שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 360 בתים ,  18:19, 20 ביולי 2016
מ
עריכה, קישורים חיצוניים על החדש בישראל
שורה 8: שורה 8:     
==זכרון לא מודע והטרמה==
 
==זכרון לא מודע והטרמה==
מזמן הלידה, בני אדם צוברים כמות גדולה מאד של זכרונות. בני אדם משתמשים בזכרונות האלה כל הזמן בלי שיש להם הסבר כיצד נעשה השימוש הזה. חלק גדול מהידע שנצבר בזיכרון אינו נגיש בכל רגע נתון - זהו זכרון לא מודע.  למשל, אם אתה יודע לרכוב על אופניים, כשאתה מדווש הגוף שלך שומר על שיווי משקל בלי שאתה מודע לכך. רכיב האיזון ברכיבה הוא לא־מודע. 'זיכרונות אפיזודיים' הם סוג אחר של זיכרונות, של חוויות שבני אדם עברו בימי חייהם. אם לא מעלים אותם באופן מודע, לא תהיה מודע לכך שהזיכרונות האלה נמצאים שם.  [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233]
+
מזמן הלידה, בני אדם צוברים כמות גדולה מאד של זיכרונות. בני אדם משתמשים בזיכרונות האלה כל הזמן בלי שיש להם הסבר כיצד נעשה השימוש הזה. חלק גדול מהידע שנצבר בזיכרון אינו נגיש בכל רגע נתון - זהו זכרון לא מודע.  למשל, אם אתה יודע לרכוב על אופניים, כשאתה מדווש הגוף שלך שומר על שיווי משקל בלי שאתה מודע לכך. רכיב האיזון ברכיבה הוא לא־מודע. 'זיכרונות אפיזודיים' הם סוג אחר של זיכרונות, של חוויות שבני אדם עברו בימי חייהם. אם לא מעלים אותם באופן מודע, לא תהיה מודע לכך שהזיכרונות האלה נמצאים שם.  [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233]
    
ידע סמנטי מאוחסן בזיכרון ברשתות אסוציאטיביות. למשל, שולחן וכיסא. אם מפעילים אצל אדם חלק מהרשת, למשל, אומרים לו או מראים לו "שולחן", הוא חושב על דברים שקשורים לרשת האסוציאציות הזאת יותר מאשר לפני כן. לכן המחשבה "כיסא" או "ארוחה" יצוצו בצורה קלה יותר [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233]
 
ידע סמנטי מאוחסן בזיכרון ברשתות אסוציאטיביות. למשל, שולחן וכיסא. אם מפעילים אצל אדם חלק מהרשת, למשל, אומרים לו או מראים לו "שולחן", הוא חושב על דברים שקשורים לרשת האסוציאציות הזאת יותר מאשר לפני כן. לכן המחשבה "כיסא" או "ארוחה" יצוצו בצורה קלה יותר [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2799233]
שורה 21: שורה 21:     
==שילוב של פרסום סמוי וגלוי==  
 
==שילוב של פרסום סמוי וגלוי==  
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציאטיביים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים. החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטנסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה.
+
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זיכרונות אסוציאטיביים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזיכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים. החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטנסיבי כדי לחזק זיכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זיכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין [[קוקה קולה]].
    
אפשר גם לחזק את הקשר בין מוצר מסויים או חברה מסויימת (לדוגמה בנק) לבין שחקן/ית, זמר/ת או דוגמן/ית מפורסמת טכניקה המכונה "פרזנטור".   
 
