שינויים

'''אינטליגנציה רגשית''' (Emotional intelligence) היא מונח מתחום ה[[פסיכולוגיה]] המתייחס ליכולת של אדם לזהות, להעריך ולהתייחס אל  רגשותיו ואל רגשות של אנשים אחרים (ולרגשות של יצורים אחרים). כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעיתים תכופות.

'''אינטליגנציה רגשית''' (Emotional intelligence) היא מונח מתחום ה[[פסיכולוגיה]] המתייחס ליכולת של אדם לזהות, להעריך ולהתייחס אל  רגשותיו ואל רגשות של אנשים אחרים (ולרגשות של יצורים אחרים). כתחום חדש יחסית במחקר הפסיכולוגי, הגדרת האינטליגנציה הרגשית משתנה לעיתים תכופות.

מחקר (ACE- 
 Adverse Childhood Experiences), נערך בשנות ה–90 בידי הרופאים וינסנט פליטי ורוברט אנדה. החוקרים בחנו את הקשר שבין טראומות ילדות לבין הצלחה בחיים הבוגרים. מדד ACE מייצג את מספר החוויות הטראומטיות שחווה אדם בילדותו - למשל התעללות, גירושי הורים, מחלת הורים וכן הלאה - בטווח של 0 עד 10. החוקרים מצאו, בין השאר, שלאנשים שציונם במבחן היה 4, היה סיכוי גדול פי שבע להיות [[אלכוהוליסט|אלכוהוליסטים]] בבגרותם, לעומת כאלה שציונם היה 0. מחקר המשך העלה שרק ל–3% מהסטודנטים שציונם במבחן היה 0, היו בעיות התנהגותיות או לימודיות בבית הספר. לפי הפרשן הפוליטי דיוויד ברוקס, מתח פוליטי בילדות מנבא הרבה ממה שהתרחש לאחר מכן. לאנשים שחוו מתח בילדות יותר קשה לכנן קדימה ולשלוט דחפים.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2436755]  

מחקר (ACE- 
 Adverse Childhood Experiences), נערך בשנות ה–90 בידי הרופאים וינסנט פליטי ורוברט אנדה. החוקרים בחנו את הקשר שבין טראומות ילדות לבין הצלחה בחיים הבוגרים. מדד ACE מייצג את מספר החוויות הטראומטיות שחווה אדם בילדותו - למשל התעללות, גירושי הורים, מחלת הורים וכן הלאה - בטווח של 0 עד 10. החוקרים מצאו, בין השאר, שלאנשים שציונם במבחן היה 4, היה סיכוי גדול פי שבע להיות [[אלכוהוליסט|אלכוהוליסטים]] בבגרותם, לעומת כאלה שציונם היה 0. מחקר המשך העלה שרק ל–3% מהסטודנטים שציונם במבחן היה 0, היו בעיות התנהגותיות או לימודיות בבית הספר. לפי הפרשן הפוליטי דיוויד ברוקס, מתח פוליטי בילדות מנבא הרבה ממה שהתרחש לאחר מכן. לאנשים שחוו מתח בילדות יותר קשה לכנן קדימה ולשלוט דחפים.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2436755]  

לפי תאוריית ההתקשרות של הפסיכיאטר הבריטי ג'ון בולבי, יש הבדל בין התקשרות בטוחה בין האם לתינוקה להתקשרות נמנעת. לפי דויויד ברוקס,  צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה הסתכל על דפוסי התקשרות שבין תינוקות בני 18 חודשים לאמם, והצליח לחזות בדיוק של 77% מי מאותם תינוקות יסיים תיכון.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2436755]

לפי תאוריית ההתקשרות של הפסיכיאטר הבריטי ג'ון בולבי, יש הבדל בין התקשרות בטוחה בין האם לתינוקה להתקשרות נמנעת. לפי דויויד ברוקס,  צוות חוקרים מאוניברסיטת מינסוטה הסתכל על דפוסי התקשרות שבין תינוקות בני 18 חודשים לאמם, והצליח לחזות בדיוק של 77% מי מאותם תינוקות יסיים תיכון.[http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2436755]

כיום יש חוקרים ופעילים חברתיים המודאגים מפני השפעה של "תרבות המסכים" והשפעתה על אינטליגנציה רגשית - תקשורת מתווחת מסך כמו שימוש גובר בסמרטפונים לשם תקשורת מונע חלק גדול מהמנעד התקשורתי הקיים בתקשורת בין-אישית ישירה ויוצר תסכולים ופגיעה ב[[אמפתיה]] כלפי אחרים. היבט נוסף הוא שחשיפה גבוה של ילדים ל[[טלוויזיה]] ומשחקי מחשב מחליש את הקשר בין הורים וילדים.  

כיום יש חוקרים ופעילים חברתיים המודאגים מפני השפעה של "תרבות המסכים" והשפעתה על אינטליגנציה רגשית - תקשורת מתווכת מסך כמו שימוש גובר בסמרטפונים לשם תקשורת מונע חלק גדול מהמנעד התקשורתי הקיים בתקשורת בין-אישית ישירה ויוצר תסכולים ופגיעה ב[[אמפתיה]] כלפי אחרים. היבט נוסף הוא שחשיפה גבוה של ילדים ל[[טלוויזיה]] ומשחקי מחשב מחליש את הקשר בין הורים וילדים.  

==ראו גם==

==ראו גם==