שינויים

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' או '''סדר ספונטני''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קואורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי- מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת (עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להיבחר או להיגרם על ידי סוכן תבוני). זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]] ומושג מקשר בין תחומים שונים כמו [[אקולוגיה]], פיזיקה, [[כלכלה]] ועוד.  

'''ארגון עצמי''' (Self-organization) או '''התארגנות עצמית''' או '''סדר ספונטני''' הוא [[תהליך]] של יצירת סדר כולל או קואורדינציה מתוך האינטראקציות בין רכיבים של [[מערכת מורכבת|מערכת]] שבתחילה נמצאת במצב בלתי- מסודר. תהליך זה הוא ספונטני: הוא לא מכוון או נשלט על ידי סוכן כלשהו או תת-מערכת בתוך או מחוץ למערכת (עם זאת, החוקים שעל-פיהם מתנהל התהליך, ותנאי ההתחלה שלו עשוים להיבחר או להיגרם על ידי סוכן תבוני). זהו מושג חשוב להבנה ולניתוח של [[מערכות מורכבות]] ומושג מקשר בין תחומים שונים כמו [[אקולוגיה]], פיזיקה, [[כלכלה]] ועוד.  

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

[[קובץ:BenardConvection.png|ממוזער|450px|חתך של תא ברנרד. חימום הצד התחתון של התא גורם ליצירת מערבולות זרימה היוצרות מבנים בעלי סדר בצורה ספונטנית. זו דוגמה פשוט להיווצרות סדר ספונטני. לפי החוקרים שניידר וקיי הדבר גורם להולכת חום טובה יותר, שמקטינה את הפרש הטמפרטורות בין שני צידי התא בצורה מהירה יותר. על פי דעה זו הופעת מבנים במערכות תרמודינמיות רחוקות משיווי משקל אינה דבר מקרי. (ראו [[החוק השני של התרמודינמיקה בביולוגיה]] לפירוט)]]

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מבוזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר ולבצע תיקון-עצמי שיגיע לסדר חדש דומה או לאותו סדר עצמו.  

הארגון העצמי נגרם לעיתים קרובות על ידי תנודות רנדומליות שמוגברות על ידי [[היזון חוזר]] מחזק. הסדר שנובע מתהליך הארגון העצמי הוא [[ביזור|מבוזר]] ומפוזר על פני כל הרכיבים של המערכת. בגלל תכונה זו הוא בדרך כלל מאד [[חוסן|חסין]] ומסוגל לשרוד הפרעה מהותית או נזק מהותי לסדר ולבצע תיקון-עצמי שיגיע לסדר חדש דומה או לאותו סדר עצמו.  

==סקירה==

==סקירה==

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי הן בתחום של תהליכים פיזיקליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly) של מולקולות - כאשר הן נקשרות זו לזו ומייצרות מבנים גדולים באופן ספונטני. המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתנהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו אוטומט תאי.  

הדוגמאות הרובסטיות והבלתי-שנויות במחלוקת ביותר של מערכות בעלות ארגון עצמי הן בתחום של תהליכים פיזיקליים שנמצאים רחוק מ[[שיווי-משקל]]. התארגנות עצמית רלוונטית גם בכימיה שם היא מכונה גם בנייה עצמית (self-assembly) של מולקולות - כאשר הן נקשרות זו לזו ומייצרות מבנים גדולים באופן ספונטני. המושג של ארגון עצמי הוא מרכזי לתיאור של מערכות ביולוגיות מהרמה התוך-תאית ועד לרמת [[מערכת אקולוגית|המערכות האקולוגיות]]. גם תהליך היווצרות החיים מקורו בתהליך של ארגון עצמי. יש גם דוגמאות להתנהגות של "ארגון עצמי" שניתן למצוא בתחומים אחרים כמו [[כלכלה]] או אנתרופולוגיה. התארגנות עצמית קיימת גם במערכות מתמטיות כמו אוטומט תאי.  

לעיתים מבלבלים בין הרעיון של התארגנות עצמית לבין המושג של [[הגחה]] בגלל שההופעה של סדר מתוך כאוס שנגרם על ידי מודלים בעלי התארגנות עצמית מקבל לעיתים קרובות פרשנות של הגחה (שכן בעוד לפרטים אין תכונה של סדר ברור למערכת שהם יוצרים יש קשר). עם זאת, אם מגדירים את הדברים בצורה מסודרת, ייתכנו מקרים של הגחה ללא ארגון עצמי וארגון עצמי ללא הגחה. לדוגמה מוזיקה נובעת מהקשרים בין צלילים ולא מתכונות של הצלילים עצמם, ולכן מוזיקה היא דוגמה להגחה - דפוס שנובע מהקשרים בין רכיבי המערכת ולאו דווקא מהתכונות של הרכיבים עצמם, אבל מוזיקה היא בדרך כלל יצירה של אדם ולכן היא אינה דוגמה להתארגנות עצמית. הקשר בין שני המושגים היא שאלה שנתונה למחקר.  