אפשר גם לחזק את הקשר בין מוצר מסויים או חברה מסויימת (לדוגמה בנק) לבין שחקן/ית, זמר/ת או דוגמן/ית מפורסמת טכניקה המכונה "פרזנטור".   
   −
אחת הדרכים של [[תאגיד|תאגידים גדולים]] לבצע פרסום היא שילוב של פרסום סמוי וגלוי. החברות נעזרות בתחומים של [[פסיכולוגיה שיווקית]] כדי לבדוק איזה זכרונות אסוציטיבים מקושרים אצל קבוצות מיקוד למוצרים שלהם.  חלק מהזכרונות נעימים וחלקם בלתי נעימים.  החברות נעזרות אז בפרסום גלוי ואינטנסיבי כדי לחזק זכרונות אסוציאטיביים מסויימים למוצר שלהם - לדוגמה לחזק את הרשת האסוציאטיבית של זכרונות ביתיים לממרח קוטג', או לחזק את הקשר בין פעילות ספורט אקסטרים לבין קוקה קולה. 
     −
המטרה של הפרסום הגלוי הוא לחזק קשרים אסוציטיביים מסויימים, על ידי חזרה אינטנסיבית שוב ושוב שיקשרו בין פעילות יומיומית שבה הצרכן עשוי לבחור במוצר, לבין החוויה שמתארת הפרסומת, שהיא בדרך כלל חוויה מרגשת במיוחד, וכמובן לחזק את הקשר בין החוויה המרגשת הזו לבין צריכה של המוצר. כך לדוגמה אם אנשים נתקלים במצב מסוכן, מצב מרגש, או שהם נמצאים בטיול או עושים ספורט, הדבר עשוי להדליק אצלם תמונות וקולות מרשת הזכרונות הקשורות שהם צברו בזמן שצפו בפרסומות, לדוגמה תמונות של אנשים ונשים מושכים מבחינה מינית שמבצעים פעילות ספורט אינטנסיבית. דבר זה עשוי להדליק זכרון בלי מודע נוסף של צריכת המוצר שאליו מכוונים.   
+
המטרה של הפרסום הגלוי הוא לחזק קשרים אסוציאטיביים מסויימים, על ידי חזרה אינטנסיבית שוב ושוב שיקשרו בין פעילות יומיומית שבה הצרכן עשוי לבחור במוצר, לבין החוויה שמתארת הפרסומת, שהיא בדרך כלל חוויה מרגשת במיוחד, וכמובן לחזק את הקשר בין החוויה המרגשת הזו לבין צריכה של המוצר. כך לדוגמה אם אנשים נתקלים במצב מסוכן, מצב מרגש, או שהם נמצאים בטיול או עושים ספורט, הדבר עשוי להדליק אצלם תמונות וקולות מרשת הזיכרונות הקשורות שהם צברו בזמן שצפו בפרסומות, לדוגמה תמונות של אנשים ונשים מושכים מבחינה מינית שמבצעים פעילות ספורט אינטנסיבית. דבר זה עשוי להדליק זכרון בלי מודע נוסף של צריכת המוצר שאליו מכוונים.   
   −
הפרסום הסמוי יכול להעשות במגוון צורות - כעת אין צורך בכלל להזכיר את המוצר עצמו, די להזכיר לצרכן את מוקד הגירוי שמקושר עם המוצר. הדבר יכול להעשות לעיתים אפילו על ידי שילוב של צבעים עזים המזוהים עם החברה (אדום לבן במקרה של קוקה קולה, כתום מסויים בהקשר של חברת אורנג' וכו').  
+
הפרסום הסמוי יכול להיעשות במגוון צורות - כעת אין צורך בכלל להזכיר את המוצר עצמו, די להזכיר לצרכן את מוקד הגירוי שמקושר עם המוצר. הדבר יכול להיעשות לעיתים אפילו על ידי שילוב של צבעים עזים המזוהים עם החברה (אדום לבן במקרה של קוקה קולה, כתום בהקשר של המותג אורנג' בישראל עד שנת 2016 וכו').  
    
במקרה של חברת קוקה קולה, החברה החלה במיתוג של סנטה קלאוס החל משנות ה-30 על ידי המאייר Haddon Sundblom. החברה לא היתה הראשונה להלביש את סנטה קלאוס באדום ולבן, והדמות של סנטה קלאוס התפתחה בצורה אבולוציונית, אבל אבולוציה זו הושפעה על ידי הפרסומות של קוקה קולה כך שצורות אחרות של סנטה קלאוס הן כיום נדירות הרבה יותר. לפני כן ניתן היה לראות הצגות שונות של סנטה קלאוס - כאיש רזה עם סמלים דתיים (כיאה לקדוש נוצרי), בצבעים אחרים כמו ירוק או צהוב, וכו', עם כובע של בישוף, עם כובע עם עלים ועוד. כיום ייצוגים כאלה הם נדירים בהרבה, אם בגלל המיתוג של קוקה קולה ואם בגלל גלובליזציה של התרבות שיוצרת האחדה של סמלים. לרוב יש שאלה "האם קוקה קולה המציאה את סנטה קלאוס באדום ולבן" - והתשובה היא שלא, אבל אפילו קוקה קולה עצמה מודה שהיא השפיעה על העיצוב של סנטה קלאוס המודרני. [http://www.coca-colacompany.com/stories/2008/01/did-coke-create/][http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/7152054.stm][https://en.wikipedia.org/wiki/Santa_Claus]
 
