30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 1:
שורה 1: − + − + − + − + − + − + שורה 16:
שורה 16: − + − + שורה 35:
שורה 35: − + שורה 41:
שורה 41: − +
אין תקציר עריכה
דף זה מתאר את הסיבות לעליות המחירים בישראל בשנים האחרונות.
דף זה מתאר את '''הסיבות לעליות המחירים בישראל''' בשנים האחרונות.
==האם יש התייקרות?==
==האם יש התייקרות?==
על פי כתבת דה-מארקר מיולי 2011, מלבד סעיף הריהוט יש עליה בהוצאה הנומינלית (הוצאות בשקלים ללא התחשבות באינפלציה) בכל סעיפי ההוצאות עבור משק בית ממוצע בישראל. [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769].
על פי כתבת דה-מארקר מיולי 2011, מלבד סעיף הריהוט יש עליה בהוצאה הנומינלית (הוצאות בשקלים ללא התחשבות באינפלציה) בכל סעיפי ההוצאות עבור משק בית ממוצע בישראל. [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769].
הסעיפים המרכזיים ביוקר המחיה בישראל הם (עבור משק בית ממוצע, הוצאות בש"ח לחודש)
הסעיפים המרכזיים ביוקר המחיה בישראל הם (עבור משק בית ממוצע, הוצאות בש"ח לחודש)
* תחבורה ותקשורת (3000 ש"ח)
* תחבורה ותקשורת (3,000 ש"ח)
* דיור (2300 ש"ח)
* דיור (2,300 ש"ח)
* חינוך תרבות ובידור (1700 ש"ח)
* חינוך תרבות ובידור (1,700 ש"ח)
* מזון (ללא ירקות ופירות) (1600 ש"ח)
* מזון (ללא ירקות ופירות) (1,600 ש"ח)
* ירקות ופירות (370 ש"ח)
* ירקות ופירות (370 ש"ח)
* תחזוקת הדירה (1200 ש"ח)
* תחזוקת הדירה (1,200 ש"ח)
* בריאות (626 ש"ח)
* בריאות (626 ש"ח)
* מוצרים ושירותים אחרים (520 ש"ח)
* מוצרים ושירותים אחרים (520 ש"ח)
==עליית מחירי התחבורה בישראל==
==עליית מחירי התחבורה בישראל==
עליית מחירי התחבורה בישראל נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי הדלק העולמית. דבר זה הוביל לעלייה בהוצאות משק הבית על תחבורה ותקשורת מ-2300 ש"ח בשנת 2006 ל-3000 ש"ח בשנת 2011.[http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769]
עליית מחירי התחבורה בישראל נובעת בראש ובראשונה מעליית מחירי הדלק העולמית. דבר זה הוביל לעלייה בהוצאות משק הבית על תחבורה ותקשורת מ-2,300 ש"ח בשנת 2006 ל-3,000 ש"ח בשנת 2011.[http://www.themarker.com/consumer/prices/1.667769]
סיבות נוספות לעליית מחירי התחבורה כוללות הגדלת השימוש ברכב פרטי, הגדלת ה[[פרבור]] (מה שמאריך את אורך הנסיעות ומביא להגדלת כמות כלי הרכב למשפחה), והתגברות עומסי התנועה והזמן המבוזבז בכבישים ועל תיקוני רכב.
סיבות נוספות לעליית מחירי התחבורה כוללות הגדלת השימוש ברכב פרטי, הגדלת ה[[פרבור]] (מה שמאריך את אורך הנסיעות ומביא להגדלת כמות כלי הרכב למשפחה), והתגברות עומסי התנועה והזמן המבוזבז בכבישים ועל תיקוני רכב.
סיבות יסודיות להתייקרות הדלק הן [[שיא תפוקת הנפט]] ווספקולציות בשוק הסחורות העולמי יחד עם מדיניות המיסוי הממשלתית על הדלק. סיבות יסוד לשאר הגורמים כוללות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמעודד [[פרבור]] ו[[הפרדת שימושי קרקע]], תחבורה ציבורית מושחתת ולא יעילה, תת השקעה ותת הקצאת שטח עבור [[שבילי אופניים]] ועבור נתיבי תחבורה ציבורית. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] יחד עם שימוש מוגבר ברכב פרטי תורם לפקקי תנועה מתארכים.
סיבות יסודיות להתייקרות הדלק הן [[שיא תפוקת הנפט]] וספקולציות בשוק הסחורות העולמי יחד עם מדיניות המיסוי הממשלתית על הדלק. סיבות יסוד לשאר הגורמים כוללות [[תכנון מוטה רכב פרטי]] שמעודד [[פרבור]] ו[[הפרדת שימושי קרקע]], תחבורה ציבורית מושחתת ולא יעילה, תת השקעה ותת הקצאת שטח עבור [[שבילי אופניים]] ועבור נתיבי תחבורה ציבורית. [[גידול אוכלוסיית ישראל]] יחד עם שימוש מוגבר ברכב פרטי תורם לפקקי תנועה מתארכים.
==עליית מחירי הדיור בישראל==
==עליית מחירי הדיור בישראל==
גם בתוך מערכת החינוך הציבורית כביכול, יש הפרטה אפורה - כאשר שירותים כמו הסעדה, בריאות ציבורית (אחיות בבתי הספר), טיולים, סיורים, פעילויות חינוכיות ועוד פעילויות מופרטות ולעיתים קרובות מוטלות על ההורים.
