שינויים

'''כשל שוק''' (Market failure) הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

'''כשל שוק''' (Market failure) הוא מונח ב[[חקר הכלכלה]] המתאר מצב שבו [[הקצאה]] של מוצרים או שירותים על ידי [[שוק חופשי]] לא מגיעה ל[[יעילות פארטו]]. פרוש הדבר שישנה הקצאה אחרת של מוצרים ושירותים שבה המשתתפים בשוק יכולים להיות במצב טוב יותר בלי שמצבו של מישהו הוא גרוע יותר.  

במצבים של כשל שוק למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

במצבים של כשל שוק למרות שכל אחד פועל למיקסום תועלתו האישית, לא מתקבל מצב יעיל. [[כלכלה נאו קלאסית]] מכירה בכשלי השוק ואף מחייבת את הממשלה לפעול באופן פעיל בכדי לצמצמם. השימוש הראשון במושג על ידי כלכלנים היה בשנת 1958 אבל הרעיון היה קיים עוד בזמנו של הפילוסוף מהתקופה הוויקטוריאנית Henry Sidgwick.   

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. למרות זאת יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיע על הרעיון של כשל שוק. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק.  

כלכלנים רבים תומכים בצמצום כשלי שוק משום לפי התאוריה הכלכלית יש זהות בין [[יעילות פארטו]] לבין [[רווחה חברתית]]. למרות זאת יש מספר מקרים של פגיעה ברווחה שאינם נובעים מכשלי שוק. כמו כן ההגדרה של מיהי החברה שבה מדובר משפיע על הרעיון של כשל שוק. יש ויכוחים בין אסכולות שונות בכלכלה לגבי התפקיד של [[רגולציה]] ממשלתית ושל [[שוק חופשי]] ביכולת לשמור מפני כשלי שוק.  

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

[[קרטל]]: כשמספר מוכרים מתאגדים לתיאום מחירים או הצע. כיום קרטל אסור בחברות בהן נהוג שוק חופשי. אכיפת החוקים נגד קרטלים היא בעייתית, מכיוון שקשה להוכיח באופן פלילי תיאום מחירים.

במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטיה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]].  

במקרים רבים יש [[תהליך]] טבעי שבו [[שוק חופשי]] (חופשי מהתערבות ממשלתית) צומח בתחילה כ[[שוק משוכלל]] שבו יש יותר ויותר מוכרים, ובהמשך יש [[קונסולידציה]] - מיזוגים בין מתחרים וירידת מספר השחקנים בשוק. הגורם המרכזי לכך הוא [[יתרון לגודל|יתרונות לגודל]] שיש לארגונים גדולים יותר - כך שמי שמרוויח יותר נהנה גם מהוצאות נמוכות יותר או רווחים גבוהים יותר ויכול לנגוס בתחרות מצד מתחרים. כך נוצרת נטייה טבעית ליצירה של מונופולים וקרטלים. בכדי להגן על הצרכנים וכדי להתקרב ליעילות פארטו, החוק מטיל מגבלות על מונופולים וקרטלים - אם על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים ואם על ידי רגולטורים אחרים - לדוגמה רגולציה על מונופול בתחום החשמל על ידי רשות החשמל. כלכלנים מבחינים לכן בין שוק חופשי - שוק שאין בו התערבות כלל או כמה שפחות התערבות, לבין מצב של [[שוק תחרותי]] מתוך שאיפה להגיע ל[[שוק משוכלל]].  

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו קלאסית. [[תחרות שומפטריאנית]] במסגרת [[ניתוח דינמי של הכלכלה]] מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

אין הסכמה על כך שהמצב הרצוי ביותר בהקשר של יעילות פארטו הוא שוק מרובה מוכרים כפי שהוא מתואר בכלכלה נאו קלאסית. [[תחרות שומפטריאנית]] במסגרת [[ניתוח דינמי של הכלכלה]] מצביעה על כך שהרבה מוכרים אמנם מגיעים ליעילות פארטו בטווח הקצר, אבל בטווח הארוך דווקא עדיפה תחרות בין מעטים. תחרות בין מעטים גוררת רווחים לפירמות, ואת הרווחים האלה ניתן להשקיע במחקר ופיתוח, שאמורים לספק יתרון תחרותי לחברות ותחת הנחות נוספות יכולות לשפר ת רווחת הצרכנים.

