שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 781 בתים ,  13:00, 20 ביולי 2016
שורה 114: שורה 114:     
* '''תקן היעד לריכוז שנתי של חליקים נשימים עדינים''': עד שנת 2010 התקן עמד על 15 מק"ג/מ"ק (מיקרו-גרם למטר מעוקב). החל משנת אימצה ישראל את ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מ"ק שהוא הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]].  
 
* '''תקן היעד לריכוז שנתי של חליקים נשימים עדינים''': עד שנת 2010 התקן עמד על 15 מק"ג/מ"ק (מיקרו-גרם למטר מעוקב). החל משנת אימצה ישראל את ערך יעד שנתי של 10 מק"ג/מ"ק שהוא הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]].  
* '''ערך הסביבה לריכוז שנתי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד שנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 25 מק"ג/מ"ק. הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא  10 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014">[http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref>
+
* '''ערך הסביבה לריכוז שנתי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד שנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 25 מק"ג/מ"ק. הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא  10 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014">ד"ר תמר ברמן, ד"ר איזבלה קרקיס, ד"ר שי רייכר, [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/bsv_sviva2014h.pdf בריאות וסביבה בישראל 2014] משרד הבריאות, הקרן לבריאות וסביבה </ref>
 
* '''תקן היעד לריכוז יממתי מירבי של חליקים נשימים עדינים''': עד שנת 2010  תקן היעד היה 65 מק"ג/מ"ק, החל בשנת 2011 הוחמר היעד לריכוז יממתי מירבי של 25 מק"ג/מ"ק  שהוא הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]].  
 
* '''תקן היעד לריכוז יממתי מירבי של חליקים נשימים עדינים''': עד שנת 2010  תקן היעד היה 65 מק"ג/מ"ק, החל בשנת 2011 הוחמר היעד לריכוז יממתי מירבי של 25 מק"ג/מ"ק  שהוא הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]].  
 
* '''ערך הסביבה לריכוז יממתי מירבי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד לשנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות.  הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא 25 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014"/>  
 
* '''ערך הסביבה לריכוז יממתי מירבי של חלקיקים נשימים עדינים''': עד לשנת 2015 לא היה בישראל ערך סביבה כזה. משנת 2015 ערך הסביבה עמד על 37.5 (ביום) - ולכל היותר 18 חריגות.  הערך המומלץ על ידי [[ארגון הבריאות העולמי]] הוא 25 מק"ג/מ"ק. <ref name="health2014"/>  
שורה 120: שורה 120:  
בחינת הריכוזים של PM2.5 משנת 2000-08 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>
 
בחינת הריכוזים של PM2.5 משנת 2000-08 מצביעה על חריגה מתקן היעד השנתי בכל הארץ ולאורך כל שנות המדידה. ריכוז החלקיקים העדינים השנתי הממוצע בישראל נע בין 20 ל-29 מק"ג/מ"ק.<ref name="kayamut2030_particals"/> מגמה זו נמשכה גם לאחר מכן לפחות עד שנת 2012. <ref name="סביבה2012"/>
   −
על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2012, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, ברמות של מאות אחוזים מעל לתקן. רק חמש מכלל התחנות לניטור זיהום אוויר חלקיקי עדין ממוקמות לצד צירי תחבורה. באלה נרשם זיהום ממוצע שנתי של 26מק"ג/מ"ק. רמות גבוהות יותר מאשר תחנות שאינן מוגדרות תחנות ניטור לתחבורה<ref name="סביבה2012"/>[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]
+
על-פי דו"ח ניטור אוויר לשנת 2012, של המשרד להגנת הסביבה, נרשמה חריגה שנתית בכל תחנות הניטור בארץ שבהם נמדדו חלקיקים עדינים, ברמות של מאות אחוזים מעל לתקן. רק חמש מכלל התחנות לניטור זיהום אוויר חלקיקי עדין ממוקמות לצד צירי תחבורה. באלה נרשם זיהום ממוצע שנתי של 26 מק"ג/מ"ק. רמות גבוהות יותר מאשר תחנות שאינן מוגדרות תחנות ניטור לתחבורה<ref name="סביבה2012"/>[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib2/Publications/P0501-P0600/P0531c.xls]
    
משרד הסביבה מפרסם דו"חות שנתיים של סיכום זיהום האוויר. [http://www.svivaaqm.net/Default.rtl.aspx] על יסוד דו"חות אלה ניתן לבחון את המגמה של זיהום חלקיקי עדין במגמה רב שנתית. על פי הדוחות לא ניתן להבחין במגמת ירידה בזיהום מצד חלקיקים עדינים, והם נמצאים ברמה פי 2 ויותר מעל תקן היעד של ישראל ושל ארגון הבריאות העולמי. החריגות מעל הרמה היומית המקסימלית עומדות מעל פי רמות של 114-250 מק"ג/מ"ק, כלומר רמות זיהום של פי 4 עד פי 10 מתקן היעד.  
 
משרד הסביבה מפרסם דו"חות שנתיים של סיכום זיהום האוויר. [http://www.svivaaqm.net/Default.rtl.aspx] על יסוד דו"חות אלה ניתן לבחון את המגמה של זיהום חלקיקי עדין במגמה רב שנתית. על פי הדוחות לא ניתן להבחין במגמת ירידה בזיהום מצד חלקיקים עדינים, והם נמצאים ברמה פי 2 ויותר מעל תקן היעד של ישראל ושל ארגון הבריאות העולמי. החריגות מעל הרמה היומית המקסימלית עומדות מעל פי רמות של 114-250 מק"ג/מ"ק, כלומר רמות זיהום של פי 4 עד פי 10 מתקן היעד.  
שורה 155: שורה 155:  
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל בחלקיקים נשימים (חומר חלקיקי) וכו ב[[אוזון בגובה הקרקע]] לא נרשמה ירידה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  
 
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל בחלקיקים נשימים (חומר חלקיקי) וכו ב[[אוזון בגובה הקרקע]] לא נרשמה ירידה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  
   −
החלקיקים נשימים עדינים (PM2.5): הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.
+
הריכוזים השנתיים של החלקיקים העדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. ריכוז הרקע של החלקיקים הנשימים העדינים PM2.5 בישראל הוא גבוה ועומד על 20 מק״ג/מ״ק, ונובע ממיקומה הגאוגרפי של ישראל בסמוך למדבריות ערב וצפון אפריקה, אך גם מהסעת חלקיקי PM2.5 מאירופה.
    
רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).
 
רוב [[זיהום האוויר בגוש דן]] ובירושלים, נגרם עקב [[זיהום אוויר מתחבורה]]. בהקשר של חלקיקים, [[מנוע דיזל|רכבי דיזל]] נוטים לפלוט בעיקר חלקיקים (PM 2.5).
 +
 +
לפי תחזית המופיעה בדו"ח "בריאות וסביבה 2014" של משרד הבריאות והקרן לבריאות ולסביבה, נכון לשנת 2015 חלקיקים עדינים צפויים לגרום לכ-448 מקרי מוות מוקדם עקב מחלת לב איסכמתית. ולתחלואה של 166 חולים בסרטן ריאות. שנות החיים שיגרעו עקב מוות (חלק ממדד של [[נטל תחלואה]]) יהיו 27,860 שנה. העלות הכרוכה בחריגה מערכי היעד של אוזון ושל חומר חלקיקי מוערכת ב 22 מיליארד ש"ח בשנת 2015 , וב 24 מיליארד ש"ח בשנת 2020.<ref name="health2014"/>
    
===זיהום תעשייתי===
 
===זיהום תעשייתי===

תפריט ניווט