שינויים

'''גידול אוכלוסין''' (Population growth) או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסייה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסייה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

'''גידול אוכלוסין''' (Population growth) או "גידול דמוגרפי" הוא השינוי (או הגידול) בגודלה של [[אוכלוסייה]] לאורך זמן. ניתן לבטא אותו כשינוי במספר הפרטים של כל אוכלוסייה ביחידת זמן מסויימת. בביולוגיה, גידול אוכלוסין יכול להתייחס לכל ייצור חי שהוא, אבל מאמר זה עוסק ביישום המושג ל[[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה האנושית]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסייה, גידול אוכלוסין משמש לתאור קצב גידול האוכלוסייה, ולרוב משתמשים בו לתאור גידול אוכלוסייה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

ב[[דמוגרפיה]], המדע החוקר את האוכלוסייה, גידול אוכלוסין משמש לתיאור קצב גידול האוכלוסייה, ולרוב משתמשים בו לתיאור גידול אוכלוסייה אנושית של מדינה מסויימת או כלל אוכלוסיית העולם. מודלים פשוטים של גידול אוכלוסין כוללים את [[מודל הגידול המלתוסיאני]] ואת [[המודל הלוגיסטי]].  

על פי הערכות קרן האוכלוסין של האו"ם (United Nations Population Fund) מ-31.10.2011, במשך 211 השנים האחרונות גדלה [[אוכלוסיית העולם]] פי 7:

על פי הערכות קרן האוכלוסין של האו"ם (United Nations Population Fund) מ-31.10.2011, במשך 211 השנים האחרונות גדלה [[אוכלוסיית העולם]] פי 7:

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

בעבר העריכו באו"ם כי אם המגמות הנוכחיות יימשכו, אוכלוסיית העולם תגיע למספר של כמעט 9 מיליארד בני אדם בשנת 2050 וצפוי שלא תעבור את 10 מיליארד בני אדם גם לאחר מכן. אלא שלפי הערכת הארגון לשנת 2010, יש גידול בקצב הפריון, בעיקר באיזור אפריקה, ואוכלוסיית העולם צפויה לגדול מעבר לכך.  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקלים וביולוגים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסייה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

אם נניח כי קצב הגידול הנוכחי באוכלוסיית העולם ישאר קבוע (הנחה שאינה ריאלית במיוחד) כלומר בקצב [[גידול מעריכי]], בעל אחוז גידול קבוע של 1.1% בשנה, נגיע לכך שבתוך 1300 שנה האנושות תכסה כל מטר רבוע בשטח הפנים של כדור הארץ ביותר מ-10 אנשים. מסת האנושות תהיה שווה למסת כדור הארץ בתוך 3,250 שנה, ותגיע למסת הייקום בתוך 10,530 שנה.[https://docs.google.com/spreadsheet/ccc?key=0AqixvTVhWr1YdDIxNGQ5bF9ibGhCMG93TVVJcEZhT1E#gid=0] היות ומספרים אלה מתנגשים עם גבולות פיזיקליים וביולוגיים שונים סביר שקצב גידול האוכלוסייה האנושי ירד לפני התנגשות כזו עקב [[ייצוב אוכלוסין]] או כתוצאה ממשבר דמוגרפי או [[אסון מלתוסיאני]].  

==מגמות גידול==

==מגמות גידול==

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]

[[תמונה:Population curve.svg.png|thumb|left|350px|הגידול ב[[אוכלוסיית העולם]] במשך 12,000 שנה, החל מסמוך לתחילת [[המהפכה החקלאית]] ועד שנת 2000, בפונקציה שדומה ל[[גידול מעריכי]]]]

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסייה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא היתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסייה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  