====רציונליות חסומה====

====רציונליות חסומה====

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

{{הפניה לערך מורחב|רציונליות חסומה}}

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונליים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרבט סימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכלים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

כלכלה נאו קלאסית מניחה כי הסוכנים הכלכליים הם [[רציונליזם|רציונליים]] - דבר זה מניח הנחות רבות לגבי יכולת עיבוד המידע של אנשים שנחשבים בעייתיים בגלל היבטים של פסיכולוגיה, מדעי המוח וסיבוכיות של חישובים. בשנת 1957 פרסם הכלכלן הרברט סיימון את ספרו models of Man שבו הוא טען שאנשים הם רציונליים רק במידע מסויימת וכי יש מימדים רגשיים או בלתי רציונליים בהתנהגותם. בעבודות אחרות הוא טען ש"סוכנים בעלי רציונליות חסומה הם בעלי מגבלות על ניסוח ובפתרון של בעיות סבוכות ובעיבוד (קבלת, איחסון, איחזור ושידור) של מידע". סימון הציע כי סוכנים כלכליים מבצעים היורסטיקות כדי לקבל החלטות במקום לבצע אופטימיזציה מוחלטת לפי חישובים. ממצאים מתחום הסיבוכיות מצביעים כי יש בעיות כלכליות שבני אדם (או מכונות חישוב אחרות) אינם מסוגלים לפתור בזמן סביר ולכן חייבים לבצע היוריסטיקה - כך הדבר אפילו בבעיות "פשוטות" לכאורה של בחירת סל קניות אופטימלי בסופר ממוצע. ראו [[תאוריית העדפה הנגלית]] לפרטים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו המינוח "רציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן רציונליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונליים.  

התחומים של [[כלכלה התנהגותית]] ו[[כלכלה ניסויית]] משתמשים בתובנות מצד פסיכולוגיה, מדעי המוח וניסויים כדי לבדוק הנחות שונות הנוגעות לרציונליות של צרכנים, יצרנים ומקבלי החלטות בהקשר הכלכלי. מתוך תחומים אלה נראה שהסברים רציונליים אינם בהכרח הסברים טובים להתנהגות אנושית. אפילו המינוח "רציונליות חלקית" מניח בצורה משתמעת שרוב ההחלטות הן רציונליות, אם כי ייתכן שרוב ההחלטות אינן רציונליות ונלקחות בלי שאנו שמים עליהם לב. תחומים אחרים כמו שיווק, בודקים גם הם היבטים של רציונליות. לדוגמה בספר [[עיצוב להרזייה]] נטען כי בכל יום אנשים מקבלים כ-250 החלטות לגבי מזון, ומתוכן כ-200 החלטות נלקחות בצורה לא מודעת וכי דברים כמו גודל הצלחות, מה מונח על השיש במטבח, או מה הנוף שעליו מסתכלים במסעדה יכולים לקבוע התנהגות במזון לא פחות משיקולים רציונליים.  

תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו [[תרבות הצריכה]] או [[פסיכולוגיה שיווקית]] נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[בתי ספר]] או [[כסף]] או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של [[כלכלת השמנה]].

תחום רחב יותר של ביקורת נוגע לקביעת הטעמים ולתרבות. בתאוריה הנאו-קלאסית מניחים כי טעמי הצרכנים נקבעו לפני המסחר וכי הם נשארים קבועים וללא שינוי. בתחומים כמו [[תרבות הצריכה]] או [[פסיכולוגיה שיווקית]] נטען כי טעמי הצרכנים יכולים להיקבע על ידי השפעות שונות כמו שיווק מצד תאגידים, הרגלים חברתיים, הרגלים גופניים הנוגעים לצריכה, [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] כמו [[בתי ספר]] או [[כסף]] או מדים, וכו'. ראו לדוגמה את התחום של [[כלכלת השמנה]].

