שינויים

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]].  

העקרונות האלה שימשו במשך השנים הן כמרשם למה שהממשלות צריכות לעשות (ניתוח נורמטיבי) והן כתיאור של מה שהן עושות בפועל (ניתוח פוזיטיבי). לפי גישת "האינטרס הציבורי", ממשלות צריכות לפקח על מחירים כדי לוודא שמונופולים לא יגבו יותר מדי, לפקח על מקומות עבודה כדי לוודא שעובדים לא ינוצלו והמעסיקים לא ייהפכו ל[[מונופסונים]].  

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הצרפתי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}}. מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]]. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג׳וזף שטיגליץ]]. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

"תאוריית האינטרס הציבורי" (Public interest theory) פותחה על ידי הכלכלן הצרפתי [[ארתור ססיל פיגו]] בשנת 1932.{{הערה| Pigou, A. C. (1932) The Economics of Welfare. London: Macmillan and Co.}}. מאז תקופה זו הפכה התאוריה לאבן היסוד של [[כלכלה ציבורית|הכלכלה הציבורית המודרנית]]. גישה זו מקובלת בקרב פוליטיקאים שמאליים וסוציאל-דמוקרטיים. היא הבסיס לדיון נגד כשלי שוק מצד כלכלנים כמו [[ג׳וזף שטיגליץ]]. {{הערה|שם=rolnik2015|{{תבנית:TheMarker1|גיא רולניק|מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?|markerweek/1.2770565|עוד רגולציה או פחות רגולציה?, 07.11.2015}}}}

 

===אסכולת שיקגו===

===אסכולת שיקגו===

בשנות ה–60 וה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות אסכולת שיקאגו בכלכלה וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי. הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים:

בשנות ה–60 וה–70 של המאה ה-20, החלה לעלות אסכולת שיקאגו בכלכלה וביקרה את רעיון התמים שפוליטיקאים ורגולטורים הם סוג של מלאכים שתמיד ידעו לנהל את הכלכלה ולפעול למען הציבור הרחב. ראיה כזו של הרגולטור מניחה שלו עצמו אין אינטרס כלכלי או אינטרס אחר וסותרת את הרעיון של [[האדם הכלכלי]] האנוכי. הביקורת על תאוריית האינטרס הציבורי מצד אסכולת שיקגו מחולקת לשלושה טיעונים מרכזיים:

# אפילו אם יש בעיות שגם השווקים וגם בתי המשפט לא מצליחים לפתור, לרגולציה יש עוד פחות סיכוי לפתור אותם: הרגולטורים הממשלתיים הם בדרך כלל חדלי אישים, מושחתים ופועלים בשירות התעשיות שעליהן הם מפקחים (רגולטור שבוי), ולכן הרגולציה תחמיר את המצב.  

# אפילו אם יש בעיות שגם השווקים וגם בתי המשפט לא מצליחים לפתור, לרגולציה יש עוד פחות סיכוי לפתור אותם: הרגולטורים הממשלתיים הם בדרך כלל חדלי אישים, מושחתים ופועלים בשירות התעשיות שעליהן הם מפקחים (רגולטור שבוי), ולכן הרגולציה תחמיר את המצב.  

הטיעון הראשון מבקר את תאוריית "האינטרס הציבורי", וגורס שהיא מגזימה בהערכת ההיקף והמספר של כשלי השוק, ולא מכירה ביכולתן של תחרות ויוזמה פרטית לטפל בבעיות האלה. תחרות על עובדים מוכשרים מבטיחה שהמעסיקים יספקו להם תנאים בטוחים ושכר הוגן, השוק הפרטי מבטיח בטיחות משום שאם קבלנים לא ייבנו בתים בטוחים ויצרניות רכב לא ייצרו מכוניות בטוחות, הצרכנים ילכו למתחרים.  

הטיעון הראשון מבקר את תאוריית "האינטרס הציבורי", וגורס שהיא מגזימה בהערכת ההיקף והמספר של כשלי השוק, ולא מכירה ביכולתן של תחרות ויוזמה פרטית לטפל בבעיות האלה. תחרות על עובדים מוכשרים מבטיחה שהמעסיקים יספקו להם תנאים בטוחים ושכר הוגן, השוק הפרטי מבטיח בטיחות משום שאם קבלנים לא ייבנו בתים בטוחים ויצרניות רכב לא ייצרו מכוניות בטוחות, הצרכנים ילכו למתחרים. {{הערה|שם=rolnik2015}}

לפי אסכולת שיקגו גם מה שנראה כמו מונופול עשוי להתפרק מעצמו. קרטלים נוטים להתפרק אחרי זמן קצר, כי לשותפים יש אינטרס לרמות זה את זה (ולמכור כמות גדולה יותר ממה שהסכימו זה עם זה במחיר זול יותר). אפילו אם השוק כן כושל, אין כמעט בעיה שיוזמה פרטית לא יכולה לתקן - שכנים יכולים לפתור את הבעיות ביניהם בעצמם, לקוחות יכולים להדיר רגליהם מספקים בעייתיים או יקרנים. משפחות, ערים וקבוצות אתניות דואגות להגן על המוניטין שלהן בשוק באמצעות טיפול מחמיר בהתנהגות לא תקינה של חבריהן. לפי הטענה, היקפם של כשלי השוק שאינם מטופלים על ידי כוחות התחרות של השוק הוא מוגבל ביותר, והתערבות המדינה צריכה להיות בהתאם. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

