שורה 1: |
שורה 1: |
− | '''ברברה ארנרייך''' (Barbara Ehrenreich) היא עיתונאית חוקרת, סופרת ופעילה פוליטית מארצות הברית. היא מתארת את עצמה כ"מכחסת מיתוסים". בשנות ה-1980 ותחילת שנות ה-1990 היא היתה דמות בולטת ב[[סוציאל דמוקרטיה|תנועה הסוציאל דמוקרטית]] בארצות הברית. יש לה טור פופלראי בעיתון ונכון לשנת 2016 היא כתבה 21 ספרים. | + | '''ברברה ארנרייך''' (Barbara Ehrenreich) היא עיתונאית חוקרת, סופרת ופעילה פוליטית מארצות הברית. היא מתארת את עצמה כ"מכחסת מיתוסים". בשנות ה-1980 ותחילת שנות ה-1990 היא היתה דמות בולטת ב[[סוציאל דמוקרטיה|תנועה הסוציאל דמוקרטית]] בארצות הברית. יש לה טור פופלראי בעיתון ונכון לשנת 2016 היא כתבה 21 ספרים שהידוע מבינם הוא "[[כלכלה בגרוש]]" אודות הקשיים שחוותה כעובדת צווארון כחול עניה בארצות הברית. |
| | | |
− | הספר המפורסם ביותר של ארנרייך הוא '''[[כלכלה בגרוש]]''' ( Nickel and Dimed) שיצא לאור בשנת 2001. ארנרייך ניתקה את עצמה מרכושה ומקשריה ויצאה למסע בן 3 חודשים כדי לברר איך את השלכות התכנית 'מרווחה לעבודה' של ממשלתו של [[ביל קלינטון]]. היא לקחה על עצמה לנסות 'לגמור את החודש' בעבודות שאינן דורשות יותר מאשר ידיעת קרוא וכתוב ומספקות [[שכר מינימום]] - מלצרית, מנקה בבית, מנקה במלון, סייעת בבית, פקידה ב[[וואל-מארט]]. במהלך הספר היא גם ישנה בקרוון וניסתה לגמור את החודש. הספר מתמודד עם המיתוס של [[החלום האמריקני]] לפיו עבודה קשה שיכולה לחלץ אנשים מ[[עוני]] ועל הרעיון ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]] של עבודה שיכולה לאפשר [[ניידות חברתית]]. ארנרייך מצביע בספר על מציאות הפוכה - [[מלכודות עוני]] שעוזרות לעניים ביותר להפוך עוד יותר עניים גם כאשר הם עובדים בשיא המרץ.
| + | ==ילדות השכלה וחיי משפחה== |
| + | ארנרייך נולדה בבוט שבמונטנה כברברה אלכסנדר לאיזבל הוקסלי ובן אלכסנדר. אביה היה [[כרייה|כורה נחושת]], שהלך ללמוד באוניברסיטת קארנגי מלון ונעשה לבסוף מנהל בתאגיד ג'ילט. ארנרייך למדה פיזיקה בקולג' ריד, שאת מסלול לימודיו סיימה ב-1963. התזה שלה הייתה בנושא: "תנודות אלקטרוכימיות של אנודות הסיליקון". ב־1968 היא קיבלה דוקטורט בביולוגיית התא מאוניברסיטת רוקפלר.בשל עניינה בשינוי חברתי היא העדיפה פעילות פוליטית, במקום קריירה מדעית. |
| | | |
− | בשנת 2006 ייסדה ארנרייך את "United Professionals", ארגון ללא מטרות רווח עבור עובדי צוורון לבן, שמסייע לעובדים בכל המקצועות בין אם הם עובדים או [[אבטלה|מובטלים]]. הארגון מכוון גם למובטלים, לאנשים שמרווחים שכר נמוך ולאנשים שנמצאים ב[[מתח נפשי]] ועומס על רקע עומס בעבודה - הארגון מבקר את [[החלום האמריקאי]] לפיו תארים והשכלה יכולים להוביל לחיים בטוחים למעמד הבינוני, אבל גילו שחייהם מופרעים על ידי כוחות מעבר לשליטתם.
| + | היא פגשה את בעלה הראשון, ג'ון ארנרייך, במהלך מסע תעמולה אנטי-מלחמתי בעיר ניו יורק. ב-1970 נולדה בתה רוזה (לימים רוזה ברוקס), בנה בנג'מין נולד ב-1972. ברברה התגרשה מג'ון. ב-1983 נישאה לגארי סטיבנסון, עובד מחסן שבשלב מאוחר יותר נעשה נציג [[איגוד מקצועי]]. השניים התגרשו בתחילת שנות התשעים. |
| | | |
− | נכון לשנת 2013 ארנרייך היא אחת מהוועד המנהל לשם כבוד של Democratic Socialists of America. היא חברה בוועד המנהל של מספר עיתונים .
