שינויים

'''לובי של [[עסקי המכוניות]]''' - שמקדמים [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וגורמים ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] הכוללות [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]] ו[[מתח נפשי]].  

'''לובי של [[עסקי המכוניות]]''' - שמקדמים [[פרבור]] ו[[תכנון מוטה רכב פרטי]] וגורמים ל[[השפעות בריאותיות של מכוניות]] הכוללות [[זיהום אוויר מתחבורה]], [[תאונות דרכים]], [[אורח חיים יושבני]] ו[[מתח נפשי]].  

לובי המכוניות מתמקד גם במניעת חקיקה להכנסת אביזרי בטיחות, לדוגמה במשך מספר שנים התקיים לובי נגד הפיכת חגירת חגורות בטיחות לאמצעי בטיחות חובה במכוניות. בארצות הברית פעלה התעשייה למנוע פרסום בספרו של [[ראלף ניידר]] Unsafe at Any Speed בשנת 1965. ג'נרל מוטורס ניסתה לאיים על ניידר במגוון אמצעים כולל מעקב ונסיונות הכפשה, ניידר תבע את החברה בבית המשפט וזכה, ובשימוע בסנט נאלץ נשיא החברה להתנצל בפני ניידר על איומים והטרדה. בשנות ה-90 היתה התנגדות להכנסת כריות אוויר ולמבחני ריסוק שיבחנו בטיחות של מכוניות מול הולכי רגל. [http://en.wikipedia.org/wiki/Unsafe_at_Any_Speed]

לובי המכוניות מתמקד גם במניעת חקיקה להכנסת אביזרי בטיחות, לדוגמה במשך מספר שנים התקיים לובי נגד הפיכת חגירת חגורות בטיחות לאמצעי בטיחות חובה במכוניות. בארצות הברית פעלה התעשייה למנוע פרסום בספרו של [[ראלף ניידר]] Unsafe at Any Speed בשנת 1965. ג'נרל מוטורס ניסתה לאיים על ניידר במגוון אמצעים כולל מעקב וניסיונות הכפשה, ניידר תבע את החברה בבית המשפט וזכה, ובשימוע בסנט נאלץ נשיא החברה להתנצל בפני ניידר על איומים והטרדה. בשנות ה-90 היתה התנגדות להכנסת כריות אוויר ולמבחני ריסוק שיבחנו בטיחות של מכוניות מול הולכי רגל. [http://en.wikipedia.org/wiki/Unsafe_at_Any_Speed]

הלובי הפוליטי של המכוניות עוסק גם במניעת קידום של תחבורה ציבורית, ונגד תקנות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] והגבלות על רקע [[התחממות עולמית]].  

הלובי הפוליטי של המכוניות עוסק גם במניעת קידום של תחבורה ציבורית, ונגד תקנות להפחתת [[זיהום אוויר מתחבורה]] והגבלות על רקע [[התחממות עולמית]].  

* (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסייה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור.  

* (ו) רק שעור זעיר מהאוכלוסייה יכול לקבל תועלת מהנחיות תזונתיות לכלל הציבור.  

* (ז) דיאטה היא עניין של אחריות אישית וחופש הבחירה.  

* (ז) דיאטה היא עניין של אחריות אישית וחופש הבחירה.  

* (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי, ו

* (ח) העידוד לבחירה של אוכל בריא יותר אינו מדעי.

* (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

* (ט) התערבות הממשל בבחירת הדיאטה מיותר, לא רצוי ולא תואם את עקרונות הדמוקרטיה – למעט כאשר ההתערבות הנה לטובה הגברת המכירות של מוצריהן.

   

   

עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא נסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.

עם הצהרות שכאלו, נציגי תעשיית המזון פונים להפחדות מפני טוטליטריות ורגשות דומים כדי לטעון טענות שתזונאים רבים מתנגדים להם. מזונות מסוימים טובים יותר לבריאות מאשר אחרים. אך תעשיית המזון מתנגדת בחריפות לרעיון זה, ומקדישה אמצעים משמעותיים, מיומנות פוליטית רבה ופניה לרגש כדי להניא ניסיונות של קידום "אכול פחות" לשיח הציבורי על תזונה.

