30,779
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 15:
שורה 15: − הזכיון להפקת פוספטים היה נתון אז בידי חברת '''פוספטים בנגב''' (פו"ב), חברה ממשלתית, שהגישה בקשה לכרות ולהפיק את הפוספטים במרבץ.+ שורה 24:
שורה 24: − + שורה 39:
שורה 39: − + − + − + שורה 51:
שורה 51: − + שורה 60:
שורה 60: − + שורה 91:
שורה 91: − + שורה 110:
שורה 110: − + − +
אין תקציר עריכה
* קרבה למפעלי העיבוד במישור רותם.
* קרבה למפעלי העיבוד במישור רותם.
הזיכיון להפקת פוספטים היה נתון אז בידי חברת '''פוספטים בנגב''' (פו"ב), חברה ממשלתית, שהגישה בקשה לכרות ולהפיק את הפוספטים במרבץ.
החברה הכינה תכנית לכריית הפוספטים בשני שדות כרייה:
החברה הכינה תכנית לכריית הפוספטים בשני שדות כרייה:
===בחינת השפעות סביבתיות על העיר ערד===
===בחינת השפעות סביבתיות על העיר ערד===
לתכנית נלווה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כמטרת דמה או כ"עז".
לתכנית נלווה מסמך שכונה בשם "[[תסקיר השפעה על הסביבה]]". לפי מה שנכתב באותו מסמך לא היתה לפעילות הכרייה השפעה מזיקה על העיר ערד. באשר למפעל העיבוד, נכתב שם, כי נותרו עוד בעיות פליטת מזהמים "שתיפתרנה עד לבניית המפעל". הפעילים הפועלים נגד הכרייה במקום טוענים כי המפעל הוכנס לתכנית כמטרת דמה או כ"עז".
לפי טענה זו מטרת הדמה אמורה למשוך את האש הרחק מהכח העושה את הפעולה העיקרית. הנמשל כאן הוא שהמפעל אמור היה להיות מותקף על ידי המתנגדים, בעוד שהמטרה העיקרית היתה הכרייה ולא הייתה כל כוונה להקים את המפעל.
לפי טענה זו מטרת הדמה אמורה למשוך את האש הרחק מהכח העושה את הפעולה העיקרית. הנמשל כאן הוא שהמפעל אמור היה להיות מותקף על ידי המתנגדים, בעוד שהמטרה העיקרית היתה הכרייה ולא הייתה כל כוונה להקים את המפעל.
===ועדת רהב===
===ועדת רהב===
בהמשך נבחנו תכני אותו מסמך והוגשו דו"חות מסכמים. בדו"חות אלה נשללה הקמת המכרות כפי שהוצעה על ידי חברת פו"ב. הממשלה מינתה ועדה, בראשות יצחק רהב מבנק ישראל, לבחינת הסוגיה. בדו"ח הועדה נכללו – (בתמצית ומהזכרון בלבד) – המסקנות הבאות:
בהמשך נבחנו תכני אותו מסמך והוגשו דו"חות מסכמים. בדו"חות אלה נשללה הקמת המכרות כפי שהוצעה על ידי חברת פו"ב. הממשלה מינתה ועדה, בראשות יצחק רהב מבנק ישראל, לבחינת הסוגיה. בדו"ח הועדה נכללו – (בתמצית ומהזיכרון בלבד) – המסקנות הבאות:
* לא תהיה כרייה בזהר צפון – זאת על-פי הודעת פו"ב שהם "מוותרים" על שדה זה.
* לא תהיה כרייה בזהר צפון – זאת על-פי הודעת פו"ב שהם "מוותרים" על שדה זה.
* הכרייה בזהר דרום תיעשה רק אחרי אישור תסקיר השפעה שיוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.
* הכרייה בזהר דרום תיעשה רק אחרי אישור תסקיר השפעה שיוכן לפי הנחיות המשרד לשמירת איכות הסביבה.
* הכרייה בזהר דרום תחל בכרייה נסיונית מנוטרת למשך שנה.
* הכרייה בזהר דרום תחל בכרייה ניסיונית מנוטרת למשך שנה.
* המשך הכרייה יותנה בבדיקת ההשפעה בפועל של הכרייה הנסיונית.
* המשך הכרייה יותנה בבדיקת ההשפעה בפועל של הכרייה הניסיונית.