במקרה של חברת קוקה קולה, החברה החלה במיתוג של סנטה קלאוס החל משנות ה-30 על ידי המאייר Haddon Sundblom. החברה לא היתה הראשונה להלביש את סנטה קלאוס באדום ולבן, והדמות של סנטה קלאוס התפתחה בצורה אבולוציונית, אבל אבולוציה זו הושפעה על ידי הפרסומות של קוקה קולה כך שצורות אחרות של סנטה קלאוס הן כיום נדירות הרבה יותר. לפני כן ניתן היה לראות הצגות שונות של סנטה קלאוס - כאיש רזה עם סמלים דתיים (כיאה לקדוש נוצרי), בצבעים אחרים כמו ירוק או צהוב, וכו', עם כובע של בישוף, עם כובע עם עלים ועוד. כיום ייצוגים כאלה הם נדירים בהרבה, אם בגלל המיתוג של קוקה קולה ואם בגלל גלובליזציה של התרבות שיוצרת האחדה של סמלים. לרוב יש שאלה "האם קוקה קולה המציאה את סנטה קלאוס באדום ולבן" - והתשובה היא שלא, אבל אפילו קוקה קולה עצמה מודה שהיא השפיעה על העיצוב של סנטה קלאוס המודרני. [http://www.coca-colacompany.com/stories/2008/01/did-coke-create/][http://news.bbc.co.uk/2/hi/uk_news/magazine/7152054.stm][https://en.wikipedia.org/wiki/Santa_Claus]
שורה 44: שורה 43:  
כמעט בכל הסרטים והסדרות רואים את הגיבור נוסע במכונית כלשהי (במעט מאד סרטים הגיבור נוסע ב[[תחבורה ציבורית]]] או ב[[אופניים]]). בסרטי פעולה רבים כמעט חובה שהסרט יכלול מרדף מכוניות כלשהו. דוגמה נוספת לחשיפה מוגברת למכוניות הם "סרטי מסע" שבה הגיבור (בדרך כלל תושב ארצות הברית) נוסע ממקום למקום במכונית כנהג וכך מגלה את האמת הפנימית על עצמו (דוגמה מפורסמת היא הסרט תלמה ולואיז). הבחירה של סוג המכוניות, הצבע והמודל שלה נעשה בדרך כלל לא רק לפי הצרכים האומנותיים של הסרט אלא גם כחלק מפרסום סמוי שגורם לחשיפה של הצרכנים למודלים חדשים של מכוניות וכו'.  
 
כמעט בכל הסרטים והסדרות רואים את הגיבור נוסע במכונית כלשהי (במעט מאד סרטים הגיבור נוסע ב[[תחבורה ציבורית]]] או ב[[אופניים]]). בסרטי פעולה רבים כמעט חובה שהסרט יכלול מרדף מכוניות כלשהו. דוגמה נוספת לחשיפה מוגברת למכוניות הם "סרטי מסע" שבה הגיבור (בדרך כלל תושב ארצות הברית) נוסע ממקום למקום במכונית כנהג וכך מגלה את האמת הפנימית על עצמו (דוגמה מפורסמת היא הסרט תלמה ולואיז). הבחירה של סוג המכוניות, הצבע והמודל שלה נעשה בדרך כלל לא רק לפי הצרכים האומנותיים של הסרט אלא גם כחלק מפרסום סמוי שגורם לחשיפה של הצרכנים למודלים חדשים של מכוניות וכו'.  
   −
מעבר לפרסום של חברה מסויימת, כמעט בכל הסרטים שמציגים מכוניות מצגים אותה בצורה מסויימת - כסמל לחופש, מרדנות, נעורים, פמיניזם, עצמאות, הרפתקנות וכו'. כמעט לעולם מכונית אינה מסמלת את התסכול של [[פקקי תנועה]], כבילה לאמצעי תחבורה יקר, שמרנות, כלי רכב של מבוגרים, [[השפעות בריאותיות של מכוניות|כלי רכב שפוגע בבריאות]] וכיוצא בזה. דוגמאות נגדיות הן הסרט "בדרך למטה" (1993) שבו הידרדרות הגיבור מתחילה מפקק תנועה, או "I Heart Huckabees" שבו יש כבאי שנוסע באופניים כמחאה על הקשר בין [[תעשיית הנפט|תאגידי נפט]] לבין הכבאים שנהרגו בפיגועים ב-9.11. כמו כן סרטים רבים מבקרים את [[פרבור|תרבות הפרברים]] בארצות הברית ואת התופעות החברתיות שלה, אם כי בדרך כלל לא מוסבר הקשר בין פרבור לבין [[תכנון מוטה רכב פרטי]].  
+
מעבר לפרסום של חברה מסויימת, כמעט בכל הסרטים שמציגים מכוניות מציגים אותה בצורה מסויימת - כסמל לחופש, מרדנות, נעורים, פמיניזם, עצמאות, הרפתקנות וכו'. כמעט לעולם מכונית אינה מסמלת את התסכול של [[פקקי תנועה]], כבילה לאמצעי תחבורה יקר, שמרנות, כלי רכב של מבוגרים, [[השפעות בריאותיות של מכוניות|כלי רכב שפוגע בבריאות]] וכיוצא בזה. דוגמאות נגדיות הן הסרט "בדרך למטה" (1993) שבו הידרדרות הגיבור מתחילה מפקק תנועה, או "I Heart Huckabees" שבו באחת הסצינות כבאי רוכב על אופניים כמחאה על הקשר בין [[תעשיית הנפט|תאגידי נפט]] לבין הכבאים שנהרגו בפיגועים ב-9.11. כמו כן סרטים רבים מבקרים את [[פרבור|תרבות הפרברים]] בארצות הברית ואת התופעות החברתיות שלה, אם כי בדרך כלל לא מוסבר הקשר בין פרבור לבין [[תכנון מוטה רכב פרטי]].  
    