לעיתים מבלבלים בין הרעיון של התארגנות עצמית לבין המושג של [[הגחה]] בגלל שההופעה של סדר מתוך כאוס שנגרם על ידי מודלים בעלי התארגנות עצמית מקבל לעיתים קרובות פרשנות של הגחה (שכן בעוד לפרטים אין תכונה של סדר ברור למערכת שהם יוצרים יש קשר). עם זאת, אם מגדירים את הדברים בצורה מסודרת, ייתכנו מקרים של הגחה ללא ארגון עצמי וארגון עצמי ללא הגחה. לדוגמה מוזיקה נובעת מהקשרים בין צלילים ולא מתכונות של הצלילים עצמם, ולכן מוזיקה היא דוגמה להגחה - דפוס שנובע מהקשרים בין רכיבי המערכת ולאו דווקא מהתכונות של הרכיבים עצמם, אבל מוזיקה היא בדרך כלל יצירה של אדם ולכן היא אינה דוגמה להתארגנות עצמית. הקשר בין שני המושגים היא שאלה שנתונה למחקר.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיאטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרניים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

הספר "עקרונות של המערכת הדינמית שמארגנת את עצמה"  "principle of the self-organizing dynamic system" נכתב על ידי הפסיכיאטר, המהנדס וחוקר ה[[קיברנטיקה]] ויליאם רוס אשבי, (William Ross Ashby) בשנת 1947. אשבי קבע כי כל [[מערכת דינמית]] דטרמיניסטית תתפתח באופן אוטומטי לכיוון של מצב שיווי-משקל, או במונחים מודרניים יותר, [[מושך (פיזיקה)]]. באופן כזה היא תשאיר מאחוריה את כל המצבים שאינם מושכים (אגן ההיקוות של המושך), וכך תבחר את המושך מבין כל שאר המושכים. לאחר שהגיע לשם, המשך ההתפתחות של המערכת מוגבל להיות במושך. מגבלה זו על המערכת ככללה רומזת על צורה של תלות הדדית או קואורדינציה בין תת-מערכות או רכיבים. במונחים של אשבי, כל תת-מערכת כזו תסתגל  ל[[סביבה]] שתיווצר על ידי כל שאר תתי המערכות.  

העקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברניטקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

העיקרון של "סדר מתוך רעש" נוסח על ידי חוקר הקיברנטיקה '''היינז ואן פורסטר''' (Heinz von Foerster) בשנת 1960. הוא מציין כי התארגנות עצמית מבוססת על [[הפרעות מקריות]] ("רעש") שמאפשר למערכת לחקור מגוון של מצבים במרחב המצבים שלה. דבר זה מגדיל את הסיכוי לכך שהמערכת תגיע לאגן היקוות של מושך "חזק" או "עמוק", ומשם היא תגיע במהירות אל המושך עצמו. פורסטר ואחרים השתמשו במונח ו[[נורברט וינר]] כלל אותו במהדורה השניה של "קיברנטיקה: או בקרה ותקשורת בבעלי חיים ומכונות" שיצא לאור בשנת 1961.  

עקרון דומה נוסח על ידי הכימאי '''[[איליה פריגוז'ין]]''' כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפרגוגיין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

עקרון דומה נוסח על ידי הכימאי '''[[איליה פריגוז'ין]]''' כ"סדר מתוך תנודות" או "סדר מתוך כאוס". ארגון עצמי כמושג שימש את העוסקים ב[[תאוריה של מערכות כלכליות]] בשנות ה-1960, אבל הוא לא הפך למושג נפוץ בספרות המדעית עד לאימוץ שלו עלי ידי פיזיקאים וחוקרים בתחום של [[מערכות מורכבות]] בשנות ה-1970 וה-1980. לאחר שפריגוז'ין זכה ב[[פרס נובל]] בשנת 1977, המושג [[תרמודינמיקה|התרמודינמי]] של ארגון עצמי זכה לתשומת-לב מסויימת על ידי הציבור והחוקרים החלו לנדוד מנקודת המבט של הקיברנטיקה אל נקודת המבט של התרמודינמיקה.

