שינויים

==גידול האוכלוסייה מאז 1948==

==גידול האוכלוסייה מאז 1948==

בשנת 1948 חיו בישראל 1.15 ערבים ו-0.65 יהודים.  

בשנת 1948 חיו בישראל 1.15 ערבים ו-0.65 יהודים.  

תוך 60 שנה, גדלה האוכלוסייה בארץ ישראל פי 5 - מכ-1.8 מיליון בני אדם שחיו ב- 1948, לכ-11 מיליון בני אדם בשנת 2008. 7 מליון בני אדם בתוך מדינת ישראל, 1.5 מיליון בעזה, ועוד כ-2 מיליון ביהודה ושומרון. האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו יותר מפי 8 (מ-0.65 ל 5.6 מיליוני בני אדם) בגלל שילוב של ריבוי טבעי והגירה. בהתאם לכך ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם (מקום 30 בערך מתוך 217 מדינות).

תוך 60 שנה, גדלה האוכלוסייה בארץ ישראל פי 5 - מכ-1.8 מיליון בני אדם שחיו ב- 1948, לכ-11 מיליון בני אדם בשנת 2008. 7 מליון בני אדם בתוך מדינת ישראל, 1.5 מיליון בעזה, ועוד כ-2 מיליון ביהודה ושומרון. האוכלוסייה היהודית גדלה בתקופה זו יותר מפי 8 (מ-0.65 ל-5.6 מיליוני בני אדם) בגלל שילוב של ריבוי טבעי והגירה. בהתאם לכך ישראל היא אחת המדינות הצפופות בעולם (מקום 30 בערך מתוך 217 מדינות).

==צפיפות אוכלוסין אמיתית==

==צפיפות אוכלוסין אמיתית==

המונח "צפיפות אמיתית" real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

המונח "צפיפות אמיתית" real population density- מתבונן במספר האנשים יחסית לשטחים הניתנים לעיבוד חקלאי במדינה - בהיבט זה ישראל היא בעלת צפיפות אמיתית גבוהה.

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330  קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה , כ- 3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה היתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

נכון לשנת 2005 חיו בישראל 6,742,915 בני אדם. בשטח כולל של 20,330  קילומטרים רבועים. מתוך שטח זה, כ-3,141 קמ"ר, שהם 15% נחשבים לקרקע ניתנת לעיבוד חקלאי. בעוד צפיפות האוכלוסייה הרגילה היתה 332 אנשים לקמ"ר, "צפיפות האוכלוסין האמיתית" עמדה על 2,147 אנשים לקמ"ר ניתן לעיבוד. נכון לשנת 2010, בנחה שהשטח הניתן לעיבוד לא ירד באופן משמעותי נתון זה עלה ל-2387 אנשים לקמ"ר.[http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_real_population_density_%28based_on_food_growing_capacity%29]

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

בשנת 2005 ישראל דורגה במקום ה-48 מבין מדינות העולם במדד הצפיפות האמיתית. היא דורגה במקום ה-32 מבחינת צפיפות אוכלוסין רגילה.  

==שיעור גידול האוכלוסייה==  

==שיעור גידול האוכלוסייה==  

שיעור גידול האוכלוסייה בשנת 2007 עמד על כ- 1.8% –נתון דומה לזה של השנים האחרונות, וגבוה יחסית למדינות מערביות. שיעור גידול דומה לשיעורי הגידול ששררו בישראל בשנות ה-80, שנים בהן שיעור העלייה לישראל היה מהנמוכים בתולדות המדינה. <ref name="cbs2008_09">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200811198 מבחר נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל 2008 - מס' 59]</ref>

שיעור גידול האוכלוסייה בשנת 2007 עמד על כ-1.8% –נתון דומה לזה של השנים האחרונות, וגבוה יחסית למדינות מערביות. שיעור גידול דומה לשיעורי הגידול ששררו בישראל בשנות ה-80, שנים בהן שיעור העלייה לישראל היה מהנמוכים בתולדות המדינה. <ref name="cbs2008_09">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200811198 מבחר נתונים מתוך השנתון הסטטיסטי לישראל 2008 - מס' 59]</ref>

שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית בשנת 2007 היה 1.6% ושל האוכלוסייה הערבית 2.6%. בקרב המוסלמים שיעור הגידול עמד על 2.8%; בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הגידול של המוסלמים, לדוגמה בשנת 2000 היה שיעור הגידול בקבוצה זו 3.8% ובשנת 2005 שיעור הגידול עמד על 3%. <ref name="cbs2008_09"/>  

שיעור הגידול של האוכלוסייה היהודית בשנת 2007 היה 1.6% ושל האוכלוסייה הערבית 2.6%. בקרב המוסלמים שיעור הגידול עמד על 2.8%; בשנים האחרונות חלה ירידה בשיעור הגידול של המוסלמים, לדוגמה בשנת 2000 היה שיעור הגידול בקבוצה זו 3.8% ובשנת 2005 שיעור הגידול עמד על 3%. <ref name="cbs2008_09"/>  

