שינויים

===אסכולת שיקגו ותאוריית הבחירה הציבורית===

===אסכולת שיקגו ותאוריית הבחירה הציבורית===

בשנות ה–50 עדה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]] וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי.  

בשנות ה–50 עד ה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות [[אסכולת שיקאגו בכלכלה]] וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי.  

הכלכלנים שפיתחו את [[תאוריית הבחירה הציבורית]] כוללים מספר כלכלנים בולטים. התאוריה התבססה על העבודות של [[קנת' ג'יי. ארו]] Social Choice and Individual Values (1951),  וכן על עבודות אחרות כולל [[אנתוני דאונס]] An Economic Theory of Democracy  (1957) ו [[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] (1965). [[ג'יימס מ. ביוקנן]] זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בנושא תאוריית הבחירה הציבורית בשנת 1986. הוא נחשב אחד מאבות התאוריה, יחד עם [[גורדון טולוק]]. מספר כלכלנים נוספים זכו בפרס נובל לכלכלה על רקע התחום כולל [[ג'ורג' סטיגלר]] (1982), [[גרי בקר]] (1992) [[ורנון סמית]] (2002) ואלינור אוסטרום (2009). ורנון סמית ואלינור אוסטורם היו הנשיאים הקודמים של "Public Choice Society".  

הכלכלנים שפיתחו את [[תאוריית הבחירה הציבורית]] כוללים מספר כלכלנים בולטים. התאוריה התבססה על העבודות של [[קנת' ג'יי. ארו]] Social Choice and Individual Values (1951),  וכן על עבודות אחרות כולל [[אנתוני דאונס]] An Economic Theory of Democracy  (1957) ו [[מנסור אולסון]] [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית (ספר)|הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] (1965). [[ג'יימס מ. ביוקנן]] זכה בפרס נובל לכלכלה על עבודתו בנושא תאוריית הבחירה הציבורית בשנת 1986. הוא נחשב אחד מאבות התאוריה, יחד עם [[גורדון טולוק]]. מספר כלכלנים נוספים זכו בפרס נובל לכלכלה על רקע התחום כולל [[ג'ורג' סטיגלר]] (1982), [[גרי בקר]] (1992) [[ורנון סמית]] (2002) ואלינור אוסטרום (2009). ורנון סמית ואלינור אוסטורם היו הנשיאים הקודמים של "Public Choice Society".  

כלכלני אסכולת שיקגו טענו גם שבמקרים הספורים שבהם התחרות והיוזמה הפרטית לא מטפלות בכשלי השוק בעצמן, טיפול כזה יכול לקרות דרך בתי המשפט ואכיפת חוזים. מעסיקים יכולים להציע לעובדים חוזים מפורטים, שבהם הם מפרטים גם מה הם אמורים לעשות במקרה של תאונה. בתי השקעות יכולים למסור מידע מדויק ומפורט למשקיעים. כל עוד בתי המשפט יאכפו את החוזים המפורטים האלה, השוק יתפקד באופן [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]].

כלכלני אסכולת שיקגו טענו גם שבמקרים הספורים שבהם התחרות והיוזמה הפרטית לא מטפלות בכשלי השוק בעצמן, טיפול כזה יכול לקרות דרך בתי המשפט ואכיפת חוזים. מעסיקים יכולים להציע לעובדים חוזים מפורטים, שבהם הם מפרטים גם מה הם אמורים לעשות במקרה של תאונה. בתי השקעות יכולים למסור מידע מדויק ומפורט למשקיעים. כל עוד בתי המשפט יאכפו את החוזים המפורטים האלה, השוק יתפקד באופן [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]].

