47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
יצירת דף עם התוכן "'''אמפתיה''' (Empathy) היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי של האחר והזדהות איתו. האמפתיה מוש..."
'''אמפתיה''' (Empathy) היא מצב רגשי שבו יש זיהוי של מצבו הנפשי של האחר והזדהות איתו. האמפתיה מושפעת הן מתהליכים רגשיים מידיים ואינסטקיביים (תגובת מראה) שבני אדם ויצורים אחרים נולדים איתם והן מתהליכים קוגנטיביים שקיימים בבני אדם ויכולים להתפתח או לעבור התדרדרות אצל בני אדם. בתהליך האמפתיה מתפתחת רגישות, דאגה ואכפתיות כלפי האחר. התנהגות אמפתית מופיעה בדרך כלל כתגובה למצוקה אצל הזולת.
==מנגנונים שונים של אמפתיה==
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטקיבטי ומולד.
המגנון המחשבתי-תפסיתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, והוא קשור לאונה הקדמית במוח. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.
==מושא האמפתיה==
אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוריוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדגומה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450]
ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבטי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.
בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומזנים|הומנסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע\ לאום\ דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.
חלק מה[[ליברליזם|ליברלים]] חווים אמפתיה כלפי כלל המין האנושי (בדרך כלל בדור הזה בלבד). הליברליזם יכול גם להתנגד לאמפתיה בנסיון להגיד שבני אדם הם [[אדם כלכלי]] ו[[אנוכי]] ולכן אין מקום לאמפתיה משום סוג שהוא . זה דוגמה למתח עצמי בליברליזם - בין הטענה שאנשים הם יצורים [[רציונליזם]] (וזיהוי בין רציונליזם לאנוכיות) לבין הטענה ש[[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] מובילים ל[[רווחה חברתית]] שטובה לכלל בני האדם, וכן שהגבול של החופש של האדם הוא בפגיעה בחופש של אנשים אחרים (אבל לא בחופש של יצורים חיים אחרים).
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה, שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר אחד שבדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. החוקר מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש.
==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==
כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגינטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להמנע מלראות סרטים על השואה או להמנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.
בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעונינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.
כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה.
הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.
אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להרדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרניושנל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, מרתין לותר קינג, נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעונינים בהרס המדינה.
תעשיות שונות מדחיקות היבטים פוגעניים של המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון סיגריות, נרגילות וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור.
==ראו גם==
* [[הכחשת זיהום]]
* [[האמת על באמת]]
* [[מיתוס]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] עידו אפרתי מראיין את פרופ' תלמה הנדלר, מוסף הארץ 08.06.2016
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:הומניזם]]
[[קטגוריה:קהילות]]
[[קטגוריה:תקשורת]]
==מנגנונים שונים של אמפתיה==
המנגנון הרגשי של אמפתיה הוא מנגנון שנתגלה לראשונה אצל קופים, והוא קיים גם בקרב בני אדם וכנראה גם בקרב יונקים אחרים. מנגנון זה קשור ל"נוריוני מראה" - כאשר רואים מישהו חובה סבל או מצוקה (לדוגמה נחתך ביד, בוכה, וכו') יש נוריונים במוח שמחקים חוויה דומה אך חלשה יותר במוח שלנו, כאילו אנו עצמנו עברנו את הסבל הזה. משום כך בקרב רוב בני האדם צפיה באדם אחר סובל מובילה לתחושה של סבל. תהליך זה הוא אינסטקיבטי ומולד.
המגנון המחשבתי-תפסיתי של אמפתיה מופיע בבני אדם רק בגיל 3-4 שנים, והוא קשור לאונה הקדמית במוח. המהות של המנגנון הזה היא היכולת לשים את עצמנו בנעליים של מישהו אחר ולהבין מה עובר עליו.
==מושא האמפתיה==
אמפתיה היא חזקה במיוחד כאשר חווים אותה כלפי בני משפחה או חברים. בניסויים של המגנון הרגשי של אמפתיה רואים כי נוריוני מראה פועלים חזק יותר כאשר אנו עדים לסבל של אדם קרוב לנו. אמפתיה כזו יכולה להתרחש גם כלפי אנשים שמזכירים לנו קרוב משפחה. לדגומה אמא של פרופ' תלמה הנדלר ניצלה בשואה עקב סיוע של רופאה שחשבה שהיא דומה לבתה שלה. [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450]
ה"אחר" איתו חשים אמפתיה יכול להשתנות בהתאם לרקע התרבותי והאידאולוגי של בני אדם. בני אדם מדחיקים סוגים שונים של אמפתיה בטענות וצידוקים שונים. בקרב [[זכויות בעלי חיים|פעילי זכויות בעלי חיים]], [[טבעונים]] ו[[צמחונים]] קיימת בדרך כלל אמפתיה כלפי סבלם של בעלי חיים. אפתיה זו חזקה יותר כלפי בעלי חיים דומים לאדם כמו יונקים. אמפתיה זו מתפתחת גם עקב חשיפה לסרטים על סבלם של בעלי החיים בבטי מטבחיים וכן כחלק מתהליכי הגידול שלהם ב[[תעשיית המזון מהחי]] הכוללת פרקטיקות שונות של הטלת מומים, הרג זכרים בילדותם, עיקור, הפרדת הורים מילדיהם וכו'.