   

   

===לובי של תעשיית התרופות===

===לובי של תעשיית התרופות===

===לובי של חברות קוסמטיקה===

===לובי של חברות קוסמטיקה===

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השניה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפמת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>

בשנת 2015 פרסם העיתון 'הניו-יורק טיימס', כתבת תחקיר בת שני חלקים על עובדות בסלוני יופי בארצות הברית. הכתבה הראשונה נגעה לתנאי העבודה של העובדות והכתבה השניה טענה כי העובדות בסלוני יופי חשופות לריכוזים גבוהים של חומרים רעילים הגורמים ל[[חומר מסרטן|סרטן]], הפלות ו[[טרטוגן|מומים בעוברים]] וכן למחלות במחלות נשימה ומחלות עור. לטענת העיתון, מחקרים מצאו גם כי בקרב עובדים בתחום הטיפוח – מניקוריסטים, מעצבי שיער ומאפרים – יש שיעור גבוה של מקרי המוות מ[[סרטן|מחלות הסרטניות]] לימפומת הודג'קין ומיאלומה נפוצה.<ref name="nyt2015">SARAH MASLIN NIR,[http://www.nytimes.com/2015/05/11/nyregion/nail-salon-workers-in-nyc-face-hazardous-chemicals.html Perfect Nails, Poisoned Workers],New York Times.com, MAY 8, 2015 </ref>

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות וייטנאמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>

החוק הפדרלי בארצות הברית לבטיחות בתחום הקוסמטיקה הוא חוק בן 75 שנה, והוא אינו מחייב חברות לספק מידע על בטיחות של מוצרים למנהל המזון והתרופות. מאבקים לשנות את המצב סוכלו על ידי לוביסטים של תעשיית הקוסמטיקה. גורמי תעשייה טוענים שאין סיכון בריאותי אולם מומחי בריאות סבורים אחרת. התלונות הגוברות של מניקוריסטיות וייטנאמיות מאוקלנד שבקליפורניה, הובילו לכך שעובדי שירותי הבריאות האסיאתיים, ארגון קהילתי, התארגנו לשם הגבלת שימוש בכימיקלים בסלוני יופי במדינה, אבל מאמץ זה נבלם גם כן על ידי לובי של תעשיית הקוסמטיקה.<ref name="nyt2015"/>

הלובי הוא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרסים חזקות, ופירמות מסחריות כדי להשפיע על הנבחרים באופן שעוקף את המנגנון הדמוקרטי של הבחירות. היכולת של בעלי הון ו[[תאגידים]] גדולים לרכז כמות גדולה של כסף משמשת אותם כדי לשכור לוביסטים, בתמורה לוביסטים אלה משפיעים על החקיקה כך שזו תאפשר העברת נתח גדול יותר של הרווחים לידי בעלי הון, תאפשר להם לצבור מעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] ועוד היבטים רבים כמו הקלות במיסוי, או קבלת סבסודים שונים. משום כך לובי פוליטי נחשב לרוב כדבר שפוגע ב[[דמוקרטיה]] - הוא נותן כוח פוליטי מוגזם לקבוצות מסויימות - בעיקר לאינטרסים מסחריים, תאגידים גדולים ולבעלי הון, על פני אינטרסים אחרים (כמו [[שוויון]], בריאות או [[קיימות]]), עסקים קטנים ובינוניים ושאר החברה.  