לפי אסכולת שיקגו גם מה שנראה כמו מונופול עשוי להתפרק מעצמו. קרטלים נוטים להתפרק אחרי זמן קצר, כי לשותפים יש אינטרס לרמות זה את זה (ולמכור כמות גדולה יותר ממה שהסכימו זה עם זה במחיר זול יותר). אפילו אם השוק כן כושל, אין כמעט בעיה שיוזמה פרטית לא יכולה לתקן - שכנים יכולים לפתור את הבעיות ביניהם בעצמם, לקוחות יכולים להדיר רגליהם מספקים בעייתיים או יקרנים. משפחות, ערים וקבוצות אתניות דואגות להגן על המוניטין שלהן בשוק באמצעות טיפול מחמיר בהתנהגות לא תקינה של חבריהן. לפי הטענה, היקפם של כשלי השוק שאינם מטופלים על ידי כוחות התחרות של השוק הוא מוגבל ביותר, והתערבות המדינה צריכה להיות בהתאם. {{הערה|שם=rolnik2015}}

חבורת שיקגו הסבירה גם שבמקרים הספורים שבהם התחרות והיוזמה הפרטית לא מטפלות בכשלי השוק בעצמן, טיפול כזה יכול לקרות דרך בתי המשפט ואכיפת חוזים. מעסיקים יכולים להציע לעובדים חוזים מפורטים, שבהם הם מפרטים גם מה הם אמורים לעשות במקרה של תאונה. בתי השקעות יכולים למסור מידע מדויק ומפורט למשקיעים. כל עוד בתי המשפט יאכפו את החוזים המפורטים האלה, השוק יתפקד באופן יעיל.

כלכלני אסכולת שיקגו טענו גםשבמקרים הספורים שבהם התחרות והיוזמה הפרטית לא מטפלות בכשלי השוק בעצמן, טיפול כזה יכול לקרות דרך בתי המשפט ואכיפת חוזים. מעסיקים יכולים להציע לעובדים חוזים מפורטים, שבהם הם מפרטים גם מה הם אמורים לעשות במקרה של תאונה. בתי השקעות יכולים למסור מידע מדויק ומפורט למשקיעים. כל עוד בתי המשפט יאכפו את החוזים המפורטים האלה, השוק יתפקד באופן [[יעילות פארטו|יעיל פארטו]].  

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

===ביקורת על אסכולת שיקגו===

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת  ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה והשוק החופשי. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני אסכולת שיקגו, על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

פרופסור [[אנדריי שלייפר]] מאוניברסיטת הרווארד, עסק בצורה נרחבת  ברגולציה, משטר תאגידי, כשלי הממשלה והשוק החופשי. בספרו, "עליית הרגולציה וירידת מערכת המשפט", הוא מבקר את כלכלני אסכולת שיקגו, על התפישה השלטת, שלפיה הכלכלה והחברה תמיד מרוויחות מצמצום היקף הרגולציה. לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהיתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו. {{הערה|שם=rolnik2015}}

 

לפי שלייפר, אסכולת שיקגו לא התמודדה היטב עם המציאות הבסיסית של חיינו: אנחנו חיים בחברה שהיא הרבה יותר עשירה ומיטיבה אתנו, אף שהיא מפוקחת בהרבה מכפי שהיתה לפני 100 שנה, ואנחנו דווקא די מרוצים מרוב הרגולציות שמגנות עלינו.  

אנחנו תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה יהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם. [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565]

אנחנו תומכים בפיקוח על מזון שמונע מיצרני מזון להרעיל אותנו, ונהנים מרגולציות בטיחות שמונעות מאתנו להיהרג בתאונות מטוסים. יש ראיות חזקות לכך שרגולציה תורמת לתפקוד השווקים הפיננסיים, ומגבירה את ההשתתפות הציבורית בהם. בלי רגולציה יהיה בעיה לטוס במטוסים לדוגמה, מתוך אמונה ש"שוק" או החוזים יסלקו חברות תעופה גרועות שלא מבטיחות בטיחות לנוסעיהם.{{הערה|שם=rolnik2015}}

==נטל הרגולציה על עסקים==

==נטל הרגולציה על עסקים==

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Regulation רגולציה] בוויקיפדיה האנגלית

* [https://en.wikipedia.org/wiki/Regulation רגולציה] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565 מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?] עוד רגולציה או פחות רגולציה? גיא רולניק, דה מרקר, 07.11.2015

* [http://www.themarker.com/markerweek/1.2770565 מי ישמור עליכם הכי טוב - והאם אדם סמית צדק?] עוד רגולציה או פחות רגולציה? גיא רולניק, דה מרקר, 07.11.2015

* [http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-64/%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%E2%80%93-%D7%9E%D7%94,-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94/ רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תאורטי ומשווה] שוריק דריישפיץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה,

* [http://www.idi.org.il/%D7%A1%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%9E%D7%90%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%9D/%D7%A4%D7%A8%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%98/%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%9F-64/%D7%A8%D7%92%D7%95%D7%9C%D7%A6%D7%99%D7%94-%E2%80%93-%D7%9E%D7%94,-%D7%90%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%95%D7%9E%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%91%D7%98-%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%98%D7%99-%D7%95%D7%9E%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%94/ רגולציה – מה, איפה ומתי? מבט תאורטי ומשווה] שוריק דריישפיץ, המכון הישראלי לדמוקרטיה,

* [http://hazan.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=969775_hazan&act=show&dbid=sections&dataid=67 מחקר על רגולציה בישראל 2012 - 2014] מכון ואן ליר

* [http://hazan.kibbutz.org.il/cgi-webaxy/sal/sal.pl?lang=he&ID=969775_hazan&act=show&dbid=sections&dataid=67 מחקר על רגולציה בישראל 2012 - 2014] מכון ואן ליר