47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + − החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]+ − החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים". יחד הם מהווים מעל 80% מכלל הדגנים, ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות ומזון מהחי). + − לחיטה יש חשיבות גדולה בהקשר של [[הביטחון התזונתי]] של האנושות שכן מחלות או בעיה אחרת (כמו [[שינויי אקלים]]) בחיטה באחד מ-3 הגידולים הגדולים האחרים, עלולה לגרור [[רעב המוני]] בדומה ל[[רעב הגדול באירלנד]] שפרץ בגלל מחלה בתפוחי האדמה. + − − − + + + − ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 לפני הספירה. [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה. + שורה 22:
שורה 22: − + שורה 30:
שורה 30: − + שורה 71:
שורה 71: − +
תיקונים ותוספות
[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול).
[[קובץ:Wheat harvest.jpg|ממוזער|350px|שדה חיטה ענק בארצות הברית, מדגים [[מונוקולטורה]] (גידול מין יחיד של צמחים בשטח גדול). החיטה הפכה לאחד ממיני הצמחים הנפוצים בעולם, והיא מטופחת בהתמדה על ידי בני האדם. מצד שני הקוד הגנטי שלה [[הנדסה גנטית|מוכתב]] על ידי אינטרסים אנושיים, וגורלה תלוי במידה רבה בגורל [[בני אדם|האדם]]]]
'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.
'''חיטה''' (Wheat) היא סוג של [[דגנים|דגן]], והיא אחד הצמחים הנפוצים המהווים את עיקר [[שוק המזון העולמי|התזונה האנושית]]. החיטה מהווה מקור תזונה ישיר למוצרי קמח כמו [[לחם]], פסטה ועוגות, וגם למוצרי חלב ובשר שכן כיום משתמשים בה כחלק מתזונתן של חיות בתעשיית המזון מהחי.
החיטה, ה[[תירס]] וה[[אורז]] מהווים יחד את "3 הגדולים"- הם מהווים מעל 80% מכלל [[דגנים|הדגנים]], ומספקים מעל 40% מסך הצריכה הקלוריות של האנושות (כאשר השאר מקורם בכל שאר הגידולים הצמחיים לרבות שורשים, פירות, דגנים אחרים, אגוזים, קטניות וממזון מהחי).
לחיטה יש חשיבות גדולה בנושא של [[בטחון תזונתי|הביטחון התזונתי]] ול[[חוסן]] של האנושות שכן מחלות או בעיה אחרת (כמו [[שינויי אקלים]]) בחיטה או באחד משני הדגנים החשובים האחרים, עלולה לגרור [[רעב המוני]] ואי סדר חברתי, בדומה ל[[רעב הגדול באירלנד]] שפרץ בגלל מחלה בתפוחי האדמה.
מאז שנות ה-60 (עת החלו הרישומים המסודרים) יש עליה מתמדת ומרשימה ב[[פריון חקלאי|פריון]] ובתנובת הכוללת של החיטה בעולם.יחד עם זאת יש האטה בגידול הפריון והתנובה. המשך הגידול בתנובת החיטה תלוי בעיקר במדינות מתפתחות כמו הודו וסין. בינתיים הפריון במדינות אלה ממשיך לעלות, אולם הן עומדות בפני אתגרים שונים כמו מחסור במים ושינויי אקלים.
מאז שנות ה-60 (עת יש רישומים מסודרים) יש עליה מתמדת ומרשימה ב[[פריון חקלאי|פריון]] ובתנובת הכוללת החיטה העולמית, יחד עם יש האטה בגידול הפריון והתנובה, ובחלק מהמדינות המערביות יש עצירה בגידול בפריון למעלה מעשור. המשך הגידול בתנובת החיטה תלוי בעיקר במדינות מתפתחות כמו הודו וסין. בינתיים הפריון במדינות אלה ממשיך לעלות, אולם הן עומדות בפני אתגרים שונים כמו מחסור במים ושינויי אקלים.
==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==
==היסטוריה ואבולוציה משותפת עם האדם==
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}
{{הפניה לערך מורחב|המהפכה החקלאית}}
טיפוח וכן [[תהליך]] מתמשך של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר. בחירה של תכונות אלה לא הייתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד בטבע לבדם.
טיפוח וכן [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] של קציר וזריעה של גרעינים של עשבי-בר הובילו ליצירה של זנים מבוייתים של חיטה. בני האדם העדיפו לזרוע צורות מוטנטיות של זרעי חיטה. בזנים של חיטת- בר הזרעים קטנים ונפרדים בקלות מהגבעול ולכן זני בר יכולים להפיץ את עצמם. בחיטה מבוייתת הגרעינים גדולים יותר והזרעים נשארים דבוקים לגבעול אפילו במהלך הקציר. בחירה של תכונות אלה לא הייתה מכוונת בהכרח, ואולי התרחשה פשוט בגלל שתכונות אלה הפכו את הזרעים המוטנטים לקלים יותר לאיסוף. בגלל תכונות אלה, זני חיטה בעלי רמה גבוהה של ביות אינם מסוגלים לשרוד ב[[הסביבה הטבעית|טבע]] לבדם.