כפי שניתן לראות, משך הזמן בין הוספת כל מיליארד אנשים מתקצר והולך. כדי להגיע לאוכלוסייה אנושית בת מיליארד בני אדם, נדרשו לאנושות כמה מיליוני שנים. במשך רוב תקופה זו חיו האנשים כחבורות [[ציידים לקטים]] והאנושות גדלה לאיטה. גידול מהיר יחסית התרחש בעקבות [[המהפכה החקלאית]]. הדבר נבע הן בגלל שיפור ביכולת הפריון כך שכל דונם חקלאי יכל לכלכל יותר אנשים, והן בגלל שביישובי קבע נשים יכלו להרות מספר גדול יותר של פעמים בגלל שלא הייתה מגבלה של סחיבת ילדים שקיימת בשבטים נודדים. בעקבות זאת לאנושות לקח "רק" כ-13,000 שנים מאז פרוץ המהפכה החקלאית שבהן צמחה האוכלוסייה האנושית בקצב חסר תקדים (עד אז) למיליארד אנשים בסביבות שנת 1800.  

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסייה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסייה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

לאחר מכן, בעקבות [[המהפכה התעשייתית]], גילויים במדע, [[שינוי טכנולוגי|שינויים טכנולוגיים]] ובעיקר ברפואה ובחקלאות, חלה האצה גדולה עוד יותר בקצב הגידול. משך הזמן שלקח להוסיף עוד מיליארד אנשים לסך של  שני מיליארד אנשים התקצר ל-126 שנה, כלומר משך זמן קצר פי 100, גם אם מניחים שכל הגידול של האוכלוסייה האנושית התרחש על פני 13,000 שנים. משך הזמן הלך והתקצר ככל שהאוכלוסייה גדלה בגלל ההיבט של [[גידול מעריכי]], כך שהוספת מיליארד אנשים ל-6 מיליארד שהיו ב-1999 והגעה למספר שיא של 7 מיליארדי בני אדם, הצריכה 12 שנים בלבד (כלומר קיצור הזמן פעם נוספת- פי 10).  

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסייה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסייה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסייה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסייה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסייה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסייה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להכחד כליל.

למרות זאת, יש גם מגמה אחרת של [[מעבר דמוגרפי]] שבו הפריון לנשים בכל המדינות הולך ומאט וקצב גידול האוכלוסייה מאט אף הוא (כך שכיום משך הכפלת האוכלוסייה הצפוי הולך ומואט). על רקע פרמטרים רבים שמשפיעים על גידול האוכלוסייה עולמית (היבטים של מזון, תחלואה, עוני, שינויי אקלים ועוד) קשה לדעת באיזה אפיק תגדל האוכלוסייה. אם מניחים תרחיש של "עסקים כרגיל" בו לא יתרחש אסון סביבתי ב-100 השנים הבאות, לא ברור האם האוכלוסייה האנושית תלך ותגדל עוד ועוד לכ-12 מיליארד איש בסוף המאה ה-21, או תתייצב על אוכלוסייה של כ-10 מיליארד אנשים עוד לפני סוף המאה. מובן שבעקבות אסון סביבתי ו/או חברתי האוכלוסייה האנושית עלולה לקטון בצורה דרסטית או אפילו להיכחד כליל.

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסייה עקב שילוב של הגירה, תחלואה גבוהה וילודה נמוכה. להלן השינוי בגודל האוכלוסייה באיזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

גידול האוכלוסין אינו הומוגני. הוא מתרחש בעוצמה רבה באפריקה ובמזרח התיכון, ופחות מכך באסיה ובמרכז אמריקה. בברית המועצות לשעבר ובמזרח אירופה יש הקטנה של האוכלוסייה עקב שילוב של הגירה, תחלואה גבוהה וילודה נמוכה. להלן השינוי בגודל האוכלוסייה באיזורים שונים, בשנים 1990-2008. [http://www.iea.org/co2highlights/co2Highlights.XLS]

| ברית המועצות לשעבר||−1%

| ברית המועצות לשעבר||−1%

|-

|-

| אירופה לא בOECD||−11%

| אירופה לא ב-OECD||−11%

|-

|-

|  

|  

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

[[קובץ:World-Population-1800-2100.png|ממוזער|שמאל|300px|אוכלוסיית העולם בין 1800 ל-2100. על פי הערכות האו"ם משנת 2004 לגבי העתיד (3 תרחישים בצבעים אדום, כתום וירוק), והערכת הלשכה הסטטיסטית של ארצות הברית לגבי אוכלוסייה היסטורית (בשחור). וזאת בהנחה שלא יתקיים [[אסון מלתוסיאני]]]]