גם בתוך מערכת החינוך הציבורית כביכול, יש הפרטה אפורה - כאשר שירותים כמו הסעדה, בריאות ציבורית (אחיות בבתי הספר), טיולים, סיורים, פעילויות חינוכיות ועוד פעילויות מופרטות ולעיתים קרובות מוטלות על ההורים.
סיבה אפשרית נוספת להתייקרות החינוך היא שבגלל הגידול באוכלוסייה, אחוז הילדים באוכלוסייה גדל. כך אותו בסיס מס צריך לתמוך בכמות גבוהה יותר של ילדים. גידול הפערים בחברה הישראלית יחד עם העובדה שחלק נכבד מגידול האוכלוסייה מתבצע באוכלוסייה החרדית והמוסלמית. שתי אוכלוסיות אלה מאופיינות בהשתתפות נמוכה בכח העבודה ובתשלומים מס נמוכים בגלל שאנשים עניים אינם עוברים את בסיס המס בהקשר של מס הכנסה והם משתמשים מעט במכוניות -ולכן משלמים מעט מיסוי על דלק ומסי רכב. כמו כן הכלכלה השחורה בסקטורים אלו הינה גבוהה יחסית. גידול במספר הילדים של האוכלוסייה העניה פרושו שבסיס המס נשאר קבוע, אבל ההוצאה הלאומית לחינוך גדלה.
סיבה אפשרית נוספת להתייקרות החינוך היא שבגלל הגידול באוכלוסייה, אחוז הילדים באוכלוסייה גדל. כך אותו בסיס מס צריך לתמוך בכמות גבוהה יותר של ילדים. גידול הפערים בחברה הישראלית יחד עם העובדה שחלק נכבד מגידול האוכלוסייה מתבצע באוכלוסייה החרדית והמוסלמית. שתי אוכלוסיות אלה מאופיינות בהשתתפות נמוכה בכח העבודה ובתשלומים מס נמוכים בגלל שאנשים עניים אינם עוברים את בסיס המס בהקשר של מס הכנסה והם משתמשים מעט במכוניות -ולכן משלמים מעט מיסוי על דלק ומסי רכב. כמו כן הכלכלה השחורה בסקטורים אלו הינה גבוהה יחסית. גידול במספר הילדים של האוכלוסייה הענייה פירושו שבסיס המס נשאר קבוע, אבל ההוצאה הלאומית לחינוך גדלה.
סיבה אחרת להתייקרות החינוך היא התייקרות הדיור והתייקרות הדלק. התייקרות הדיור פרושה שגם עלות הקמת בתי ספר חדשים עולה יותר כסף. התחזוקה של בתי ספר דורשת חשמל לתאורה למזגנים ולמחשבים ולכן היא קשורה למחירי האנרגיה. סעיף החינוך כולל גם הסעות מאורגנות לבתי הספר וגם סעיף זה עולה עם מחירי הדלק. פרבור גורם לכך שילדים נוסעים למרחק גדול יותר לבתי הספר, במקום ללכת אליו או להגיע אליו באופניים.
סיבה אחרת להתייקרות החינוך היא התייקרות הדיור והתייקרות הדלק. התייקרות הדיור פרושה שגם עלות הקמת בתי ספר חדשים עולה יותר כסף. התחזוקה של בתי ספר דורשת חשמל לתאורה למזגנים ולמחשבים ולכן היא קשורה למחירי האנרגיה. סעיף החינוך כולל גם הסעות מאורגנות לבתי הספר וגם סעיף זה עולה עם מחירי הדלק. פרבור גורם לכך שילדים נוסעים למרחק גדול יותר לבתי הספר, במקום ללכת אליו או להגיע אליו באופניים.
==ריכוזיות ההון בישראל==
==ריכוזיות ההון בישראל==
בהרצאה של פרופ' [[ירון זליכה]], בטכניון, מראה זליכה כי ישראל נמצאת בתחתית המדדים הכלכלים לעוני, בעולם המערבי, בגלל ריכוזיות ההון. ריכוזיות שנובעת מכך, שבעלי ההון שולטים בממשלה ובכנסת<ref>[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded ירון זליכה, האם מדינת ישראל מושחתת, הרצאה בטכניון, מרץ 2010]</ref>.
בהרצאה של פרופ' [[ירון זליכה]], בטכניון, מראה זליכה כי ישראל נמצאת בתחתית המדדים הכלכליים לעוני, בעולם המערבי, בגלל ריכוזיות ההון. ריכוזיות שנובעת מכך, שבעלי ההון שולטים בממשלה ובכנסת<ref>[http://www.youtube.com/watch?v=20mXNRglfk8&feature=player_embedded ירון זליכה, האם מדינת ישראל מושחתת, הרצאה בטכניון, מרץ 2010]</ref>.
העיתון דה מרקר, פורס את מפת השליטה של בעלי ההון הגדולים, ויחסי הגומלין ביניהם<ref>[http://www.themarker.com/law/1.487386 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים, ברגולטורים ובעיתונאים, דה מארקר, 3 ליולי 2008]</ref>.
העיתון דה מרקר, פורס את מפת השליטה של בעלי ההון הגדולים, ויחסי הגומלין ביניהם<ref>[http://www.themarker.com/law/1.487386 מפת השליטים: כך שולטת קואליציית ההון בפוליטיקאים, ברגולטורים ובעיתונאים, דה מארקר, 3 ליולי 2008]</ref>.