שני השדות – זהר צפון וזהר דרום במתאריהם לפי התכנית שנשללה – הוכללו בתכניות המתאר:
שני השדות – זהר צפון וזהר דרום במתאריהם לפי התכנית שנשללה – הוכללו בתכניות המתאר:
* תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (ת.מ.א. 14);
* תכנית המתאר הארצית לכרייה וחציבה (ת.מ.א. 14);
חברת פוספטים בנגב התגלגלה להיות חברת [[רותם אמפרט]], חלק מקונצרן [[כימיקלים לישראל]] (כי"ל), שהופרטה ונמצאת כיום בשליטת [[משפחת עופר]].
חברת פוספטים בנגב התגלגלה להיות חברת [[רותם אמפרט]], חלק מקונצרן [[כימיקלים לישראל]] (כי"ל), שהופרטה ונמצאת כיום בשליטת [[משפחת עופר]].
בשנת 2004 הגישה חברת רותם-אַמְפֶרְט למוסדות התכנון תכנית לכריית פוספטים בשדה-בריר שהוא חלק משדה זהר דרום. לתכנית זו נלוה תסקיר השפעה על הסביבה (שהוא למעשה חלק עיקרי בתכנית). התסקיר הוכן "באדיקות" על-פי מה שנקבע במסקנות ועדת רהב.
בשנת 2004 הגישה חברת רותם-אַמְפֶרְט למוסדות התכנון תכנית לכריית פוספטים בשדה-בריר שהוא חלק משדה זהר דרום. לתכנית זו נלווה תסקיר השפעה על הסביבה (שהוא למעשה חלק עיקרי בתכנית). התסקיר הוכן "באדיקות" על-פי מה שנקבע במסקנות ועדת רהב.
== תסקיר השפעה על הסביבה לשדה בריר==
== תסקיר השפעה על הסביבה לשדה בריר==
* נצפות השדה מערד נבחנה אמנם מהנקודה הקרובה ביותר לשדה, אולם נקודה זו היא הנקודה הנמוכה ביותר בערד שבינה לבין השדה מפריד רכס. אולם מרוב בתי הקומות בערד צופים אל השדה, כיוצא בזה גם מחלק מהבתים צמודי הקרקע;
* נצפות השדה מערד נבחנה אמנם מהנקודה הקרובה ביותר לשדה, אולם נקודה זו היא הנקודה הנמוכה ביותר בערד שבינה לבין השדה מפריד רכס. אולם מרוב בתי הקומות בערד צופים אל השדה, כיוצא בזה גם מחלק מהבתים צמודי הקרקע;
* התסקיר לא דייק בעניין היותה של ערד במורד הרוח (בכוון ובעצמה). נכתב ששכיחות הרוחות הנושבות בכוון ערד וכסיפה הן נמוכות מאוד, זה נכון לכסיפה ולא נכון לערד, שהשכיחות והמהירות אליה הן גבוהות;
* התסקיר לא דייק בעניין היותה של ערד במורד הרוח (בכוון ובעצמה). נכתב ששכיחות הרוחות הנושבות בכוון ערד וכסיפה הן נמוכות מאוד, זה נכון לכסיפה ולא נכון לערד, שהשכיחות והמהירות אליה הן גבוהות;
* הקמת המכרה תנתק את שביל ישראל העובר בתחומו. בשלב מסוים העזו היוזמים וטענו, כי סלילת הדרך למשאיות הענק מהמכרה למפעל תשרת את הצועדים בשביל. בשלב מאוחר יותר, הוסט שביל ישראל מנופי העוז של נחל קינה אל תואי אחר.
* הקמת המכרה תנתק את שביל ישראל העובר בתחומו. בשלב מסוים העזו היוזמים וטענו, כי סלילת הדרך למשאיות הענק מהמכרה למפעל תשרת את הצועדים בשביל. בשלב מאוחר יותר, הוסט שביל ישראל מנופי העוז של נחל קינה אל תוואי אחר.
