קבוצות של אנשים בעלי תתי קבוצות קרובות מספיק, יכולים להחליט על איחוד או פרוד ועל "צבע" משל עצמם.  

* בויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.  

* בוויקידיון יש סיווג של ערכים לפי מידת ההסכמה עליהם. באופן כזה לפחות לראות לראות על מה הצדדים השונים מסכימים, ועל מה יש אי הסכמה.  

* טיעונים רבים חוזרים בויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כשלהי).   

* טיעונים רבים חוזרים בוויכוחים שונים באותו אופן, או בצורה דומה מספיק. כדי להוסיף טיעון חדש, יש לראות שהוא לא חוזר כבר על טיעון דומה. דבר זה קל יותר בוויקידיון היות וטיעונים דומים מסתכמים על אותן הנחות יסוד. בדיונים אחרים, יש צורך להגיד "אני מסכים עם טיעון זה וזה" ולנמק עוד. בוויקידיון, כל מה שיש הוא להוסיף את דעתך על אותו טיעון (מתנגד, תומך או מידה של הסתייגות כשלהי).   

* הויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו\ או דיונים.  

* הוויקי דיון מקל על ההתייחסות לטיעונים שונים. ההתייחסות אינה לטיעון שעלה איש מסויים (ופסילתו בגלל שיקולי אד הומינם), אלא לטיעון עצמו. כמו כן קל יותר למצוא טיעונים ו/או דיונים.  

* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות\ כבוד\תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.  

* אפשר לנסות לתת מערכות ניקוד לתורמים (על פי מידת הסובלנות/כבוד/תקשורת) שהם מעודדים בקרב יריביהם.  

* הויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו ארועים אחרים.

* הוויקי דיון מקל על דיונים בנוסח מה קדם למה ואיזה מאורע היסטורי גרר אילו אירועים אחרים.

==סטטוס==

==סטטוס==

נכון ליולי 2008, קיים ניסיון לאפיין עוד את הויקידיון, כמו גם להתנסות בפורמטים שונים שמתאימים לדיונים שונים, במסגרת אתר הויקי של [[התנועה לדמוקרטיה ישירה]].

נכון ליולי 2008, קיים ניסיון לאפיין עוד את הוויקידיון, כמו גם להתנסות בפורמטים שונים שמתאימים לדיונים שונים, במסגרת אתר הוויקי של [[התנועה לדמוקרטיה ישירה]].

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* [http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F ויקידיון] באתר [[התנועה לדמוקרטיה ישירה]].

* [http://kol1.org/wiki/index.php?title=%D7%95%D7%99%D7%A7%D7%99%D7%93%D7%99%D7%95%D7%9F ויקידיון] באתר [[התנועה לדמוקרטיה ישירה]]