47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + + +
אין תקציר עריכה
#הפניה [[מיתון תנועה]]
[[תמונה:750px-One-lane chicane 1.jpg|left|thumb|300px|מיתון תנועה בשכונת מגורים על ידי יצירת עיקולים בכביש]]
'''אזור מיתון תנועה''' הוא אזור עירוני קטן, שבו יש הגבלת מהירות של רכב מנועי למהירות של 20-30 קמ"ש. איזור מיתון תנועה יכול להיות שכונת מגורים, או אזורים בהם יש תנועה נרחבת של [[הולכי רגל]] כמו מרכזי ערים או אזור תעסוקה. מהירות הנסיעה באזור מיתון תנועה מוגבלת ל-30 קמ"ש בישראל. בעולם נהוגות מהירויות שונות בין 10 עד 40 קמ"ש, בהתאם לתנאי הדרך.
השטח של כל איזור מיתון תנועה הוא מצומצם - בדרך כלל פחות מ-1 ק"מ בכל כיוון, ובין איזורי מיתון תנועה יש רחובות מהירים וראשיים יותר. באופן כזה ההפרעה לנסיעת מכוניות היא מינמלית - הנהגים מבלים באיזור מיתון תנועה רק מספר מועט של דקות מכלל הנסיעה שלהם (בתחילת הנסיעה ובסופה). הגבלת המהירות מסתמכת בעיקר על מספר אמצעיים פיזיים לריסון מהירות התנועה כגון אמצעים אנכיים (במפרים, מעברי חציה מוגבים), אמצעי הסטה (כגון ככרות, חניה בצורה של זיגזג לאורך הרחוב) אמצי הצרה וכן שילוט וסימון - לנהג ברור מתי הוא נכנס לאיזור מיתון תנועה ומתי הוא יוצא ממנו.
ההשפעה של איזורי מיתון תנועה על העיר היא משמעותית במספר מישורים - צמצום של [[תאונות דרכים]], הגנה על בטיחות של [[הולכי רגל]], [[תחבורת אופניים|רוכבי אופניים]] ובמיוחד של ילדים והגברה של השימוש באופניים של הליכה ברגל, הורדה של כמות [[זיהום רעש|הרעש מתנועה]] בשכונה ושיפור איכות החיים של תושבי השכונה.
יותר ויותר ומדינות מיישמות איזורי מיתון תנועה כמו בהולנד, דנמרק, צרפת, אנגליה, וכן ערים בארצות הברית כמו ניו יורק, סן פרנסיסקו, סקרמנטו ועוד. עיריות רבות משתמשות באיזורי מיתון תנועה במקביל לשימוש ב[[שבילי אופניים]] ו[[איזור ידידותי להולכי רגל]] לשם עידוד הליכה ברגל ורכיבה באופניים ושילוב שלהם ב[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]] כחלק מאסטרטגיה של [[תחבורה בת קיימא]] ו[[עירוניות מתחדשת]].
==רקע==
במחצית השנייה של המאה ה-20 הרחובות תוכננו על ידי מהנדסים מתוך מטרה עיקרית של הזרמת תנועת מכוניות בצורה מהירה ככל האפשר, כחלק מ[[תכנון מוטה רכב פרטי]]. דבר זה גרם להזנחת תפקודים אחרים של הרחוב: דיור, קניות ומסחר, הליכה ברגל, משחק ברחוב, מפגש ספונטני עם שכנים וחברים, קניות במרחב העירוני. בנוסף הפיכת רוב הרחובות לכבישים דבר שההפך את המרחב העירוני למרחב בלתי בטוח עבור הולכי רגל ורוכבי אופניים - במיוחד הדבר נכון עבור ילדים וזקנים. כמו כן כמות הרעש ברחוב עלתה מאד דבר שיכול ליצור תחושה לא נעימה של [[מתח נפשי]] וקושי לקיים שיחה ברחוב ומרתיע הולכי רגל משהייה ממושכת ברחוב.
הבסיס למיתון תנועה הוא הרחבת הנדסת התנועה כך שזו תכלול עידוד של מרכיבים נוספים בתפקוד הרחוב כמו הליכה, משחק, מפגשים חברתיים ועוד.