הלובי הוא לרוב כלי בידי קבוצות אינטרסים חזקות, ופירמות מסחריות כדי להשפיע על הנבחרים באופן שעוקף את המנגנון הדמוקרטי של הבחירות. היכולת של בעלי הון ו[[תאגידים]] גדולים לרכז כמות גדולה של כסף משמשת אותם כדי לשכור לוביסטים, בתמורה לוביסטים אלה משפיעים על החקיקה כך שזו תאפשר העברת נתח גדול יותר של הרווחים לידי בעלי הון, תאפשר להם לצבור מעמד [[מונופול|מונופוליסטי]] ועוד היבטים רבים כמו הקלות במיסוי, או קבלת סבסודים שונים. משום כך לובי פוליטי נחשב לרוב כדבר שפוגע ב[[דמוקרטיה]] - הוא נותן כוח פוליטי מוגזם לקבוצות מסויימות - בעיקר לאינטרסים מסחריים, תאגידים גדולים ולבעלי הון, על פני אינטרסים אחרים (כמו [[שוויון]], בריאות או [[קיימות]]), עסקים קטנים ובינוניים ושאר החברה.  

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בבטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

לובי יכול להיות דבר שמעודד [[שחיתות]] שכן לוביסטים ושולחיהם יכולים לפתות את נציגי הציבור באמצעות שוחד, טובות הנאה, או הבטחות למשרות עתידיות. היבט נוסף ורחב יותר מהשחיתות הוא [[קשרי הון שלטון]] שגורמים לפגיעה הן ביעילות של המשק והן בכושר התפקוד של הממשלה. דוגמה אחת היא יצירת שוק ריכוזי לדוגמה ב[[בנקאות בישראל|שוק הבנקאות בישראל]], דוגמה אחרת היא פגיעה בביטחון בגלל החלטות שנועדו למקסם רווחים של חברות במקום לקדם את כשירות הצבא.

===אי יעילות כלכלית===

===אי יעילות כלכלית===

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

לובי פוליטי מעודד גם [[יעילות פארטו|חוסר יעילות של השוק]] ותורם ל[[שוק ריכוזי]]- חברות מצליחות בזכות כישורי הלובי שלהן ולא בגלל כושרן [[תחרות כלכלית|התחרותי]] ב[[שוק]].  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפרושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

פירמות נעזרות בממשלה על ידי מגוון שיטות - סיוע ממשלתי ישיר בכסף, חקיקה שמחייבת תקן מסויים שרק לחברה אחת יש, יצירת [[ביקוש מושרה]] על ידי חקיקה, או זכייה במכרזים שהושגו על ידי לובי. לדוגמה בתוכנית הטלוויזיה "עובדה" נחשף כי חברת 3M שכרה לוביסטים ישראלים בעקבות כך שבסניף הישראלי נתקעו עם מלאי גדול של חומר זוהר. החברה רצו לשווק אפודים למע"צ, אבל הלוביסטים שכנעו אותם להעביר חוק כך שכל נהג יחויב באפוד. לטענת הלוביסטים הם ניסחו את החוק. החברה הכניסה סעיף שמחייב שהאפודים יעמדו בתקן האירופאי, דבר שפירושו היה שכל האפודים יהיו מתוצרת M3, ולא מתוצרת של מתחרים סינים שאינם עומדים בתקן.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]

מחקר משנת 2011 מצא כי מבין הפירמות הציבוריות הגדולות בארצות הברית, הפירמות שמשקיעות יותר בלובי פוליטי, משיגות הישגים פחות טובים עבור בעלי המניות שלהן. ההסבר לכך הוא שבעוד שהפירמה נהנית מהשפעת הלובי, עיקר הרווחים בפירמות כאלה מתנקזים לטובת בעלי עניין (משקיעים גדולים בפירמה) ומנהלים בכירים ולא מגיעים אל בעלי המניות או להשקעות מועילות בחברה. [http://www.themarker.com/markets/1.1622842]

עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות בטחוניות, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.

עיוות נוסף ברמה מאקרו כלכלי יכול להיווצר, כאשר השוק נוטה להשקעות מוטות השקעה ממשלתית כמו תעשיות ביטחוניות, תעשיות חלל, וכדומה ויש בו תת השקעה בענפים אחרים.

