שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הוסרו 2 בתים ,  00:17, 24 ביוני 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 39: שורה 39:     
===ארגון עצמי בכימיה===
 
===ארגון עצמי בכימיה===
[[קובץ:Hydrogen-bonded Self-assembly AngewChemIntEd 1998 v37 p75 commons.jpg|ממוזער| שש מולקולות מתוך מיליוני מולקולות שסידרו את עצמן במבנה של קשרי-מימן כחלק מתהליך של בנייה עצמית ]]
+
[[קובץ:Hydrogen-bonded Self-assembly AngewChemIntEd 1998 v37 p75 commons.jpg|ממוזער| שש מולקולות מתוך מיליוני מולקולות שסידרו את עצמן במבנה של קשרי-מימן כחלק מתהליך של בנייה עצמית]]
    
* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקולרית (המערב מולקולות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]
 
* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקולרית (המערב מולקולות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]
שורה 80: שורה 80:  
[[קובץ:Gospers glider gun.gif|ממוזער|"רובה הגלשנים" מדגים ארגון עצמי מקרה של אוטומט תאי מסוג משחק החיים ש"יורה" באופן מחזורי "גלשנים" ש"צועדים" בכוחות עצמם למטה וימינה. - תנאי ההתחלה נקבעים על ידי השחקן, אבל משם התנהגות האוטומט נקבעת על ידי חוקים קבועים מראש. במקרים רבים ניתן להבחין בדפוסים של סדר, אבל באופן שקשה לחזותם מראש.]]
 
[[קובץ:Gospers glider gun.gif|ממוזער|"רובה הגלשנים" מדגים ארגון עצמי מקרה של אוטומט תאי מסוג משחק החיים ש"יורה" באופן מחזורי "גלשנים" ש"צועדים" בכוחות עצמם למטה וימינה. - תנאי ההתחלה נקבעים על ידי השחקן, אבל משם התנהגות האוטומט נקבעת על ידי חוקים קבועים מראש. במקרים רבים ניתן להבחין בדפוסים של סדר, אבל באופן שקשה לחזותם מראש.]]
   −
'''אוטומט תאי''' הוא אוסף של יחידות קטנות על לוח, אשר התנהגותן נקבעת על ידי כללים פשוטים, ומושפעת ממצב השכנים של יחידות אלו. אחד האוטומטים התאיים המפורסמים ביותר הוא '''משחק החיים''' שהומצא בשנת 1970 על ידי המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי. השחקן במשחק צריך לקבל החלטה אחת - מה המצב ההתחלתי של המשחק. לאחר מכן המשחק ממשיך ללא תלות בהחלטות השחקן, וזאת בדרך כלל באמצעות מחשב.  
+
'''אוטומט תאי''' הוא אוסף של יחידות קטנות על לוח, אשר התנהגותן נקבעת על ידי כללים פשוטים, ומושפעת ממצב השכנים של יחידות אלו. אחד האוטומטים התאיים המפורסמים ביותר הוא '''משחק החיים''' שהומצא בשנת 1970 על ידי המתמטיקאי הבריטי ג'ון הורטון קונוויי. השחקן במשחק צריך לקבל החלטה אחת - מה המצב ההתחלתי של המשחק. לאחר מכן המשחק ממשיך ללא תלות בהחלטות השחקן, וזאת בדרך כלל באמצעות מחשב.  
    
השחקן צובע חלק מן המשבצות, כדי להגיע לתצורה התחלתית. על המשבצות הצבועות נאמר כי הן מייצגות יצורים חיים חברותיים. לכל יצור יכולים להיות עד 8 שכנים (למעלה, למטה, בשמאל, בימין ובארבעה אלכסונים). היצורים במשחק מתקדמים לשלב הבא, לפי הכללים הבאים:
 
השחקן צובע חלק מן המשבצות, כדי להגיע לתצורה התחלתית. על המשבצות הצבועות נאמר כי הן מייצגות יצורים חיים חברותיים. לכל יצור יכולים להיות עד 8 שכנים (למעלה, למטה, בשמאל, בימין ובארבעה אלכסונים). היצורים במשחק מתקדמים לשלב הבא, לפי הכללים הבאים:
שורה 96: שורה 96:  
===ארגון עצמי במוסדות חברתיים===
 
===ארגון עצמי במוסדות חברתיים===
 
{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מוסדית}}
 
{{הפניה לערך מורחב|כלכלה מוסדית}}
שלושה הוגים סקוטים במאה ה-18 העלו על נס את החשיבות של מה שהיום נקרא סדר ספונטני ליצירת [[מבנים חברתיים]], אלו הם [[אדם פרגוסון]], [[דיוויד יום]] ו[[אדם סמית]].
+
שלושה הוגים סקוטים במאה ה-18 העלו על נס את החשיבות של מה שהיום נקרא סדר ספונטני ליצירת [[מבנים חברתיים]], אלו הם [[אדם פרגוסון]], [[דיוויד יום]] ו[[אדם סמית]].
    