====אינפורמציה חלקית/א-סימטרית====

====אינפורמציה חלקית/א-סימטרית====

[[מידע א-סימטרי]] הוא מצב שבו צד אחד (בדרך כלל המוכר) יודע מידע חשוב שאינו ידוע לצד השני, זאת בניגוד למצב של [[מידע מלא]] שבו כל הצדדים בכל העסקאות יודעים כל על המוצרים וטיבם.  

[[מידע א-סימטרי]] הוא מצב שבו צד אחד (בדרך כלל המוכר) יודע מידע חשוב שאינו ידוע לצד השני, זאת בניגוד למצב של [[מידע מלא]] שבו כל הצדדים בכל העסקאות יודעים כל על המוצרים וטיבם.  

יש סוגים שונים של מידע א-סימטרי, סוג אחד הוא באשר לטיב המוצר. (מודל הלימונים של אקרלוף - לימונים - כינוי למכונית משומשת) - יש מקרים בהם המוכר יכול לדעת טוב יותר את טיבו של המוצר מאשר הקונה. מקרים אלה כוללים מוצרים כמו מכוניות משומשות. יש דוגמאות נוספות כמו שירותים שקשה להעריך את טיבם (כמו תיקון מכונית במוסך, או קבלת טיפול רפואי). או כישורים של מועמד לעבודה. התוצאה המיידית היא שקונים משלמים מחיר יקר מידי עבור מוצר, ולעיתים ללא קבלת תמורה. משחקים חוזרים בהקשר זה יכולים לגרור מצב בו הקונים המאוכזבים מציעים מחיר נמוך מידי, ומוכרים איכותיים נמנעים מלהכנס לשוק בגלל קבלת תמורה נמוכה מידי למוצר האיכותי שבידם. במצב אחד נמכרים רק מוצרים מאיכות גרועה ובמצב קיצוני יותר אין מסחר בשוק כלל.  

יש סוגים שונים של מידע א-סימטרי, סוג אחד הוא באשר לטיב המוצר. (מודל הלימונים של אקרלוף - לימונים - כינוי למכונית משומשת) - יש מקרים בהם המוכר יכול לדעת טוב יותר את טיבו של המוצר מאשר הקונה. מקרים אלה כוללים מוצרים כמו מכוניות משומשות. יש דוגמאות נוספות כמו שירותים שקשה להעריך את טיבם (כמו תיקון מכונית במוסך, או קבלת טיפול רפואי). או כישורים של מועמד לעבודה. התוצאה המיידית היא שקונים משלמים מחיר יקר מידי עבור מוצר, ולעיתים ללא קבלת תמורה. משחקים חוזרים בהקשר זה יכולים לגרור מצב בו הקונים המאוכזבים מציעים מחיר נמוך מידי, ומוכרים איכותיים נמנעים מלהיכנס לשוק בגלל קבלת תמורה נמוכה מידי למוצר האיכותי שבידם. במצב אחד נמכרים רק מוצרים מאיכות גרועה ובמצב קיצוני יותר אין מסחר בשוק כלל.  

דרך להתגבר על כשל זה היא על ידי סיגנל לאיכות - תעודה על ידי מוסד רשמי, בחינה של המוצר או של נותן השירות, טסט לאוטו, וכו' שמאשרים שאכן מוכר זה מוכר מוצר איכותי. למרות זאת מדובר בכשל שוק שכן הקיום של הסיגנל תלוי בהוצאה מיותרת מצד המוכרים או הקונים.  

דרך להתגבר על כשל זה היא על ידי סיגנל לאיכות - תעודה על ידי מוסד רשמי, בחינה של המוצר או של נותן השירות, טסט לאוטו, וכו' שמאשרים שאכן מוכר זה מוכר מוצר איכותי. למרות זאת מדובר בכשל שוק שכן הקיום של הסיגנל תלוי בהוצאה מיותרת מצד המוכרים או הקונים.