תחזית האוכלוסייה של הלמ"ס משנת 2004 בתרחיש הבינוני, שמתקרב בצורה הטובה ביותר לנתונים משנת 2010, מניחה את אחוזי הגידול הבאים עבור האוכלוסיות השונות [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t01.pdf]:

תחזית האוכלוסייה של הלמ"ס משנת 2004 בתרחיש הבינוני, שמתקרב בצורה הטובה ביותר לנתונים משנת 2010, מניחה את אחוזי הגידול הבאים עבור האוכלוסיות השונות [http://www.cbs.gov.il/www/publications/popul2005/pdf/t01.pdf]:

2000-2010 , 2010-2025

2000-2010, 2010-2025

* סה"כ : 1.7, 1.4

* סה"כ : 1.7, 1.4

* יהודים ואחרים: 1.4, 1

* יהודים ואחרים: 1.4, 1

'''שיעור הפריון''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע. שיעור הפריון הכולל בישראל בשנת 2007 היה 2.9. <ref name="cbs_11_2008_">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200801231 דפוסי פריון בישראל בשנת 2007]</ref>

'''שיעור הפריון''' הוא מספר הילדים שיש לאישה אחת בכל ימי חייה, בממוצע. שיעור הפריון הכולל בישראל בשנת 2007 היה 2.9. <ref name="cbs_11_2008_">[http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=200801231 דפוסי פריון בישראל בשנת 2007]</ref>

ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון ילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה, נכון לשנת 2009. המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OEDC עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון ילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה, נכון לשנת 2009. המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

עיקר גידול האוכלוסייה הוא איפה באוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, ובאוכלוסייה החרדית. השוואה לנתוני 2007 מראה שעם השנים חלה ירידה מתונה בפריון בקרב כל המגזרים.  

לפי נתונים שפרסם מרכז טאוב בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים  מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-14 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9%  ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

לפי נתונים שפרסם מרכז טאוב בשנת 2014, נעצר גידול האוכלוסייה במגזר החרדי ויש ירידה בילודה במגזר הערבי וזאת על פי נתונים על הרכב קבוצות האוכלוסייה בחינוך היסודי, שבהם לומדים ילדים בגילאי 12-6. בשנים 2012-2002 עלה אחוז התלמידים החרדים  מ-13.4% ל-18.8%, ב-3 השנים 2012-2014 אחוז התלמידים החרדי נשאר יציב על 18.8%. בשנים 2009-1999 חלה עלייה בשיעור התלמידים הערבים – מ-24.2% מתלמידי היסודי ל-28.2%. מ-2012 עד ל-2014 חלה ירידה במספר התלמידים הערבים ל-26.4% מהתלמידים. מאז שנת 2000 חלה ירידה מתמשכת בשיעור התלמידים בחינוך הממלכתי מ-47.78% בשנת 2000, ל-39.9%  ב-2012. עד שנת 2014 עלה מספר התלמידים בחינוך היהודי הממלכתי ל-40.7%. מגמה דומה התרחשה בחינוך הדתי-לאומי.<ref>[http://www.themarker.com/news/1.2514866# נעצר הגידול הטבעי החיובי במגזר החרדי; ירידה בילודה במגזר הערבי] ליאור דטל, דה מרקר, 17.12.2014 </ref>

===גורמים המשפיעים על הפריון===

===גורמים המשפיעים על הפריון===

===השלכות על משק המים===

===השלכות על משק המים===

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

{{הפניה לערך מורחב|משק המים בישראל}}

מספר האנשים הגבוה תורם בצורה משמעותית לכך ש[[משק המים בישראל]] נמצא במשבר. מבחינת צריכה ישירה, תושבי ישראל צורכים בממוצע יותר ממוצע הגשמים הרב שנתי. כך שכבר היום צריכת המים הכוללת אינה [[קיימות|בת קיימא]], ומחייבת בטווח הקצר התפלה , חסכון ו/או הורדה משמעותית של צריכת המים הממוצעת.

מספר האנשים הגבוה תורם בצורה משמעותית לכך ש[[משק המים בישראל]] נמצא במשבר. מבחינת צריכה ישירה, תושבי ישראל צורכים בממוצע יותר ממוצע הגשמים הרב שנתי. כך שכבר היום צריכת המים הכוללת אינה [[קיימות|בת קיימא]], ומחייבת בטווח הקצר התפלה, חסכון ו/או הורדה משמעותית של צריכת המים הממוצעת.

טביעת הרגל המימית - כמות המים הכוללת שתושבי ישראל צורכים כוללת גם מים שמושקעים בגידולי מזון ומוצרי תעשיה שמיובאים לישראל כדי לקיים את תושביה. [[טביעת הרגל המימית]] השנתית של ישראל היא כ-8 מיליארד קוב - פי 4 מצריכת המים הישירה שלה.  

טביעת הרגל המימית - כמות המים הכוללת שתושבי ישראל צורכים כוללת גם מים שמושקעים בגידולי מזון ומוצרי תעשיה שמיובאים לישראל כדי לקיים את תושביה. [[טביעת הרגל המימית]] השנתית של ישראל היא כ-8 מיליארד קוב - פי 4 מצריכת המים הישירה שלה.  