בקרב פעילי [[זכויות אדם]], [[הומזנים|הומנסטים]], חלק מהזרמים ב[[בודהיזם]] המושא לאמפתיה הוא בדרך כלל [[בני אדם|כלל המיון האנושי]] בקרב אנשי [[קיימות]], [[סביבתנות]] האמפתיה מורחבת לא רק לדור הנוכחי אלא גם לדורות הבאים וכן אמפתיה כלפי מינים אחרים. בקרב קבוצות לאומיות ולאומניות יש דגש על אמפתיה גדולה יותר כלפי בני גזע\ לאום\ דת שהם שייכים אליו כאשר לעיתים קרובות אמפתיה זו משולה לאמפתיה כלפי בני משפחה ("אח שלי", כולנו אחים וכו') והיא יכולה לבוא על חשבון אמפתיה לבני לאום אחר ועל חשבון אמפתיה לבעלי חיים אחרים.
חלק מה[[ליברליזם|ליברלים]] חווים אמפתיה כלפי כלל המין האנושי (בדרך כלל בדור הזה בלבד). הליברליזם יכול גם להתנגד לאמפתיה בנסיון להגיד שבני אדם הם [[אדם כלכלי]] ו[[אנוכי]] ולכן אין מקום לאמפתיה משום סוג שהוא . זה דוגמה למתח עצמי בליברליזם - בין הטענה שאנשים הם יצורים [[רציונליזם]] (וזיהוי בין רציונליזם לאנוכיות) לבין הטענה ש[[קפיטליזם]] ו[[ליברליזם]] מובילים ל[[רווחה חברתית]] שטובה לכלל בני האדם, וכן שהגבול של החופש של האדם הוא בפגיעה בחופש של אנשים אחרים (אבל לא בחופש של יצורים חיים אחרים).
==שיבוש של אמפתיה ואלימות==
חוקרים שונים מתחום מדעי המוח והפסיכולוגיה חוקרים תהליכים של פגיעה במנגנוני אמפתיה, שמאפשרים לאנשים להשתתף באירועים אלימים כגון לינץ', מלחמה או [[רצח עם]]. בדרך כלל מדובר בתהליכים תרבותיים כגון הסתה, כעס וזעם ששוחקים אמפתיה. חוקר אחד שבדק קבוצת אנשים מילואים גרמנים שהיו חלק מצבא היבשה של גרמניה, והשתתפו ברצח יהודים במהלך הפלישה לרוסיה. החוקר מתאר תהליך של דיכוי הרגש שבו בתחילה חלק מהאנשים מזועזים ממה שנדרש מהם לעשות ובהמשך הם מדכאים כל תחושה או רגש.
==הבאת עדות והדחקה של אמפתיה==
כדי לחוש אמפתיה יש להכיר את סבלו של האחר. הכרה זו יכולה להיות דרך חוויה רגשית כגון צפיה בסרט, או עדות אישית. הכרה חלשה וקוגינטיבית יותר היא דרך חשיפה לספרים, עדויות וידאו או אודיו של עדים. עם זאת חוויה כזו מובילה לסבל עבור מי שחווים אותה ולכן אנשים רבים מנסים להתחמק מחשיפה כזו - לדוגמה להמנע מלראות סרטים על השואה או להמנע מלראות סרטים על הנעשה בבתי מטבחיים.
בנצרות יש ערך של "הבאת עדות" והצבעה על הרוע. הדבר נועד כדי להתגבר על מנגנון של הדחקה והכחשה של מגנוני אלימות שונים שגורמים לחסימת אמפתיה על ידי החברה. הבאת עדות כזו היא כיום פרקטיקה נפוצה בקרב פעילים למען זכויות בעלי חיים או זכויות אדם, אבל מנגד היא נתקלת בהכחשה על ידי גורמים המעונינים להסתיר ולהכחיש את הפגיעה באחר, להצדיק את הפגיעה בו מסיבות שונות.