ביות החיטה התרחש באיזור הסהר הפורה (ישראל, סוריה, עירק) בסביבות 8000 עד 10000 לפני הספירה. הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] טוען כי התפשטות ביות החיטה התרחש בסהר הפורה אי שם לפני 8800 לפני הספירה. בדיקות גנטיות של wild einkorn wheat מצביעים כי זו גודלה בדרום טורקיה כ-7800 לפני הספירה. ביות החיטה התפשט ליוון, קפריסין והודו עד שנת 6500 לפני הספירה ולמצרים זמן קצר לאחר 6000 לפני הספירה. ביות החיטה הגיע לגרמניה ולספרד עד 5000 לפני הספירה. המצרים היו אולי הראשונים לאפות מהחיטה לחמים גדולים. היבול במצרים תלוי בזרימה ובהצפות של הנילוס ולכן היבול יכול להשתנות בצורה דרסטית בשנים שונות. דבר זה הוביל לפיתוח [[ממגורה|הממגורות]] כפתרון למניעת רעב.
עד שנת 3000 לפני הספירה החיטה הגיעה למדינות סקנדינביה ולאנגליה. בשנת 2000 לפני הספירה החיטה הגיעה לסין. בספר [[רובים, חיידקים ופלדה]] מתאר [[ג'ארד דיימונד]] שתי תכונות חשובות שאיפשרו פריחה של מרכזי חקלאות באירופה ואסיה ביחס לאפריקה ואמריקה - ביות מוקדם יותר של צמחי חקלאות, וכיוון יבשת בכיוון מזרח-מערב שאיפשר נדידה של גידולים חקלאיים, בלי שינוי מהותי בכמות האור ובאקלים, דבר שאיפשר התפשטות מהירה יחסית של זני צמחים כמו חיטה, ביחס להתפשטות איטית בהרבה של זני תירס ושעועית לדוגמה, בדרום אמריקה.
בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).
בדומה לבעלי-חיים וצמחים מבוייתים אחרים, החיטה, עברה יחד עם האדם תהליך של [[קו-אבולוציה]] (אבולוציה משותפת) שבו הצלחה והתפשטות של מין אחד הובילה להתפשטות של שאר המינים. לדוגמה הצלחה של גידול חיטה באיזורים צפוניים או מדבריים גררה התפשטות שלה לאיזורים אלה וגם אפשרה לבני האדם להתפשט לשם ולהגדיל את מספרם באיזורים אלה. כיום חיטה ו[[דגנים]] נוספים כמו [[תירס]], הם סוגי הצמחים הנפוצים עלי אדמות. עם זאת גורלה קשור בצורה הדוקה לגורל האדם. מכאן ניתן לראות בחיטה, באדם ובמינים אחרים סוג של תת [[מערכת אקולוגית]] ([[אקולוגיה חקלאית]] ובהמשך [[אקולוגיה עירונית]]).
הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.
הקו-אבולוציה באה לידי ביטוי בכך שההיסטוריה האנושית שונתה במידה רבה על ידי "האינטרסים" של החיטה. היבט צר של הביות הוא שבני אדם שלא היו מותאמים בצורה קיצונית לסוגי המאכלים כמו חיטה או [[אורז]] סבלו מחסרון אבולוציוני. עד היום יש אנשים שיש להם בעיה בעיכול סוגי מזונות אלה. במובן רחב יותר, בני אדם החלו להשקיע כמות גבוהה מאד של [[אנרגיה]] ושל מאמץ כדי לגדל חיטה (וצמחים אחרים) במקומות שונים ולאפשר לה להתפתח בהם. הדבר כולל הן את המאמץ הישיר המושקע ב[[חקלאות]] והן שינויים עקיפים יותר כמו בניית כוח צבאי לשם שימור שטחי חקלאות.
בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כביכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>
בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] מכנה זאת [[יובל הררי]] בשם "הונאת החיטה". [[המהפכה החקלאית]] שבמסגרתה בויתה החיטה, הבטיחה כביכול חיים טובים יותר שכן כל דונם של אדמה הניב יותר [[מזון]] יחסית לשטחים דומים של [[ציידים לקטים|הציידים לקטים]]. אלא שהפריון הגדול הוביל ל[[גידול אוכלוסין]] שהיה מהיר מעט יותר מהעליה בפריון וכתוצאה מכך להורדת הקלוריות לנפש.<ref>[[רובים חיידקים ופלדה (ספר)|רובים חיידקים ופלדה]], [[ג'ארד דיימונד]]</ref> בנוסף היבטים רבים יותר בחיי החקלאים היו קשים יותר לעומת חיי הציידים לקטים: עבודה חקלאית שהגוף האנושי אינו מותאם לה שגרמה לשחיקה של הגוף; [[מגיפה|מגיפות]] ומחלות זיהומיות שנבעו מישיבה בישובי-קבע וקרבה לבעלי חיים; תזונה פחות מגוונת ופחות בריאה וטעימה; ו[[מוסדות חברתיים]] ריכוזיים ונצלנים יותר (מלוכה, מיסים, מעמד לוחמים) שהביאו לניצול, [[עוני]] ומלחמות לאיכרים.<ref>[[קיצור תולדות האנושות]], [[יובל נח הררי]]</ref>
לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.
לטענת הררי, פחות משהחיטה בויתה על ידי האדם, היא בייתה את בני האדם בעצמה -והעובדה היא שלא החיטה גרה בבתים, אלא בני האדם. השפעת החיטה על הגנום האנושי עברה דרך השינויים הרבים והמהותיים בעקבות קשירת גורל בני האדם עם המינים המבוייתים והמעבר לחקלאות.
חיטה צורכת את [[שימושי קרקע|שטחי הקרקע]] הגדולים ביותר מבין גידולי החקלאות, 240 מיליון הקטר. מתוך כמות זו 200 מיליון הקטר של חיטה נמצאים במדינות מתפתחות כמו סין והודו. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]
חיטה צורכת את [[שימושי קרקע|שטחי הקרקע]] הגדולים ביותר מבין גידולי החקלאות, 240 מיליון הקטר. מתוך כמות זו 200 מיליון הקטר של חיטה נמצאים במדינות מתפתחות כמו סין והודו. [https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]
נכון לשנת 2011 העולם ייצר כ-700 מיליון טונות חיטה, מה שמציב אותה כגידול השלישי בעולם מבחינת משקל יחסית ל[[תירס]] (מעל 800 מיליוני טונות) ואורז (מעל 700 מיליון טונות).[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]. לפי ארגון המזון העולמי, המדינות העיקריות שמייצרות חיטה כיום הן סין, הודו, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, קנדה, גרמניה, פקיסטן, אוסטרליה, וטורקיה. נכון לשנת 2013 מדינות אלה הפיקו 70% מהחיטה העולמית, ומחזיקות ב-65% מהשטח העולמי בו מגודלת חיטה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]
נכון לשנת 2011 העולם ייצר כ-700 מיליון טונות חיטה, מה שמציב אותה כגידול השלישי בעולם מבחינת משקל סך התבואה, לאחר [[תירס]] (מעל 800 מיליוני טונות) ואורז (מעל 700 מיליון טונות).[https://www.integratedbreeding.net/wheat-facts-figures]. לפי ארגון המזון העולמי, המדינות העיקריות שמייצרות חיטה כיום הן סין, הודו, ארצות הברית, רוסיה, צרפת, קנדה, גרמניה, פקיסטן, אוסטרליה, וטורקיה. נכון לשנת 2013 מדינות אלה הפיקו 70% מהחיטה העולמית, ומחזיקות ב-65% מהשטח העולמי בו מגודלת חיטה. [http://faostat.fao.org/site/567/DesktopDefault.aspx?PageID=567#ancor]
{| {{table}}
{| {{table}}
===הפריון החקלאי של חיטה===
===הפריון החקלאי של חיטה===
[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי של המדינות המגדלות את רוב החיטה בעולם בשנים 1961-2013. ניתן לראות פריון גבוה במדינות אירופה, שנעצר בעשורים האחרונים. כמו כן מדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה לא מצליחות הן בעלות פריון נמוך יותר יחסית למדינות כמו הודו או סין, שלהם תנאי גידול טובים יותר לחיטה]]
[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] של המדינות המגדלות את רוב החיטה בעולם בשנים 1961-2013. ניתן לראות פריון גבוה במדינות אירופה, שנעצר בעשורים האחרונים. כמו כן מדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה הן בעלות פריון נמוך יותר יחסית למדינות כמו הודו או סין, שלהן תנאי גידול טובים יותר לחיטה]]
[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.
[[הפריון החקלאי]] של חיטה, במובן של כמות גרעינים לדונם, עלה מאד במדינות מתפתחות ומפותחות כאחד, מאז שנות ה-60, בעקבות יישום [[המהפכה הירוקה]]. בממוצע, הפריון עלה פי 3. כאשר יש מקומות כמו סין, שבהם הפריון עלה פי 9 בתקופה זו.