דמוגרפים, כמו גם [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה בספר [[גבולות לצמיחה]], מציינים כי גם אם כל הזוגות במדינה מסויימת יתחייבו ל[[ייצוב אוכלוסייה]] על ידי הבאת 2 ילדים לעולם  בנקודת זמן מסויימת (למעשה מדובר על ממוצע של 2.1 ילדים כדי לפצות על תמותה ובעיות בפריון), האוכלוסייה לא תתייצב מייד אלא תמשיך לגדול למשך כמה עשורים. דבר המכונה "מומנטום אוכלוסין" שכן כמות הילדים והזוגות לעתיד ברגע שהחלטה תאורטית כזו יכולה להתבצע, מבטיחה "תנע" והמשך הגידול בכמות הלידות, בעוד שלא יהיה גידול דומה בגודלה של התמותה. היבט זה מובא כדוגמה על ידי מדווס ועמיתיה ל[[השהייה]] שקיימת ב[[מערכות מורכבות]] - שבהן גם אם מבצעים פעולה מסויימת בנקודת זמן מסויימת, למערכת יש זמן תגובה מסויים עד שהשפעת הפעולה באה לידי ביטוי.

דמוגרפים, כמו גם [[דונאלה מדווז]] ועמיתיה בספר [[גבולות לצמיחה]], מציינים כי גם אם כל הזוגות במדינה מסויימת יתחייבו ל[[ייצוב אוכלוסייה]] על ידי הבאת 2 ילדים לעולם  בנקודת זמן מסויימת (למעשה מדובר על ממוצע של 2.1 ילדים כדי לפצות על תמותה ובעיות בפריון), האוכלוסייה לא תתייצב מיד אלא תמשיך לגדול למשך כמה עשורים. דבר המכונה "מומנטום אוכלוסין" שכן כמות הילדים והזוגות לעתיד ברגע שהחלטה תאורטית כזו יכולה להתבצע, מבטיחה "תנע" והמשך הגידול בכמות הלידות, בעוד שלא יהיה גידול דומה בגודלה של התמותה. היבט זה מובא כדוגמה על ידי מדווז ועמיתיה ל[[השהייה]] שקיימת ב[[מערכות מורכבות]] - שבהן גם אם מבצעים פעולה מסויימת בנקודת זמן מסויימת, למערכת יש זמן תגובה מסויים עד שהשפעת הפעולה באה לידי ביטוי.

==גורמים המשפיעים על גידול אוכלוסין==

==גורמים המשפיעים על גידול אוכלוסין==

===התמחות כלכלית ויציאת נשים לעבודה===

===התמחות כלכלית ויציאת נשים לעבודה===

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר , כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

התמחות כלכלית דורשת [[הון אנושי]] רב יותר, כלומר שנות לימוד רבות יותר לפני התחלת עבודה במקצוע מסויים. הפריון המיני של בני אדם מתחיל בדרך כלל בגיל 12-14 וזה היה הגיל שבו בני אדם התחתנו והולידו ילדים בחברות מסורתיות במשך מיליוני שנה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסייה.  

עם התפתחות [[המהפכה התעשייתית]] נדרשו בני אדם ללמוד עוד ועוד שנים, כך שהיום גיל הנישואין החוקי במדינות רבות עומד על 17-18. במדינות מערביות רבות, גיל הנישואין הלך והתאחר ועבר מגיל 20, 25 ואף 30 ובקרב בוגרי אוניברסיטה זהו גיל מקובל להתחלת הבאת ילדים. דבר זה מצמצם את משך הזמן שעומד לרשות משפחות להולדת ילדים, וגורם לעומס כלכלי ועומס טיפול בילדים שמאט את קצב גידול האוכלוסייה.  

