שינויים

[[תמונה:2004 Worldwide Energy Sources graph.png|left|thumb|300px|מקורות האנרגיה נכון לשנת 2004]]

[[תמונה:2004 Worldwide Energy Sources graph.png|left|thumb|300px|מקורות האנרגיה נכון לשנת 2004]]

[[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה, נכון לשנת 2006]]

[[תמונה:World energy usage width chart.png|left|thumb|300px|מפת שימוש אנרגיה, נכון לשנת 2006]]

אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים, תחבורה, ועיבוד ואיחסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ואור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם.  

אנרגיה מהווה את [[בסיס אנרגטי לכלכלה|הבסיס לכלכלה האנושית]]. דבר זה נובע ישירות מ[[החוק השני של התרמודינמיקה]] לפיו כל פעילות פיזית חייבת השקעה של [[אקסרגיה]] שהולכת לאיבוד. הדבר כולל את הקיום הביולוגי שלנו ושל יצורים אחרים, גידול מזון, ייצור מוצרים ושירותים, תחבורה, ועיבוד ואיחסון של [[מידע]] ו[[ידע]]. המין האנושי צורך אנרגיה בצורה ישירה ובצורה עקיפה. הצריכה הישירה כוללת [[כרייה]] ושאיבה של [[דלק מחצבי]] או הפקת [[אנרגיה מתחדשת]] ושימוש של צורות אנרגיות אלה בתחומים שונים של הכלכלה כמו ב[[תעשייה]], ב[[חקלאות]], ב[[תחבורה]], ב[[דיור]] וכו'. הצריכה האנרגטית העקיפה של המין האנושי נובעת מכך שהוא מקבל שירותי חינם מהשמש ומהמערכות הגאופיזיות והאקולוגיות של הטבע: חום שמאפשר חיים, ואור מהשמש; רוח גשם והיבטים נוספים מהמערכת הגאופיזית, ו[[ייצור ראשוני]] ושירותים רבים נוספים - [[שירותי המערכת האקולוגית]] [[מערכת אקולוגית|מהמערכות האקולוגיות]] שבעצמן צריכות לרתום אנרגיה (לרוב - [[אנרגיית שמש]]). גם מבחינת כל צרכן אפשר לדבר על צריכה ישירה (לדוגמה צריכת חשמל, אנרגיה לתחבורה, חימום וקירור הבית) וכן על צריכה עקיפה - [[אנרגיה גלומה]] שנטבעה במוצרים ובשירותים בעת הפקתם.  

בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500 EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודאות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות.  

בשנת 2005 סך צריכת האנרגיה הישירה של המין האנושי, היתה 500 EJ או (20^10 [[ג'ול]]), או 138,900 TWh. הדבר הזה הוא שווה ערך להספק של 15 TW. מתוך כמות זו 86.5% זו באה ב[[דלק מחצבי|דלקים מחצביים]], אם כי יש אי-וודאות של לפחות 10% בנתון זה, אי הוודאות נובעת מכך שלא כל המדינות עוקבות בצורה מדוייקת אחר צריכת האנרגיה בתחומן, ובגלל שתכולת האנרגיה המדוייקת של חבית [[נפט]] או של טונה [[פחם]] משתנה בהתאם לאיכות.  

רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

רוב משאבי האנרגיה העולמיים הישירים והעקיפים מקורם ב[[אנרגיה סולארית|קרינת השמש]] שמגיעה ל[[כדור הארץ]]. חלק מאנרגיה הפך במשך מיליוני שנים למרבצים של [[נפט]], [[פחם]] ו[[גז טבעי]], ונשמר במרבצים תת קרקעיים, חלק ממנה ניתן לניצול ישיר או עקיף לדוגמה באמצעות אנרגיה מצמחים ([[ביו דלקים]] או מזון), [[אנרגיה הידרו-אלקטרית]], [[אנרגיית רוח]], או [[אנרגיית גלי ים]]. המין האנושי מנצל באופן ישיר רק אחוז קטן מתוך [[אנרגיה מתחדשת|אנרגיות המתחדשות]] הקיימות, אולם יש להבין שרתימת האנרגיות האלה אינו דבר מובן מאליו, והוא גם תמיד כרוך גם בהפסד אנרגטי- בגלל [[החוק השני של התרמודינמיקה]].  

