שורה 1: |
שורה 1: |
| '''פריון חקלאי''' (Agricultural productivity) הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - yield. | | '''פריון חקלאי''' (Agricultural productivity) הוא מדד לכמות [[חקלאות|התוצרת החקלאית]] ביחס לתשומות החקלאיות, בדרך כלל ביחס ל[[שימושי קרקע|שטח חקלאי]] נתון. כמות של תוצרת חקלאית מסוג מסויים, לדוגמה [[חיטה]] נמדדת בדרך כלל ביחידות משקל - לדוגמה ק"ג, כך שהמדד הנפוץ לפריון חקלאי הוא ק"ג תוצרת חקלאית לדונם או לאקר - yield. |
| | | |
− | כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוו/אות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להשתנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]]. | + | כאשר רוצים לבדוק את הפריון החקלאי של כלל מוצר החקלאות או קבוצה של מוצרים כאלה, יש בעיה בגלל שלתוצרים שונים יש משקל סגולי שונה, וכן בגלל בתכולת הקלוריות וערכים תזונתיים שונים של המוצרים השונים. לפיכך מחשבים בדרך כלל את התפוקה על ידי [[שוק|ערך השוק]] של הסחורות השונות, דבר שמוציא מכלל חשבון מוצרי ביניים כגון תערובת תירס המשתמשת לשם האכלת פרות ב[[תעשיית הבשר]]. ניתן להשוות תפוקות אלה לתשומות רבות ושונות כגון עבודה (כמות העובדים), שטח או מים. השוואות אלו נקראות "מדדים חלקיים של פריון חקלאי" (partial measures of productivity). מדידת הפריון החקלאי יכולה להיעשות גם באמצעות מדד המכונה "פריון כלל הגורמים" (total factor productivity -TFP). מתודה זו של חישוב הפריון החקלאי מחשבת אינדקס של תשומות חקלאיות יחסית לאינדקס של תפוקות חקלאיות. מדד זה נועד כדי להתגבר על חסרונות של חישוב של מדדי פריון חקלאי חלקיים, ובעיקר שקשה לזהות את הגורמים שגורמים להם להשתנות. שינויים בפריון החקלאי של כלל הגורמים נובע בדרך כלל מ[[שיפור טכנולוגי]]. |
| | | |
| ==רקע - יצרנות באקולוגיה== | | ==רקע - יצרנות באקולוגיה== |
שורה 22: |
שורה 22: |
| כדי לקבל את כמות המזון הכוללת יש לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. | | כדי לקבל את כמות המזון הכוללת יש לכאורה לכפול את ההספק או הפריון של שטח חקלאי בכמות השטח החקלאי. למעשה יש מגבלה נוספת היות וכדי להגיע לפריון מקסימלי יש צורך תמיד בתנאים מסויימים מאד, והגעה לתנאים אלה בכל השטח היא לא אפשרית או דורשת השקעה נוספת של אנרגיה. לדוגמה הספק אור השמש הוא מקסימלי בשטח הנמצא בזנית (קרני השמש פוגעות בכדור הארץ בזווית ישרה) בכל מקום אחר ההספק הוא בהכרח נמוך יותר. מגבלות אחרות נוגעות להספקת מים, לכמות שעות האור ביום, לזמינות של חומרי הזנה ועוד. לכן תמיד יהיו שטחים בעלי פריון נמוך יותר מהפריון המקסימלי והגדלת הפריון שלהם תדרוש עוד משאבים. |
| | | |
− | השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק השטחים המתאימים לשמש לחקלאות - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון). גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופצייה יקרה מאד ולא ראלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים. | + | השטח המירבי הנתון לנו כיום הוא שטחו של כדור הארץ כולו. שטח מצומצם יותר הוא השטח היבשתי ומזה, רק השטחים המתאימים לשמש לחקלאות - בשל מגבלות קרקע, אקלים ועוד. בעקרון ניתן להגדיל את השטח בצורה משמעותית - עד כדי [[כדור דייסון]] - אבל הגדלה כזו היא בגדר מדע בדיוני פרוע עם בעיות תאורטיות קשות. אפשרות תאורטית נוספת להגדיל את השטח היא גידול מזון סביב שמשות אחרות. גם כאן יש מגבלות תאורטית קשות (כמו כמות אנרגיה עצומה לשם שינוע הסחורה, זמני טיסה של מאות אלפי שנים לכל כיוון). גם גידול מתון יותר של השטח מחוץ לשטחו של כדור הארץ (כמו גידול גידולים על אסטרואידים, על הירח או על מאדים) הוא אופציה יקרה מאד ולא ראלית כיום - זול הרבה יותר לטפל במגבלות מעשיות אחרות כמו לדוגמה זיהום מים או זיהום אוויר שפוגעי ביבולים. |