===פרסום סמוי בשיווק תרופות===
 
===פרסום סמוי בשיווק תרופות===
שורה 55: שורה 54:  
פרסום סמוי עלול להשפיע על הצרכן בצורה לא אתית שכן הוא נחשף לפרסום בלי שהוא מודע לכך. בעיה נוספת היא בפרסום סמוי כחלק מחדשות - הצרכן חושב שהוא מקבל מידע אמין ובעצם הוא מקבל מידע חד צדדי שמטרתו היא הגברת הרכישות של מוצר מסויים או במקרים אחרים המטרה היא לשנות את דעתו הפוליטית לגבי סוגיה ציבורית שהתאגיד קשור אליה (לדוגמה [[דליפת נפט]])  
 
פרסום סמוי עלול להשפיע על הצרכן בצורה לא אתית שכן הוא נחשף לפרסום בלי שהוא מודע לכך. בעיה נוספת היא בפרסום סמוי כחלק מחדשות - הצרכן חושב שהוא מקבל מידע אמין ובעצם הוא מקבל מידע חד צדדי שמטרתו היא הגברת הרכישות של מוצר מסויים או במקרים אחרים המטרה היא לשנות את דעתו הפוליטית לגבי סוגיה ציבורית שהתאגיד קשור אליה (לדוגמה [[דליפת נפט]])  
   −
משום כך יש בחלק מהזכיונות של חלק מגופי התקשורת חוקים נגד פרסום סמוי ו[[תוכן שיווקי]], במקומות אחרים יש תקנות לגבי הדרכים לבצע פרסום כזה. לדוגמה חשיפה תת הכרתית על ידי שיבוץ של תמונות כחלק מהסרט לא נחשב פרסום סמוי לגיטימי.   
+
משום כך יש בחלק מהזיכיונות של חלק מגופי התקשורת חוקים נגד פרסום סמוי ו[[תוכן שיווקי]], במקומות אחרים יש תקנות לגבי הדרכים לבצע פרסום כזה. לדוגמה חשיפה תת הכרתית על ידי שיבוץ של תמונות כחלק מהסרט לא נחשב פרסום סמוי לגיטימי.   
    
הפרסום הסמוי עלול גם להשפיע על גוף התקשורת עצמו. שכן יש לו כעת אינטרס עסקי לכסות נושאים מסויימים מזווית שמחמיאה לתאגיד המפרסם ולהמנע מתחקירים ודיווחים שעלולים לפגוע בתאגיד זה.   
 
הפרסום הסמוי עלול גם להשפיע על גוף התקשורת עצמו. שכן יש לו כעת אינטרס עסקי לכסות נושאים מסויימים מזווית שמחמיאה לתאגיד המפרסם ולהמנע מתחקירים ודיווחים שעלולים לפגוע בתאגיד זה.   
שורה 78: שורה 77:  
* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט
 
* [http://www.ucsusa.org/global_warming/solutions/fight-misinformation/global-warming-skeptic.html#.VxCsIXqrFU0 Global Warming Skeptic Organizations] [[ארגון המדענים המודאגים]] על הדרכים בהן ארגונים פועלים להפצת [[דיסאינפורמציה]] מטעם חברות טבק ונפט
 
* {{העין השביעית|איתמר ב"ז|בריטניה: הרגולטור נגד פרסום סמוי|201867|30 באפריל 2016|}}
 
* {{העין השביעית|איתמר ב"ז|בריטניה: הרגולטור נגד פרסום סמוי|201867|30 באפריל 2016|}}
 +
* נתי טוקר, [http://www.themarker.com/advertising/1.3013217 תומך ב"ידיעות"? הרצוג התנגד להצעת החוק נגד פרסום סמוי של חברו לסיעה רוזנטל], דה מרקר, 20.7.2015
 +
* איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/211824 "חלק גדול מהח"כים פה לא עובדים בשביל הציבור"], [[העין השביעית]], 20.7.2015
 
[[קטגוריה:פרסום]]
 
[[קטגוריה:פרסום]]
 
[[קטגוריה:תקשורת]]
 
[[קטגוריה:תקשורת]]

תפריט ניווט