==ארגון עצמי במדעי הטבע==

==ארגון עצמי במדעי הטבע==

[[קובץ:DLA Cluster.jpg|ממוזער|אגרגט של נחושת שגודל על ידי זרם חשמלי בתוך תמיסת נחושת-סולפט ויצר מבנה פרקטלי. דוגמה לתהליך של אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה - DLA]]

[[קובץ:DLA Cluster.jpg|ממוזער|אגרגט של נחושת שגודל על ידי זרם חשמלי בתוך תמיסת נחושת-סולפט ויצר מבנה פרקטלי. דוגמה לתהליך של אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה - DLA]]

* '''אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה''' -DLA או Diffusion-limited aggregation - תהליך שבו חלקיקים שנעים בהילוך מקרי (random walk) עקב תנועה בראונית, מתקבצים יחד כדי ליצור אגרגטים של חלקיקים אלה. המבנים האלה נראים בדרך כלל כפרקטל. תאוריה זו שהוצעה על ידי T.A. Witten Jr. ו- L.M. Sander  בשנת 1981 היא בעלת יישומים לאגרגציה בכל מערכת שבה דיפוזיה היא אמצעי התובלה העיקרי של המערכת. היא קיימת במערכות רבות כמו electrodeposition,  Hele-Shaw flow, מרבצים של מינרלים וdielectric breakdown. [http://en.wikipedia.org/wiki/Diffusion-limited_aggregation] [http://www.ee.bgu.ac.il/~tel-zur/2003B/pp05.ppt]

* '''אגרגציה מוגבלת על ידי דיפוזיה''' -DLA או Diffusion-limited aggregation - תהליך שבו חלקיקים שנעים בהילוך מקרי (random walk) עקב תנועה בראונית, מתקבצים יחד כדי ליצור אגרגטים של חלקיקים אלה. המבנים האלה נראים בדרך כלל כפרקטל. תאוריה זו שהוצעה על ידי T.A. Witten Jr. ו-L.M. Sander  בשנת 1981 היא בעלת יישומים לאגרגציה בכל מערכת שבה דיפוזיה היא אמצעי התובלה העיקרי של המערכת. היא קיימת במערכות רבות כמו electrodeposition,  Hele-Shaw flow, מרבצים של מינרלים וdielectric breakdown. [http://en.wikipedia.org/wiki/Diffusion-limited_aggregation] [http://www.ee.bgu.ac.il/~tel-zur/2003B/pp05.ppt]

* '''סוליטונים דיאספטים''' Dissipative solitons - הם מבנים יציבים מבחינה מקומית שצומחים ב[[מערכות דיאספטיות]] עקב מכניזמים של ארגון עצמים. הם נחשבים הרחבה של מושג הסוליטון הקלאסי. מלבד התנהגות דומה לזו של חלקיקים קלאסיים כמו יצירה של bound states יש להם התנהגות בלתי-קלאסית כמו פיזור, יצירה ועוד ללא מגבלות של שימור אנרגיה או מומנטום. [http://en.wikipedia.org/wiki/Dissipative_solitons]

* '''סוליטונים דיאספטיים''' Dissipative solitons - הם מבנים יציבים מבחינה מקומית שצומחים ב[[מערכות דיאספטיות]] עקב מכניזמים של ארגון עצמים. הם נחשבים הרחבה של מושג הסוליטון הקלאסי. מלבד התנהגות דומה לזו של חלקיקים קלאסיים כמו יצירה של bound states יש להם התנהגות בלתי-קלאסית כמו פיזור, יצירה ועוד ללא מגבלות של שימור אנרגיה או מומנטום. [http://en.wikipedia.org/wiki/Dissipative_solitons]

===ארגון עצמי בכימיה===

===ארגון עצמי בכימיה===

* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקולרית (המערב מולקולות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]

* '''בנייה עצמית של מולקולות''' (Molecular self-assembly) זהו תהליך שבו מולקולות מאמצות סידור מוגדר ללא הנחיה או ניהול מצד גורם מבחוץ. יש שני סוגים של בנייה עצמית - תוך מולקולרית ובין-מולקולרית (המערב מולקולות רבות),  בדרך כלל המונח מתייחס יותר לתהליך הבין-מולקולרי בעוד התהליך התוך-מולקולרי זוכה בדרך כלל לכיוני - קיפול עצמי (folding)[http://en.wikipedia.org/wiki/Molecular_self-assembly]

* '''מערכות ראקציה-דיפוזיה''' - Reaction–diffusion systems - מודלים המתארים את השינוי בהתפלגות הריכוזים של חומר אחד או יותר תחת השפעת שני תהליכים - ראקציה כימית מקומית שבה החומרים מגיבים זה עם זה, והדיפוזציה שגורמת לחומר להתפשט על פני משטח במרחב.  