===מעבר דמוגרפי===

===מעבר דמוגרפי===

ההתמחות הכלכלית פירושה גם יותר השקעה בכל ילד. אם בעבר, בחברות חקלאיות ובתקופה [[המהפכה התעשייתית]] היו ילדים רבים שהחלו לעבוד בגיל 5 או 7, בחברות פרה-תעשיתיות ילדים נשלחים לבית הספר לתקופה ארוכה. דבר זה לא רק מאחר את גיל הנישואים, אלא גם מייקר את גידול הילדים. בכל מקרה, בחברות מתקדמות יותר מבחינה כלכלית חל [[מעבר דמוגרפי]] - עם הצמיחה הכלכלית של המדינה חלה במקביל ירידה בפריון. דבר זה מתרחש בכל המדינות בעולם, אם כי לא ברור מהם המנגנונים המדוייקים המעורבים בו - לדוגמה בצמיחה כלכלית מתרחשים במקביל גם ייקור של גידול ילדים, גם דחיית גיל הנישואים וגם שיפור במעמד האישה ויציאת נשים לעבודה.  

ההתמחות הכלכלית פירושה גם יותר השקעה בכל ילד. אם בעבר, בחברות חקלאיות ובתקופה [[המהפכה התעשייתית]] היו ילדים רבים שהחלו לעבוד בגיל 5 או 7, בחברות פרה-תעשייתיות ילדים נשלחים לבית הספר לתקופה ארוכה. דבר זה לא רק מאחר את גיל הנישואים, אלא גם מייקר את גידול הילדים. בכל מקרה, בחברות מתקדמות יותר מבחינה כלכלית חל [[מעבר דמוגרפי]] - עם הצמיחה הכלכלית של המדינה חלה במקביל ירידה בפריון. דבר זה מתרחש בכל המדינות בעולם, אם כי לא ברור מהם המנגנונים המדוייקים המעורבים בו - לדוגמה בצמיחה כלכלית מתרחשים במקביל גם ייקור של גידול ילדים, גם דחיית גיל הנישואים וגם שיפור במעמד האישה ויציאת נשים לעבודה.  

===טאבו עיתונאי===

===טאבו עיתונאי===

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

[[תמונה:Energy us.png|שמאל|thumb|300px|צריכת אנרגיה לנפש בארצות הברית יחסית לגודל האוכלוסייה. הצריכה נשארה זהה מאז 1975. רוב גידול בצריכת האנרגיה הכוללת נבע מגידול אוכלוסיית המדינה]]

כך לדוגמה '''צריכת האנרגיה לנפש''' בארצות הברית נשארה קבועה מאז שנת 1975 בגלל ש[[התייעלות טכנולוגית]] והגירה החוצה של תעשיות עתירות אנרגיה, איזנו את ה[[צמיחה כלכלית]] לנפש. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם, של 7.8 TOE לאדם, אבל נתון זה לא השתנה במשך שלושים השנים בתקופה שבין 1975 ל-2007. לעומת זאת '''צריכת האנרגיה הכוללת''' של ארצות הברית עלתה עקב גידול אוכלוסין. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית שעמדה ב-1975 על 1653 מיליוני TOE, הגיעה ל 2339 TOE בשנת 2007. גידול של 140% במשך 32 שנה, או 4% בשנה.  במדינות רבות אחרות, כמו [[ישראל]] ומדינות מתפתחות כמו [[ברזיל]], הגידול בצריכת האנרגיה ומשאבים אחרים נובע משני הגורמים גם יחד.  

כך לדוגמה '''צריכת האנרגיה לנפש''' בארצות הברית נשארה קבועה מאז שנת 1975 בגלל ש[[התייעלות טכנולוגית]] והגירה החוצה של תעשיות עתירות אנרגיה, איזנו את ה[[צמיחה כלכלית]] לנפש. לארצות הברית יש צריכת אנרגיה לנפש גבוהה יחסית לשאר מדינות העולם, של 7.8 TOE לאדם, אבל נתון זה לא השתנה במשך שלושים השנים בתקופה שבין 1975 ל-2007. לעומת זאת '''צריכת האנרגיה הכוללת''' של ארצות הברית עלתה עקב גידול אוכלוסין. צריכת האנרגיה הכוללת של ארצות הברית שעמדה ב-1975 על 1,653 מיליוני TOE, הגיעה ל 2339 TOE בשנת 2007. גידול של 140% במשך 32 שנה, או 4% בשנה.  במדינות רבות אחרות, כמו [[ישראל]] ומדינות מתפתחות כמו [[ברזיל]], הגידול בצריכת האנרגיה ומשאבים אחרים נובע משני הגורמים גם יחד.  