[[אדם פרגוסון]] כתב "כל צעד ותנועה של ציבור, נעשים תוך עיוורון לעתיד. האומות כושלות וצועדות לערכים ולמוסדות, שהם תוצאה של פעילות אנושית אבל לא עקב ביצוע של תכנון אנושי כלשהו". בשנת 1960 הגדיר [[פרידריך האייק]] את קביעתו של פרגוסון כ"סדר ספונטני".[http://mida.org.il/2014/02/19/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%90%d7%a0%d7%99/]
 
[[אדם פרגוסון]] כתב "כל צעד ותנועה של ציבור, נעשים תוך עיוורון לעתיד. האומות כושלות וצועדות לערכים ולמוסדות, שהם תוצאה של פעילות אנושית אבל לא עקב ביצוע של תכנון אנושי כלשהו". בשנת 1960 הגדיר [[פרידריך האייק]] את קביעתו של פרגוסון כ"סדר ספונטני".[http://mida.org.il/2014/02/19/%d7%a1%d7%93%d7%a8-%d7%a1%d7%a4%d7%95%d7%a0%d7%98%d7%90%d7%a0%d7%99/]
שורה 102: שורה 102:  
למרבה האירוניה, למרות שכלכלנים עסקו רבות בהופעת סדר ספונטני עקב [[שוק משוכלל|פעילות השוק]], רוב ההגות הכלכלית, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמה בהמשך מקיומם של [[מוסדות חברתיים]] ומהשפעה של סדר ספונטני על התנהגות בני האדם במסגרת היבטים אחרים מלבד השוק. זרם המחשבה שעסק בנושא - [[כלכלה מוסדית]] נדחק ברובו לשולי [[חקר הכלכלה]].  התעלמות מסדר ספונטני הנוצר על ידי מערכות חברתיות אחרות - לדוגמה יצירה של [[אמון]] ותחזוקה של [[הון חברתי]] עלולה ליצור התעלמות מתרומה של הון כזה לאיכות החיים וכן לחשיבות ההחזקה של [[מוצרים ציבוריים]] לשם קיומו התקין של המסחר והשוק.
 
למרבה האירוניה, למרות שכלכלנים עסקו רבות בהופעת סדר ספונטני עקב [[שוק משוכלל|פעילות השוק]], רוב ההגות הכלכלית, ובמיוחד [[כלכלה נאו קלאסית]] התעלמה בהמשך מקיומם של [[מוסדות חברתיים]] ומהשפעה של סדר ספונטני על התנהגות בני האדם במסגרת היבטים אחרים מלבד השוק. זרם המחשבה שעסק בנושא - [[כלכלה מוסדית]] נדחק ברובו לשולי [[חקר הכלכלה]].  התעלמות מסדר ספונטני הנוצר על ידי מערכות חברתיות אחרות - לדוגמה יצירה של [[אמון]] ותחזוקה של [[הון חברתי]] עלולה ליצור התעלמות מתרומה של הון כזה לאיכות החיים וכן לחשיבות ההחזקה של [[מוצרים ציבוריים]] לשם קיומו התקין של המסחר והשוק.
   −
הביט נוסף של סדר ספונטני שחיוני לכלכלה הוא יצירת סדר כזה על ידי [[הביוספרה]] באופן שמאפשר את כלל החיים , ואת השגשוג הכלכלי. כלכלנים התעלמו מהאפשרות שפעילות האדם, ובכללה פעילות כלכלית בשוק משוכלל או שוק עם מעורבות ממשלתית עלולה לפגוע בתפקוד של המערכות האקולוגיות. היבט זה נסקר בהרחבה בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].
+
הביט נוסף של סדר ספונטני שחיוני לכלכלה הוא יצירת סדר כזה על ידי [[הביוספרה]] באופן שמאפשר את כלל החיים, ואת השגשוג הכלכלי. כלכלנים התעלמו מהאפשרות שפעילות האדם, ובכללה פעילות כלכלית בשוק משוכלל או שוק עם מעורבות ממשלתית עלולה לפגוע בתפקוד של המערכות האקולוגיות. היבט זה נסקר בהרחבה בתחום של [[כלכלה אקולוגית]].
    
===השוק כדוגמה לארגון עצמי בחברה האנושית===
 
===השוק כדוגמה לארגון עצמי בחברה האנושית===
 
[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להיפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.
 
[[אדם סמית]] הדגים כיצד [[השוק החופשי]] גורם להופעת סדר ספונטני, כיום מקובל יותר להתמקד ב[[שוק משוכלל]] לשם יצרית סדר כזה. יצרנים רוצים להרוויח כמה שיותר על ידי מכירת מוצרים, צרכנים רוצים לקנות מוצרים שונים ומשונים. מסחר בשוק מאפשר לקונים ולמוכרים להיפגש, להשוות מחירים, כמויות ואיכויות ולהגיע ל"ניכוי שוק" שבו נקבע מחיר (ממוצע) של מחירי מוצרים ונקבעת גם כמות המוצרים שנמכרת. אם יצרנים מעלים את מחיר המוצרים, הצרכנים יקנו פחות, יווצר עודף היצע שיפגע ברווחיות היצרנים ויעודד אותם ליזום הורדת המחיר. אם יצרן מנסה למכור מוצר בעל איכות נמוכה מידי הוא עלול ליצור לעצמו שם רע, ואם איכות המוצר שלו מעולה אבל מחירה גבוה מידי הוא גם עלול לפשוט את הרגל, השוק לכן יוצר גם איזון בשאלה של איכות המוצרים הנמכרים. [[אדם סמית]] בספרו [[עושר האומות]] מתאר את התכונות של הופעת סדר ספונטני על ידי השוק.
   −
כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולונטרי", בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   
+
כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולונטרי", בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא הייתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   
    
[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהינתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  
 
[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהינתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

תפריט ניווט