47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''היד הנַעֲלָמָה''' (באנגלית: '''Invisible hand''') היא מונח שנטבע על ידי הכלכלן והפילוסו..."
'''היד הנַעֲלָמָה''' (ב[[אנגלית]]: '''Invisible hand''') היא [[מיתוס|מונח]] שנטבע על ידי הכלכלן והפילוסוף [[אדם סמית]] כדי לתאר את ה[[רווחה חברתית|היתרונות החברתיים]] של פעולה אישית אנוכית במסגרת [[שוק תחרותי]] או [[שוק חופשי]]. המונח שימש את סמית בהקשרים של חלוקת הכנסה ושל ייצור. המונח המדוייק מופיע רק שלוש פעמים בכל כתביו של סמית, אבל הוא אחד הרעיונות המפורסמים ביותר שלו - שרדיפה אחר אינטרס עצמי יכולה לשפר את הרווחה הכללית, אפילו יותר מאשר בני אדם שמנסים להטיב עם החברה. כיום משמש הביטוי של סמית בהקשר רחב יותר - של יצירת רווחה על ידי פעולות של אנשים בשוק. [[קפיטליזם|קפיטליסטים]] טוענים כי סמית הצביע על מנגנון חברתי שבו הצטברות של מעשים מטעמים אנוכיים של יחידים מקדמת לכאורה את טובת ה[[קהילה]], באופן שאזרחי המדינה כולה יגיעו למינימום [[עוני]] ולמקסימום עושר ורווחה. עם זאת, סמית לא הסתייג לחלוטין מפעילות ממשלתית ו[[רגולציה]] במקומות מסוימים. מנקודת מבט של [[מערכות מורכבות]] ניתן לראות ברעיון היד הנעלמה ביטוי חלקי לנושא רחב יותר של [[סדר ספונטני]].
הביטוי "היד הנעלמה" מופיע לראשונה בספר "[[התאוריה של הרגש המוסרי]]" שסמית כתב בשנת 1759, והוא נכתב בהקשר של חלוקת הכנסות. עם זאת אין התייחסות לשווקים והמילה [[קפיטליזם]] לא מוזכרת בכלל. בחלק השלישי, פרק ראשון טוען סמית: "תכונות מוסריות... הכללים המכוונים את הפעולות החופשיות של אדם... חותרים בהכרח לאמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתה של האנושות". עם זאת, סמית לא היה נחרץ כל כך בכל הקשור להתערבות המדינה בכלכלה כפי שנוטים לומר פרשנים רדיקליים, ותמך ברגולציה במקומות בהם יש סיכון לחברה כתוצאה מפעולת של יחידים.
השימוש המוכר ביותר של הביטוי של היד הנעלמה מופיעה בספרו המפורסם ביותר של סמית "[[עושר האומות]]" שנכתב ב-1776. בספר הרביעי, פרק שני, , כותב סמית:
{{ציטוט|תוכן=כל פרט עמֵל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו. בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי '''יד נַעֲלָמָה''' לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה. מעולם לא חזיתי בטובה גדולה שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור.|מקור=עושר האומות}}
לעיתים קרובות נעשה שימוש בטיעון "היד הנעלמה" בצורה דומה לטיעון מיסטי או דתי. לא חשוב מה הבעיה שבה מדובר, היד הנעלמה של השוק תסדר אותה בצורה הטובה ביותר. חלק מהוגי הדעות - בעיקר מהזרם הליברטרי מתייחסים לעיתים לשוק יכולת לפתור גם [[כשל שוק|כשלי שוק]] - אם יש [[מונופול]], [[אוליגופול]] או בעיה אחרת הבעיה היא תמיד מעורבות ממשלתית ויש צורך להסיר אותה כדי לאפשר עוד תחרות שתפתור איכשהו את הבעיה.
במהלך המאה ה-20 [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|מהזרם הנאו-קלאסי]] בדקו את הגבולות והתנאים שבהם [[שוק משוכלל]] יכול להתקיים, ומהם המצבים שבהם [[שוק חופשי]] מביא להגדלת הרווחה כפי שהם מגדירים אותה - הגדלה של [[יעילות פארטו]].