מיתון תנועה מוביל להקטנה משמעותית במספר הפצועים וההרוגים בקרב הולכי הרגל והפחתת הכמות והעוצמה של [[תאונות דרכים]], וכן לשיפור התפקוד של הרחובות והשכונות בהיבטים חברתיים וכלכליים כמו שיפור הביטחון האישי, קשרים חברתיים טובים יותר ושיפור המסחר העירוני.
==אמצעים פיזיים למיתון תנועה==
איזור מיתון תנועה אינם פתרון נקודתי ומקומי (כמו פסי האטה) אלא פתרון אזורי או שכונתי. משתמשים בו באלמנטים שונים שכוללים שילוב של תכנון פיזי ופעילות לחינוך, הסברה ובניית הרגלים.
[[קובץ:מיתון תנועה בלונדון.jpg|ממוזער|300px|כניסה לאיזור מיתון תנועה בלונדון. "שער" - מעבר צר או מוגבה בכניסה לאיזור מיתון תנועה אשר מאלץ את הנהג להאט ומסמן לו שהוא נכנס לאיזור שבו מצפים ממנו לנהוג לאט יותר ]]
אמצעי ריסון מאלצים את הנהג של רכב פרטי לשמור על מהירות נמוכה בתוך איזור מיתון התנועה. אמצעי הריסון כוללים אמצעים לשינוי אנכי של הנהיגה כמו פסי האטה, הסטה של תווי התנועה לצדדים ואיי תנועה והיצרות (הצרת הכביש).
;שער:
בכניסה וביציאה מאיזור מיתון תנועה מקובל לשים "שער". שער הוא שילוב של מספר אלמנטים כמו מדרכה מוגבהת, עמודים, תמרורים וכו'. השער גורם להאטה פיזית של הרכב ומבהיר לנהג שהוא יוצא מאיזור תנועה רגיל (רחוב חיץ) ונכנס לאיזור מיתון תנועה.
;פסי האטה - במפרים:
קיימים פסי האטה בגובה ובאורכים שונים בהאם למהירות הרצויה והבאתם להערכת מהירות הרכב המגיע.
;מעברי חצייה מוגבהים:
הגבהת מעברי חצייה, משפיעה על הנהג בדומה לפסי האטה, בנוסף הדבר שמקל על החצייה של הולכי הרגל ומאלץ את הנהגים להאט.
;הסטת תוואי:
הסטת תוואי היא הפיכת נתיבי התנועה ישרים לנתיב עקלתון, כך ששדה הראיה של הנהג מצטמצם ואין לו אפשרות נוחה לפתח מהירות גבוהה. אחד האמצעים המשמשים לכך הוא Chicane - מעין אוזניים שגולשות לתוך הכביש ומסדירות את החניה ברחוב בצורה של זיגזג שמאלץ מכוניות לנסוע לאט יותר.
אמצעי נוסף להסטת התוואי הן מעגלי תנועה או כיכרות.
;הצרת חתך הרחוב:
אמצעי מרכזי למיתון תנועה הוא הצרת נתיבי תנועה למכוניות, דבר שגורם לנהג להאט בעצמו, בגלל תחושה של מרחב מצומצם יותר. ההצרה יכולה להיות כללית, או לפני אזור מסויים, לדוגמה לפני מעבר חצייה, לפני כניסה לבית ספר, גינה וכו'.
;תמרור סימון ושילוט:
במקומות רבים יש שילוט שמודיע על כניסה לאיזור מיתון תנועה. בחלק מהמקומות הסימן הוא עיגול כחול או אדום עם 30 או 20 קמ"ש. בחלק מהמקומות מוסיפים לכך גם סימון מיוחד על הכביש וכן שילוב של אבני מרצפת לא מחוספסות או חלוקים כדי להתריע בפני הנהג. בנוסף במקומות אלה יש שילוט של הספקת איזור מיתון תנועה
;אמצעים נוספים:
היבט אחר שלפעמים נוקטים בו הוא ביטול שלטים בצמתים. דבר זה גורם לכך שנהגים צריכים להאט לפני הצומת כדי לוודא שאין נהג אחר שבא מימין ושיש לו זכות קדימה.
==השפעות של מיתון תנועה==
השפעת איזורי מיתון תנועה יכולה להימדד בשני מישורים, האחד הוא בשיפור בטיחות הדרכים והשני הוא בשיפורים נוספים של איכות החיים כמו הפחתת [[רעש]], הרגשת בטחון יותר טובה, שיפור הערך הכלכלי של נכסים באיזור ועוד.