| | | |
| ===מגבלות מעשיות=== | | ===מגבלות מעשיות=== |
שורה 54: |
שורה 54: |
| * שימוש ב[[גידולים צולבים]] ושיטות של [[הדברה ביולוגית]] למניעת נזק מחרקים. טיפוח זנים שונים ומיני מזונות שונים כדי להקטין את הסיכוי לאובדן כלל היבול עקב אירוע מזג אוויר קשה, מחלה או מזיקים. | | * שימוש ב[[גידולים צולבים]] ושיטות של [[הדברה ביולוגית]] למניעת נזק מחרקים. טיפוח זנים שונים ומיני מזונות שונים כדי להקטין את הסיכוי לאובדן כלל היבול עקב אירוע מזג אוויר קשה, מחלה או מזיקים. |
| * שימוש ב[[דבורים]] ובמיני חיפושיות לשם [[האבקה]] וניוד של דבורים בין שדות. | | * שימוש ב[[דבורים]] ובמיני חיפושיות לשם [[האבקה]] וניוד של דבורים בין שדות. |
− | * המנעות מ[[המלחת קרקע]]. | + | * הימנעות מ[[המלחת קרקע]]. |
| * פיתוח שיטות מודרניות למחקר וליישום של [[חקלאות בת קיימא]] כגון [[חקלאות אורגנית]], [[פרמקלצ'ר]], ו[[חקלאות ביו-אינסנטיב]]. | | * פיתוח שיטות מודרניות למחקר וליישום של [[חקלאות בת קיימא]] כגון [[חקלאות אורגנית]], [[פרמקלצ'ר]], ו[[חקלאות ביו-אינסנטיב]]. |
| | | |
שורה 66: |
שורה 66: |
| * השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'. | | * השקייה ופיתוח שיטות [[השקייה]] ו[[חסכון מים]] מתקדמות כגון ציוד השקייה, טפטפות, [[חיפוי קרקע]], וכו'. |
| * [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים. | | * [[חומרי הדברה]] מסוג קוטלי עשבים וקוטלי חרקים. |
− | * [[גידול מונוקלצ'ר]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]]. | + | * [[גידול מונוקוטורה]] (שתילת סוג אחד של ייבול בשטח גדול) כדי לספק טיפול אחיד בקנה מידע רחב בהקשרים כמו השקייה, דישון, חריש, קטיף, והדברה ולהנות מ[[יתרונות לגודל]]. |
| * הגברת צפיפות הצמחים. | | * הגברת צפיפות הצמחים. |
| * [[הנדסה גנטית]] בצמחים. | | * [[הנדסה גנטית]] בצמחים. |
שורה 90: |
שורה 90: |
| מאז שנות ה-60 גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. עם זאת יש האטה במגמת הגידול בפריון. | | מאז שנות ה-60 גדל הפריון הממוצע בעולם של חיטה פי 3. עם זאת יש האטה במגמת הגידול בפריון. |
| | | |
− | פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (= 10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]] עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - ומאז הואט קצב גידול בפריון לכ-1.4% בשנה. ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]]. | + | פריון החיטה במדינות המובילות בכמות גידול החיטה מראה גידול מתמשך. אבל באופן ממוצע הפריון העולמי[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|הפריון החקלאי ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם.]] עלה בקצב גבוה עד שנות ה-90 - כ-4% בשנה בממוצע ומאז יש התמתנות בקצב גידול הפריון החקלאי לחיטה - ומאז הואט קצב גידול בפריון לכ-1.4% בשנה. ניתן לראות בכך דוגמה ל[[תפוקה שולית פוחתת של טכנולוגיה]]. |
| | | |
| הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). | | הפריון הגבוה ביותר בעולם של חיטה נמצא במדינות צפון אירופה, שם יש מזג אוויר קר וגשום שמתאים לחיטה, מסורת גידול ארוכת שנים והון תעשייתי שמאפשר לגדל חיטה בשיטות מודרניות. עם זאת ניתן לראות שהגידול בפריון במדינות צפון אירופה הגיע להאטה - שיפוע הגידול בפריון ירד (בדומה למגמה הנוגעת לממוצע בכל העולם). |