===אנרגיה מתחדשת===

===אנרגיה מתחדשת===

בשנת 2004 [[אנרגיה מתחדשת]] סיפקה 7% מצריכת האנרגיה העולמית. סקטור האנרגיה המתחדשת צמח באופן ניכר יחסית לסוף המאה ה-20. בשנת 2005 סך ההשקעות החדשות בתחום העורכו בסך של 38 מיליארד דולר.

בשנת 2004 [[אנרגיה מתחדשת]] סיפקה 7% מצריכת האנרגיה העולמית. סקטור האנרגיה המתחדשת צמח באופן ניכר יחסית לסוף המאה ה-20. בשנת 2005 סך ההשקעות החדשות בתחום הוערכו בסך של 38 מיליארד דולר.

== מאגרים והפקה של דלקים מחצביים==

== מאגרים והפקה של דלקים מחצביים==

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

לפי [[סקר האנרגיה של חברת BP]] נכון לשנת 2011, 40% מעתודות הגז הטבעי בעולם נמצאות במזרח התיכון, כאשר הרוב המכריע נמצא בידי מדינות ערב. 34% נמצאים בידי מדינות ברית המועצות לשעבר ואירופה, 9% באוסטרליה, במזרח הרחוק ובאוקיינוס השקט ועוד 8% באפריקה. 5% נמצאים בצפון אמריקה ו-4% בדרומה ובמרכזה.<ref name="BP2011"/>

יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה .<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

יחס עתודות הגז הטבעי המוכחות כלפי ההפקה הנוכחית, נותר במגמה דומה ב-30 השנים האחרונות, ועומד על יחס של 1:60. אם לא יהיה שינוי בצריכה ובעתודות, יספיק הגז הנוכחי לעוד 58 שנים, החל משנת 2010, כלומר עד שנת 2068. יחס העתודות\צריכה יורד בקצב מהיר במזרח התיכון ובאפריקה. בשנת 1980 יחס העתודות צריכה של במזרח התיכון עמד על כ-700 שנה, ואילו ב-2010 היחס עמד על פחות מ-200 שנה.<ref name="BP2011">[http://www.bp.com/assets/bp_internet/globalbp/globalbp_uk_english/reports_and_publications/statistical_energy_review_2011/STAGING/local_assets/pdf/statistical_review_of_world_energy_full_report_2011.pdf סקירה סטטיסטית של האנרגיה בעולם],2011,BP</ref>

יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתו לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/>

יש תנודות גבוהות בקצב גילוי של מאגרי גז חדשים, כאשר יש שנים שבהם מגלים כמות גבוהה של גז. לפי נתוני סקר האנרגיה של חברת BP, ניתן לראות ירידה רב שנתית של היחס בין קצב גילוי מאגרים חדשים לבין קצב ההפקה. בעוד שבעבר על כל MMBTU ששאבו היו מתגלות 2.5 MMBTU, נכון לשנת 2010 היחס הזה ירד ל-1:1.<ref name="BP2011"/>

===פחם===

===פחם===

במהלך המאה ה-20 גדלה צריכת [[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] פי 20. בין השנים 1980 -2004 היה גידול עולמי של 2% בשנה.  

במהלך המאה ה-20 גדלה צריכת [[דלק מחצבי|הדלקים המחצביים]] פי 20. בין השנים 1980 -2004 היה גידול עולמי של 2% בשנה.  

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לשיפור ה[[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] (בירוק - במונחים של [[אינטנסביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] (כחול-כהה) ו[[צמיחה כלכלית]] (תכלת) חזקות יותר, כך שבסך הכל יש גידול מתמשך בצריכת האנרגיה העולמית (באדום)]]

[[קובץ:C=pat.png|ממוזער|450px|הדגמת הנוסחה [[I=PAT]] על צריכת האנרגיה העולמית בשנים 1980-2009. בעוד ש[[שיפורים טכנולוגים]] הביאו לשיפור ה[[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] (בירוק - במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]]), המגמות של [[גידול אוכלוסין]] (כחול-כהה) ו[[צמיחה כלכלית]] (תכלת) חזקות יותר, כך שבסך הכל יש גידול מתמשך בצריכת האנרגיה העולמית (באדום)]]

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]].  