===פגיעה בבריאות===

===פגיעה בבריאות===

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

לטענת עובדי חברת הלובי "גלעד לובינג" יש להם השפעה גם על מרכז המחקר והמידע של הכנסת, גוף שאמור לספק מידע אובייקטיבי לכנסת. הם יוזמים שאלה או בקשה למחקר דרך חברי הכנסת, ובמקביל הם יוצרים קשר עם הרפרנט, כדי להעביר אליו מידע ותשובות מוכנות מראש לאותן שאלות. כך הם חוסכים עבודה לחוקר ומקלים על עבודתו ובמקביל משפיעים על הדו"ח שיצא בסופו של דבר.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לובינג עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת [[הפלרת מים|פלואוריד במי השתייה]]. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג ביררה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההגיון השיווקי שהציגו הלוביסטים הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרלים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

באופן דומה לוביסטים משפיעים על פקידים ומקבלי החלטות. צורה אחת היא על ידי זה שהם נפגשים עם הפקידים, תוך שהם מקפידים לציין עבור אילו חברות הן עובדים. כך שהפקידים מודעים לכך שקידום אינטרסים של אותה פירמה אולי יתורגם בעתיד למשרה באותה פירמה. דרך אחרת היא השפעה על ידי מתן מידע מסויים לפקידים. בתוכנית עובדה נחשפה עבודת לובינג עבור חברת "מי עדן". החברה רצתה לשנות תקנות של משרד הבריאות, כך שיותר לתינוקות לשתות מים מינרלים, בניגוד להנחיות קודמות שהתנגדו לכך כדי לתת [[הפלרת מים|פלואוריד במי השתייה]]. חבר הכנסת אורלב יזם פניה למשרד הבריאות עם שאלה בנושא. במקביל חברת הלובינג ביררה דרך עובדת משרד הבריאות מי במשרד מטפל בנושא, והעבירה לו מידע שמכוון לקידום הנושא. כך שבסופו של דבר הותר להשתמש במים מינרלים. על פי ההיגיון השיווקי שהציגו הלוביסטים הרעיון הוא ליצור שוק של מים מינרלים כבר מגיל 0, כך שגם כשהם גדלים והופכים לילדים ואחר כך מבוגרים יתרגלו הוריהם לתת להם מים מינרלים והם לצרוך אותם.[http://www.mako.co.il/tv-ilana_dayan/2012-25781df488755310/Article-ee33e2906595531006.htm]  

בעקבות הכתבה, התפרסמו מספר כתבות נוספות ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין יזם מספר צעדים להגברת עבודת הלוביסטים.  

בעקבות הכתבה, התפרסמו מספר כתבות נוספות ויו"ר הכנסת ראובן ריבלין יזם מספר צעדים להגברת עבודת הלוביסטים.  

בעקבות תחקיר "עובדה" מפברואר 2012 החליט יושב ראש הכנסת, [[ראובן ריבלין]], למנוע כניסה של לוביסטים למספר איזורים בכנסת כמו מזנון הכנסת, מבואת מליאת הכנסת, מתחם הלשכה המשפטית ומרכז המידע והמחקר של הכנסת. כן נאסרה כניסה למתחם לשכות יו"ר הכנסת, מנכ"ל הכנסת ומזכירות הכנסת, כניסה לוביסטים למתחמים אלה תותר רק בהזמנה אישית של חבר כנסת או מנהלים של אותם יחידות ובליווי שלהם, [http://www.themarker.com/news/1.1638672]  

בעקבות תחקיר "עובדה" מפברואר 2012 החליט יושב ראש הכנסת, [[ראובן ריבלין]], למנוע כניסה של לוביסטים למספר איזורים בכנסת כמו מזנון הכנסת, מבואת מליאת הכנסת, מתחם הלשכה המשפטית ומרכז המידע והמחקר של הכנסת. כן נאסרה כניסה למתחם לשכות יו"ר הכנסת, מנכ"ל הכנסת ומזכירות הכנסת, כניסה לוביסטים למתחמים אלה תותר רק בהזמנה אישית של חבר כנסת או מנהלים של אותם יחידות ובליווי שלהם, [http://www.themarker.com/news/1.1638672]  