===שיפור בטיחות הדרכים===
{{הפניה לערך מורחב|תאונות דרכים}}
סיבה מרכזית להגבלת המהירות לפחות מ-30 קמ"ש היא שבמהירות זו הסיכוי לתאונה יורד. במקרה והתרחשה תאונה, יורדים גם הסיכויים למוות ולפציעה קשה.
מהירות הנסיעה משפיעה בצורה דרסטית על הסיכוי להתרחשות התאונה. כל הורדה של 1.6 קמ"ש מורידה את הסיכוי להתנגשות ב-5%. נהג שנוהג במהירות של 64 קמ"ש (40 מייל לשעה) ורואה הולך רגל שנמצא מולו בכביש במרחק של 33 מטר, ינסה לעצור, אבל יפגע בהולך הרגל במהירות של 61 קמ"ש. במהירות של 40 קמ"ש (25 מייל לשעה) יש לנהג מספיק זמן כדי לעצור באופן מוחלט לפני הפגיעה בהולך הרגל.[http://trafficlogix.com/trafficcalming/trafficcalming#tctab_stats]
מהירות הנסיעה משפיעה בצורה חזקה גם על תוצאות התאונה במידה וזו התרחשה. לדוגמה, לפי משרד התחבורה הבריטי, הולך רגל שנפגע ממכונית שנוסעת במהירות של 48 קמ"ש, עלול למות בסיכוי של 45%. במהירות של 64 קמ"ש הסיכוי למוות מטפס ל-85%. מתחת ל-30 קמ"ש הסיכוי למוות יורד לפחות מ-5% מהמקרים. <ref>[http://www.economist.com/node/21528302 Calm down], the economist, Sep 3rd 2011 </ref>
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, מחקרי מעקב באירופה הצביעו על כך שבאזורים שבהם יושם מיתון תנועה חלה ירידה בכמות התאונות הקטלניות כמעט ל-0, והתאונות בכלל צומצמו ב-50-70 אחוזים.
לפי מחקר על מיתון תנועה בעיר אחת בגרמניה, מיתון תנועה הוביל לתוצאות הבאות [http://www.walkablestreets.com/calm1.htm]:
* עליה של 50% בשימוש באופניים.
* ירידה של 57% בתאונות קטלניות.
* ירידה של 45% בתאונות קשות.
* ירידה של 40% בפציעות קלות מתאונות.
* ירידה של 43% בתאונות שמעורבים בהן הולכי רגל.
* ירידה של 16% בתאונות של רוכבי אופניים.
* ירידה של 16% בעלות הכלכלית של תאונות דרכים.
* ירידה של 66% בתאונות בהן מעורבים ילדים.
מטה-אנליזה משנת 2001, שפורסמה בירחון Accident Analysis and Prevention וסיכמה 33 מחקרים שונים, מצאה כי מיתון תנועה הוביל לירידה של 15% בכמות הפציעות מתאונות דרכים, כאשר הירידה חזקה יותר בשכונות מגורים (25%) וחלשה יותר בעורקי תנועה (10%). ירידה דומה נרשמה בכמות התאונות שיש בהן רק נזק לרכוש. <ref>Rune Elvik (2001a), “[http://www.sciencedirect.com/science/article/pii/S0001457500000464 Area-Wide Urban Traffic Calming Schemes: A Meta-Analysis of Safety Effects]” Accident Analysis and Prevention, Vol. 33 (www.elsevier.com/locate/aap), pp. 327-336.</ref>
שני שליש מהילדים שנפגעים או מתים מתאונות דרכים, נפגעים במרחק 2-3 בלוקים (כ-300 מטרים) מביתם. ילדים שאינם חיים בקרבה לאמצעים להאטת מהירות כמו במפרים, צפויים להיפגע פי 2 מאשר ילדים שבקרבתם יש אמצעים כאלה. הכנסה של באמפרים לאיזור משוייכת להורדה של 53%-60% בסיכויים למוות או ופציעה מתאונות בקרב ילדים שנפגעים בשכונתם.מחקר שנערך על תוכניות מיתון תנועה ב-43 ערים ברחבי העולם, מצא שהן הורידו את תאונות הדרכים ב-8%-100% [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp]
===השפעות על נהגים===
בניגוד לרושם הראשוני, מיתון תנועה אינו פוגע בנהגים באופן מהותי. הנסיעות שאנשים מחליטים לוותר עליהן, הן בדרך כלל נסיעות קצרות ומקומיות. נסיעות ארוכות יותר כמו נסיעות [[יוממות]] לעבודה או ללימודים, הן נסיעות שרק מרכיב קטן מהם עובר באזורי מגורים או באזור התעסוקה. כך שזמן הנסיעה של נהג בנסיעה כזו מתארך רק במספר דקות בודדות.