| | | |
− | כמו כן הפריון במדינות עניות כמו הודו עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ו/אוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ו/אוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או שכלולים בטכנולוגיה. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, (כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד) הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית. | + | כמו כן הפריון במדינות עניות כמו הודו עבר מזמן את הפריון בחלק מהמדינות העשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה. דבר זה מצביע על כך כך שלפחות בחלק מהמקומות בעולם - במדינות עשירות כמו ארצות הברית ואוסטרליה - תנאי גידול לא נוחים לחיטה מהווים חסם גדול יותר יחסית לחסמים אחרים כמון גישה ל[[הון תעשייתי]] או שכלולים בטכנולוגיה. הודו ענייה בהרבה מאוסטרליה, אבל היא הצליחה להשיג את הפריון באוסטרליה כבר בסוף שנות ה-60. מאז 1979 הפריון באוסטרליה ובהודו המשיך לגדול, אבל חרף היתרון של האוסטרלים בגישה למשאבים, [[הון תעשייתי]], [[הון אנושי]], מחקר חקלאי, (כמו [[דשן כימי]], טרקטורים, חומרי הדברה, הנדסה גנטית ועוד) הם לא הצליחו להגיע לפריון של ההודים מאז שנה זו. מגמה דומה מתרחשת כיום בין הודו לבין ארצות הברית. |
| | | |
| לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ו/או [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסכוניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות צמיחה כלכלית של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית. | | לפי הרעיון של תרומה שולית פוחתת לטכנולוגיה, ניתן לצפות כי הגידול בפריון במדינות עשירות יראה כמו דבשת של גמל - עליה מהירה בתחילה ולאחר מכן עליה מתונה יותר. לעומת זאת במדינות עניות כמו הודו יראה כ[[גידול סיגמואידי]] ויהיה קשה יותר לראות ירידה כזו. בתחילה יהיה גידול מסויים בפריון, בגלל שהטכנולוגיה בהודו מושפעת מהשיפורים הטכנולוגיים בפריון בשאר העולם, אבל גידול זה יחסם על ידי מחסור ב[[הון תעשייתי]] ו/או [[הון אנושי]] - לדוגמה על ידי מחסור בדשן איכותי או מחסור בקווי השקייה חסכוניים. עם הזמן מגבלה זו תרד בחשיבותה בעקבות צמיחה כלכלית של הודו ואז ניתן לצפות לגידול מהיר יותר של הפריון. בהמשך יואט היבט זה והפריון יחזור לגדול בקצב איטי יותר כאשר הוא מושפע רק מהשינויים הטכנולוגיים. דבר זה מקשה על בחינת ההשערה במדינות עניות יותר שעוברות צמיחה כלכלית. |
שורה 108: |
שורה 108: |
| במשך אלפי שנים, עד למהפכה התעשייתית ומהפכות המיכון בחקלאות והמהפכה הירוקה שהתלוו לה, עסקה רוב האוכלוסייה האנושית בגידול מזון. פגיעה בכמות האנרגיה הזמינה לחקלאות או ייקורה, ייקור או צמצום מיכון בחקלאות (כמו גם הפקת דשן כימי וחומרי הדברה) או פגיעה אחרת בפריון החקלאי (לדוגמה עקב שינוי אקלים או מחלות חקלאיות או מגבלות של מים או שימושי קרקע), יובילו לכך שאחוז קטן יותר מהאוכלוסייה יוכל להמשיך לעבוד בתעשייה ושירותים. היות וכל אדם יכול להתמחות רק במספר מוגבל של נושאים, פרוש הדבר הוא ירידה בהתמחות הכלכלית. לכן פריון חקלאי גבוה, הבנוי על יסודות של מיכון החקלאות, אנרגיה זולה וכן על ידע חקלאי הוא תנאי הכרחי לקיום של התמחות כלכלית, בכל ענפי התעשייה והשירותים (שאינם חקלאות). | | במשך אלפי שנים, עד למהפכה התעשייתית ומהפכות