בדומה לגידול בצריכת [[אנרגיה מחצבית]] ([[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]], גם משאבים נוספים כגון [[פוספט]], [[אשלג]], מתכות, [[מתכות נדירות]], ו[[משאבים מתכלים]] אחרים נצרכים בקצב גדל והולך, עקב השילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית.  

בדומה לגידול בצריכת [[אנרגיה מחצבית]] ([[פחם]], [[נפט]] ו[[גז טבעי]], גם משאבים נוספים כגון [[פוספט]], [[אשלג]], מתכות, [[מתכות נדירות]], ו[[משאבים מתכלים]] אחרים נצרכים בקצב גדל והולך, עקב השילוב של גידול אוכלוסין וצמיחה כלכלית.  

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסייה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

יש משאבים שגידול האוכלוסין משפיע לא רק על הצריכה שלהם, אלא גם על פוטנציאל ההיצע שלהם. לדוגמה רוב סוגי [[אנרגיה מתחדשת|האנרגיה המתחדשת]], כמו [[אנרגיה סולארית]] ו[[טורבינות רוח]] דורשים שטח, ושטח זה מתחרה לפעמים עם שטח שנדרש לאוכלוסייה לשם מגורים או לחקלאות. יכולים להיות מקרים בהם ניתן לשלב בין הדברים ([[טורבינות רוח]] בשטח חקלאי לדוגמה, או [[פאנלים סולאריים]] על גגות).

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

===הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני===

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

[[ייצור ראשוני|הייצור הראשוני]] הוא סך ייצור האנרגיה בבסיס [[הביוספרה]] שנוצר על ידי צמחים ואצות הממירים את [[אנרגיית השמש]] לאנרגיה כימית שזמינה לכלל היצורים החיים. [[ניכוס אנושי של ייצור ראשוני נטו|ניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני]] (HANPP) נובעת הן מצריכה ישירה של תוצרי ייצור זה (לדוגמה עקב קציר [[חיטה]]) ו/או עקב הפחתה של הייצור הראשוני שהיה יכול להיווצר, על ידי שינוי [[יעודי קרקע]] מיערות או ביצות, שהן ומערכות אקולוגיות בעלות ייצור ראשוני גבוה, לאדמות [[חקלאות]] ו[[מרעה]] שהן בעלות ייצור ראשוני נמוך יותר.  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

מחקר שפורסם באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית, משנת 2013 העריך את כמות הצריכה האנושית מתוך הייצור הראשוני נטו בתקופה 1910-2005. למרות שהאוכלוסייה האנושית גדלה פי 4 בתקופה זו והתוצר הכלכלי גדל פי 17, הלקיחה האנושית מתוך הייצור הראשוני גדלה רק פי 2. הניכוס האנושי של ייצור ראשוני נטו עלה מ-6.9 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 1910, ל-14 מיליארד טון פחמן לשנה בשנת 2005. פרוש הדבר עליה מ-13% ל-25% מסך הייצור הראשוני של צמחיה פוטנציאלית. הביומסה שנקצרה לנפש לשנה ירדה במקצת למרות עליה בצריכה, בגלל הירידה בהשענות על דלק צמחי ובגלל שיעורי המרה טובים יותר של ביו-מאסה למוצרים.<ref name="Krausmann2013"> Krausmann, Fridolin, et al. "[http://www.pnas.org/content/110/25/10324.short Global human appropriation of net primary production doubled in the 20th century.]" Proceedings of the National Academy of Sciences 110.25 (2013): 10324-10329.‏</ref>  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