* הקמת המכרה תבודד את המגדלים שבנו מלכי יהודה במדבר (עוזה וחרבת רדום) מהאפשרות לבקר בהם, שכן המכרה יסגור עליהם מהעברים שאינם מצוק קשה לביקור. יצוין כאן, כי בפעולת תושב ערד, מר דב פוניו הרואה בקשר של התושבים עם המדבר דבר של ערך, הובאו המגדלים האלה למודעות גבוהה של הציבור – לא רק בערד – המקומות נעשו יעד למטיילים מכל הארץ. הבדואים השוכנים בקרבת מקום שומרים, ללא תמורה, על מכוניות המטיילים.
* הקמת המכרה תבודד את המגדלים שבנו מלכי יהודה במדבר (עוזה וחרבת רדום) מהאפשרות לבקר בהם, שכן המכרה יסגור עליהם מהעברים שאינם מצוק קשה לביקור. יצוין כאן, כי בפעולת תושב ערד, מר דב פוניו הרואה בקשר של התושבים עם המדבר דבר של ערך, הובאו המגדלים האלה למודעות גבוהה של הציבור – לא רק בערד – המקומות נעשו יעד למטיילים מכל הארץ. הבדואים השוכנים בקרבת מקום שומרים, ללא תמורה, על מכוניות המטיילים.
* הקמת המכרה תסכן את נביעת המים בגב קינה. גב שאינו מתייבש גם בקייצים שאחרי בצורות ושעל כן הוא – כנראה – אחד המעיינות הנדירים במדבר. הגב גדול דיו לאפשר למטיילים אפילו רחצה ושחייה.
* הקמת המכרה תסכן את נביעת המים בגב קינה. גב שאינו מתייבש גם בקייצים שאחרי בצורות ושעל כן הוא – כנראה – אחד המעיינות הנדירים במדבר. הגב גדול דיו לאפשר למטיילים אפילו רחצה ושחייה.
מתנגדי המכרה הגיעו למסקנה, בשלב זה, כי המאבק אינו עוד על איכות חייהם אלא על החיים עצמם. הוכנה מצגת המתארת את המאבק. בעזרת ידידים ושוחרי איכות הסביבה הופצה המצגת ברחבי האינטרנט. בהמשך הוכנה עצומה שגם היא מופצת באינטרנט (ניתן להיכנס, לקרוא, לצפות במצגת ולחתום [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1 כאן]).
מתנגדי המכרה הגיעו למסקנה, בשלב זה, כי המאבק אינו עוד על איכות חייהם אלא על החיים עצמם. הוכנה מצגת המתארת את המאבק. בעזרת ידידים ושוחרי איכות הסביבה הופצה המצגת ברחבי האינטרנט. בהמשך הוכנה עצומה שגם היא מופצת באינטרנט (ניתן להיכנס, לקרוא, לצפות במצגת ולחתום [http://www.atzuma.co.il/petition/notosdebarir/1 כאן]).
המועצה הממונה של העיר ערד, הקדישה את זמנה ללימוד הנושא, סיירה באתר פעם עם היוזמים ופעם נוספת עם המתנגדים. ראש העיר טען לבסוף כי הקמת המכרה נוגדת את טובת העיר בהקשריה הרחבים ביותר והציע לחבריו בועדה הממונה – בישיבה פומבית שנכחו בה כ-200 מתושבי העיר – להודיע לועדה המחוזית, כי ערד מתנגדת להקמת המכרה, שדה-בריר בתחומה. (צילום וידאו מישיבה זו ניתן לראות [http://www.clips.co.il/watch/754953b57a32e2841bda/מועצת-העיר-ערד-מתנגדת-למכרה-בשדה-בריר כאן]).
המועצה הממונה של העיר ערד, הקדישה את זמנה ללימוד הנושא, סיירה באתר פעם עם היוזמים ופעם נוספת עם המתנגדים. ראש העיר טען לבסוף כי הקמת המכרה נוגדת את טובת העיר בהקשריה הרחבים ביותר והציע לחבריו בוועדה הממונה – בישיבה פומבית שנכחו בה כ-200 מתושבי העיר – להודיע לועדה המחוזית, כי ערד מתנגדת להקמת המכרה, שדה-בריר בתחומה. (צילום וידאו מישיבה זו ניתן לראות [http://www.clips.co.il/watch/754953b57a32e2841bda/מועצת-העיר-ערד-מתנגדת-למכרה-בשדה-בריר כאן]).