==ראו גם==
* [[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]], [[שוק תחרותי]]
* [[רווחה חברתית]]
* [[ארגון עצמי]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Invisible_hand היד הנעלמה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:קפיטליזם]]
הביטוי "היד הנעלמה" מופיע לראשונה בספר "[[התאוריה של הרגש המוסרי]]" שסמית כתב בשנת 1759, והוא נכתב בהקשר של חלוקת הכנסות. עם זאת אין התייחסות לשווקים והמילה [[קפיטליזם]] לא מוזכרת בכלל. בחלק השלישי, פרק ראשון טוען סמית: "תכונות מוסריות... הכללים המכוונים את הפעולות החופשיות של אדם... חותרים בהכרח לאמצעי היעיל ביותר לקידום רווחתה של האנושות". עם זאת, סמית לא היה נחרץ כל כך בכל הקשור להתערבות המדינה בכלכלה כפי שנוטים לומר פרשנים רדיקליים, ותמך ברגולציה במקומות בהם יש סיכון לחברה כתוצאה מפעולת של יחידים.
השימוש המוכר ביותר של הביטוי של היד הנעלמה מופיעה בספרו המפורסם ביותר של סמית "[[עושר האומות]]" שנכתב ב-1776. בספר הרביעי, פרק שני, , כותב סמית:
{{ציטוט|תוכן=כל פרט עמֵל כדי להגדיל את רווחיה של החברה ככל יכולתו. הוא אינו מתכוון לקדם את עניין הציבור, ואף אינו יודע באיזו מידה הוא מקדם אותו. בהעדפתו לתמוך בתוצרת מקומית על פני תוצרת זרה, הוא מכוון רק לקידום ביטחונו; ובאמצעות הכוונת תעשייה זו באופן שתוצריה יהיו בעלי הערך הרב ביותר, הוא מכוון רק כדי להשיג רווח עבור עצמו, ובכך, כמו במקרים רבים אחרים, הוא מובל על ידי '''יד נַעֲלָמָה''' לקידום מטרה שאינה חלק מכוונתו. ואין זה תמיד מזיק לחברה שאין כוונתו לכך. באמצעות רדיפת עניינו הוא, הוא לעתים קרובות מקדם את עניינה של החברה ביותר יעילות מאשר אילו התכוון באמת לקדמה. מעולם לא חזיתי בטובה גדולה שיצאה מאלו שניסו להשפיע על הסחר לטובת הציבור.|מקור=עושר האומות}}
לעיתים קרובות נעשה שימוש בטיעון "היד הנעלמה" בצורה דומה לטיעון מיסטי או דתי. לא חשוב מה הבעיה שבה מדובר, היד הנעלמה של השוק תסדר אותה בצורה הטובה ביותר. חלק מהוגי הדעות - בעיקר מהזרם הליברטרי מתייחסים לעיתים לשוק יכולת לפתור גם [[כשל שוק|כשלי שוק]] - אם יש [[מונופול]], [[אוליגופול]] או בעיה אחרת הבעיה היא תמיד מעורבות ממשלתית ויש צורך להסיר אותה כדי לאפשר עוד תחרות שתפתור איכשהו את הבעיה.
במהלך המאה ה-20 [[חקר הכלכלה|כלכלנים]] מזרמים שונים ובעיקר [[כלכלה נאו קלאסית|מהזרם הנאו-קלאסי]] בדקו את הגבולות והתנאים שבהם [[שוק משוכלל]] יכול להתקיים, ומהם המצבים שבהם [[שוק חופשי]] מביא להגדלת הרווחה כפי שהם מגדירים אותה - הגדלה של [[יעילות פארטו]].
==ראו גם==
* [[שוק משוכלל]], [[שוק חופשי]], [[שוק תחרותי]]
* [[רווחה חברתית]]
* [[ארגון עצמי]]
==קישורים חיצוניים==
* [https://en.wikipedia.org/wiki/Invisible_hand היד הנעלמה] בויקיפדיה האנגלית
[[קטגוריה:מערכות]]
[[קטגוריה:קפיטליזם]]