כדי להצדיק הרג וגרימת סבל לחיות לשם שימושים שונים, בעיקר לשם מאכל, יש צידוקים שונים. הצידוק המודרני שהובא על ידי הפילוסוף דקראט ראה בחיות סוג של אוטומטים הדומים לשעון. רוב המבוגרים לא חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים (אם כי ילדים קטנים חווים אמפתיה כלפי חפצים דוממים כגון בובות, צעצועים אהובים וכו') ולכן ראיה של בעלי חיים כסוג של חפץ דומם נוחה לשם דיכוי של רגשות אמפתיים. פעילי זכויות בעלי חיים מציינים כי בני אדם אחרים מסרבים להכיר בסבל של בעלי חיים וכן הם נמנעים מהתבוננות בסרטים המתארים סבל זה. אנשים שמצדיקים הרג של חיות לשם מאכל משתמשים בטיעונים כגון "כך טבע העולם" וכן משתמשים בהדגשת ההבדלים בין בעלי חיים אחרים לבין האדם כדי להצדיק ניתוק אמפתיה.
הצדקה של פרקטיקות של אלימות שונות כמו אונס, לינץ' נגד שחורים, [[עבדות]], התעללות או קשירה של אנשים עם פגיעות נפשיות או עם מומים, וכפייה מסוגים שונים נגד ילדים, שחורים ונשים לוותה בעבר בהצדקות להפחתת אמפתיה - כמו ששחורים הם דומים לקופים. בדרך כלל יש תהליך חברתי של הדחקת הסבל שעובר האחר ולפעמים יש טאבו חברתי נגד ציון הסבל הזה. לדוגמה בפרלמנט האמריקאי היה טאבו נגד המילה עבדות.
אישים וארגונים שמנסים לעודד אמפתיה וחמלה כלפי בעלי חיים או כלפי אנשים שסובלים עלולים להרדף על ידי השלטונות או על ידי קבוצות שמנסות להכחיש את קיומו של הסבל הזה. במדינות רבות הממשלה מנסה להסתיר ולהכחיש פעילות שלה או של גורמים אחרים הגורמים לפגיעה ב[[זכויות אדם]]. ארגונים כמו [[אמנסטי אינטרניושנל]] המנסים לחשוף פגיעה כזו עלולים לסבול מרדיפה פוליטית ואיומים שונים על ידי השלטונות או גורמים לאומיים. מסיבה זו פעילי הארגון בדרך כלל חוקרים הפרה של זכויות במדינות אחרות ולא במדינות האם שלהם. אחד הפעילים הבולטים למען זכויות אדם וזכויות של שחורים, מרתין לותר קינג, נרדף על יד השלטונות, הוכה ונאסר בנסיבות שונות, ובסופו של דבר נרצח. מקרים דומים של אלימות חוו פעילים שונים למען זכויות של שחורים ושל מיעוטים אחרים בארצות הברית. ארגוני זכויות אדם בישראל כמו "בצלם", "יש דין", ועוד נרדפים ומוצגים לעיתים קרובות כארגונים של בוגדים שמעונינים בהרס המדינה.
תעשיות שונות מדחיקות היבטים פוגעניים של המוצרים שלהם וחוסמים עדות על הקשר בין הפעילות שלהם לבין הנזק והסבל שנגרם לבני אדם או ליצורים אחרים. [[זיהום תעשייתי|תעשיות מזהמות]] מכחישות ומדחיקות את הסבל הנגרם בשל [[זיהום]] ועוסקות ב[[הדחקת זיהום]]. [[חברות הסיגריות]] עסקו במשך שנים ועדיין עוסקות היום ב[[הסתרת נזקי העישון]] כגון התמכרות לסיגריות ו[[עישון|נזקים בריאותיים של מוצרי טבק]] כגון סיגריות, נרגילות וכו'. [[חברות מזון]] מדחיקות נהגים של [[כלכלת השמנה]] ובעיות בריאות הנובעות מתזונה לקויה, בדרך כלל עקב צריכה גדולה מידי של [[מזון תעשייתי]]. חברות נשק מכחישות את הסבל הנגרם בשל [[נשק קל]] שנמכר ללא פיקוח, [[חברות מכוניות]] מכחישות את הקשר בין [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] לבין הגדלת השימוש במכוניות ואת [[השפעות בריאותיות של מכוניות|נזקים של מכוניות לבריאות]] כמו [[תאונות דרכים]], [[זיהום מתחבורה]], [[אורח חיים יושבני]], [[זיהום רעש]] ועוד. [[חברות התרופות]] מנסות לטשטש מידע על הקשר בין פרקטיקות שלהן שנועדו להשיא רווחים כמו הארכת פטנטים או שיווק של תרופות לבין פגיעה בבריאות הציבור.
==ראו גם==
* [[הכחשת זיהום]]
* [[האמת על באמת]]
* [[מיתוס]]
==קישורים חיצוניים==
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2969450 מה קורה במוח שלנו כשאנחנו עושים לינץ'] עידו אפרתי מראיין את פרופ' תלמה הנדלר, מוסף הארץ 08.06.2016
[[קטגוריה:פסיכולוגיה]]
[[קטגוריה:הומניזם]]
[[קטגוריה:קהילות]]
[[קטגוריה:תקשורת]]