בעקבות הפעילויות השונות בנושא מתקיים דיון ציבורי גם ברמה הלאומית. בעיתונות הכתובה התפרסמו כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". ערוץ 10 שידר כתבה שניתן לראותה כאן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=554775]. חבר הכנסת חיים אורון פנה אל שרי הגנת הסביבה והפנים בשאלה למה לא יוחלט שאין להקים את המכרה. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, התעלם מתסקיר ההשפעה הבריאותית והשיב שהתכנית תידון ושלמתנגדים תינתן הזדמנות להתנגד. תשובה זו גררה כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות".
בעקבות הפעילויות השונות בנושא מתקיים דיון ציבורי גם ברמה הלאומית. בעיתונות הכתובה התפרסמו כתבות ב"ידיעות אחרונות" וב"הארץ". ערוץ 10 שידר כתבה שניתן לראותה כאן [http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=554775]. חבר הכנסת חיים אורון פנה אל שרי הגנת הסביבה והפנים בשאלה למה לא יוחלט שאין להקים את המכרה. השר להגנת הסביבה, בתשובתו, התעלם מתסקיר ההשפעה הבריאותית והשיב שהתכנית תידון ושלמתנגדים תינתן הזדמנות להתנגד. תשובה זו גררה כתבה נוספת ב"ידיעות אחרונות".
להפתעת הכל הציגה נציגת משרד הבריאות עמדה חדשה. משרד הבריאות חזר בו מהתנגדותו המוחלטת להקמת המכרה ואימץ במלואה את הצעת כי"ל למנות "בורר" שהמשרד יבחר במכרז בין-לאומי.
להפתעת הכל הציגה נציגת משרד הבריאות עמדה חדשה. משרד הבריאות חזר בו מהתנגדותו המוחלטת להקמת המכרה ואימץ במלואה את הצעת כי"ל למנות "בורר" שהמשרד יבחר במכרז בין-לאומי.
''(נתברר שמנכ"ל כי"ל פנה במכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות והציג בפניו את ההצעה. מנכ"ל המשרד זימן אליו את נציגות משרדו בועדה המחוזית דרום והורה להן להציג את הצעת כי"ל מטעם משרד הבריאות, הוראה זו הינה בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה שלפיה נציגי השרים בועדות התכנון חייבים להצביע בועדות על-פי שיקוליהם המקצועיים ואל להם לקבל הוראות מדרגים מנהליים ממונים במשרדיהם. הוראה זו של היועץ המשפטי לממשלה באה בעקבות החלטת בג"צ הידועה כבג"צ "קול אמריקה")''
''(נתברר שמנכ"ל כי"ל פנה במכתב אל מנכ"ל משרד הבריאות והציג בפניו את ההצעה. מנכ"ל המשרד זימן אליו את נציגות משרדו בוועדה המחוזית דרום והורה להן להציג את הצעת כי"ל מטעם משרד הבריאות, הוראה זו הינה בניגוד להוראות היועץ המשפטי לממשלה שלפיה נציגי השרים בועדות התכנון חייבים להצביע בועדות על-פי שיקוליהם המקצועיים ואל להם לקבל הוראות מדרגים מנהליים ממונים במשרדיהם. הוראה זו של היועץ המשפטי לממשלה באה בעקבות החלטת בג"צ הידועה כבג"צ "קול אמריקה")''
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לועדה המחוזית מדי שלושה חודשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.
משרד הבריאות קיבל מהועדה המחוזית ארכה של שנה להציג את ממצאי הבדיקה. נקבע גם שמשרד הבריאות ידווח לוועדה המחוזית מדי שלושה חודשים על התקדמות הבדיקה. בישיבת הועדה המחוזית שהתקיימה ביום 20 ביולי 2009 הודיע משרד הבריאות לוועדה המחוזית שטרם מצא את מי שיעשה את הבדיקה, ביקש וקיבל ארכה נוספת.
ביולי 2012 הודיע משרד הבריאות כי על פי [[כלל הזהירות המונעת]] הוא מתנגד לכרייה בשדה בריר [http://www.nobarir.com/home/files/8kY.pdf]
ביולי 2012 הודיע משרד הבריאות כי על פי [[כלל הזהירות המונעת]] הוא מתנגד לכרייה בשדה בריר [http://www.nobarir.com/home/files/8kY.pdf]