מיתון התנועה אינו פוגע במיוחד בקיבולת התנועה של הרחובות. בשעות השיא של תנועת מכוניות יש ממילא [[פקקי תנועה]] ומהירות הנסיעה נמוכה מאד. ההשפעה המרכזית של איזור מיתון תנועה היא הגנה על הולכי הרגל בשעות שאינן שעות השיא, שבהן נהגים עלולים לנסוע מהר בתוך אזורים עירוניים, תוך סיכון הולכי הרגל והפרעה לתפקודים אחרים של הרחוב כמו משחק, שיחה, מפגשים ספונטניים, פעילות של בתי קפה ועוד.
לפי הניסיון של איזורי מיתון תנועה בגרמניה, נהגים יכולים גם להרוויח ממיתון תנועה על ידי הקטנה הכמות של רחובות ללא מוצא ורחובות חד סטריים. אלו נהוגים כדי למנוע תנועה חוצה דרך שכונות, בניסיון להקטין את כמות הרכבים החולפים ברחוב. עם מיתון תנועה ניתן להסיר הגבלות אלה ובכל זאת לשמור על האופי השקט של השכונה.
===השפעות חברתיות וכלכליות של איזורי מיתון תנועה===
הסיבות המקוריות למיתון תנועה היו כדי לשפר את [[בטיחות בדרכים|בטיחות הולכי הרגל]] וכדי להפחית את ה[[רעש]] ואת [[זיהום האוויר]] מצד [[תחבורה ממונעת]]. עם זאת, לרחובות יש תפקודים רבים בהקשר של מסחר מקומי, קשרים חברתיים והתרגעות שנפגעו בצורה קשה על ידי [[תכנון עירוני מוטה מכוניות]] ולכן נתגלה כי לאיזורי מיתון תנועה השפעות כלכליות וחברתיות רבות שהביאו לשיפור איכות החיים של התושבים.
לפי המתכנן העירוני יודן רופא, באזורי מיתון תנועה אנשים היו מרוצים יותר מסביבת המגורים שלהם, הפעילות ברחוב גדלה, חל שיפור בביטחון האישי (כתוצאה מנוכחות מוגברת של אנשים ברחוב) ובפעילות העסקית בחלק מן האזורים.
השפעות נוספות של אזור מיתון התנועה הוא עידוד אנשים לוותר על נסיעה ברכב ולהשתמש יותר ב[[הליכה ברגל]] ובנסיעה ב[[אופניים]]. דבר זה גורם להפחתת כמות הנסיעות המקומיות ולכך שיש פחות [[רעש]], [[פקקי תנועה]], [[תאונות דרכים]] ו[[זיהום אוויר]]. כמו כן השימוש ברחוב עולה, כך שיש תחושה נעימה יותר, ויש שיפור במצבם של עסקים מקומיים.
אחת ההשפעות של מיתון תנועה היא שיפור המסחר העירוני. ההסבר לכך הוא שמעבר לסכנה, תנועה מהירה של מכוניות יוצרת מפגעי [[רעש]] ותחושה לא נעימה של הרחוב, ומיתון התנועה מקטין השפעה זו.
המחקר Livable Streets שנערך על ידי Donald Appleyard מצא כי תושבים באיזורים בעלי תנועה קלה היו בממוצע בעלי 3 חברים נוספים ובעלי כמות כפולה של מכרים בהשוואה לאנשים שגרו ברחובות בעלי תנועה כבדה, והיו בעלי מאפיינים דומים בהקשר של הכנסה, מימדי הרחוב וכו'. פרוש הדבר שיפור ב[[הון חברתי]].