המיכון בחקלאות והמהפכה הירוקה שהתלוו לה, עסקה רוב האוכלוסייה האנושית בגידול מזון. פגיעה בכמות האנרגיה הזמינה לחקלאות או ייקורה, ייקור או צמצום מיכון בחקלאות (כמו גם הפקת דשן כימי וחומרי הדברה) או פגיעה אחרת בפריון החקלאי (לדוגמה עקב שינוי אקלים או מחלות חקלאיות או מגבלות של מים או שימושי קרקע), יובילו לכך שאחוז קטן יותר מהאוכלוסייה יוכל להמשיך לעבוד בתעשייה ושירותים. היות וכל אדם יכול להתמחות רק במספר מוגבל של נושאים, פרוש הדבר הוא ירידה בהתמחות הכלכלית. לכן פריון חקלאי גבוה, הבנוי על יסודות של מיכון החקלאות, אנרגיה זולה וכן על ידע חקלאי הוא תנאי הכרחי לקיום של התמחות כלכלית, בכל ענפי התעשייה והשירותים (שאינם חקלאות). |
| | | |
− | עליה בפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה פרושה גם מזון זול יותר (כל עוד אין מעבר לתזונה בשרית יותר) ויותר עודף ביקוש לדברים שאינם מזון - כלומר למוצרי תעשייה ושירותים. ביקוש זה יחד עם ההתמחות הכלכלית פרושם [[צמיחה כלכלית]]. | + | עליה בפריון החקלאי ביחס לכמות האוכלוסייה פרושה גם מזון זול יותר (כל עוד אין מעבר לתזונה בשרית יותר) ויותר עודף ביקוש לדברים שאינם מזון - כלומר למוצרי תעשייה ושירותים. ביקוש זה יחד עם ההתמחות הכלכלית פירושם [[צמיחה כלכלית]]. |
| | | |
| ===השלכות על רווחה וזכויות של בעלי חיים=== | | ===השלכות על רווחה וזכויות של בעלי חיים=== |
שורה 118: |
שורה 118: |
| * מתן אנטיביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]]. | | * מתן אנטיביוטיקה לעופות ולפרות במינון נמוך אבל באופן נרחב, הוא בעל השלכות בריאותיות חמורות מאד שכן שכן הוא תורם מרכזי בפיתוח [[עמידות לאנטיביוטיקה]] מצד חיידקים הן בקרב בעלי חיים והן באדם. כיום נעשים מאמצים ברחבי העולם למנוע מתן אנטיביוטיקה לבעלי חיים בצורה קטגורית ומעבר לחלוקה באמצעות טיפול סלקטיבי. סיכון בריאותי אחד הוא שאריות תרופות בחיות עלולות ליצור [[זיהום במזון]]. |
| * פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]]. | | * פרקטיקות רבות שנועדו להגדיל את הפריון של בעלי חיים או לחסוך בעלויות, חושפות את בעלי החיים לסיכוני תחלואה במחלות זיהומיות בגלל צפיפות יתר וסטרס. חלק ממחלות אלה עלולות להגיע לבני האדם בצורה של [[זיהום במזון]] או דרך [[הדבקה בין מינים]]. הדבר כולל בין היתר [[סלמונלה]] ו[[מחלת הפרה המשוגעת]]. |
− | * חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ו/אולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון, חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]]. | + | * חלק מחומרי ההדברה הם [[חומר מסרטן]] לבעלי חיים ולאדם. חומרי ההדברה יוצרים גידולים סרטניים בקרב עובדי הדברה וחקלאים הנחשפים לחומרים אלה, ואולי גם בקרב אוכלוסיות כפריות. חומרי ההדברה עלולים לגרום גם לבעיות בריאותיות אחרות כגון [[פרקינסון]] עקב זיהום מים. שאריות חומרי הדברה בירקות ובפירות וכן הצטברות שלהם במעלה שרשרת המזון, חשודה ביצירת תחלואה דרך [[זיהום במזון]]. |
− | * דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצטבר במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים. | + | * דשן כימי וכן תערובות לבעלי חיים מכילים לפעמים [[מתכות כבדות]] שחלקם ([[כספית]], [[עופרת]] ו[[קדמיום]]) עלולות להצטבר במעלה שרשרת המזון ולהגיע לבני האדם וליצור [[זיהום במזון]]. בעיה דומה מתרחשת לגבי חומרים המכילים [[דיאוקסינים]] המגיעים למזון בעלי חיים. |
| | | |
| ===השלכות סביבתיות=== | | ===השלכות סביבתיות=== |