הגידול בצריכת האנרגיה נגרם כתוצאה מ[[גידול אוכלוסין]] ומגידול בתפוקה התעשייתית וה[[צמיחה כלכלית]] שליוותה אותה ודחפה אותה. צריכת האנרגיה גם אפשרה את הגידול בתפוקה התעשייתית ואת גידול האוכלוסייה. מקורות האנרגיה איפשרו את הגידול ב[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה העולמית]] על ידי הפקת [[דשן כימי]] ו[[חומרי הדברה]] שאיפשרו את [[המהפכה הירוקה]] ששיפרה מאד את הפריון החקלאי. עם זאת, כיום החקלאות העולמית נמצאת ב[[נעילה טכנולוגית]] שמקשה עליה לעבור לחקלאות דלת אנרגיה כגון [[פרמקלצ'ר]].  

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת היעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

הגידול בצריכת האנרגיה רוסן במידה מסויימת בעשורים האחרונים על ידי שיפור [[יעילות אנרגטית|היעילות האנרגטית]] בתעשייה, בתחבורה ובשימוש אזרחי. עם זאת, למרות [[שיפורים טכנולוגים|השיפורים הטכנולוגים]], שהביאו ליעילות אנרגטית ברמה הטכנית של מוצר בודד,  או במונחים של [[אינטנסיביות אנרגטית של התוצר]], בסה"כ השפעת הייעול האנרגטי קטנה יותר יחסית להשפעות שנבעות מהמשך גידול האוכלוסייה והמשך הגידול בצריכה, כך שבסך הכל יש מגמת עלייה בצריכת האנרגיה הכוללת.   

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

בין השנים 1925-1945 צריכת האנרגיה לנפש נשארה במגמה דומה של 3 BOE לנפש. צריכה זו עלתה ל-12 BOE לנפש בשנת 1979, ומאז ועד 2003, גידול האנרגיה לנפש נעצר.[http://www.theoildrum.com/story/2006/8/2/114144/2387] עם זאת, חלוקת האנרגיה בין מדינות השתנתה, צריכת האנרגיה לנפש של תושבי המדינות העניות יותר כמו סין, הודו, דרום אמריקה עלתה בצורה דרמטית.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

עיקר האנרגיה העולמית מופקת כאמור, מדלקים מחצביים כימיים ומאורניום. כל המקורות האלה סובלים מירידה מתמשכת ב[[החזר האנרגטי]] שלהם. ככל ששואבים יותר נפט, יש צורך לשאוב את הנפט ממקורות עמוקים יותר. נפט עמוק יותר דורש השקעת יותר אנרגיה בהוצאה שלו (בגלל שיקולי עומק ולחץ). גם הזיקוק שלו דורש אנרגיה רבה יותר היות והוא כבד יותר וגם מכיל כמות גבוהה יותר של מזהמים כמו [[גופרית]]. ככל שעובר הזמן נגמרים מקורות הנפט הקלים לשאיבה ולזיקוק, וחברות הפקה עוברות לנצל מאגרים קשים יותר להפקה כמו בארות ליד הקטבים, או בערות בעומק הים. ההחזר האנרגטי של הנפט ירד מ-1:100 (מאה חביות שמתקבלות כתוצאה מהשקעת חבית נפט אחת בהפקה) בשנות 1930 לאיזור 1:20-1:10 בשנות ה-2000. מקורות אנרגיה מחצביים אחרים כמו גז, פחם ואורניום הם בעלי החזר אנרגטי נמוך יותר, וגם הם סובלים מתופעות דומות של ירידה בהחזר האנרגטי לאורך זמן.  

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להשאר קבוע.

יתרון חשוב של [[אנרגיה מתחדשת]] היא שההחזר האנרגטי שלה לא אמור לרדת על פני זמן, אלא להישאר קבוע.

===מחירי האנרגיה על פני זמן===

===מחירי האנרגיה על פני זמן===

[[קובץ:Energy prices 2005.png|ממוזער|350px|מחירי הדלקים המחצביים מאז שנת 1970. ניתן להבחין בתייקרות 3 סוגי  

[[קובץ:Energy prices 2005.png|ממוזער|350px|מחירי הדלקים המחצביים מאז שנת 1970. ניתן להבחין בהתייקרות 3 סוגי הדלקים ובעלייה בתנודתיות המחירים]]

הדלקים ובעלייה בתנודתיות המחירים]]

מאז שנות ה-70 יש עליה ארוכת טווח בכל סוגי הדלקים [[גז טבעי]], [[פחם]] ו[[נפט]] בשוק העולמי.  