===הדגמת השפעת מיתון תנועה ברובע mohabit בברלין===
ברובע mohabit בברלין הוכן איזור מיתון תנועה עם מגבלה של 30 קמ"ש בשנות ה-1990. הפרוייקט משתרע על שטח של 4 קילומטרים רבועים וגרים בו 30 אלף תושבים, בצפיפות של 30 יחידות דיור לדונם. כמו כן מכיל האיזור עסקים שמעסיקים 7,000 עובדים. כתוצאה ממיתון תנועה לא רק שתאונות הדרים פחתו באופן משמעותי, גם איכות החיים וערך הנכסים במקום עלו מאד. [http://media.mot.gov.il/PDF/HE_TRAFFIC_PLANNING/HandasaMitunTnuah2.pdf]
השפעת פרוייקט מיתון התנועה על האיזור כללה:
* יותר מסחר ויותר משפחות צעירות עברו לאיזורי מיתון תנועה.
* חלוקת הרובע לאיזורי מיתון תנועה הוסיפה 10 דונמים של שטחים ירוקים על חשבון כבישים וחניות.
* מספר הרחובות ללא-מוצא והרחובות החד-סטריים, שנועדו למנוע תנועה של מכוניות בתוך השכונה, הופחת בצורה דרסטית. פרוש הדבר שלא נדרש יותר להגביל את חופש התנועה והנגישות של התושבים כדי להשיג פחות תנועה ברחובות.
* מהירות הנסיעה הממוצעת ירדה מ-50 קמ"ש ל-36 קמ"ש. כאמור לדבר זה השלכות עצומות על בטיחות הולכי הרגל ורוכבי האופניים.
* כמות תאונות הדרכים בהם מעורבים ילדים ירדה ב-70%.
* כמות התאונות הקטלניות ירדה באופן מהותי, ותאונות ללא נפגעים שבהם רק הרכב נפגע, ירדו בשיעור של 30%.
* רמת הרעש הופחתה מ-65 דציבלים ל-60 דציבלים, היות ומדובר בסולם לוגריתמי, פרוש הדבר ירידה של פי 4 בעוצמת הרעש. התושבים החלו להתלונן על רעש הילדים.
==מיתון תנועה בישראל==
בישראל ישנה מגמה נפוצה של מיתון תנועה ברחובות שכונתיים רבים, על ידי שלל אמצעים, בעיקר על ידי כיכרות תנועה ובמפרים. עם זאת התפיסה הזאת היא נקודתית ובמקרים רבים נעשית בצורה שאינה מקצועית לדוגמה הכנסת במפרים לרחוב במרחקים לא מתאימים ממעברי חציה.
בשנת 2002 פרסם [[משרד התחבורה]] הנחיות לאיזורי מיתון תנועה, אך בפועל הנושא לא קודם מאז ואין כמעט איזורי מיתון תנועה בישראל כאיזור שלם שמאפשר תנועה בטוחה של הולכי רגל ורוכבי אופניים. דוגמה בולטת לאיזור מיתון תנועה יש במדרשת שדה בוקר בנגב. מספר שכונות בתל אביב כמו בצפון הישן ובשכונת ביצרון ונחלת יצחק, התקינו שלטים עם מהירות מקסימלית של 30 קמ"ש, אבל לרוב לא מדובר בפתרון תכנוני כולל שנעזר באמצעים פיזיים ובתכנון של הרחוב עצמו אלא בהצהרה המורה לנהג מה עליו לעשות.
בשנת 2010 פרסמו ד"ר יודן רופא וחוקרים נוספים מחקר שבוחן מדוע לא קודמו איזורי מיתון תנועה בישראל. בין יתר המסקנות של המחקר הטענה היא שאין להציג רק את היתרונות מבחינת בטיחות בדרכים אלא גם את שיפור איכות החיים שמיתון התנועה מוביל אליו, בהקשרים כמו שקט, עליית ערך הנכסים ועוד.
נכון לשנת 2016 קיימים איזורי מיתון תנועה במספר מקומות בישראל בעיקר בערים הגדולות. בתל אביב יש באופן פורמלי מעל 75 איזורי מיתון תנועה. חלקם כוללים רק 2-3 רחובות ורוחבם הוא מספר עשרות מטרים וחלקם גדול הרבה יותר ומקיף שכונות שלמות. חלק גדול מאיזורי מיתון תנועה אלה מורכב רק משלטי 30 קמ"ש ושלטי יציאה מ-30 קמ"ש , אין בהם סימון בולט לאיזור ויש בהם כמות מצוממת של אמצעים לריסון תנועה שכוללים בעיקר מעגלי תנועה ופסי האטה.