===השלכות על פערים בחברה===

===השלכות על פערים בחברה===

השלכה כלכלית מרכזית היא דרך ייקור הדיור , התחבורה והמזון. ייקור של מרכיבים אלה גורם לכך שכללית יוקר המחיה בישראל עולה. ייקור זה מפריע במיוחד למעמד הבינוני וכן למעמדות הנמוכים.  

השלכה כלכלית מרכזית היא דרך ייקור הדיור, התחבורה והמזון. ייקור של מרכיבים אלה גורם לכך שכללית יוקר המחיה בישראל עולה. ייקור זה מפריע במיוחד למעמד הבינוני וכן למעמדות הנמוכים.  

רוב גידול האוכלוסייה מתרחש בשכבות עניות יותר - האוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, והאוכלוסייה החרדית. אוכלוסיית העניות אלה לא עוברות את אחוז המס או משלמות מעט מס. נוצר מצב בו האוכלוסייה גדלה אבל בסיס המס אינו גדל יחד איתה (או שהוא גדל בעקבות מגמות אחרות כמו [[צמיחה כלכלית]] והגדלת הייצוא).  

רוב גידול האוכלוסייה מתרחש בשכבות עניות יותר - האוכלוסייה המוסלמית, בדגש על הבדואים, והאוכלוסייה החרדית. אוכלוסיית העניות אלה לא עוברות את אחוז המס או משלמות מעט מס. נוצר מצב בו האוכלוסייה גדלה אבל בסיס המס אינו גדל יחד איתה (או שהוא גדל בעקבות מגמות אחרות כמו [[צמיחה כלכלית]] והגדלת הייצוא).  

===השלכות נוספות===

===השלכות נוספות===

* עקב האוכלוסייה הגבוהה אין כמעט מקום לגידול מזון בישראל. הדבר תורם בצורה משמעותית לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית.  

* עקב האוכלוסייה הגבוהה אין כמעט מקום לגידול מזון בישראל. הדבר תורם בצורה משמעותית לכך שישראל תלויה כמעט לחלוטין ביבוא מזון בכל הנוגע לצריכה קלורית.  

* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פרושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה , ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.  

* העומס הגדל על מקורות טבע מקומיים, פירושו תלות גדלה והולכת בשוק העולמי כמקור פרנסה, ב[[גלובליזציה]] ובייצוא - שכן לישראל יש פחות ופחות יכולת להתקיים כמשק אוטרקי.  

* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי הי-טק.  

* הדברים האלה יוצרים פגיעות גדלה והולכת של ישראל למצבים של משבר אנרגטי בגלל מנגנון כמו [[שיא תפוקת הנפט]] שעלול לגרום להתייקרות מקורות האנרגיה והמזון ולצמצום כמותי שלהם מחד, ומצד שני עלול לגרום להקטנת הביקוש לייצוא לשווקים כמו ארצות הברית ואירופה של מוצרי היי-טק.  

* יחד עם מגמות של [[פרבור]] הגידול באוכלוסייה גורם להפיכת יותר ויותר שטחים חקלאות וטבע לשטחים עירוניים או פרבריים.

* יחד עם מגמות של [[פרבור]] הגידול באוכלוסייה גורם להפיכת יותר ויותר שטחים חקלאות וטבע לשטחים עירוניים או פרבריים.

* [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201011306 22.12.2010 הנוצרים בישראל - לרגל חג המולד] 25.12.2010

* [http://www.cbs.gov.il/reader/newhodaot/hodaa_template.html?hodaa=201011306 22.12.2010 הנוצרים בישראל - לרגל חג המולד] 25.12.2010

* [http://www.cbs.gov.il/publications09/households_eco08/excel/t01.xls משקי בית, לפי גודל משק בית וקבוצת אוכלוסייה] על-פי סקרי כוח אדם 2008, (קובץ אקסל)

* [http://www.cbs.gov.il/publications09/households_eco08/excel/t01.xls משקי בית, לפי גודל משק בית וקבוצת אוכלוסייה] על-פי סקרי כוח אדם 2008, (קובץ אקסל)

* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw60.pdf פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 2009-1979] אחמד חליחל ,אגף דמוגרפיה ומפקד, יוני 2011

* [http://www.cbs.gov.il/www/publications/pw60.pdf פריון של נשים יהודיות ומוסלמיות בישראל לפי מידת הדתיות שלהן בשנים 2009-1979] אחמד חליחל, אגף דמוגרפיה ומפקד, יוני 2011

===אחרים===

===אחרים===

* [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=114&catid=118&itemid=208 המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)], יעקב פייטלסון, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2008

* [http://www.izs.org.il/heb/default.asp?father_id=114&catid=118&itemid=208 המגמות הדמוגרפיות בארץ ישראל (1800-2007)], יעקב פייטלסון, המכון לאסטרטגיה ציונית, 2008