אסכולת שיקגו תקפה גם את הרעיון לפיו רגולטורים יודעים לנהל את השווקים וכי הם ממוקדים רק בשירות הציבור. ברוב המקרים מה שמתקבל הוא "רגולטור שבוי" - שבו הרגולטור משרת את האינטרס של הענף התעשייתי שעליו הוא אמור לפקח. לא רק שהרגולציה לא מצליחה לפתור [[כשלי שוק]] שונים לדוגמה לפקח על המחיר במקרה של מונופול ובכך למנוע מחיר מופקע - היא בדרך כלל משמשת כלי שמאפשר לשמור על השחקנים הגדולים ולמנוע כניסה של מתחרים פוטנציאליים. לדוגמה מכון התקנים בישראל, שחוסם תחרות ושומר על תעשיינים גדולים ויבואנים גדולים בטענה שהוא שומר על הצרכן. לפעמים מבגלל לחץ של ארגוני צרכנים או ארגונים חברתיים רגולטורים מנסים לקדם שינוי חברתי, אבל לעיתים רחוקות הם מצליחם בכך. מסיבות אלה גורסים הכלכלנים של אסכולת שיקגו, עדיף לצמצם את הרגולציה שכן ממילא ההתערבות שלה אינה מועילה ואף מזיקה. {{הערה|שם=rolnik2015}}

אסכולת שיקגו תקפה גם את הרעיון לפיו רגולטורים יודעים לנהל את השווקים וכי הם ממוקדים רק בשירות הציבור. ברוב המקרים מה שמתקבל הוא "רגולטור שבוי" - שבו הרגולטור משרת את האינטרס של הענף התעשייתי שעליו הוא אמור לפקח. לא רק שהרגולציה לא מצליחה לפתור [[כשלי שוק]] שונים לדוגמה לפקח על המחיר במקרה של מונופול ובכך למנוע מחיר מופקע - היא בדרך כלל משמשת כלי שמאפשר לשמור על השחקנים הגדולים ולמנוע כניסה של מתחרים פוטנציאליים. לדוגמה מכון התקנים בישראל, שחוסם תחרות ושומר על תעשיינים גדולים ויבואנים גדולים בטענה שהוא שומר על הצרכן. לפעמים מבגלל לחץ של ארגוני צרכנים או ארגונים חברתיים רגולטורים מנסים לקדם שינוי חברתי, אבל לעיתים רחוקות הם מצליים בכך. מסיבות אלה גורסים הכלכלנים של אסכולת שיקגו, עדיף לצמצם את הרגולציה שכן ממילא ההתערבות שלה אינה מועילה ואף מזיקה. {{הערה|שם=rolnik2015}}

רוב הכלכלנים (מלבד מנסור אולסון) שתומכים בגישת הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית, תומכים גם בצעדים ימניים כלכלית, ב"ממשלה קטנה" וכן בהחלה של הגיון כלכלי על נושאי סביבה וקיימות. לדוגמה ורנון סמית' הוא חלק מתכנית Copenhagen Consesus שהגנה [[ביורן לומבורג]] שטענה שצריך להכיל את הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית על סוגיות סביבתיות כמו [[התחממות עולמית]] וכך לפתור אותן. [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] ואנשי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] תוקפים גישה זו ומצביעים על הפערים בין ההנחות שעומדות בבסיס הגישה - כמו רציונליות והנחות על קיום של [[מידע מלא]] לבין הניתוח הסביבתי המקובל, כולל העדר התייחסות לבעיות של [[תהליך בלתי הפיך]].

רוב הכלכלנים (מלבד מנסור אולסון) שתומכים בגישת הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית, תומכים גם בצעדים ימניים כלכלית, ב"ממשלה קטנה" וכן בהחלה של הגיון כלכלי על נושאי סביבה וקיימות. לדוגמה ורנון סמית' הוא חלק מתכנית Copenhagen Consesus שהגנה [[ביורן לומבורג]] שטענה שצריך להכיל את הניתוח של תאוריית הבחירה הציבורית על סוגיות סביבתיות כמו [[התחממות עולמית]] וכך לפתור אותן. [[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגים]] ואנשי [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] תוקפים גישה זו ומצביעים על הפערים בין ההנחות שעומדות בבסיס הגישה - כמו רציונליות והנחות על קיום של [[מידע מלא]] לבין הניתוח הסביבתי המקובל, כולל העדר התייחסות לבעיות של [[תהליך בלתי הפיך]].