מאז שנות ה-70 יש עליה ארוכת טווח בכל סוגי הדלקים [[גז טבעי]], [[פחם]] ו[[נפט]] בשוק העולמי.  

5 המדינות שהן הצרכניות הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן (בנתוני 2007 על פי הבנק העולמי):  

5 המדינות שהן הצרכניות הגדולות ביותר במשק האנרגיה העולמי הן (בנתוני 2007 על פי הבנק העולמי):  

* ארצות הברית - 2339 מיליוני [[TOE]]

* ארצות הברית - 2,339 מיליוני [[TOE]]

* סין - 1955,  

* סין - 1,955,  

* רוסיה 672,  

* רוסיה - 672,  

* הודו 594,  

* הודו - 594,  

* יפן 513.  

* יפן - 513.  

מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה וגם היתר הן מדינות גדולות. שאר המדינות הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 330 מיליוני TOE).

מתוכן 3 מדינות שהן הגדולות בעולם מבחינת גודל האוכלוסייה וגם היתר הן מדינות גדולות. שאר המדינות הן בעלות צריכה נמוכה בהרבה. (לדוגמה גרמניה עם 330 מיליוני TOE).

בחלק גדול מהמדינות העניות הגידול הכולל בצריכת האנרגיה נובע משילוב של [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית]] המדינות יחד עם גידול בצריכה לנפש. במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד.  

בחלק גדול מהמדינות העניות הגידול הכולל בצריכת האנרגיה נובע משילוב של [[גידול אוכלוסין|גידול באוכלוסיית]] המדינות יחד עם גידול בצריכה לנפש. במדינות כמו [[סין]], בשנים 2000-2007, בלט חלקה של [[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] בהגדלת צריכת האנרגיה -  בתקופה זו גידול האוכלוסייה הואט מאד.  

לעומת זו בחלק מהמדינות המערביות, כמו [[ארצות הברית]], הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה בעשורים האחרונים, נבע בעיקר מ[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1653 מיליוני TOE ל-2339 בהתאמה. למרות שלארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), נתון זה לא השתנה בתקופה שבין 1975-2007. ניתן עם זאת, לטעון שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של חברות הנפט והמשך השענות על [[פרבור]] מנעו ירידה של הצריכה לנפש בארצות הברית בשנים אלה - כך לדוגמה היה לחץ פוליטי של חברות מכוניות בארצות הברית לא לעודד מעבר למכוניות חסכוניות בדלק בטענה שהדבר יגביל את החופש האישי.

לעומת זו בחלק מהמדינות המערביות, כמו [[ארצות הברית]], הגידול בצריכת האנרגיה הכוללת של המדינה בעשורים האחרונים, נבע בעיקר מ[[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]]. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית גדלה בין 1975 ל-2007 מ-1,653 מיליוני TOE ל-2,339 בהתאמה. למרות שלארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם (7.8 TOE לאדם), נתון זה לא השתנה בתקופה שבין 1975-2007. ניתן עם זאת, לטעון שסיבות חברתיות כמו [[לובי פוליטי]] של חברות הנפט והמשך השענות על [[פרבור]] מנעו ירידה של הצריכה לנפש בארצות הברית בשנים אלה - כך לדוגמה היה לחץ פוליטי של חברות מכוניות בארצות הברית לא לעודד מעבר למכוניות חסכוניות בדלק בטענה שהדבר יגביל את החופש האישי.

* צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%.

* צריכה שלא למטרות דלק (לדוגמה הפקת חומרי גלם) ואחרים 5%.

==השפעות משק האנרגיה על תחומים אחרים==

==השפעות משק האנרגיה על תחומים אחרים==

לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכלים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה, צריכת ועוד.  

לצריכת האנרגיה השפעות רבות. יש קשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין יכולת לקיים חברה תעשייתית. ומכאן גם הקשר בין כמות האנרגיה לנפש לבין היבטים כלכליים רבים כמו אבטלה, קצב צמיחה, צריכת ועוד.  

===חשיבות האנרגיה לתעשייה ולכלכלה המודרנית===

===חשיבות האנרגיה לתעשייה ולכלכלה המודרנית===