רבלין הוציא הנחיות חדשות לפיהן חל איסור על עובדי הכנסת (ביניהם עובדי מרכז המידע של הכנסת) לקיים קשר עם שדלנים, במישרין או בעקיפין. כל מפגש בין עובד כנסת לשדלן יותנה באישור בכתב ומראש של מנהל בכיר. כן הורה ריבלין כי לכל מפגש שאושר, ייערך סיכום בכתב וכן יוגש כל חומר בכתב שנמסר על ידי חברת הלוביסטים.כל עובד בכנסת מחוייב לדווח למנהלו הישיר על מפגש אקראי שנערך עם שדלן ועל תוכנו. [http://www.themarker.com/news/1.1638672]  

ריבלין הוציא הנחיות חדשות לפיהן חל איסור על עובדי הכנסת (ביניהם עובדי מרכז המידע של הכנסת) לקיים קשר עם שדלנים, במישרין או בעקיפין. כל מפגש בין עובד כנסת לשדלן יותנה באישור בכתב ומראש של מנהל בכיר. כן הורה ריבלין כי לכל מפגש שאושר, ייערך סיכום בכתב וכן יוגש כל חומר בכתב שנמסר על ידי חברת הלוביסטים.כל עובד בכנסת מחוייב לדווח למנהלו הישיר על מפגש אקראי שנערך עם שדלן ועל תוכנו. [http://www.themarker.com/news/1.1638672]  

ריבלין מתכוון להפגש עם ראשי הסיעות בכנסת, כדי להביא לאישור של סעיפי הקוד האתי הנוגעים למגע בין חבר כנסת לשדלן, שהומלצו על ידי ועדת זמיר לכללי אתיקה לחברי כנסת (הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ),[http://www.themarker.com/news/1.1638672]

ריבלין מתכוון להיפגש עם ראשי הסיעות בכנסת, כדי להביא לאישור של סעיפי הקוד האתי הנוגעים למגע בין חבר כנסת לשדלן, שהומלצו על ידי ועדת זמיר לכללי אתיקה לחברי כנסת (הוועדה הציבורית להכנת הצעה לקובץ כללי אתיקה לחברי הכנסת ),[http://www.themarker.com/news/1.1638672]

כמו כן הודיע ריבלין על כוונתו לאסור נוכחות שדלנים בעת הצבעות בוועדות הכנסת. הוא קבע כי יש לאסור הגשת ניירות עמדה ישירות לחברי כנסת וכי ניירות עמדה או מסמכים מטעם לוביסטים, יוגשו למנהלי הוועדות ויפורסמו בפורטל הוועדה באינטרנט. בנוסף דרש יו"ר הכנסת להגביל את מספר הנציגים שרשאים לנכוח בוועדות מטעם חברה, לנציג אחד - בין אם הוא שדלן, יועץ משפטי או כל נושא משרה אחרת. [http://www.themarker.com/news/1.1638672]

כמו כן הודיע ריבלין על כוונתו לאסור נוכחות שדלנים בעת הצבעות בוועדות הכנסת. הוא קבע כי יש לאסור הגשת ניירות עמדה ישירות לחברי כנסת וכי ניירות עמדה או מסמכים מטעם לוביסטים, יוגשו למנהלי הוועדות ויפורסמו בפורטל הוועדה באינטרנט. בנוסף דרש יו"ר הכנסת להגביל את מספר הנציגים שרשאים לנכוח בוועדות מטעם חברה, לנציג אחד - בין אם הוא שדלן, יועץ משפטי או כל נושא משרה אחרת. [http://www.themarker.com/news/1.1638672]