| + | ==עבודה בעיתונות== |
| + | מ-1991 ל-1997 כתבה ארנרייך טור עבור כתב העת טיים, כיום היא תורמת דרך קבע מאמרים ל-The Progresssive. |
| + | |
| + | ארנרייך כתבה עבור עיתונים שונים המזוהים עם השמאל בארצות הברית - הניו יורק טיימס, מאדר ג'ונס, האטלנטיק, Ms, הניו רפובליק, זד מגזין, אינדיס טיימס, סאלון. קום, ופרסומים נוספים. |
| + | |
| + | בשנים 1998 ו-2000 היא לימדה כתיבת מסות בבית הספר לעיתונאות באוניברסיטת קליפורניה בברקלי. |
| + | |
| + | ב-2004 כתבה ארנרייך טור למשך תקופה של חודש בניו יורק טיימס, כשכותב הטור הקבוע [[תומאס פרידמן]] עזב. טוריה עתירי התובנות קצרו שבחים רבים והעיתון הזמין אותה להישאר כבעלת טור קבועה. היא סרבה באומרה שהיא מעדיפה לבלות את זמנה בפעילויות ארוכות טווח, כגון כתיבת ספרים. |
| + | |
| + | ארנרייך אובחנה כחולת [[סרטן השד]], זמן קצר לאחר יציאת ספרה "כלכלה בגרוש: איך (לא) להצליח באמריקה". במאמרה "ברוכים הבאים לארץ הסרטן", שהתפרסם בגיליון נובמבר 2001 של כתב העת הארפר, היא תיארה את חוויית סרטן השד שלה ודנה בבעיות [[התעשייה הרפואית]] בסוגיית סרטן השד. |
| ==ספרים== | | ==ספרים== |
− | * [[כלכלה בגרוש]]
| + | הספר המפורסם ביותר של ארנרייך הוא '''[[כלכלה בגרוש]]''' ( Nickel and Dimed) שיצא לאור בשנת 2001. ארנרייך ניתקה את עצמה מרכושה ומקשריה ויצאה למסע בן 3 חודשים כדי לברר איך את השלכות התכנית 'מרווחה לעבודה' של ממשלתו של [[ביל קלינטון]]. היא לקחה על עצמה לנסות 'לגמור את החודש' בעבודות שאינן דורשות יותר מאשר ידיעת קרוא וכתוב ומספקות [[שכר מינימום]] - מלצרית, מנקה בבית, מנקה במלון, סייעת בבית, פקידה ב[[וואל-מארט]]. במהלך הספר היא גם ישנה בקרוון וניסתה לגמור את החודש. |
| + | |
| + | הספר מתמודד עם חלק מה[[מיתוס]] של [[החלום האמריקני]] לפיו עבודה קשה שיכולה לחלץ אנשים מ[[עוני]] ועל הרעיון ה[[קפיטליזם|קפיטליסטי]] של עבודה שיכולה לאפשר [[ניידות חברתית]]. ארנרייך מצביע בספר על מציאות הפוכה - [[מלכודות עוני]] שעוזרות לעניים ביותר להפוך עוד יותר עניים גם כאשר הם עובדים בשיא המרץ. |
| + | |
| + | ==פעילות ציבורית ופוליטית== |
| + | בשנת 2006 ייסדה ארנרייך את "מקצוענים מאוחדים" (United Professionals), ארגון ללא מטרות רווח עבור עובדי צוורון לבן, שמסייע לעובדים בכל המקצועות בין אם הם עובדים או [[אבטלה|מובטלים]]. הארגון מכוון גם למובטלים, לאנשים שמרווחים שכר נמוך ולאנשים שנמצאים ב[[מתח נפשי]] ועומס על רקע עומס בעבודה - הארגון מבקר את [[החלום האמריקאי]] לפיו תארים והשכלה יכולים להוביל לחיים בטוחים למעמד הבינוני, אבל גילו שחייהם מופרעים על ידי כוחות מעבר לשליטתם. |
| + | |
| + | ארנרייך היא מופקדת משותפת על קתדרת הכבוד של התנועה הסוציאל-דמוקרטית בארצות הברית (Democratic Socialists of America). היא גם מכהנת כחברת דירקטוריון באיגוד NORML, הפועל להשגת לגליזציה של השימוש בקנאביס.נכון לשנת 2013 ארנרייך היא אחת מהוועד המנהל לשם כבוד של . היא חברה בוועד המנהל של מספר עיתונים . |
| | | |
| ==ראו גם== | | ==ראו גם== |