שיפור היעילות בהמרת אנרגיה לביו-מאסה נובע בעיקר על ידי שיפור ה[[פריון חקלאי|פריון החקלאי]] עקב [[המהפכה הירוקה]]. דבר זה נוצר למרות עלויות סביבתיות שנבעו מכך כמו תשומות [[אנרגיה מחצבית]], [[הרס הקרקע]], ו[[אובדן שונות ביולוגית]].<ref name="Krausmann2013"/> דרך אחרת להסתכל על אותו דבר הוא שכיום קיים "סבסוד אנרגטי" של החקלאות - בני אדם משתמשים בכמות אנרגיה גבוה הנוצרת על ידי דלק מחצבי, כדי לשפר את היעילות האנרגטית בתהליכי המרת אנרגיה סולארית בחקלאות.  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור ההפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

אם בני האדם יוכלו לשמור על מגמות העבר של שיפור הפריון החקלאי (יעילות ההמרה), המחקר צופה שהניכוס האנושי של הייצור הראוני יעלה עד שנת 2050 ל-27%-29%, אבל הספקה גדולה של [[דלק ביולוגי]] עלולה להגדיל את הניכוס האנושי מתוך הייצור הראשוני ל-44%.<ref name="Krausmann2013"/>  

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

לכמות הלקיחה הזו השפעה עצומה על מערכות אקולוגיות שכן היא קובעת את כמות האנרגיה הזמינה שזמינה עבור כל שאר מיליוני המינים שנמצאים בטבע. פרוש הדבר שמין אחד כיום צורך רבע מכלל האנרגיה הכימית הזמינה לטבע וכל שאר המינים צריכים לחלק ביניהם את שאר האנרגיה שנשארה.

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומאלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהות ביותר הן (לפי סדר יורד): [[סין]], [[ארצות הברית]], [[הודו]], ברזיל, אינדונזיה, [[רוסיה]], [[קנדה]], ניגריה, יפן, [[גרמניה]] וצרפת. כל המדינות בעלות [[אוכלוסיית העולם|אוכלוסייה גבוהה]] הן בעלות צריכה גבוה של ייצור ראשוני- מבין 18 המקומות הראשונים, המדינות היחידות שאינן בעלות אוכלוסייה גבוהה הן קנדה ומלזיה.  [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip] 18 המדינות בעלות צריכת הייצור הראשוני הגבוהה ביותר בעולם מכלות יחד 66% מכלל הצריכה האנושית, ושאר 200 המדינות מכלות יחד רק 33%. 18 המדינות האלה מהוות גם 66% מאוכלוסיית העולם, כך שאין הבדל מהותי בין קבוצת מדינות זו לבין קבוצת המדינות האחרות בהיבט של צריכת ייצור ראשוני לנפש (כאשר מסתכלים על 2 קבוצות המדינות כקבוצה). [http://sedac.ciesin.columbia.edu/es/HANPP_country_product.zip]

===ביטחון תזונתי===

===ביטחון תזונתי===

השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

השפעות אלה [[אי לינאריות|אינן לינאריות]]. כאשר יש [[צפיפות אוכלוסין]] נמוכה ומשאבים רבים, השפעות על היצע המזון הן נמוכות, וככל שיש יותר אנשים השפעתן גדלה:

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באיזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצרכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מביא לצמצום השטח החקלאי. מחיר קרקע לבניה הוא גבוה, במיוחד באיזורים חקלאיים סמוכים לעיר. הדבר מגביר את התמריץ של חקלאים להפוך את שטחי האדמה שלהם לשטחי נדל"ן, וגורר בנייה על אדמות חקלאיות לצורכי דיור, מסחר, והקמת תשתיות כמו כבישים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

*גידול האוכלוסין מגדיל גם את [[משבר המים העולמי]] וגורם להטיית מים מהחקלאות אל צרכים אחרים כגון צריכה פרטית ותעשייה, ולייקור המים שהם משאב חיוני לחקלאות. על פי מדד [[טביעת הרגל המימית]] מעל 80% מצריכת המים העולמית מופנית לחקלאות. גידול האוכלוסייה משפיע בדרכים נוספות על משק המים על ידי איטום פני הקרקע, [[זיהום מי תהום]], הגברת [[המלחת מי תהום]] על ידי שאיבת יתר והקטנת מאגרי המים בגלל הגדלת הביקוש למים.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

* גידול האוכלוסייה מגביר את [[משק האנרגיה העולמי|הביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון. הפקת [[דשן כימי]] (כריית [[זרחן]] ו[[אשלג]] והפקת [[אמוניה]]), הפקת [[חומרי הדברה]] ותפעול הציוד החקלאי כולם דורשים [[נפט]] ותשומות אנרגיה מתכלה דומות.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוה.  