==ראו גם==
* [[עירוניות מתחדשת]]
* [[שדרת אופניים]]
* [[מרחב משותף (תחבורה)]]
* [[פרויקט המקומות הציבוריים]]
* [[מדרחוב]]
* [[תאונות דרכים]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Traffic_calming מיתון תנועה] בוויקיפדיה האנגלית
* [http://www.youtube.com/watch?v=1UR3weXVHl4 סרטון קצר להמחשת מיתון תנועה על ידי Chicane]
* [https://www.cityofsacramento.org/Public-Works/Transportation/Programs-and-Services/Traffic-Calming/Calming-Measures אמצעים שונים למיתון תנועה] עיירית סקרמנטו
* [http://yodannotes.wordpress.com/2010/04/15/איך-כמעט-הגעתי-לדבר-על-מיתון-תנועה-בפרי/ איך כמעט הגעתי לדבר על מיתון תנועה בפריים טיים אצל לונדון וקירשנבאום] בבלוג של יודן רופא
* [http://www.youtube.com/watch?v=KxpvwKiOpag במפר אקטיבי - מפריע רק לנהגים שעוברים מהירות מסויימת]
* [http://www.trafficlogix.com/statistics.asp סטטיסטיקה של מיתון תנועה] נתונים מתוך מחקרים משווים על השפעות על תאונות דרכים.
* [http://www.ite.org/traffic/tcstate.asp דוחות של Institute of Transportation Engineers] בנושא מיתון תנועה
* [http://sf.streetsblog.org/2012/02/23/sfmtas-traffic-calming-program-dwarfed-by-demand-for-safer-streets/ הביקוש לרחובות בטוחים יותר בסן פרנסיסקו עולה על גדותיו] streetsblog, 2012
* [http://spokes.org.uk/oldsite/isitsaf1.htm Is It Safe?], A guide to Road Danger Reduction, Road Danger Reduction Forum
* [http://www.citylab.com/cityfixer/2015/10/the-benefits-of-slower-traffic-measured-in-money-and-lives/408472/ The Benefits of Slower Traffic, Measured in Money and Lives] Eric Jaffe, 2015
* פרופ' אראל אבינרי, [http://www.ukayamut.com/wp-content/uploads/2013/10/תחבורה-מקיימת-אראל-אבינרי-ערוך.pdf תחבורה מקיימת ושיטות לשינוי התנהגותי] מכון ירושלים לחקר ישראל, קיימות עירונית,{{pdf}} מרץ 2014, אבינרי מפרט על צעדים נוספים למיתון תנועה מלבד האטה פיזית.
* [https://www.google.com/maps/d/edit?mid=zPjkH9mBeC4s.kOTh9xArJn_I מפת איזורי מיתון תנועה בתל אביב והצעה לגבעתיים] - איזורי מיתון תנועה בתל אביב הם ברובם עם שילוט בלבד וללא עיצוב הרחוב עצמו.
;תכנון ומדיניות:
* [http://he.mot.gov.il/index.php?option=com_content&view=article&id=545:tt-tamt-a&catid=87:2010-04-22-09-27-07&Itemid=124 תכנון איזורי מיתון תנועה], משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, 2002
* [http://www.pps.org/reference/livememtraffic/#THE%20TRAFFIC%20CALMING%20TOOLBOX "ארגז הכלים"] למיתון תנועה
* החסמים בפני יישום מיתון תנועה בישובים עירוניים בישראל והמדיניות הנחוצה כדי להתגבר עליהם. יודן רופא, קרל מרטינס ואחרים, קרן רן נאור, דצמבר 2010.
** [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/file/Hasamin_short.pdf תקציר מנהלים]
** [http://www.oryarok.org.il/webfiles/fck/file/Hasamin_ppt.pdf מצגת המסכמת את המחקר]
** [http://www.oryarok.org.il/webfiles/audio_files/Final_report_for_publishing.pdf המחקר המלא]
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים}}
{{אקולוגיה עירונית}}
{{אופניים}}
{{רפואה מונעת}}
[[קטגוריה:אקולוגיה עירונית]]
[[קטגוריה:עירוניות מתחדשת]]
[[קטגוריה:תחבורה]]
[[קטגוריה:אופניים]]
[[קטגוריה:הליכה]]
[[קטגוריה:בטיחות בדרכים]]
[[קטגוריה:פתרונות]]
[[קטגוריה:פעילות גופנית]]
[[קטגוריה:רפואה מונעת]]