* '''מערכות ריאקציה-דיפוזיה''' - Reaction–diffusion systems - מודלים המתארים את השינוי בהתפלגות הריכוזים של חומר אחד או יותר תחת השפעת שני תהליכים - ראקציה כימית מקומית שבה החומרים מגיבים זה עם זה, והדיפוזיה שגורמת לחומר להתפשט על פני משטח במרחב.  

* מערכות רשתות אוטוקטליטיות autocatalytic networks

* מערכות רשתות אוטוקטליטיות autocatalytic networks

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולונטרי", בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

כלכלנים רבים תארו את השוק בצורה דומה בעקבותיו. [[פרדריק הייק]] טבע את המונח catallaxy כדי לתאר "מערכת עם ארגון עצמי בעלת שיתוף פעולה וולונטרי", בהקשר של הסדר הספונטני של כלכלת שוק. בין היתר מתארים זאת גם [[הרמן דיילי]] וג'ון ג'ונייור קוב בספרם [[לטובת הכלל]]. דיילי וקוב מתארים את התפתחות המסחר בצמר ובברגים. תחת בירוקרטיה ממשלתית או החלטות מומחים טכניים אין מקום להבחנה בין ברגים שונים או בין סוגי צמר שונים. אבל במסגרת השוק יש הבחנה של סוחרים בין סוגי צמר שונים לפי איכויות שונות ומשונות, וכך גם בשוק הברגים (השונים זה מזה בסוג המתכת ממנה הם עשויים, באורך, בצורת התבריג, בצורת הראש ועוד פרמטרים) השוק הוא [[מערכת מפזרת]] שמאפשרת ארגון של הידע לגבי האיכות והכמות של הברגים, וזאת בצורה שוועדה ממשלתית לא היתה מסוגלת לבצע מבחינת הירידה לפרטים.   

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהנתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

[[כלכלה נאו-קלאסית|כלכלנים נאו-קלאסיים]] טוענים כי בהינתן [[שוק משוכלל]], תכנון מרכזי גורם לכך שמערכות כלכליות יהפכו לפחות [[יעילות פארטו]], עם זאת יש כיום הכרה רחבה כי שוק משוכלל הוא דבר נדיר למדי וכי בתנאים של [[שוק חופשי]] שנשאר ללא התערבות מתפתחים עם הזמן [[כשלי שוק]] (כמו [[מונופולים]], בעיות של [[מוצרים ציבוריים]] ו[[השפעות חיצוניות]]) הגורמים לשוק להפוך לבלתי משוכלל.  

כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו. דוגמה לכך היא עבודתו של ערן טמיר – טאוויל, "עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי". טמיר – טאוויל סוקר תאוריות שונות לגבי היווצרות ערי קצה ו[[פרבור]] בארצות הברית אירופה וישראל - חלק מהתאוריות ובחלק מהמקרים הנסקרים היווצרות עיר-הקצה נובעת מהצטברות רצונות של סוכנים רבים ובלתי מתואמים ובחלק מהמקרים הדבר נובע מהכוונה ממשלתי.

כלכלנים רבים תומכים לכן ב[[כלכלה מעורבת]] שבה התערבות ממשלתית או רגולציה מנסה למנוע כשלי שוק ולעודד [[שוק תחרותי]]. היבטים אלה מקשים על מענה על השאלה מתי ואיך צומח כיום סדר ספונטני בכלכלה ומתי סדר כזה מכוון על ידי ממשלות גדולות או על ידי [[תאגיד רב לאומי|תאגידים רב לאומיים גדולים]] שעלולים להשפיע על טעמי הצרכנים, על הרגולציה ועל תנאי התחרות בשוק כולו. דוגמה לכך היא עבודתו של ערן טמיר – טאוויל, "עיר-הקצה הישראלית כתופעה של ארגון עצמי". טמיר – טאוויל סוקר תאוריות שונות לגבי היווצרות ערי קצה ו[[פרבור]] בארצות הברית אירופה וישראל - חלק מהתאוריות ובחלק מהמקרים הנסקרים היווצרות עיר-הקצה נובעת מהצטברות רצונות של סוכנים רבים ובלתי מתואמים ובחלק מהמקרים הדבר נובע מהכוונה ממשלתי.