[[אוכלוסיית ישראל]] מונה כ-7 מיליון אנשים. ישראל היא אחת המדינות הצפופות ביותר מבין המדינות המערביות. לישראל יש גם [[צפיפות פיזיולוגית]], כמות האנשים יחסית לשטח בר עיבוד חקלאי, גבוה.  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסייה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OEDC עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

כמו במדינות רבות אחרות, פריון הילודה בישראל הולך ויורד עם השנים. עם זאת, פריון זה הוא גבוה למדי. נכון לשנת 2009 ישראל נמצאת במקום הראשון מבין מדינות ה-OECD בפריון הילודה, עם 3 ילדים בממוצע לאישה (יש פערים גדולים בתוך האוכלוסייה ביחס לנתון זה). המדינה הבאה בתור היא איסלנד עם 2.2 ילדים לאישה, והממוצע במדינות ה-OECD עומד על 1.7 ילדים לאישה בממוצע. [https://docs.google.com/file/d/0Bw3bHSDrs8K1N2IxY2Q2MmQtZDAzNS00NjI2LTk4YWQtMjAwYjU5MTJmMjRk/preview?pli=1]  

בישראל יש לכן [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] גבוה יחסית למדינות מערביות. דבר זה תורם למספר משברים סביבתיים כמו [[משק המים בישראל|משבר המים בישראל]] או [[זיהום אוויר בישראל]], לייקור הדיור, החשמל והמים וכן לייבוא חלק ניכר מהאנרגיה והדלק של ישראל מבחוץ.

בישראל יש לכן [[גידול אוכלוסין בישראל|גידול אוכלוסין]] גבוה יחסית למדינות מערביות. דבר זה תורם למספר משברים סביבתיים כמו [[משק המים בישראל|משבר המים בישראל]] או [[זיהום אוויר בישראל]], לייקור הדיור, החשמל והמים וכן לייבוא חלק ניכר מהאנרגיה והדלק של ישראל מבחוץ.

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population_growth_rate רשימת מדינות לפי קצב גידול האוכלוסייה שלהן] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://en.wikipedia.org/wiki/List_of_countries_by_population_growth_rate רשימת מדינות לפי קצב גידול האוכלוסייה שלהן] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [https://www.youtube.com/watch?v=uem2ceZMxYk האם אנחנו באמת זקוקים לחקלאות התעשייתית כדי להאכיל את העולם?], סרטון קצר, Anna Lappé & Food MythBusters,  2012

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר , 12.12.2011

* [http://www.themarker.com/consumer/prices/1.1589034 "בדרך לרעב המוני": החלב ומוצריו יתייקרו ב-45%, הבשר ב-30%]  על מחקר של ארגון החקלאות העולמי והשפעת גידול האוכלוסין על מחירי המזון, עמירם כהן, דה מרקר, 12.12.2011

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3650404,00.html האפיפיור פרנציסקוס: "הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"] כלכליסט 20.01.15

* [http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3650404,00.html האפיפיור פרנציסקוס: "הקתולים לא צריכים להתרבות כמו ארנבים"] כלכליסט 20.01.15

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] הרצאת טד, פרופסור האנס רוסלינג 2010.  

* [http://www.youtube.com/watch?v=fTznEIZRkLg אוכלוסיית העולם - הסבר בקופסאות] הרצאת טד, פרופסור האנס רוסלינג 2010.  

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==

{{הערות שוליים}}

{{הערות שוליים}}

{{תבנית:אוכלוסין}}

{{אוכלוסין}}

[[קטגוריה:אוכלוסין]]

[[קטגוריה:אוכלוסין]]

[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]

[[קטגוריה:כלכלת מצב יציב]]